ס' עשייתו של גדול

[פרנקל תאומים]

לכאורה המדד הוא פשוט,

דברים שפרסומם גורם צער ועגמ"נ לתלמידים ומעריצים מן השורה,
אות הוא שאין זה כבוד הנפטר, ולא לרצון יהיה לכם.

מי אמר שהמשוואה הזאת נכונה?

[לעולם יהיה אדם]

לכאורה המדד הוא פשוט,

דברים שפרסומם גורם צער ועגמ"נ לתלמידים ומעריצים מן השורה,
אות הוא שאין זה כבוד הנפטר, ולא לרצון יהיה לכם.

מי אמר שהמשוואה הזאת נכונה?

זאת ועוד,
יש כאן הנחה שספרים נכתבים כדי לעשות כבוד לנפטר.

[אליעזר ג]

הנושא אינו הנחה אלא הלכה ,מה שהוא כתב זה מבחן ללשון הרע ורכילות על החיים , כאשר חז"ל תיקנו גם על המתים וממילא אסור וכ"ש כלפי גדולי תורה ופגיעה בכבודה שאי אפשר להפליג בחומרתה.
ההקשר של הנידון היה לעיל האם זה לשון הרע לצורך, האם יש תועלת רוחנית לקורא מהסיפורים הללו ,ואז יש מקום לדון להתיר וראה לעיל שכתבתי את האפשרויות והצדדים . אם המטרה היא רק האמת ההיסטורית , כל לשון הרע הוא אמת אחרת היה הוצאת שם רע , ואומנם אסור לשקר , אבל לא חייבים לכתוב את כל סיפורי האמת שהיו, וערך שחייבים לעשות זאת, אינו בה מתוך בית המדרש. ועוד צריכים לשקול האם יכול להיות נזק חינוכי מחיקוי לא נכון ולא מתאים לתקופה של הדברים.

ולכן שאלתי מאלו שקראו את הספר האם יש בכל הסיפורים תועלת ועיין לעיל מה הגדרתה? ואשמח לקבל תשובות על כך.

[לעולם יהיה אדם]

הנושא אינו הנחה אלא הלכה ,מה שהוא כתב זה מבחן ללשון הרע ורכילות על החיים

לא ברור שזה המבחן.
בעיני מחבר הספר כל מה שהוא כתב אינו גנאי.
זה שיש תלמידים שרואים בנכתב גנאי, זה הופך להיות גנאי לפי ההלכה?

לכן שאלתי מאלו שקראו את הספר האם יש בכל הסיפורים תועלת ועיין לעיל מה הגדרתה? ואשמח לקבל תשובות על כך.

לא קראתי את הספר, ואין לי כלל דעה בוויכוח הגדול על הספר, אבל בעיקרון, ברור לי שיש תועלת בידיעת קורות חייהם של גדולי ישראל, ושבחים בלבד אינם חיים. שבחים בלבד זה עיוות של הדמות.
ידועים דברי החזו"א באגרות ח"ב קלג.
כעת, האם הספר גורם להבנה נכונה יותר של גדולי ישראל, או לא - זה אין לי מושג.

[עקביה]

לכאורה המדד הוא פשוט,
בואו נעזוב לרגע בני משפחה או 'קנאים',
דברים שפרסומם גורם צער ועגמ"נ לתלמידים ומעריצים מן השורה,
אות הוא שאין זה כבוד הנפטר, ולא לרצון יהיה לכם.

כעת נותר לנו רק לערוך סקר בקרב תלמידי ר' אהרן...

viewtopic.php?f=51&t=46256#p554380

[אליעזר ג]

הנושא אינו הנחה אלא הלכה ,מה שהוא כתב זה מבחן ללשון הרע ורכילות על החיים

לא ברור שזה המבחן.
בעיני מחבר הספר כל מה שהוא כתב אינו גנאי.
זה שיש תלמידים שרואים בנכתב גנאי, זה הופך להיות גנאי לפי ההלכה?

לכן שאלתי מאלו שקראו את הספר האם יש בכל הסיפורים תועלת ועיין לעיל מה הגדרתה? ואשמח לקבל תשובות על כך.

לא קראתי את הספר, ואין לי כלל דעה בוויכוח הגדול על הספר, אבל בעיקרון, ברור לי שיש תועלת בידיעת קורות חייהם של גדולי ישראל, ושבחים בלבד אינם חיים. שבחים בלבד זה עיוות של הדמות.
ידועים דברי החזו"א באגרות ח"ב קלג.
כעת, האם הספר גורם להבנה נכונה יותר של גדולי ישראל, או לא - זה אין לי מושג.

זה לא קשור שיש תלמידים אלא כל מה שנקרא גנאי אוביקטיבית ביחס אליו ,כגון רבי יוחנן שכתב על עצמו אם הולך ד אמות ללא תפילין . וכאלה וודאי שיש בספר.
לא דיברנו על שבחים בלבד אבל יש תיאור חי של דמות שמשרת את המבט הכולל ויש סתם רכילות ובדיוק זו הייתה שאלתי.

[עקביה]

זה לא קשור שיש תלמידים אלא כל מה שנקרא גנאי אוביקטיבית ביחס אליו ,כגון רבי יוחנן שכתב על עצמו אם הולך ד אמות ללא תפילין . וכאלה וודאי שיש בספר.
לא דיברנו על שבחים בלבד אבל יש תיאור חי של דמות שמשרת את המבט הכולל ויש סתם רכילות ובדיוק זו הייתה שאלתי.

לספר על רבי יוחנן שבשעה פלונית ביום פלוני נצפה מהלך ד"א בלא תורה ובלא תפילין, זו סתם רכילות וגנאי, שכן אפשר לפרש זאת באופנים שונים, ולכן הוא עצמו נזהר שלא יראוהו בכך. אבל לספר שלאחר שנחלש בגרסתו היה יושב על כסא נוח בביתו בלא תורה ובלא תפילין (ראה רש"י יומא פו.) אין זה גנאי. זו רק הצגת דמותו של רבי יוחנן כפי שהיא, ע"מ שנוכל ללמוד ממנו וללכת בדרכיו.

לא קראתי את ספרו של ר' נתן, אבל אני משער שזהו אופי הסיפורים שם.

---

(אגב, הסיפור על המכתב ששלח ר' אהרן קוטלר לארוסתו, מטרתו לא הייתה הצגת דמותו של ר' אהרן, אלא הצגת דמותו של הסבא מסלבודקה).

[אליעזר ג]

אלו בדיוק היו דברי ואני מחכה לתשובת אלו שכן קראו, כי כאן לשער מתוך לימוד זכות לחיוב על הסופר, זה לימוד חובה על המבקרים והפוך.

[עקביה]

כי כאן לשער מתוך לימוד זכות לחיוב על הסופר, זה לימוד חובה על המבקרים והפוך.

לימוד חובה על המבקרים כבר נתבאר באריכות לעיל, והוא ישנו בכל מקרה.
מה שנכתב לעיל, באופן כללי, הוא כי גם אם ישנה ביקורת צודקת על הספר, כתב החרם שופט אותו בחומרה עשרות מונים ממה שהוא ראוי לה, ומסתבר שיצדק לכנותו - הוצאת שם רע על הספר.

[אליעזר ג]

כי כאן לשער מתוך לימוד זכות לחיוב על הסופר, זה לימוד חובה על המבקרים והפוך.

לימוד חובה על המבקרים כבר נתבאר באריכות לעיל, והוא ישנו בכל מקרה.
מה שנכתב לעיל, באופן כללי, הוא כי גם אם ישנה ביקורת צודקת על הספר, כתב החרם שופט אותו בחומרה עשרות מונים ממה שהוא ראוי לה, ומסתבר שיצדק לכנותו - הוצאת שם רע על הספר.

אני מבין שאתה מתכוון למכתב גדולי ישראל נגד הספר , ואני מניח ששכחת מי חתום עליו ולכן אתה ממהר להכריע. לגבי ההפלגה הרי לא אני ולא אתה קראנו את הספר ואיננו יודעים, ומעבר לכך יש כנראה הכרח לחידוד דברים ולפעמים גם להפלגה, בכדי שיתקבלו בציבור ובכדי לבטל נזק שעלול להיות או כבר נעשה, והשיקול מול פגיעה יתירה בכותב הספר מסור בדיוק לאותם אנשים החתומים על המכתב. אני יודע שהטענה היא, לא קראו בני ביתם וכדומה ,מלבד זאת שהטענה הזאת מסוכנת מאוד ולא סבירה בהיקף החתומים וגדלותם . הרי בעל הספר עצמו מודה שהרב וולבא שמעו במשך שעות ובכל זאת אחרי מחשבה נשאר בדעתו ובחתימתו. ואת הרב וולבא אני הכרתי אישית היטב והוא לא מי שיסובבוהו כל מיני נכדים . והוא הדין הרב שטינמן אותו הכרתי היטב רק שלא מוזכר שהמחבר פגש בו וכן גם האחרים אותם פחות הכרתי. ולכן וודאי שלקבוע בלי קריאת הספר לחובתם זה מאוד מאוד בעייתי ולא סביר בלשון המעטה.

[עקביה]

מה טעם למחזר את האשכול מתחילתו?
עצם העובדה שיש מגדול"י שאחזו שהוא ספר טוב מלמדת על כך שלא מסתבר שהוויכוח על אפיו של הספר הוא כ"כ קיצוני, כלומר בין ספר טוב לבין ספר שכולו אינו אלא השפלת גדול"י וערך התורה.
אלא, כפי שהערת, נגד עיניהם של החותמים על החרם עמדה מטרה חינוכית שקידשה את האמצעים (חפש באשכול את המשפט "מה שלא שואה לא קיים").
השאלה היא עד כמה אנו יכולים ללמוד על הספר מתוך כתב החרם, או על מחברו של הספר, מתוך דברי הגרמי"ל שהועתקו כאן viewtopic.php?f=51&t=46256&start=160#p555887.

אם תרצה, כלך לך משנת תשס"ג אל שנת תשע"ג. אז נאמרו ביטויים חריפים עד אין קץ ע"י גדול"י על קבוצת יהודים מסוימת, ועל האיסור החמור לקרוא בביטאון של אותה קבוצה. (גם שם כמובן חל הכלל "מה שלא שואה לא קיים").
כמדומני שהשוואה זו יכולה לעזור לכמה מן המתלבטים בשאלה עד כמה כתב החרם נותן לנו דיווח מדויק על מה שקורה בספר.

[משה פרץ]

להלן התכתבות עם הרב המחבר ז"ל משנת תשע"א:

לכבוד הרב נתן קמנצקי שליט"א, שלום רב!

הנני קורא את הס' MAKING OF A GODOL (מהדורה מתוקנת) והנאני מאוד.

- רציתי לציין במה שדן בעמ' XLIV בענין מהרד"ב ליבוביץ ז"ל אם שמע את זמירות הבנות, שזכורני בהספדו של מר חיים וולפרט ז"ל בישיבת נר ישראל שסיפרו עליו שבביקורו של מהרד"ב ליבוביץ ז"ל בביתו בבאלטימור, כשנכנס לבית היה מכשיר הרדיו דלוק, וכשמר חיים ז"ל רצה לכבותו, אמר לו מהרד"ב ז"ל שאם אשתו נהנית משמיעת הרדיו אל לו לכבותו.

- גם במה שכתב בעמ' 13 שאביו ז"ל אמר "לאחר מאה ועשרים", יש להעיר שבסו"ס עלינו לשבח (דברים ח"א) כ' בשם אביו ז"ל שהיה נגד מליצה זו. וגם ע"ז יש להעיר מדברי הראב"ע פר' נח עה"פ והיו ימיו מאה ועשרים שנה. ויש לי עוד מה להעיר על מש"כ בס' עלינו לשבח שם.

- גם במש"כ בעמ' 20 בענין השפעת הסנדק על התינוק, אמרתי אכתוב לו מה אמרתי בזה עה"פ ויחי (מח כ), יברכך אלהים כאפרים וכמנשה. וכ' הרב הנצי"ב ז"ל בס' העמק דבר (בהרחב דבר) וז"ל: והנה בתרגום יונתן איתא ע"ז המקרא שבשעת המילה מברכין ככה, והענין שידוע שאינו ראוי לברך את האדם אלא מעין ברכותיו שברכו ה' עד כה, לעשיר בעשרו ולחכם בחכמתו, וכמו שכתבתי בספר דברים (טז יז), וא"כ אין ראוי לברך למי שאינו עוסק בתורה שיהיה כאפרים, וכן למי שהוא אינו עוסק בהויות העולם שיהיה כמנשה, אבל בשעת מילה דלא נודע עדיין את הדרך אשר הילד ילך בה, אז יברך ישראל ישימך אלהים כאפרים, אם יהא עוסק בתורה יצליח כמוהו, וכמנשה, אם יהיה עסוק בהויות העולם יהי כמנשה. ע"כ. ולא יישב אמאי דוקא ביומא דמהולתא, ולא בכל ימי קטנותו שעדיין לא ניכר להיכן נטיית לבו.

ואפשר לבאר עפמ"ש בס' מתורתו דרבי אלעזר (מהדורה שניה עמוד ס) על הגרא"מ שך ז"ל בזה"ל: כשמרן זצ"ל ניחם אבלים אצל הח"כ לשעבר הרב יצחק פרץ, הגיע שמעון פרס, ובין הדברים סיפר, שהחפץ חיים היה הסנדק שלו. מרן זצ"ל צעק בפני כל הנוכחים: הוא שקרן. כשהוא יצא, שאלו את מרן זצ"ל מאיפה הוא ידע? אמר להם מרן זצ"ל: אם החפץ חיים היה הסנדק שלו, הוא לא היה יוצא כזה בריה. ע"כ. ובס' ארי עלה מבבל (עמ' לג בסופו) כ' ששאלו לח"ר עובדיה צדקא ז"ל במה זכה לכל החסידות והמעלות הטובות, והשיב שהיה צריך להיות עוד יותר חסיד ויר"ש כי הסנדק בברית המילה שלו היה הרב בן איש חי ז"ל והמוהל היה אחיו, ואין לשער עד כמה קובעים הסנדק והמוהל את מהלך החיים של הרך הנימול. עכת"ד. וע"ע שם (עמ' סז). ואאמו"ר נר"ו בס' ואביטה אורחותיך (עמ' רלז) כתב שכוונת אבי הבן בשעת המילה מעצבת את דמותו לכל החיים. ע"ש. וכ"כ עוד בס' ברית ותורה (עמ' ה). ולפי"ז מובן אמאי דוקא בשעת המילה מברכים אותו בזה, שכן באותה שעה נקבעת דמותו לעתיד.
בברכה והוקרה רבה

[בענין 'לאחר מאה ועשרים', ראה עוד ב- https://shelamabealma.blogspot.com/2014 ... st_29.html
בענין השפעת הסנדק על התינוק, ראה ב- https://shelamabealma.blogspot.com/2014 ... st_18.html]

תשובת הרב המחבר ז"ל:

תודה על המסר דלהלן.
במטותא, האם אנחנו מכירים איש את רעהו? והאם כב' הוא הרב פרץ שגר בהר נוף והינו בעל דירה בבנין בו אני גר?
ערב טוב

ע"כ.

לכבוד הרב נתן קמנצקי שליט"א, שלום רב!
עדיין לא זכיתי להכיר את מע"כ. אני גר במיקסיקו.
בברכה

תשובת הרב המחבר ז"ל:

תמהני איך הגיע ספרי עד מקסיקו. כשהייתי צעיר יותר ופעיל בישיבת איתרי בירושלים, ישיבה שהייתי בין מייסדיה, הייתי נוסע לפעמים למרחקים. בסך הכל ביקרתי בחמש יבשות, ורק בחלק המערבי של העולם לא הייתי דרומית מהעיר סן דיאגו בקליפורניא. ועכשיו שזקנתי ופרשתי ממשרתי, אינני רואה סיכוי שאגיע לארצך אי פעם. ולכן, כדי להיפגש אתך אצטרך לחכות עד שתגיע אתה לארץ הקודש, ואצפה שזה יהיה בקרוב כי מחכה אני בכל יום שמשיח צדקנו יבוא ויקבץ את נדחי ישראל מכל קווצות תבל.

ע"כ.

הייתי בא"י לפני כמה חדשים, ואקוה לזכות לבקר שוב במהרה.
אתמול דרשתי בבית הכנסת והזכרתי מספרו ב' מעשיות על אביו ז"ל, וא' מהנוכחים [משה נקאש נר"ו] ענה ואמר שלמד אצלו לפני נ"ו שנים. באותם זמנים כמה בחורים ממיקסיקו נסעו ללמוד בישיבת תורה ודעת.
בקוראי בספרו על מה שאביו ז"ל נהג לשחות בנהר בילדותו, נזכרתי במה שסיפר לי עליו ש"ב הרב משה חיים שטיינברג נר"ו שגם בהיותו למעלה מגיל שמונים הראה את כוחו בשחייה מתחת למים בקאמפ בו שהו [ששחה מתחילת הבריכה ועד סופה מתחת המים בלי להוציא את הראש לנשום].

יש לציין שהרב אלפנט מישיבת איתרי ביקר במיקסיקו לפני הרבה שנים [וניסה לקנות נפט ממשלת מיקסיקו דרך אחותו של הנשיא דאז, מרגריטה לופס פורטייו].
גם נזכרתי במה שסיפר לי א' מהמיקסיקנים שלמדו בישיבת תורה ודעת [ה"ה נסים משען ז"ל] שהתחיל הוא וחבירו [הרב יהושע חילו ז"ל] ללמוד הל' שחיטה (לפני יותר מנ' שנה), וע"ז אמר להם אביו ז"ל "נרפים אתם נרפים ע"כ אתם אומרים נלכה נזבחה". וכבר ראיתי כן בס' מאוצרינו הישן בשם א' האדמור"ים.
יש להעיר עמ"ש מעלתו בספרו שהרב אילווי השתתף בוועידת סינסינטי. אולם יש להעיר שבנו של הרב אילווי כ' בהקדמה לס' מלחמות אלהים שמציין מע"כ שבסופו של דבר הוא לא השתתף בוועידה זו.
גם ע"ש שכ' שלילינטל היה גרוע יותר מאיינהורן.

בדבר מש"כ בענין לימוד ביאור רמ"ד בוולוז'ין, יש לציין מש"כ בהמעין שהנצי"ב הסכים ללמד את הביאור בישיבה כדי שלא יסגרוה.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

צדקתי. ניסית אתה "להכשיר" את הנצי"ב כשכתבת דבר שמשמעו הוא שהסיבה היחידה שהנצי"ב "התיר" ללמוד את ה"ביאור" היתה כדי שהישיבה לא תיסגר. אכן זה לא מה שכתוב במקור שציטטת, כלו' ב"המעין" שם כתוב רק שהנצי"ב הציע תכנית לימודים (במקום התוכנית שהוצעה ע"י ממשלת רוסיה) שכללה לימוד תנ"ך עם ה"ביאור". בספרי אני מציין באיזה מקום - שלא זכורני כעת איפה הוא - שר' איצלה בנו של ר' חיים מוולוז'ין למד ולימד את ה"ביאור" בתקופה שלא היה חשש שהישיבה תיסגר.

ע"כ.

- כתבתי כן כי גם הכותב ב"המעין" שם העיר לפני הבאת עובדה זו שאינו יודע מה היה יחס הנצי"ב לספרי רמ"ד. ומזה נראה שרוצה לדייק שדוקא בשעת הדחק התיר.

- הדברים על ר' איצלה מובאים בספרו בעמ' 253.

- זכורני שסיפרו בזמנו על הרב שמואל יעקב וינברג ז"ל ראש ישיבת נר ישראל שבמשרדו היה לו את ספרי רמ"ד.

- ראיתי מש"כ בעמ' 268 על דודו חיים זרח, ואינני בטוח שעבר על איזה איסור באריזת התרופות בשב"ק, אלא אם הדביק או קשר.

- במש"כ מע"כ בעמ' 192 בענין הרב חיים מבריסק שאמר שעל ת"ח גדולים לעבור לאמריקה, יש לציין שהוא מנע מבנו הרב משה לעבור לאמריקה, וכמ"ש בתו של הרב משה בספרה.

- ברצוני לתקן מש"כ על ההספד על מר חיים וולפרט ז"ל. שמו הנכון הוא קופל. וראיתי עתה בספר שמע"כ ראיין אותו.

- במש"כ בעמ' 324 שא' משני אחיו של יהושע בינינסון היה הרב זלמן יוסף. אולם ב- http://www.tidhar.tourolib.org/files/ti ... 01_378.jpg מובא ששני אחיו היו אברהם ויעקב. עי' גם ב- http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/397

- בעמ' 459 יש ט"ס, וצ"ל תרמ"ב במקום תשמ"ב.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

תודה עבור התיקון תרמ"ב (במקום תשמ"ב) וגם על שמות אחיו של יהושע ביינינסון .אם אדפיס שוב את ספרי אעיר על כך - ובשמך, כמובן.

ע"כ.

- במש"כ בעמ' 514 שהרב טומשוב ערך את הקובץ יגדיל תורה בסלוצק, יש לציין שגם ערך קובץ זה בנוא יורק, עי' ב- http://www.hebrewbooks.org/22959

- במש"כ בעמ' 520 שהגר"ח מבריסק לא התפלל מתוך הסידור, אציין בזה מש"כ בהערותי שבסו"ס יוסף חן הנמצא כעת על מכבש הדפוס, שכ' בדרוש לעמוד העבודה בשם האר"י ז"ל שסגולה לכוונה להתפלל מתוך הסידור. והערתי שם בהערה 170 שכ"כ בקו' עבודת התפילה (עמ' נו וש"נ) בשם הרב יש נוחלין ז"ל והרב חפץ חיים ז"ל (בהשמטה לס' שמירת הלשון הנד' בסו"ס שם עולם) והרב אגרות משה ז"ל. אולם הביא שם מד' הרב חוות יאיר ז"ל בס' מקור חיים (סי' צה ס"ב) שהיותר טוב שלפעמים יתפלל מתוך הסידור ופעמים בעינים סגורות, כי מתוך הרגלו תתמעט הכוונה.

- בעמ' 526 מופיעה פעמיים התיבה "קורקבן" בטעות בקו"ף לפני הרי"ש.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

תודה. גם את זה אתקן בל"נ במהדורה הבאה.........

ע"כ.

- בעמ' 527 כ' שא"י סגל הינו אהרן לוויט. עי' ב- http://www.chabad.info/chabadpedia/inde ... 7%A9%D7%94 ששמו האמיתי הוא אהרן ה. הירש הלוי.

- במש"כ בעמ' 533 בהערה במה שכתב הרי"ד על ליובאביטש, אפשר לציין למש"כ ב- http://webcache.googleusercontent.com/s ... gle.com.mx

וב- http://en.wikipedia.org/wiki/Joseph_B._ ... Schneerson

- במש"כ בעמ' 532 שי. ד. זמיר הוא הריד"ס, יש לציין מש"כ ב- http://webcache.googleusercontent.com/s ... gle.com.mx שא' ממשפחת סולובייצ'יק שינה את שם משפחתו לזמיר כשעלה לא"י.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

האם יש משהו על היחס בין ריד"ס לר' יוסף יצחק, ואולי אפשר למצוא בעולם של האינטרנט את המאמר אודותיו מדובר בהערות בסוף עמ' 532

ע"כ.

- נסיתי לחפש בקשר לאותו מאמר, אך יגעתי ולא מצאתי. אולי יש בידכם עוד פרטים שיוכלו לסייע לי בחיפוש המקור?

תשובת הרב המחבר ז"ל:

רק את מה שכתבתי ידוע לי - מלבד מדבר אחד: ר' אהרן-בנציון שורין אמר לי שיש לו את המאמר בתיקים שלו אלא שאיננו יודע איפה, ואינו יכול לחפש אחריו.

ע"כ.

- בקשר למש"כ על בדיקת המכתבים שנשלחו לר' אהרן קוטלר בסלבודקה, מעניין לציין שבס' אורחות החיים כ' שגם בוואלוז'ין נהגו לצנזר את המכתבים.

- תוכלו לשמוע בלינק הבא את דברי ריד"ס על חב"ד: http://download.bcbm.org/Media/RavSolov ... v_1969.mp3

תשובת הרב המחבר ז"ל:

תודה רבה על זה. כשהקשבתי ל"לינק" הזה נזכרתי איך שהייתי נוסע מ"מתיבתא תורה ודעת" ל"ישיבת רבנו יצחק אלחנן" לשמוע את שיעורי היא"צ של ריד"ס לפני יותר מששים שנה.

ע"כ.

- בעמ' 570 בקטע הראשון כ' פעמיים רצופות AFTER THE WAR.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

המשפט השני חסר רק מלה אחת בראשיתו, והיא: גם

ע"כ.

- בעמ' 299 בשורה האחרונה כ' MORE במקום MUST.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

תודה עבור התיקון הזה.

ע"כ.

- בעמ' 341 בענין ספרו של הדבר אברהם שהיה כותב בגיטו, זכורני שראיתי שכ' בזה גם בס' בסתר רעם.

- בעמ' 642, סיפורו של הרב מילצקי מופיע גם בס' קול חוצב עמ' 224.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

אינני מכיר את הספר הזה. מי כתבו?

ע"כ.

- ס' קול חוצב נדפס בירושלם תשנ"ט ע"י מכון דעת תורה, והוא תולדות הרב שלום שבדרון ז"ל.

- במש"כ בעמ' 681 על הרב לייב גרוסנס שהתחבא תחת המיטה, הסיפור מופיע גם בס' קול חוצב עמ' 343.

- במש"כ בענין הסבא מסלבודקה שלא הרשה לתלמידיו להניח ליטול ידיהם ליד המיטה כשהיה שטיח, בישיבת נר ישראל אמרו לי שהרב רודרמן אסר בישיבתו לחלוטין לשים נטלה ליד המיטה, שלא תתרטב הרצפה ויזוקו או יופרעו חברי החדר.

- בעמ' 680 נדצ"ל ספר הברית במקום ספר ברית.

- בעמ' 631 הערה X, צ"ל DISCUSSED.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

יישר כוחך

ע"כ.

- בעמ' 662 כ' לבאר דברי החת"ס, אולם בקובץ שו"ת חתם סופר הנד' בירושלם תשל"ג (סימן לא) כ' אחרת. והו"ד בשו"ת באר משה ח"ד (סימן סט) ובשו"ת יביע אומר ח"ז (חיו"ד סי' כ). גם עי' בס' בית יחזקאל (סי' שנ אות ז) ששאל בענין זה על הטעמי המנהגים שמדוע ישמור הסט"א יום זה משנה לשנה דוקא בלוח הנוצרי. עש"ב.

- בסוף ההערות בעמ' 643 כ' שהספר מנהגי ישרון נדפס בשנת תרע"ד, אולם מה שראה מע"כ זה את המהדורה האידית, אולם בלה"ק הוא נדפס הרבה שנים לפני כן, שכן ראיתי את המהדורה השניה שנדפסה בוילנא תרנ"ט. גם יש לציין שמספרו בית אברהם נראה שנסע מאירופא לאוסטרליא ולניו זילנד, ומשם נסע להוואי ולאמיריקא, ודלא כמ"ש מע"כ שנסע מאירופא לאמיריקא. יש לציין גם שבס' בית אברהם להרב הירשוביץ (בעמ' ז) מובאת תשובה שכ' ל"דודו" הרב לייב חסיד, ומה שענה לו ע"ז.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

מעולם לא ראיתי את חיבורו ההוא של הירשוביץ. כמובן כאשר אוציא עוד מהדורה של ספרי אעיין שם ואתקן מה שצריך תיקון. תודה.

ע"כ.

- במש"כ בעמ' 291 בענין לימוד דקדוק אי הוי כלימוד תורה, ע"ע בשו"ת שלמת חיים החדש (סי' שנז). ועי' להפמ"ג באגרותיו שבריש או"ח (אגרת ו אות טו), ובס' חשבתי דרכי (דף קז ע"א) בשם הר' יוסף האזובי ובקו' אור תורה (אייר תשס"ט סימן צא).

תשובת הרב המחבר ז"ל:

גם על אלו המקורות אני מודה. אני מסתקרן לדעת איך זה שאתה קורא את ספרי למפרע, כי אחרי שאתה מעיר על הכתוב בעמוד 680 אתה חוזר לעמ' 291

ע"כ.

- הנני קורא בספרו לפי הסדר, שכן קראה למפרע לא יצא, כבק"ש ומגילה. אולם הערה זו השארתיה לאחר זמן כדי לכתוב למע"כ את המקורות בדיוקם.

- בענין הסיפור של הרב"ב ליבוביץ בענין שירת הבנות בבית הרב פרייל, עי' ב- http://www.scribd.com/doc/48071342/%D7% ... 7%A0%D7%90 מס' 5 שכן אירע בבית הר"י רוזנהיים עם הרי"מ לוין.

- בענין מש"כ שבסלבודקה שלא היו בה בתי ע"ז למדו יותר טוב, עי' ב-
<http://www.scribd.com/doc/48071342/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%98%D7
%90%D7%9C%D7%A0%D7%90>
http://www.scribd.com/doc/48071342/%D7% ... -%D7%98%D7%
90%D7%9C%D7%A0%D7%90 מס' 59 בענין זה מהאמרי אמת.

- גם עי' במקור הנ"ל שבגור קוראים לשיחות האדמו"ר "שמיסען", ומע"כ חילק בזה בין בעלי המוסר לחסידים שאין החסידים אומרים כן.

- גם ע"ש בעמ' 53 ו-127 בענין שירת הנשים, והשוה למעשה רב"ב עם הר' פרייל.

- גם ע"ש בעמ' 111 שכ' שבנו של הר"י סלנטר היה אוכל נו"ט, ודלא כמ"ש מע"כ שלא יצא לתרבות רעה.

- במש"כ בעמ' 649, מענין לציין שבס' זכות אבות (עמ' יא) מנסה להשוות דעת הח"ח במשנ"ב לדברי ר"י סלנטר!

- בעמ' 792, עי' בס' שלמי שמחה ח"ה עמ' רסד שכ' על ר' אליהו יהודה ליפשיץ אב"ד גריצה שנסע בשנת 1928 לארה"ב מטעם אגודת הרבנים בפולין להתיר
עגונות, והשיג הרבה גיטין מבעלים שהיו בחיים.

- בעמ' 795 יש נקודה יתירה לאחר PP.

- בעמ' 797 שורה 13 צ"ל THE.

- בעמ' 833 – עי' ב-
<http://www.firstthings.com/article/2007/01/rabbi-weinbergs-agony-3>
http://www.firstthings.com/article/2007 ... gs-agony-3 שכ' שהרי"י וינברג למד רוסית לאחר שכיהן כרב.

- בעמ' 843 – האם הפוסק הוא הר"מ פיינשטיין? האם הכת הינה חב"ד? מדוע מע"כ הסתיר את השמות?

תשובת הרב המחבר ז"ל:

I'll comment on the second last notation. I did not see in your mar'eh makom
that Rav Weinberg learned Russian after he became the rav of Pilvishok. On
the contrary, the article says thathe learned Russia in 1904 (after he was
ordained) and that he became rav in 1906. My research of when he learned
Russian is comprehensive - and if you find anything published that says
otherwise, you may dismiss it.

Regarding your last notation, I refer you to the last two lines in
Massekheth Shabbath 96b.

ע"כ.

- שאלתי בקשר להאמור בעמ' 843 כי ראיתי ביומני חב"ד שהרבי מחב"ד למד
בחברותא עם הר"י הוטנר.

- במה שסיפר מע"כ על הרבי מסאטמאר שמעולם לא הלך לישון, עי' מעשה ע"ז
ביומני טאלנא (עמ' 201).

- בעמ' 844 הערה R, צ"ל 5759.

- בעמ' 851 בשם הח"ח. יש להעיר מהמובא ביומני טאלנא (עמ' 158) בשם
הח"ח שלא הסכים להעדיף ישיבה אחרת על שלו.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

Your first line: Regarding what the Lubavichers claim that the Rebbe learned
b'chavrutha with Rav Hutner. 1) they have a tendency, valid or not, to
connect everyone with their Rebbe because without a connection to the "nesi
hador" no one could possibly take a place of leadership in klal Yisrael 2)
if they did learn together, I can tell you that it was for a period of
several weeks at most, when Rav Hutner traveled to Berlin in the hope of
attending university there. He was not accepted because he could not produce
a high-school matriculation.

Your third line: Thank you. I mark down all your corrections, and I must say
that you impress me highly with your keen eye. I look forward to the honor
of meeting you someday, be"H.

Your fourth line: In looking up your comment I noticed in the fifth line of
the footnote that I need to switch the words "help" and "create". (In my
original edition I wrote: to help a "known scholar" open his own yeshiva.)
Thank you for your direct help and also for the roundabout help.

Shabbat Shalom

ע"כ.

- אף אני אשמח מאוד להפגש עם מע"כ כשאזכה לחונן עפר ארה"ק.

- כ' ביומני חב"ד שלמד הר"י הוטנר עמו בניו יורק לפני כהונתו כאדמו"ר, ואף אח"כ היה עמו בקשר.

- במה שכ' מע"כ שהמשיחיות של הרבי מחב"ד קשורה לעובדת היותו ערירי, כ"כ גם ב-
<http://www.haaretz.com/culture/books/biography-the-accidental-rebbe-1.32312
3>
http://www.haaretz.com/culture/books/bi ... e-1.323123

- בעמ' 873 בהערות שורה ג צ"ל: מכן.

- בעמ' 894 בהערות שורה ג' מלמטה, צ"ל 5652.

- במש"כ בעמ' 905 שלאחר נזיקין למד מס' יבמות צ"ע, שכן לפי מ"ש בעמ' 915 למדו לפי הסדר, ונשים לפני נזיקין.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

אתה בודאי מדבר על הערת השוליים שלי בעמוד 834 כשאתה מפנה אותי להערכת הספר של צמד הסוציולוגים על הרממ"ש. הם כותבים שענינו בביאת המשיח נבע מהיותו חשוך בנים. אני אינני אומר את זה אלא שמה שהתנהג באופן בלתי אחראי בעודדו את האמונה שהוא הוא המשיח - לא סתם שמשיח בוא יבוא ובכל יום אצפה לו שיבוא, אלא שהוא בעצמו הינו המשיח - זה נבע מזה שלא היה איכפת לו מה יקרה בעולם הזה אחרי שיסתלק מהחיים בו. את התזה הזאת שחשוכי בנים יכולים לעשות דברים בלתי אחראים למה שיקרה אחרי מותם, כבר הצעתי במהדורה הראשונה שלי, ובמהדורה המתוקנת הוספתי את התובנה הזאת לגבי הרממ"ש. אני כתבתי עוד ספר על האיסור שהוצא על ספרי ע"י הגדולים כאן ארץ ישראל בשם "אנטומיה של איסור: הטרילוגיה", שנכתב באנגלית ומתורגם לעברית עמוד-מול-עמוד, והוא בן 1081 עמודים, שרק חלקו הראשון ששמו "בשוכבי" הדפסתי - ואילמלי היית כאן הייתי נותן לך את החלק הזה במתנה לעיונך - ושני החלקים האחרים, שמותיהם "בקומי" ו"בחופזי" מוכנים לדפוס אבל עדיין אינם מודפסים, כי אינני רוצה להדפיסם בחיי מרן הגרי"ש אלישיב כי הוא איננו יוצא נקי מרבב (וגם משפחתי איננה ששה להדפיס את כולו מפני שמפחדים שזה יכול לקלקל את שידוכי
הנכדים). על כל פנים בחלק השלישי אני מביא מאדם מהימן שהרבנית חנה גוראריה ביקשה מאחותה הרבנית חיה-מושקא שניאורסון לשאול את בעלה, שבתקופה ההיא הוביל את חסידיו להאמין שהמשיח יבוא "בקרוב ממש" (והמבין יבין), מה יקרה אם בעלה יסתלק. היא העבירה את תשובתו: הוא ציטט אמרה בצרפתית שמיוחסת למלך הצרפתי לואיס ה-15: "אחריי, המבול". עד כאן

מה שהערת שהמלה "מיכן" איננה מאוייתת כראוי, ראה כתובות ב' סוף ע"ב

בקשר לשורה האחרונה שלך, הריני מודה ולא אבוש כי דברים שכתבתי טעות הם בידי, ובלי נדר כשאדפיס את ספרי עוד פעם, בע"ה, אצטרך לתקנם - ואני חושב כבר איך
לשנות מלים כדי שהעימוד הכללי לא יושפע מהתיקון. יישר כוחך

ע"כ.

- אשמח לקרוא גם את הספר "אנטומיה של איסור: הטרילוגיה". ורוב תודות על הצעתו לתתו לי.

- באוזני שמעתי את יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארה"ק אומר ברדיו הישראלי לפני פטירתו של רממ"ש שהוא לא ימות לעולם.

- אשמח לשמוע אם יש ביד מע"כ מידע נוסף או הסבר על טעם הנסיעות התכופות והממושכות של רממ"ש לקבר חמיו.

- לגבי התיזה של חשוכי הבנים, מעניין לציין שלא יכלו להתמנות לסנהדרין.

- בעמ' 921 הערה K צ"ל והנהגות.

- בעמ' 930 שורה ב' צ"ל 5646.

- בעמ' 222 בהערה, יש לציין עוד למאמרו של הרב מונדשיין ב-
<http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785>
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785

- בעמ' 223 בהערה, גם בפר' פקודי מצאתי שדברי התורה תמימה בריש הפרשה הערה ג לקוחים ממראה הפנים על הירושלמי (פ"ד ה"ג ד"ה כנגד י"ח).

- בעמ' 723 מס' 129 שורה 7, צ"ל 5731.

- בעמ' 731 הערה H, י"ל שר' חיים קיים דברי חז"ל שמותר לשנות במסכתא.

- בעמ' 736 הערה F, כן שמעתי גם ממהר"ע יוסף לגבי הרוגטשובר.

- בעמ' 747 הערה E, כ' מע"כ את תואר "ר'" לצ"ה מאסליאנסקי. האם זקנותו לא ביישה את ילדותו? קראתי עליו שדרש לחיזוק בהיברו יוניון קולג' ובשהותו בא"י
נכנס להר הבית.

- בעמ' 755 אפשר להעיר ממס' שמחות פ"ב שחז"ל שוללים איומים במקום עונש. ושאני אביו ז"ל שאיים רק אם הילד יחזור ע"ז.

- בעמ' 882 - עי' בחפץ חיים על התורה (במעשי למלך בראשית הערה יט) שביאר בזה וז"ל: והזכרת יום המיתה היא כבר העצה האחרונה, כמו הרופא שנותן לחולה
הסם היותר חזק אחרי שלא הועילו הסמים הרגילים, ומה טוב לחולה אם אינו זקוק לסמים המשכרים, ורק מתרפא בדרך היותר קלה. ע"כ. והוא כדעת הר"ח מבריסק. ובס'
מזמור לאסף כתב בביאור דברי הגמ' שם, וז"ל: י"ל דבלא שהאדם לומד ומקבל עול מלכות שמים בק"ש לא מועיל זכרון יום המות, וכמו שגם רואים במציאות. ע"כ. וכ"כ
להשיב בשו"ת יריעות שלמה (סימן כח אות ח) דזכירת יום המיתה ללא עול תורה ומצוות לא יועיל אלא יזיק, דאפשר ליפול ברשת התאוה יותר כמ"ש (ישעיה כב יג) אכלו ושתו
כי מחר נמות. ע"ש. וכ"כ בס' אור יהל ח"ב (פר' נח סוף עמ' ט) ומהר"ר יוסף יגן נר"ו במאמרו הנדפס בקובץ לקח טוב על ברכות (עמ' כח-ל). ע"ש. וכ"כ בס' עלי ורדים
עמ"ס ברכות. ובס' קול חוצב (עמ' תח) כ' בשם המגיד מקלם ז"ל, ש"גם המות שרואים בעינים לא מביא את כולם לזכור את הקב"ה". וכ"כ בס' אורחות החיים למהרא"מ שך ז"ל
(עמ' שפו) בשם מהר"י סלנטר. ע"ש. וע"ע במש"כ בזה בס' חפץ חיים עה"ת (תולדות כה לב ובהערות שם) ובס' דרש משה (עמ' שפ).

- בעמ' 948, בביאור מע"כ למעשה אביו ז"ל בענין מצה שרויה, יש להוסיף מש"כ מע"כ בכרך א' שאביו ז"ל העיד על עצמו שלא שיקר מעולם.

- בעמ' 949 הערה E, לי נראה שהענוה היא בזה שמחשיב עצמו שירד ממדריגתו, שכן אין ראיה מוכרחת מדבריו שתלמידיו מדקדקים יותר ממנו.

- בעמ' 963 בענין מיאוס העיתונים, עי' במה שהאריך בזה אאמו"ר שליט"א בס' אוצר פסקי צדקה.

- בעמ' 988 שר' חיים לא היה ביכולתו לנהל ישיבה, יש לבאר עפ"ז מש"כ מע"כ לעיל שבעיניו של ר' חיים השתקפה העצבות לאחר שעבר לבריסק, ואולי היינו
משום זה, שכן שמחתו הגדולה ביותר היתה בפלפול ולימוד התלמידים, ולא ראה אפשרות לחזור לזה. ואפשר לציין דבר מענין בענין שיטת החינוך של הר"ח מבריסק המובא בס'
פניני רבנו יחזקאל ח"ב על הר"ח מבריסק שאמר שהיחיד שבאמת הבין את שיעוריו על קדשים היה רש"ז ריגר.

- בעמ' 1005 בהספדו של הר"א גורדון על הר"י סלנטר, עי' במה שהביא קצת באופן אחר בס' פניני רבני יחזקאל ח"א.

- בעמ' 1018, צ"ל משואה לדור.

- בעמ' 1029, לענ"ד קשה לומר שהר"ד פרידמן נסע במיוחד לקובנא כדי להוודע מהחדשות במערב אירופה.

- בעמ' 1037 במעשה הד"ח עם כלתו, בדומה לזה מסופר על ר"מ מנדלסון.

- בעמ' 1039 בענין מוזסוויל, סיפר לי לפני כמה שנים א' שביקר שם וראה לויה של יהודי א' ב"מ, ומכיון שאין שם רב, קראו לכומר לערכה.

- בעמ' 1041 הערה Y, צ"ע שכן אם היה לו עוד אדם לר"ח שיעזור לו בתרגום, לא היה צורך שישלח דוקא את הסטודנט.

- בעמ' 1060 בענין פורים רב, עי' בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נ שהמכתב סופר נפטר מעוגמת נפש ממה שאמר עליו הפורים רב. עש"ב.

- בעמ' 1068 לגבי הרב קוק, ראיתי בקו' דאצ'ה שכ' שהרש"ז אוירבך לא הסכים מלכתחילה לכלול את הר"י הוטנר בין רבני מכון ירושלם כי שמע עליו שדיבר
נגד הרב קוק, והר"י הוטנר הבטיח שלא נכון הדבר.

- בעמ' 1076 צ"ל משולם דוד.

- בעמ' 1077 צ"ל 5609 במקום 5709.

- במש"כ מע"כ על הר"א קוטלר שהיה מסתובב ממקום א' למשנהו בבהמ"ד בפלפולו, עי' בס' פניני רבנו יחזקאל (ח"א עמ' יד) שכ' בשם הר"י אברמסקי שאלו
הבחורים לא יצאו מהם גדולי תורה, כי אם מהשקדנים. וצ"ל שהר"א קוטלר גם שקד על לימודו. ושמעתי שפעם בא' מנסיעותיו התכופות בקו נוא יורק – ניו ג'רזי כשהגיע
לליקווד היה א' מצפה לו לדבר עמו, וחיכה דקה א' שיכנס לביתו לפני שדפק על הדלת, ומצאו כבר שקוע בלימודו עם הגמרא מולו.

- ראיתי לצ"ה מאסליאנסקי בספרו שכ' תולדות הר"י סלנטר, ומשמע מדבריו שמחמת דכאון עבר הר"י מרוסיה לגרמניה. האם זה נכון?

- במש"כ מע"כ במחלוקת הנצי"ב והר"ח מבריסק לענין תענית חלום, ע"ע במש"כ בזה בס' תשובות והנהגות ח"ד (עמ' תמב).

- במש"כ מע"כ בענין עד כמה חששו תלמידי הר"י סלנטר לנגיעות במעשיהם, ע"ע בס' אור יחזקאל – מכתבים (עמ' עט).

תשובת הרב המחבר ז"ל:

לר' משה היקר, תסלח לי שלא אעבר על רשימתך הארוכה מיד כדרכי מאז התחלנו להתכתב, כי אין עתותי בידי כעת. בני ר' יוסף עובד על הוצאת ספר של אבא מארי על נ"ך וריסן אותי לעזור בזה. זה הינו הדבר היחיד שנשאר מתוך כתבי אבי ז"ל בלתי נדפס. בני הוא ראש כולל במוסקבה ואני צריך לגמור את עבודתי לפני שיחזור - ואז מן הסתם יעמיס עלי עוד מטלה. על כל פנים מכתבך נשאר אצלי למשמרת ועוד חזון למועד בע"ה.
שלך בכבוד רב ובאיחולי פורים שמח, נתן בהגר"י קמנצקי

ע"כ.

לכבוד הרב קמנצקי, שלום רב!
זה זמן זמנים טובא שלא כתבתי למע"כ, ואמרתי אכתוב בזה לדעת את שלום כבודו.
כמו"כ רציתי להודיעו שבעז"ה אבקר באה"ק בשבוע הבא, ורציתי לשאלו האם אוכל לדרוש בשלומו פא"פ.
בברכה והוקרה רבה

[זכיתי לבקרו בביתו ושם סיפר לי על מדת האמת של אביו שהיה אדוק בה. ובזה הסביר לי מדוע אביו מעולם לא סיפר לו שכשנסע לבקר את משפחתו בברית המועצות לאחר השואה הקג"ב עמדו להרע לו. ומעשה שהיה כך היה, כשביקש רבי יעקב מקונסוליית בריה"מ בארה"ב ויזה כדי לבקר שם, כתב להם שהוא מורה, וכשנודע לקג"ב בהיותו כבר בבריה"מ שהוא היה רב, רצו להרע לו, אלמלא אחיינו שעבד בממשל שם הזהיר אותו מראש והוא יצא מהמדינה בעוד מועד. רבי נתן הסביר שרבי יעקב התבייש במה ששינה ממידת האמת כשכתב שהוא מורה ולא הצהיר שהוא רב. ולכן לא סיפר לבניו את כל הסיפור. לרבי נתן נודע כל הסיפור כשנסע לשם לבקר את משפחתו לאחר נפילת מסך הברזל.
גם סיפר לי שכשנסע הוא לשם לאחר נפילת מסך הברזל, נסע גם לעיירת הולדתו ציטוויאן, וכתב עליה ספר, ובו מופיע הפירוט מי היה גר בכל בית.
גם נתן לי אז את ספרו על החרם והקדישו לי, אבל ביקש ממני שאחביאנו תחת כנפי מעילי בצאתי מביתו, שכן הוא לא רצה שאשתו תראה שנתן לי את הספר, כי נשארו ממנו עותקים בודדים בלבד, והיא רצתה שיתן אותם לצאצאיהם.

וסיפר מהר"ר שמואל בדוש נר"ו שאביו מהר"ר אברהם ז"ל היה מתרועע עם רבי יעקב קמנצקי רבות, ופעם בהיותו אצלו נכנס רבי נתן ליפרד מאביו כשעמד ליסוע לא"י. ולאחר שהלך אמר רבי יעקב לרבי אברהם: אמרתי לו שלא יעבור לגור לא"י, שכן לא כדאי לו זאת לא ברוחניות ולא בגשמיות, אבל אינו שומע לי...]

תם ולא נשלם

[זאב ערבות]

איני זוכר אם העליתי את הספר המדובר בכבודו ובעצמו, אז הרי הוא לפניכם בקובץ מלא של שני החלקים (המהדורה הראשונה)
making of a godol

======

הקובץ הוסר!

הספר נמכר בידי אלמנת המחבר תחי', ופרסומו כאן כמוהו כירידה לחייה!

[יבנה]

האם מישהו יכול להעלות את ספרו Anatomy of a ban https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002533196/NLI

[זאב ערבות]

האם מישהו יכול להעלות את ספרו Anatomy of a ban https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002533196/NLI

נמצא כאן להורדה viewtopic.php?f=51&t=46256&hilit=Anatomy+of+a+ban&start=120#p555506
הערה: בלי להכנס לפרטים, כדאי לכל אחד להוריד את שני הספרים עליהם מדובר כאן אפילו שהם באנגלית שכן יש בהם גם הרבה דברים בעברית (בעשייתו של גדול בהערות).

[יבנה]

האם מישהו יכול להעלות את ספרו Anatomy of a ban https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002533196/NLI

נמצא כאן להורדה viewtopic.php?f=51&t=46256&hilit=Anatomy+of+a+ban&start=120#p555506
הערה: בלי להכנס לפרטים, כדאי לכל אחד להוריד את שני הספרים עליהם מדובר כאן אפילו שהם באנגלית שכן יש בהם גם הרבה דברים בעברית (בעשייתו של גדול בהערות).

ייש"כ!

[משה פרץ]

כמה שתכתוב בעדינות ובכבוד, תמיד יגדפו אותך.
זאת המסקנה שלי מההודעות שקיבלתי באישי.
כאילו שהיתה לי איזו שייכות לענין...
וגם, זה 'קודם מתן תורה', ולא שייך למחלוקת של השנים האחרונות בכלל.

----

סבורני כי הטענה על 'שמוע בין אחיכם' היא 'לשיטתו' של ר' נתן, שכאשר מבקרים ספר וכותבים נגדו, לא שייך להפריד אותו מן המחבר.
כמדומני שניתן להבין גישה הגורסת, כי בספר המיועד לציבור, לא חשוב מיהו המחבר. הרי הציבור קורא את הספר, ולא מכיר את המחבר,
ולכן פחות חשוב מיהו המחבר, ולמה היתה כוונתו, ומה היו מניעיו וכו'.
זאת ועוד, דווקא ההתרשמות הישירה והבלתי אמצעית של הקורא ההמוני והמצוי שאינו יודע כוונות והלכי רוח, אמורה לקבוע את גורל הספר.

ראה בספר רבינו חיים עוזר - רבן של כל בני הגולה שהרוגאטשובר חילק בין הרב שארפשטיין לספרו, ולא הסכים לדון עליו אישית שלא בפניו

[משה פרץ]

לאחר קריאת הפרק תקשורת שהועלה כאן, הראיון לוואלה, ושמיעת נאומו שהביאו כאן.
ניתן לומר חד וחלק במילים עדינות, שהיתה לו הרבה ביקורת על חכמי ישראל. הוא ממש לא קיבל את הכרעת גדולי ישראל, ולא התנצל לרגע. אדרבה הוא סבר שהם טעו והוטעו והתבטא כנגד התנהלותם בחריפות רבה. תרשה לי להניח שהוא לא פרסם את ספרו, לא מטעמי ציות, אלא מטעמים פרקטיים. יש לו משפחה שנטועה עמוק בתוך הציבור החרדי, וכל בר דעת הבין שהנזק המשפחתי שווה יותר מהתועלת. (גם אחרי השיקול של מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים..).

וכי למה שלא תהיה לו ביקורת? פגעו במפעל חייו ובו עצמו פגיעה אנושה, ולגמרי שלא כדין לדעתו.

בפני מי הוא היה אמור להתנצל ועל מה?

לאחר קריאת חלק גדול מתחילת הספר 'אנטומיה של איסור', התפעלתי מהכבוד וההערכה הרבים שהוא רוחש לגריש"א למרות הכל. את מה שהתרחש סביב הגריש"א, שהביא למה שהביא, הוא תולה בידי שמים ולא בידי אדם (קרי, שלא באשמת הגריש"א).

הרב נתן קמנצקי ז"ל סיפר לי בביקורי אצלו שהוא שאל את הרב אלישיב ז"ל מדוע הוא פוקד עליו לציית לגדולי הדור בו בזמן שהרב אלישיב עצמו לא ציית להרב מבריסק שהחרים את היכל שלמה, והוא נשאר שם. לזה השיב לו הרב אלישיב: נראה לי שהרב מבריסק היה מסכים שאשאר שם. וסיפר לי רבי נתן שלאחר מכן בירר את הדבר, והאמת היתה כך, שהרב מבריסק רצה שהרב אלישיב ימשיך שם כדי שמוסד הרבנות לא יתדרדר.

[משה פרץ]

ציטוט מהמכלול:

בין הדמויות הזוכות בספר לאזכורים 'בעייתיים' (לדעת השוללים) הוא הרב אהרן קוטלר, מייסד וראש ישיבת לייקווד בארצות הברית וממקימי עולם התורה שם. בין השאר, מסופר עליו שכתב מכתב לארוסתו שלא מצא חן בעיני חמיו הרב איסר זלמן מלצר, ושגער בנוסח: "פרה אדומה, שתוק!" לבחור ג'ינג'י שהפריע לו בשיעור, וכיוצא באלה. נטען כי בני משפחתו של הרב קוטלר הם שהחלו לפעול באופן אקטיבי להחרמת הספר, בטענה שהספר פוגע בכבודו. על אביו של המחבר, הרב יעקב קמנצקי, מסופר בין השאר על קריאתו בספרות הרוסית.

הסיפור הזה אכן מופיע בספר?

לא מדוייק.
כתוב שם שכשהיה אצל הרב וולבה התערב הנ"ל, ואמר שהספר הוא כמו פרה אדומה, מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים, והרב קמינצקי כותב שהרהר מנין הזלזול במצות פרה אדומה, ומדוע באמת ספרו לא יהיה כפרה אדומה?
(אני כותב מהזכרון, בערך משהו כזה)

את זה קראתי בפרק תקשורת שהובא כאן. הציטוט שם הוא מהספר גידולו של גדול.
אם הציטוט אינו נכון, אז זו סתם השמצה חמורה בויקפדיה ובמכלול.

הציטוטים נכונים. הסיפור של 'פרה אדומה' מופיע בהקשר לשמות הגנאי שנהגו ראשי הישיבות בליטא להטיח בתלמידיהם בשעת הריתחא דאורייתא באמצע השיעור כשהתלמיד היה מקשה, ורבי נתן הסביר שהיו כינויי גנאי שונים שבהם הראה ראש הישיבה את חיבתו לתלמידו

[משה פרץ]

לגבי שינה על המיטה:
הגרח''פ שיינברג זצוק''ל היה ישן על מיטתו רק בשבת, ואילו במשך השבוע היה ישן/מנמנם בישיבה על כסאו (או כורסתו?), וזה היה גם בימי ישישות מופלגת.
גם לא היה נוטל ידים לאכילת לחם במשך השבוע, למעט בסעודות מצווה.

ראיתיו ישן בימי זקנותו על כסאו ביום עשרה בטבת אחה"צ

[משה פרץ]

ואכן מיעוט שינה הוא אחד מקניני תורה. אבל לעיתים יכול להיות גם אחד ממפסידיה.

כמ"ש הט"ז בא"ה בביאור הפסוק שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת

[משה פרץ]

בעיקרון, ברור לי שיש תועלת בידיעת קורות חייהם של גדולי ישראל, ושבחים בלבד אינם חיים. שבחים בלבד זה עיוות של הדמות.
ידועים דברי החזו"א באגרות ח"ב קלג.

בספר 'רבנו חיים עוזר - רבן של כל בני הגולה' הובאה דעתו של הגרח"ע שבאמת אין תועלת בכתיבת קורות חייהם של גדולי ישראל, ורק בזמנינו יש תועלת בזה

[עמקן]

ציטוט מהמכלול:

בין הדמויות הזוכות בספר לאזכורים 'בעייתיים' (לדעת השוללים) הוא הרב אהרן קוטלר, מייסד וראש ישיבת לייקווד בארצות הברית וממקימי עולם התורה שם. בין השאר, מסופר עליו שכתב מכתב לארוסתו שלא מצא חן בעיני חמיו הרב איסר זלמן מלצר, ושגער בנוסח: "פרה אדומה, שתוק!" לבחור ג'ינג'י שהפריע לו בשיעור, וכיוצא באלה. נטען כי בני משפחתו של הרב קוטלר הם שהחלו לפעול באופן אקטיבי להחרמת הספר, בטענה שהספר פוגע בכבודו. על אביו של המחבר, הרב יעקב קמנצקי, מסופר בין השאר על קריאתו בספרות הרוסית.

הסיפור הזה אכן מופיע בספר?

לא מדוייק.
כתוב שם שכשהיה אצל הרב וולבה התערב הנ"ל, ואמר שהספר הוא כמו פרה אדומה, מטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים, והרב קמינצקי כותב שהרהר מנין הזלזול במצות פרה אדומה, ומדוע באמת ספרו לא יהיה כפרה אדומה?
(אני כותב מהזכרון, בערך משהו כזה)

את זה קראתי בפרק תקשורת שהובא כאן. הציטוט שם הוא מהספר גידולו של גדול.
אם הציטוט אינו נכון, אז זו סתם השמצה חמורה בויקפדיה ובמכלול.

הציטוטים נכונים. הסיפור של 'פרה אדומה' מופיע בהקשר לשמות הגנאי שנהגו ראשי הישיבות בליטא להטיח בתלמידיהם בשעת הריתחא דאורייתא באמצע השיעור כשהתלמיד היה מקשה, ורבי נתן הסביר שהיו כינויי גנאי שונים שבהם הראה ראש הישיבה את חיבתו לתלמידו

שמעתי שזה לא היה בחור שהגרא"ק כנה פרה אדומה, אלא דיין גוקביצקי מלונדון, מח"ס מעשה אורג. מה שלא מספרים הוא שאח"כ ר' אהרן ביקש ממנו מחילה. [הוא אמר שהוא אינו יכול למחול היות שזה קרה בבהכ"נ שלו ור' אהרן הוריד את מעמדו אצל בני קהילתו, זה נוגע לשמים ולא כבודו הפרטי, שהרי עכשיו בני קהילתו לא יקבלו ממנו. ור' אהרן עשה משהו לתקן העוול.] חבר שלי שמע את זה מנכד של הרב גוקביצקי.

[רציני]

להלן התכתבות עם הרב המחבר ז"ל משנת תשע"א:
......
תם ולא נשלם

מחכה להמשך. [אם אפשר בהודעה חדשה כדי שיצא בצד כמו הודעה שלא נקראה].

[הארי החי]

אנכי לא הבנתי מעודי מה חשב הגאון המחבר הלז כשהוציא ספר זה לאור, וכי חשב שיעבור דבר כזה בשתיקה?? אף שכמובן לא התכוון לשום בזיון גדו"י וכו' אבל בטח ידע שיש ל"ע מספיק אנשים שעל דברים הרבה יותר קלים מזה מחרחרים ריב ומחתימים רבנים וכו' וכו' ....

[איש פלוני]

להלן התכתבות עם הרב המחבר ז"ל משנת תשע"א:

...

- אף אני אשמח מאוד להפגש עם מע"כ כשאזכה לחונן עפר ארה"ק.

- כ' ביומני חב"ד שלמד הר"י הוטנר עמו בניו יורק לפני כהונתו כאדמו"ר, ואף אח"כ היה עמו בקשר.

- במה שכ' מע"כ שהמשיחיות של הרבי מחב"ד קשורה לעובדת היותו ערירי, כ"כ גם ב-
<http://www.haaretz.com/culture/books/biography-the-accidental-rebbe-1.32312
3>
http://www.haaretz.com/culture/books/bi ... e-1.323123

- בעמ' 873 בהערות שורה ג צ"ל: מכן.

- בעמ' 894 בהערות שורה ג' מלמטה, צ"ל 5652.

- במש"כ בעמ' 905 שלאחר נזיקין למד מס' יבמות צ"ע, שכן לפי מ"ש בעמ' 915 למדו לפי הסדר, ונשים לפני נזיקין.

תשובת הרב המחבר ז"ל:

אתה בודאי מדבר על הערת השוליים שלי בעמוד 834 כשאתה מפנה אותי להערכת הספר של צמד הסוציולוגים על הרממ"ש. הם כותבים שענינו בביאת המשיח נבע מהיותו חשוך בנים. אני אינני אומר את זה אלא שמה שהתנהג באופן בלתי אחראי בעודדו את האמונה שהוא הוא המשיח - לא סתם שמשיח בוא יבוא ובכל יום אצפה לו שיבוא, אלא שהוא בעצמו הינו המשיח - זה נבע מזה שלא היה איכפת לו מה יקרה בעולם הזה אחרי שיסתלק מהחיים בו. את התזה הזאת שחשוכי בנים יכולים לעשות דברים בלתי אחראים למה שיקרה אחרי מותם, כבר הצעתי במהדורה הראשונה שלי, ובמהדורה המתוקנת הוספתי את התובנה הזאת לגבי הרממ"ש. אני כתבתי עוד ספר על האיסור שהוצא על ספרי ע"י הגדולים כאן ארץ ישראל בשם "אנטומיה של איסור: הטרילוגיה", שנכתב באנגלית ומתורגם לעברית עמוד-מול-עמוד, והוא בן 1081 עמודים, שרק חלקו הראשון ששמו "בשוכבי" הדפסתי - ואילמלי היית כאן הייתי נותן לך את החלק הזה במתנה לעיונך - ושני החלקים האחרים, שמותיהם "בקומי" ו"בחופזי" מוכנים לדפוס אבל עדיין אינם מודפסים, כי אינני רוצה להדפיסם בחיי מרן הגרי"ש אלישיב כי הוא איננו יוצא נקי מרבב (וגם משפחתי איננה ששה להדפיס את כולו מפני שמפחדים שזה יכול לקלקל את שידוכי
הנכדים). על כל פנים בחלק השלישי אני מביא מאדם מהימן שהרבנית חנה גוראריה ביקשה מאחותה הרבנית חיה-מושקא שניאורסון לשאול את בעלה, שבתקופה ההיא הוביל את חסידיו להאמין שהמשיח יבוא "בקרוב ממש" (והמבין יבין), מה יקרה אם בעלה יסתלק. היא העבירה את תשובתו: הוא ציטט אמרה בצרפתית שמיוחסת למלך הצרפתי לואיס ה-15: "אחריי, המבול". עד כאן

מה שהערת שהמלה "מיכן" איננה מאוייתת כראוי, ראה כתובות ב' סוף ע"ב

בקשר לשורה האחרונה שלך, הריני מודה ולא אבוש כי דברים שכתבתי טעות הם בידי, ובלי נדר כשאדפיס את ספרי עוד פעם, בע"ה, אצטרך לתקנם - ואני חושב כבר איך
לשנות מלים כדי שהעימוד הכללי לא יושפע מהתיקון. יישר כוחך

ע"כ.

הידיעה על אודות שני החלקים הנוספים של אנטומיה של איסור חשובה מאוד
האם מישהו יודע מה עם החלקים האחרים? בספר הנדפס ככל הזכור לי הם לא הוזכרו כלל
הרב משה פרץ, האם כשנתן לך ר' נתן את הספר נתן לך גם את החלקים שלא נדפסו?

[משה פרץ]

הידיעה על אודות שני החלקים הנוספים של אנטומיה של איסור חשובה מאוד
האם מישהו יודע מה עם החלקים האחרים? בספר הנדפס ככל הזכור לי הם לא הוזכרו כלל
הרב משה פרץ, האם כשנתן לך ר' נתן את הספר נתן לך גם את החלקים שלא נדפסו?

לא נתן לי, ואף לא הראה לי אותם. לפי הבנתי הם לא נדפסו.

[דעת_האברך]

ראיתי חידוש הלכתי מאד מענין של אביו הגר"י זצ"ל, אשר סופר ע"י ר' נתן ב'בוך', והועתק באסופותיו.

הרב נתן קמינצקי.png

הסיפור הנזכר במובאה בעמוד הקודם של האשכול על אותו אחד שנפח את נשמתו כי המו"ץ של שאוויל לא הרשה לתת לו לשתות בסוף יום הכיפורים, הזכיר לי מעשה ששמעתי מפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל באחת מדרשותיו שפעם אחת בזמן תפילת נעילה של יום כיפור הוא שמע איזה רעש מעזרת נשים, ומיד דרש לדעת מה קרה שם. אמרו לו שיש אשה אחת שהתעלפה לרגע מחולשה אבל מיד היא התעוררה. הרב עובדיה אמר שיתנו לה מיד לשתות ויזמינו מיד אמבולנס. שאלו אותו למה לא לחכות רבע שעה לסיום הצום הרי האשה התעוררה וחשה בסדר, אך הוא אמר שבשום אופן אסור לחכות אלא יחללו עליה את יום כיפור.
האמבולנס הגיע ואחר כך אמר הרופא שאילו היתה מגיעה כמה דקות יותר מאוחר כבר אי אפשר היה להצילה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם ס' זה תורגם לעברית? והאם ניתן להשיגו?

[שמר]

האם ס' זה תורגם לעברית? והאם ניתן להשיגו?

כן
לא

[יוסף חיים אוהב ציון]

כן
לא

מדוע לא ניתן?

[איש פלוני]

האם ס' זה תורגם לעברית? והאם ניתן להשיגו?

כן
לא

ככל הידוע לי לא תורגם לעברית.
להשיגו באנגלית ניתן להשיג בpdf

[דמשק]

viewtopic.php?p=706220#p706220
viewtopic.php?p=555506#p555506

[ר_חיים_הקטן]

האם ס' זה תורגם לעברית? והאם ניתן להשיגו?

כן
לא

ככל הידוע לי לא תורגם לעברית.
להשיגו באנגלית ניתן להשיג בpdf

בשנת 2016 הרנ"ק אמר לי שהוא עוסק בתרגום הספר לעברית.

[יוסף חיים אוהב ציון]

והרי מורי ורבי הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל הורה בישיבה קטנה שלא ללמוד בספר 'עלי שור'. אז מה?

מדוע אסר?

[מן הדרום]

אני זקוק למה שנכתב בספר על ר' ראובן מדיננבורג
יש למישהו רעיון, איך משיגים מישהו שיהיה לו את הספר, ימצא, יתרגם?

[אראל]

אני זקוק למה שנכתב בספר על ר' ראובן מדיננבורג
יש למישהו רעיון, איך משיגים מישהו שיהיה לו את הספר, ימצא, יתרגם?

הספר יש לי תח"י [בפדפ] (הועלה כאן פעם ע"י הצדיק ר' זאב שליט"א, והסירו אח"כ) אבל באנגלית

[זאב ערבות]

אני זקוק למה שנכתב בספר על ר' ראובן מדיננבורג
יש למישהו רעיון, איך משיגים מישהו שיהיה לו את הספר, ימצא, יתרגם?

אינך מצפה שיחפשו עבורך וגם יתרגמו? לספר אין מפתחות והוא בן 2000 עמ' אם תראה מראה מקום אעתיק ואשלח אך בלי תרגום.

[יבנה]

אני זקוק למה שנכתב בספר על ר' ראובן מדיננבורג
יש למישהו רעיון, איך משיגים מישהו שיהיה לו את הספר, ימצא, יתרגם?

אינך מצפה שיחפשו עבורך וגם יתרגמו? לספר אין מפתחות והוא בן 2000 עמ' אם תראה מראה מקום אעתיק ואשלח אך בלי תרגום.

יש בסוף הספר מפתח שמות, פירוט המקומות שמופיע נמצא בעמ׳ 1367 בשם Levin, R' Ruvalla (of Dennenberg).

[אראל]

אני זקוק למה שנכתב בספר על ר' ראובן מדיננבורג
יש למישהו רעיון, איך משיגים מישהו שיהיה לו את הספר, ימצא, יתרגם?

אינך מצפה שיחפשו עבורך וגם יתרגמו? לספר אין מפתחות והוא בן 2000 עמ' אם תראה מראה מקום אעתיק ואשלח אך בלי תרגום.

יש בסוף הספר מפתח שמות, פירוט המקומות שמופיע נמצא בעמ׳ 1367 בשם Levin, R' Ruvalla (of Dennenberg).

מופיע בספר 11 פעמים ....
הייתי מעלה הדפים, אך עצל אני ללקט י"א דפים פזורים מרחבי הכרך העב