קול קורא לאקטיביזם כלכלי (השתדלות)

[מקדש מלך]

עיסקה שאינה סטנדטית ובעלת תשואה גבוהה מעלה חשד מיידי.
לא הייתי ממליץ לאברכים שאין להם כסף מיותר לסכן את דירתם היחידה על עיסקאות כאלו.
ודאי כשזה הצעד הראשון שלהם בעולם הנדל"ן, ואין להם את היכולת להבדיל בין הזדמנות להונאה (גם אם שואלים מייבין, הוא לא יתמסר לבדיקה מעמיקה כמו השקעה שלו עצמו).

בקיצור, כדלעיל, מתאים לזן המסוים הנ"ל.

[איש גבעות]

עיסקה שאינה סטנדטית ובעלת תשואה גבוהה מעלה חשד מיידי.
לא הייתי ממליץ לאברכים שאין להם כסף מיותר לסכן את דירתם היחידה על עיסקאות כאלו.
ודאי כשזה הצעד הראשון שלהם בעולם הנדל"ן, ואין להם את היכולת להבדיל בין הזדמנות להונאה (גם אם שואלים מייבין, הוא לא יתמסר לבדיקה מעמיקה כמו השקעה שלו עצמו).

בקיצור, כדלעיל, מתאים לזן המסוים הנ"ל.

מסכים בהחלט שצריך ללכת על השקעות זהירות.
כמובן שלא מדובר על סיכון הדירה הקיימת.
לענ"ד יש גם כאלו בשפע. קרוב מאד לרווח ורחוק מהפסד.

[מקדש מלך]

תשלח לי באישי פרטים...

[עזריאל ברגר]

עיסקה שאינה סטנדטית ובעלת תשואה גבוהה מעלה חשד מיידי.

מזכיר את זה:

מענין לענין שמעתי מהגר"י סילמן שמעל אחוז מסויים תשואה (אאל"ט 12 או 15) לשנה לא צריך היתר עיסקה, כי ודאי שהכסף לא יחזור!

ודפח"ח.

[איש גבעות]

תשלח לי באישי פרטים...

אני לוקח אחוזים...

[נחומצ'ה]

מי שמאד מתמחה בנושאים אלו ויודע ושמח לייעץ לאברכים שרוצים ל'השקיע' ולא ליפול הוא הגאון רבי צבי ברוורמן שליט"א ראב"ד ביתר. רבים הציל מנפילה ורבים בזכותו השקיעו אפה שצריך

מעניין מאד מה דעתו העקרונית בנושא, האם הוא ממליץ באופן כללי לאברכים להשקיע או למשוך ידיהם?

פעם שמעתי ממנו חשבון פשוט.
אם העיסקה כ"כ ודאית ומניבה "הזדמנות שלא תחזור",
לשם מה באים לאברכים צעירים שמגרדים את החודש, למה שלא ילכו לכרישי נדל"ן שממונם בידם.
אלא זה גופא אומר 'דרשני....

[והוא עצמו רבים השיב מעוון, מהפסד לדורי 'דורות'...] נכתב ברמז'

[איש גבעות]

תשלח לי באישי פרטים...

אני לוקח אחוזים...

מקווה שזה ברור שזה נכתב בצחוק.

[הרואה]

אחרוג קצת מדרכו של הפורום שגם כשנוגעים במילי דעלמא נזהרים מאד לדבר באויר בלבד, סוג של נישט אין פורום גירעט.

בכל אופן כמשיב אבידה אכתוב כמה מילים:
לדעתי שווה מאד כרגע לקנות דירות ישנות בעמנואל, אתן דוגמא ממה ששמעתי עכשיו להשקעה (ספציפית נמכרה כבר):
4 חדרים כ120 מ"ר טעונה שיפוץ, ב400 אלף ש"ח. אפשר לקחת עליה משכנתא (לא על כל הדירות בעמנואל אפשר), השיפוץ אמור לעלות בין 80 ל120 אלף תלוי כמה תחליט להשקיע, והשכירות אח"כ סביב ה1700 עד 2000 תלוי מי מוצאים.
דוגמא נוספת בעמנואל שגם נמכרה - 5 חדרים 120 מ"ר, עם חצר גדולה,
אפשרי בקלות ממש להרחיב משמעותית ולפצל ל3 דירות, טעונה שיפוץ משמעותי, אין אפשרות לקחת משכנתא - נמכרה ב340 אלף ש"ח לפני כ4 חודשים.
לענ"ד מכיוון שבכל הישובים החרדים (ובגדול גם הלא חרדים) הקרובים למרכז אין דירות גם לא במחיר כפול מזה, אין מנוס מכך שבעתיד הנראה לעין יעלה שם הביקוש בצורה משמעותית, יש שם עכשיו כמה פרוייקטים חדשים במקביל שמוכרים דירות על הנייר סביב ה800 עד מליון מאה ש"ח ואנשים קונים.
צריך לקחת בחשבון דבר אחד משמעותי וזה שבאזור הזול שם (חתם סופר) יש הרבה דירות ריקות, אך מאידך כמעט כל הדירות שם ישנות ומוזנחות, כך שמן הסתם להשכיר דירה שמשופצת יפה יהיה קל הרבה יותר.
ההשקעה כדאית יותר מבחינת עליית הערך מאשר אחוזי התשואה משכירות, למרות שגם מהבחינה הזו זו השקעה טובה.

נ.ב. אני לא מתווך דירות, וכ"ש שלא בעמנואל...

[מקדש מלך]

ומה מביא אדם לקנות דירה ב800 על הנייר, כשיש לו קיימת ב400 (מקסימום עם 200 אלף שיפוץ, שתהיה יפה כמו בונבונירה)?

[הרואה]

ומה מביא אדם לקנות דירה ב800 על הנייר, כשיש לו קיימת ב400 (מקסימום עם 200 אלף שיפוץ, שתהיה יפה כמו בונבונירה)?

5 דקות הליכה, האזור הזול נחשב לנחות יותר מבחינת התושבים.
חרדים קונים איפה שיקר כידוע, אם היו מוכרים על הנייר ב400 אף אחד לא היה קונה.
כי המדד היחיד לאיפה נחשב מקום טוב הוא מחיר הדירות, והיזמים ובפרט ולול קלטו את העניין מזמן, בבחי' גיטה וידה באין כאחד...

[מקדש מלך]

מה זה ולול? שם אדם שבונה בעמנואל, או חברה/עמותה?

[הרואה]

מה זה ולול? שם אדם שבונה בעמנואל, או חברה/עמותה?

ולול הורוביץ קבלן גדול שבונה בכמה ישובים חרדים, ביניהם עמנואל ותל ציון.
יש לו אסטרטגיה עסקית איך להעלות את המחירים ובמקביל למכור יותר. הטקטיקה בבסיסה פשוטה מאד: מעלים את המחיר, ואז קונים יותר. זהו.

[צולניק]

לא יודע ספציפית לגבי עמנואל, אבל באופן כללי מחירי השכירות בפריפריה החרדית נמוכים מאוד.
הסיבה לזה פשוטה: מנהג אנ"ש לשכור תחילה דירה ליד ההורים [בני ברק/ירושלים], ולאחר זמן יש שעוברים לפריפריה לדירה שלהם. לא רבים שוכרים דירה בפריפריה.

[לארץ ולדרים]

לא יודע למה אבל עמנואל זה מקום שלא הצליח כלל

[ארזי ביתר]

לענ"ד מכיוון שבכל הישובים החרדים (ובגדול גם הלא חרדים) הקרובים למרכז אין דירות גם לא במחיר כפול מזה, אין מנוס מכך שבעתיד הנראה לעין יעלה שם הביקוש בצורה משמעותית, יש שם עכשיו כמה פרוייקטים חדשים במקביל שמוכרים דירות על הנייר סביב ה800 עד מליון מאה ש"ח ואנשים קונים.

לצערי הרב, בניגוד לכל הגיון, כבר למעלה מ-30 שנה שהיישוב עמנואל קיים, ולמרות זאת הוא לא הצליח להתרומם ולהפוך ליישוב נורמלי ומקובל, על אף שהיו עשרות תקופות שהיו בטוחים שהנה-הנה הוא מתפתח. כך שאני לא משוכנע שהוא המקום המתאים להשקעה.

[דרש-משה]

אני בדיוק התלבטתי בנושא זה לאחרונה, אבל מכיוון אחר קצת. ב"ה ההורים שלי וגם של אשתי אנשים אמידים, כן ימשיך ה' ברכתו עליהם בזכות כל הצדקה ותמיכת תורה שהם עושים (ואינהו גופייהו צורבא דרבנן, אבי שליט"א עשה מה שהרבה אומרים שיעשו אבל למעשה לא עושים, דהיינו כשיהיה להם מספיק כסף יחזרו ללמוד רוב היום, וחמי שליט"א ת"ח יותר גדול מרוב האברכים שאני מכיר). ובזכות זה אני בעצמי יכול ללמוד במנוחת הנפש, ויש לי גם כולל שב"ה אני יכול ללמד תלמידים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

אבל מדי פעם אני מתלבט אם נכון מצידי לסמוך עליהם גם לענין נישואי הלידים המתקרבים ובאים בעז"ה (נגיד עוד 6 שנים בערך), או שעלי לעשות השתדלות בעצמי בענין. אני בעיקר מתלבט בדיוק עכשיו מפני שהיה לי דוקא איזה רעיון עסקי מסויים שמאוד מתחשק לי לעשות (גם בתחום הנדל"ן). מצד אחד ודאי אני מעדיף שלא להיות נצרך לנהמא דכיסופא. אבל מצד שני אני יודע שאם אתעסק באיזהשהו עסק לא אלמד כמו שאני לומד עכשיו. לכן אני לא יודע אם זה עצת היצה"ר או עצת היצר טוב..

[איש גבעות]

חושבני שעדיף לאכול נהמא דכיסופא מאשר לפרוש ולו במעט מן התורה.
אא"כ ההורים לא באמת מעוניינים לעזור ואז זה סיפור אחר.

[דרש-משה]

זה גם חלק מהתלבטותי, אני לא יודע בירור עד כמה באמת רוצים ועד כמה באמת יכולים לעזור לכל נכדיהם המרובים בלעה"ר, ואם היו שמחים אם הייתי עושה קצת אקטיביזם כלכלי (כמו שאתה קורא לה) בעצמי, או שלהיפך היו דוקא מעדיפים שאני אמשיך ביגיעת התורה ולא אתעסק בזה בכלל. ואני יודע שאני אמור פשוט לשוחח איתם על זה, אבל אני לא יודע למה אבל קשה לי מאוד לעשות כן, וגם אולי לא אוכל לדעת מזה דיעותם האמיתיות בענין.

[לארץ ולדרים]

הטרדה מנהמא דכיסופא גם יכולה להפריע ללמוד

[פרנקל תאומים]

זה גם חלק מהתלבטותי, אני לא יודע בירור עד כמה באמת רוצים ועד כמה באמת יכולים לעזור לכל נכדיהם המרובים בלעה"ר, ואם היו שמחים אם הייתי עושה קצת אקטיביזם כלכלי (כמו שאתה קורא לה) בעצמי, או שלהיפך היו דוקא מעדיפים שאני אמשיך ביגיעת התורה ולא אתעסק בזה בכלל. ואני יודע שאני אמור פשוט לשוחח איתם על זה, אבל אני לא יודע למה אבל קשה לי מאוד לעשות כן, וגם אולי לא אוכל לדעת מזה דיעותיהם האמיתיות בענין.

עצתי:
תספר להם שחשבת לעשות איזו שהיא השקעה מתוך חשיבה קדימה על נישואי הילדים, ואתה מבקש מהם הלוואה של סכום מסויים לצורך כך, או אפי' אתה רק מבקש את עצתם אם הם סבורים שההשקעה המסויימת הזאת היא כדאית ולא מסוכנת וכיו''ב.
אם הם יעודדו אותך לכך ויבקשו לשמוע פרטים ויתנו את עצתם/הלוואתם, קמ''ל שהם אכן מעדיפים שתעשה כן ולא תסתמך רק עליהם.
ואם הם יתנגדו נחרצות ויאמרו לך- מה פתאום? חבל על הביטול תורה, הלא ב''ה יש לנו אמצעים ואנחנו נעזור לכם וכו' וכו', אזי קמ''ל שביכולתם וברצונם שתסתמך עליהם ואדרבה הם חרדים לביטול תורתך.


ואשריך שאתה חושב על העניין ולא עוצם עיניים. ישנם הורים לא מעטים שהילדים שלהם ''סומכים עליהם'' בעניין זה, וההורים שואלים את עצמם האם ילדינו באמת משוכנעים שאנחנו לא פחות מ''רוטשילד''?... גם אם אנחנו אמידים זה לא אומר שביכולתינו לחתן שבעים נכדים.

[איש גבעות]

השקט לא אוכל.
בעקבות שיחה עגומה עם מו"ץ צעיר העומד כמעט בפרק נישואי בנותיו שהתייעץ עימי כיצד יוכל להשיא אותם בכבוד.
יעצתי לו מה שיעצתי בתקווה שאכן הדברים ישאו פרי.
תוגתי הגדולה היא שלא התעורר המו"ץ הלז לעשות כן לפני עשור או יותר, שאילולי כן היה מצבו טוב בהרבה.
ואליכם אישים אקרא: צרו היום צרת מחר...
גם אם ילדיך נולדו לא מכבר אם יש בכוחך להשקיע בהשקעות סולידיות, כמעט ללא סיכון, עשה זאת בבחינת איזהו חכם הרואה את הנולד.

[קמצן_קדוש]

נושא האשכול מעלה בזכרוני מעשה שאירע באחד מידידי, אברך צעיר שעלתה בדעתו להתפרנס מרכישת 'שלט חוצות' הניצב לצד אחד מכבישי ארצנו.

וצריך כל אחד להתחזק ולא להתרעם על מידותיו (ועיין מגילה ו. ועיין ברש"י שם).

וה' יעזרנו.

[פולסברג]

רש''ד מונק:

[דודי צח]

כמדומני שדווקא בקרב אליטה הבריסקאית השמרנית, נהוג עניין זה, שחלק גדול מאברכיהם שולחים ידם באיזה עניין מסחרי. ועובדה היא, שרוב צאצאיהם רוכשים דירות בירושלים. מה שלא קורה בשום חוג ומגזר שהוא, מזה חצי יובל שנים.

כמדומה, שגם בקרב משפחות האליטה החזונאישניקית, בית גריינימן, ג"כ היה להם הבנה מסחרית ועסקית. ולא טמנו ידם בצלחת.

והמוזר הוא, שהנ"ל הם שני עמודי האור והיסוד של המגזר הישיבתי היום בארץ הקודש - כאשר כולם נשארו מאחורה, מחמת התערטלות מוחלטת מכל ענייני עולם הממון, ודווקא בשני המקורות שעליהם העולם התורני מבוסס ומיוסד, מתנהלים לגמרי בדרך אחרת. הלא דבר הוא.

[פולסברג]

כמדומני שדווקא בקרב אליטה הבריסקאית השמרנית, נהוג עניין זה, שחלק גדול מאברכיהם שולחים ידם באיזה עניין מסחרי. ועובדה היא, שרוב צאצאיהם רוכשים דירות בירושלים. מה שלא קורה בשום חוג ומגזר שהוא, מזה חצי יובל שנים.

כמדומה, שגם בקרב משפחות האליטה החזונאישניקית, בית גריינימן, ג"כ היה להם הבנה מסחרית ועסקית. ולא טמנו ידם בצלחת.

והמוזר הוא, שהנ"ל הם שני עמודי האור והיסוד של המגזר הישיבתי היום בארץ הקודש - כאשר כולם נשארו מאחורה, מחמת התערטלות מוחלטת מכל ענייני עולם הממון, ודווקא בשני המקורות שעליהם העולם התורני מבוסס ומיוסד, מתנהלים לגמרי בדרך אחרת. הלא דבר הוא.

כמדומני שהדירות בי-ם הם מצד השווער, וד''ל. וגם רוב מהם אין להם עסקים מלבד האליטה שבהם.

אך עכ''פ רוח הערתך נכונה.

[איש גבעות]

אולי העלתו המחודשת של האשכול יגרמו למאן דהוא לחשוב שוב על נושא זה ולפעול ברוח זו והיה זה שכרי מכל עמלי.
אשתף רק את ציבור הקוראים כי בג' החודשים האחרונים זכיתי בסייעתא דשמיא מרובה לבנות יחידת דיור צמוד לדירתי ללא טרדות כלל.
לקחתי מפקח בנייה שיפקח מקרוב על כל הנצרך וכמעט שלא הוצרכתי לבטל תורה בשל הבנייה, למעט סדר אחד בודד.
על פי התכנון במשך שמונת השנים הבאות ילכו דמי השכירות לכסות את הוצאות הבנייה ומכאן ואילך ייוחדו כספים אלו לנישואי הבנות.
ומכאן קריאה גדולה לידידי חובשי ספסלי בית המדרש שיש ביכולתם לעשות כעין אלו המעשים: אל נא אחי תשקוטו, פן תבואו לפרק קידושי הבת ונמצא ביתכם ריקן.

[אש משמים]

זה חוקי?

[שמש]

זה חוקי?

ברוב מוחלט של המקרים - לא.
יש אפשרות תיאורטית לשינוי תב''ע בדירות קרקע או גג בלבד להוסיף עוד ת''ח בבניין המשותף (בהסכמת כל השכנים ועדכון ברשם המקרקעין ועוד - תהליך ארוך).
וגם מבחינה הלכתית פשוט שהשכנים יכולים לעכב על המוסיף בבניין ומרבה דיורים.

[דודי צח]

זה חוקי?

ברוב מוחלט של המקרים - לא.
יש אפשרות תיאורטית לשינוי תב''ע בדירות קרקע או גג בלבד להוסיף עוד ת''ח בבניין המשותף (בהסכמת כל השכנים ועדכון ברשם המקרקעין ועוד - תהליך ארוך).
וגם מבחינה הלכתית פשוט שהשכנים יכולים לעכב על המוסיף בבניין ומרבה דיורים.

בשביל זה צריך מזל שיהיו לך שכנים חסידים...

[שמש]

זה חוקי?

ברוב מוחלט של המקרים - לא.
יש אפשרות תיאורטית לשינוי תב''ע בדירות קרקע או גג בלבד להוסיף עוד ת''ח בבניין המשותף (בהסכמת כל השכנים ועדכון ברשם המקרקעין ועוד - תהליך ארוך).
וגם מבחינה הלכתית פשוט שהשכנים יכולים לעכב על המוסיף בבניין ומרבה דיורים.

בשביל זה צריך מזל שיהיו לך שכנים חסידים...

זה כנראה היה גם המזל של כל מארגני ההדלקות ההמוניות ובנאי הקונסטרוקציות הרעועות במירון..

[איש גבעות]

זה חוקי?

הבנייה עצמה חוקית.
הפיצול לא חוקי.
אך כמה וכמה שכנים עשו זאת לפניי כך שזה דבר מקובל.
העיריה מצידה מעלימה עין.
מיותר לציין שאין בזה חשש סכנה.

[אש משמים]

זה חוקי?

הבנייה עצמה חוקית.
הפיצול לא חוקי.
אך כמה וכמה שכנים עשו זאת לפניי כך שזה דבר מקובל.
העיריה מצידה מעלימה עין.
מיותר לציין שאין בזה חשש סכנה.

אם זה לא חוקי לגמרי, ההמלצה שלך צריכה להיות מאוד מסויגת, גם מצד מדיניות העיריה בכל מקום כפי שהיא וגם מצד השכנים באותו איזור.

[איש גבעות]

מסכים איתך לחלוטין.
ההמלצה היא באופן כללי לקום ולעשות מעשה.
אם הייתי מתעורר לבניה הזו לפני כמה שנים הייתי כיום במצב אחר ועל דא קא בכינא.
לפני כמה שנים זה היה דומה עלי כהר גדול וכעת לאחר מעשה אני מבין שההר ממש לא גדול ומתאים בהחלט לרבים מן האברכים שתורתם אומנותם.

[צורב מתחיל]

מסכים איתך לחלוטין.
ההמלצה היא באופן כללי לקום ולעשות מעשה.
אם הייתי מתעורר לבניה הזו לפני כמה שנים הייתי כיום במצב אחר ועל דא קא בכינא.
לפני כמה שנים זה היה דומה עלי כהר גדול וכעת לאחר מעשה אני מבין שההר ממש לא גדול ומתאים בהחלט לרבים מן האברכים שתורתם אומנותם.

ואני הדל, הכרתי כמה אברכים שקמו ועשו מעשה, והנה יצאו מבית המדרש לשעה קלה, ושוב לא חזרו בו כבתחילה, אף אחד לא יצא מהכולל, אבל הרבה יצאו מהלימוד במידה זו או אחרת, עד שלפי מה שהיה נראה באותם השנים לא חזרו למצבם כבתחילה.
לאחר זמן לא היתה לי ברירה ואף אני בניתי וב"ה לא הזיק לי לטווח ארוך. ולמדתי, שמי שליבו כבד עליו מלכתחילה וניגש לזה במורא ובחשש, אזי ימנע מלעזוב תורתו אומנתו. (וכך אני ממליץ לחברי, שרק אחשרי שהם מפחדים מהבניה, אז יכולים בזהירו לגשת לזה).

[שמש]

זה חוקי?

הבנייה עצמה חוקית.
הפיצול לא חוקי.
אך כמה וכמה שכנים עשו זאת לפניי כך שזה דבר מקובל.
העיריה מצידה מעלימה עין.
מיותר לציין שאין בזה חשש סכנה.

כשמפצלים באופן לא חוקי גם הבנייה עצמה עשויה להיות בלתי חוקית (התר הבנייה ניתן להרחבה חוקית בלבד).
זה שכמה שכנים עשו כמובן לא מתיר זאת וזה שהעירייה מועלת בתפקידה ומעלימה עין הוא בכלל רעה חולה במחוזותינו (עד שכבר ישנה עירייה חרדית אחת שנלקחו ממנה סמכויות הפיקוח בנושא.. אוי לבושה).
ומכיוון שהוזכר עניין החשש מסכנה, מיותר לציין ש'חשש סכנה' אינו רק כשיש חשש ספציפי ממבנה מסוכן מסוים שעלול לקרוס וכדומה, הניסיון מעיד שכל זלזול בחוקי התו"ב סופו שמוביל לכך שהבא בתור יזלזל עוד יותר ולא רק יפצל בנייה חוקית אלא ירחיב מעבר למותר והבא יבנה ללא אישור וללא פיקוח הנדסי ועוד (וזה מלבד הנזקים לתשתיות שהותאמו לכמות מסוימת של דיירים ונאלצות להתמודד עם כמות כפולה ויותר) ובפרט כשמדובר בשכונות או ערים שלמות שכמעט רבה בהן הבנייה הבלתי חוקית על זו החוקית שחיישינן שכבר נכנסו לכלל 'חשש סכנה'.
מעבר לכך שאין זה "מתאים בהחלט לרבים מן האברכים שתורתם אומנותם" ששכונותיהם יהפכו ל'סלאמס' בסגנון העולם השלישי תוך פגיעה באיכות חייהם של כלל התושבים ובזכויותיהם הממוניות והקנייניות.

[שש ושמח]

המציאות היא שהאינטרס והרצון של רוב הציבור החרדי הוא שלא תהיה אכיפה של חוקי תכנון ובניה, ולכן אין שום סיבה להתחשב בחוקיהם ותקנותיהם של הפקידים מהמשרדים הממוזגים. בעיקר במציאות ימינו, שאין בניה רצינית לציבור החרדי בזכות הפקידים יר"ה שעסוקים רוב הזמן בשתיית תה וחלק מהזמן בהערמת מכשולים. [וגם בערים חילוניות מצוקת הדיור גרמה להרבה פיצולי דירות].
בהחלט מתאים לרוב מוחלט של הציבור החרדי ששכונותיהם יהיו פחות נאות ומסודרות אם זה יקל קצת על מצוקת הדיור שלהם ושל שכניהם.

כמובן כל זה כשמקבלים את הסכמת השכנים, ובונים בפיקוח הנדסי, ורוב מוחלט של חריגות הבניה כך הם.

[איש גבעות]

בעקבות פתיחת האשכול הדן בשאלה המעיקה האם מותר לאדם להתחייב לצורך נישואי בניו ובנותיו סכום שאינו יודע כיצד יוכל לפורעו אני מעלה מחדש אשכול זה בתקווה שהשאלה תתייתר בהגיע עת דודים.

[תא חזי]

המציאות היא שהאינטרס והרצון של רוב הציבור החרדי הוא שלא תהיה אכיפה של חוקי תכנון ובניה, ולכן אין שום סיבה להתחשב בחוקיהם ותקנותיהם של הפקידים מהמשרדים הממוזגים. בעיקר במציאות ימינו, שאין בניה רצינית לציבור החרדי בזכות הפקידים יר"ה שעסוקים רוב הזמן בשתיית תה וחלק מהזמן בהערמת מכשולים. [וגם בערים חילוניות מצוקת הדיור גרמה להרבה פיצולי דירות].
בהחלט מתאים לרוב מוחלט של הציבור החרדי ששכונותיהם יהיו פחות נאות ומסודרות אם זה יקל קצת על מצוקת הדיור שלהם ושל שכניהם.

כמובן כל זה כשמקבלים את הסכמת השכנים, ובונים בפיקוח הנדסי, ורוב מוחלט של חריגות הבניה כך הם.

א. בדקת חרדי-חרדי לדעת שזה רצון הרוב שלא תהיה אכיפה של חוקי תכנון ובניה?
ב. אם רצונך לראות מה זה אומר שלא תהיה אכיפה, ושאין שום סיבה להתחשב בחוקי הממוזגנים למיניהם (שאגב כבר לא שותים תה, אלא לאטה דל-קפאין עם חלב שקדים...) - סע נע עיניך וראה בכפרי בני-דודינו, איך המצב שם נראה, בבחינת ופרצת וכו', פשוט גועל נפש מרוכז. אין סיבה שבהיעדר ריכוזיות ורגולציה גם השכונות שלנו לא יראו כך... אלמלא מוראה של מלכות...
ההבדל בין החרדים (שלא "זכו" עדיין להשיל מעליהם עול ועדות התכנון) לבין האחרים, הוא שהחרדים לא ישברו לך את החלונות וינסו לשלוף אותך מהמכונית כשתיכנס לשכונה שלהם.
ג. זה שאין בניה רצינית לציבור החרדי זה אסון גדול - אבל דמנו לא סומק טפי משאר הציבור במדינה של גיהנם הזו, כולם סובלים מזה. וזאת, אגב, למרות שהתפרסם לאחרונה שמספר יחידות הדיור שנבנו בשנה האחרונה עקף את התוכניות של משרד השיכון והאוצר - ולמרות זאת מחירי הדיור המשיכו לעלות בחדות למרות שיפור ההיצע (אם כי הוא עדיין לא עולה על הביקוש). וגם חבורת הגלמים שמנהלת כיום את ממשלת הערב-רב הנוכחית הכריזה כבר בתחילת הקדנציה שמחירי הדיור לא הולכים לרדת בשנים הקרובות (אגב, אמירה כזו בעצמה - גורמת העלאת מחירים. אין קץ לכסילות).
ד. ובפרטות - אם נסתכל על כל עיר חרדית וסיבותיה שלה למה-לא-לגדול, נרגע (כביכול) קצת:
עמנואל, ביתר, מודיעין עילית (מעלה עמוס) - כמעט ואין להם מקום להתרחב, הן התנחלויות כמו כל ההתנחלויות, עם 'קו כחול' וכו'. כמובן שיש הבדלי מוטיבציה בין ראשי הרשויות, אבל בסופו של דבר השטח הוא כמעט סופי, ומוגבל.
בני ברק - אין לה לאיפה להתרחב. האפשרות היחידה אולי, זה או שיבנו בכיפין ע"ג כיפין על ביה"ק שומרי שבת, או שיתחילו לעשות פינוי-בינוי לבניינים בני 4 קומות והפיכתם למגדלים בני 20-22 קומות (אגב, שם אי אפשר לבנות תוספות בניה עם 'רצפה תלויה' (זה לא קשור לועדת התו"ב של בני ברק, זה קשור לכח הכבידה...), וגם מרפסות סוכה לסירוגין לא יעבדו בקומות עם חמשה דיירים...
ירושלים - בחלק מהשכונות אותו סיפור כמו עמנואל וכו' (ותודה לאמריקאים), בחלק מהשכונות דירות רפאים או מתחמי יוקרה (ותודה לאמריקאים), וחלק מהשכונות עדיין לא התחרדו (וצע"ג אם אי פעם זה יקרה, אני מהמר שכן, אבל יקח זמן).
בית שמש - היחידה שאין בה (לפחות בעתיד הקרוב) את המגבלות של הנ"ל - ולכן מחירי הדירות בה שפויים יחסית (רק יחסית), אם כי בסופו של דבר גם השטח שם ייגמר, והאמריקאים באים גם לשם בהמוניהם.
(אגב מוטיבציה: רק שיהיה ברור, לראשי רשויות האינטרס שלהם הוא שכל העיר תהיה מאוכלסת בבנייני עסקים ומסחר, במיוחד בנקים. ההפרש בין ארנונה למגורים לבין ארנונה למסחר הוא ענק, מתחיל מפי 2 ויותר, ויכול לנסוק עד פי 30 ויותר (כגון אם משווים, לצורך הדוגמא - ארנונה למגורים באזור ד' בירושלים (40 ש"ח למטר), לבין ארנונה לבנקים בירושלים בכל העיר (1400 ש"ח למטר), וכעזה"ד בשאר הערים). וכל שכן וק"ו ב"ב שק"ו, כשנשווה את הארנונה למגורים בערים חרדיות, שרבים הם ב"ה המקבלים הנחות בארנונה, ומגיעים עד כדי לשלם 8-10 ש"ח למטר - בעוד אין מושג כמעט של הנחה בארנונה למסחר, ובכך הפער יכול להיות עד כדי פי 50 ויותר, אפילו מהסכום הסטנדרטי למסחר (דוגמא, ארנונה למגורים באזור ד' בירושלים, אחרי הנחה של 80% = 8 ש"ח למטר, מול ארנונה למסחר ומשרדים (ללא הגדרה מיוחדת) שהיא 340 ש"ח למטר, פי 40 יותר (ואם נמשיך עם הדוגמא של הבנק - זה כבר פי 175...)). אז ברור מהי רמת המוטיבציה הכללית של ראשי הרשויות החרדיות (וכ"ש הערים המתחרדות), ומשם אפשר רק לרדת, בדרך הטבע.
ישראל בטח בה'!)
ה. יש הבדל עצום (מבחינה אסתטית עירונית) בין פיצולי דירות לבין הבקעת תוספות בניה מעל ראשי עם קדוש.


ו.

בהחלט מתאים לרוב מוחלט של הציבור החרדי ששכונותיהם יהיו פחות נאות ומסודרות אם זה יקל קצת על מצוקת הדיור שלהם ושל שכניהם.

זה לא "פחות" נאות ומסודרות. כשמקבלים אישור לבנות יחידת דיור (מעירייה מסודרת ובלי קומבינות) בודקים (או אמורים לבדוק) היתכנות בתשתיות - חשמל, מים, חינוך, מקום חניה וכו'. כשבונים בלי היתרים ובלי מגבלות (כדמשמע שהוא רצונו הטהור של כקש"ת), אז אולי עם יחידה אחת או שתיים בעיר, לא נוצר לחץ על התשתיות, אבל כשמדובר בעיר עם 65K תושבים, ועם 8000 יחידות דיור - בהחלט נוצר לחץ על התשתיות - ממים, דרך סלולר, דרך מקומות חניה וחינוך וישיבות וכו'. לא סתם מתכננים ערים.

(כדוגמא קלה - בבניין של הוריי יש 16 דירות, 10 מתוך בעלי הדירות בנו כ8 יחידות דיור, והיום כיוון שכמעט לכל זוג בן 6-7 שנים יש כבר איזה רכב נחמד, הרי שכל החניות (שבלאו הכי ברחוב, ולא מתחת הבניין) - תפוסות, ותוסיף על כך את אחד הדיירים ביחידות שהוא גם בעל חברת הסעות, שמחנה הן את הג'יפ שלו והן את המיניבוס שלו בחניות השייכות לבניין, וכמובן תוסיף את ה"צפרדע" של האשפה (שכמובן עולה על גדותיה בשבתות ובחגים, ובמועדים כגון ר"ה או חגים הסמוכים לשבתות - שישו ושמחו ממש, וחצי מהרחוב אסור בד"ת...) והרי לך תשתיות הכורעות בנטל הבניין ה"כפול". וזה עוד מבלי לדבר על חשמל פיראטי, זרם חלש במים, וכו'. (ומדובר בבניין שמאוכלס בכמה וכמה עסקנים חשובים, וכולם קיבלו "אישור" מהרשויות. הוי אומר שהאישור אינו ערובה להרבה, אבל לכל הפחות בהרבה מקרים הוא 'כח המעכב' מפני קריסת מערכות).

היום חלק מראשי החופשים ימ"ש מדברים על "צמצום ילודה" (עפרא לפומייהו הטמא), אבל גם אם אנו הס מלהזכיר ולהרהר בכגון דא, צריכים ליתן את הדעת שלא להגזים בהפקרות בבניה ומשום כך לחיות בפראות (ואגב במריבה, כי כשם שפרצופיהם שונים כך וכו'). הפתרונות הנורמליים והשפויים (שהם כמובן לצנינים בעיני ראשי החפשים ימש"ו, כי הם רוצים יותר מכבודו שהחרדים יישארו "בגטאות" שלהם ויבנו גג על גג כרצונם) הוא לצאת לערי השדה ושם להשתכן ולכונן ערים של תורה ויראה ודרך ארץ.

[פרנקל תאומים]

בעקבות פתיחת האשכול הדן בשאלה המעיקה האם מותר לאדם להתחייב לצורך נישואי בניו ובנותיו סכום שאינו יודע כיצד יוכל לפורעו אני מעלה מחדש אשכול זה בתקווה שהשאלה תתייתר בהגיע עת דודים.

אתה ממליץ כאן על בניית יח''ד (ונניח לרגע לכל הטענות שהועלו בעניין), כמה זה באמת פיתרון משמעותי?
יח''ד אחת זה בסה''כ עוד תוספת הכנסה של (נניח, במקרה הטוב) 2000-3000 ש''ח לחודש, אחרי שגמרת לכסות את מה שהוצאת על בנייתה. זה חשוב, אבל זה עדיין מינורי.. וגם איכא בית מיחוש שאצל רבים ההכנסה הזאת תיבלע מהר מאד בין כל ההוצאות החודשיות ולא נודע כי באה אל קרבנה..

אמנם, בשעת לקיחת ההלוואות בעת נישואי הילדים זה עשוי בהחלט לעזור להחזרים החודשיים, וזה חשוב מאד, אבל עדיין המצוקה (חלילה) תהיה גדולה..


נראה לי שאם כבר, צריך לעשות מאמץ לרכוש דירה של ממש בצפון או בדרום במקומות בהם התחילה כבר התיישבות משמעותית של אנ''ש, ולוודא היטב שיהיה אפשר להשכיר אותה בקלות יחסית, ובבוא העת למכור אותה. ההכנסות מהשכירויות יכסו כל חודש את מחצית או אפילו את מרבית התשלום להחזר המשכנתא, ובמשך השנים הם בעצם יכסו את מחצית/מרבית המשכנתא של רכישת הדירה. כך שבבוא העת תהיה לך דירה נוספת משלך שתעזור לך באופן משמעותי מאד לנישואי ילדיך.
אמנם א''א לקחת משכנתא של 100 אחוז, אבל אם הדירה שלך משוחררת או כמעט משוחררת משעבוד לבנק, אזי אפשר לממן בהלוואות משכנתא 100 אחוז מרכישת הדירה החדשה, כאשר חלק מהשעבוד יהיה על הדירה החדשה (במקסימום האפשרי) והשאר על הדירה הישנה.
אם תרכוש דירה ב1,000,000 ש''ח, אזי החזרי המשכנתא החודשיים יעמדו בערך על 6000 ש''ח, ואם השכירות החודשית תתן לך 3000 ש''ח, הרי שתצטרך יכולת החזר חודשית רק של עוד 3000 ש''ח. זה הרבה לך? נכון. אבל זה לא יהיה קל יותר בעתיד.. והחכם עיניו בראשו להתחיל ולפרוש את זה כבר מעכשיו וכך להרוויח גם עוד נכס שלם שיעזור לך מאד בשעטו''מ.
מה שכן, צריך להיזהר מאד ולקחת בחשבון שתהיינה תקופות שתיתקע עם פחות הכנסות ממה שיש לך היום, או בלי שוכר לנכס.. צריך לחשוב אם ואיך תוכל להסתדר בזמני משבר שכאלו..
כל העניין הזה צריך מחשבה רבה וזהירות ויש לקחת בחשבון את כל השיבושים שעשויים להפתיע, ולכן לא כל אחד יכול לעשות זאת. אבל ישנם רבים שיכולים. (הרצוי הוא לגשת לכזה דבר רק כאשר יש לך בצד כבר חיסכון נכבד שיוכל לעזור לך אם תיקלע למצוקה זמנית בהחזרי המשכנתא).

[יאיר1]

נגמר בין הזמנים.
הלו"ז מלא עד להתפקע.
והמיטה 'בוכה' שהיא לא ראתה אותי...
ניכסנתי לבדוק אם אחד החכמים עזר לי בשאלה בקיטוניות בסוכה, וראיתי ת'נושא הזה, לצערי התפתתי לפתוח, למרות העומס.
והופה, שובב ממחזרים כאן דברי...........
אלא שהפעם תהנו בלעדיי, כי אין עיתי להגיב. ומי שחפץ שיקרא באשכול שהיה על התחייבות.
לא קראתי כמעט את התגובות, אני משער שנאמרו לכאן ולכאן.
אחרי כל הדיבורים והפלפולים, תחזיקו חזק בחבל אפילו שהוא מתנועע......
ואל תתנו לעובדות לבלבל אתכם.
יש לכם שכל, אפי' שלא רואים אותו.
ולהבדיל.
יש קב"ה אפי' שלא רואים/מבינים/משיגים.... אותו
כתיבה וחתימה טובה