מכון חכמי ליטא כתב:קרית מלך כתב:הנהירה למירון איננה טבעית
כלומר???
אלא על טבעית.
כעת ברור?
מכון חכמי ליטא כתב:קרית מלך כתב:הנהירה למירון איננה טבעית
כלומר???
קו ירוק כתב:אין קשר לדעתי... אף שאת הכניסה לנבי סמואיל הגבילו בשל האסון במירון, וזו אולי בשורה.
יש ממש אינתיפאדה, למי שעוד לא הפנים.
משוש דורים כתב:טבעית לגמרי
יש תעמולה בלתי פוסקת סביב המקום
וגם 'מצב' גדול שעושים שם
וזה גורם לנהירה גדולה.
כמובן שאין בזה לגרע מקדושת ומעלת המקום
איש גבעות כתב:השאלה הגדולה היא האם מישהו יכול להציג מתווה שיפתור את הבעיות השורשיות שהועלו כאן, או שמדובר רק בהוצאת קיטור?
מקדש מלך כתב:באמת שאיני מבין את כל הצרמוניה.
הן שודדי הקרקעות, בוני הטריבונות, וכו' וכו', אף אחד אינו אשם. שהרי סוף סוף ישנו מגרש, הראוי לקליטת 3000 בני אדם.
ובאו שני רבבות והתמעכו בתוכו, ומעדויות ששמעתי משנים עברו תמיד תמיד הצפיפות היתה בגדר סכנת נפשות.
האם אלו שהקטינו המגרש אשמים או המתמעכים בו. (והלוא אם היו מכשירים זאת לשני רבבה, היו מתמעכים בו מאת אלף...).
ושמא תאמר - ובצדק - הרי אף אחד מהמתמעכים לא פילל ולא מילל עד כמה גדולה הסכנה, וסמך, כדרכו של יחיד שאינו מומחה, על הרשויות.
והרי הרשויות עצמן ידיהם כבולות.
והלוא אם היו מנסים לעצור את ההמונים היו נלחמים בהם מלחמת תנופה וזעם.
ושמא תאמר היה להם להילחם במס"נ - לא מחכמה שאלת זאת.
ושמא תאמר, במקרה של מלחמה היה להם לח"כינו היקרים להתייצב בנאומים חוצבי להבות למען כבוד המשטרה ורעיה, ולא למלא פיהם בגידופים על "שונאי הדת"?
גם זאת לא מחכמה שאלת, שכן שלוחי (נבחרי) ציבור הם, ולא מחנכיו. ואם היו מחליטים להפוך למחנכיו, שוב לא היו נבחריו, שכן שתי משרות אלו צרות הן זו לזו, לא ילכו יחדיו וגם לא נועדו.
ושמא תאמר, היה לבטאונים לזעוק חמס בעד שמירת התקנים וכבוד הרשויות. גם זאת לא מחכמה שאלת, שכן נתונים נתונים המה לנבחרי הציבור, וזאת מלבד יראתם מהמנויים שברצותם חוגגים וברצותם ממוגגים, וכסף מנלן?
הא אין לך לזעוק אלא על הציבור. והרי כבר זעקנו וניחר גרוננו, בפורום הקורונה ז"ל. ולך דבר אל העצים ואל האבנים.
ואמנם לימוד זכות יש בכך, שכל דבר תרבות ותקן ובטיחות קשור הוא בקשר בל ינותק לנחש הקדמוני - המדינה הציונית ושלוחותיה.
ובא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, ונתערב טוב ברע. ואנחנו לא נדע מה נעשה.
אין צורך ללכת למורה נבוכים, רק להפוך דף.גביר כתב:אולם לצערי הרב, נראה שהשתכחו מכל אותם אנשים יקרים דברים אחרים של הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (חלק ג,יב),
משוש דורים כתב:טבעית לגמרי
יש תעמולה בלתי פוסקת סביב המקום
וגם 'מצב' גדול שעושים שם
וזה גורם לנהירה גדולה.
כמובן שאין בזה לגרע מקדושת ומעלת המקום
איש גבעות כתב:השאלה הגדולה היא האם מישהו יכול להציג מתווה שיפתור את הבעיות השורשיות שהועלו כאן, או שמדובר רק בהוצאת קיטור?
לעולם יהיה אדם כתב:אין צורך ללכת למורה נבוכים, רק להפוך דף.גביר כתב:אולם לצערי הרב, נראה שהשתכחו מכל אותם אנשים יקרים דברים אחרים של הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (חלק ג,יב),
הרמב"ם כותב את כל זה בפרוט רב בפרק ב' של הלכות תעניות.
גביר כתב:לעולם יהיה אדם כתב:אין צורך ללכת למורה נבוכים, רק להפוך דף.גביר כתב:אולם לצערי הרב, נראה שהשתכחו מכל אותם אנשים יקרים דברים אחרים של הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (חלק ג,יב),
הרמב"ם כותב את כל זה בפרוט רב בפרק ב' של הלכות תעניות.
ישנה שם הפניה לתענית כ: וטוש"ע תקעו לגבי מפולת, כנראה כוונת מר שכדאי לציין שכן הוא ברמב"ם פ"ב מתעניות הי"ב - על המפולת כיצד. הרי שרבתה בעיר מפולת כתלים בריאים שאינן עומדים בצד הנהר הרי זו צרה ומתענין ומתריעין עליה. וכן על הרעש ועל הרוחות שהן מפילין את הבנין והורגין מתענין ומתריעין עליהן.
איש גבעות כתב:השאלה הגדולה היא האם מישהו יכול להציג מתווה שיפתור את הבעיות השורשיות שהועלו כאן, או שמדובר רק בהוצאת קיטור?
איש גבעות כתב:השאלה הגדולה היא האם מישהו יכול להציג מתווה שיפתור את הבעיות השורשיות שהועלו כאן, או שמדובר רק בהוצאת קיטור?
אבני גזית כתב:איש_ספר כתב:
יש לשער שהאיסור שהטיל הדבר"י מסאטמר על חסידיו לבקר במקומות הקדושים המסורתיים, העלה את מירון לדרגות שלא היו ידועות מקודם. בעבר כל יהודי שהיה עולה לארץ, משאת נפשו וחיי רוחו היה לפקוד את מערת המכפלה, קבר רחל, כותל המערבי. אלו היו המקומות הנחשקים ביותר, שכל טורח וכל סכנה לא הרפו את ידי העולים. מה יש כהיום הזה לחסיד סאטמר (או לכל אחד מבני הישוב הישן הכרוך אחר הדבר"י) הבא לארץ לחפש כאן? שום דבר מלבד מירון. יש לשער שדיין גרמא לחריפות הנוסחאות. לא בדקתי, לא השוותי, אני כותב רק תחושות לב, וכך יש להתייחס לדברים.
מי כמותכם מתמצא בקורותיו של מרן הבא"ח.
כשעלה לארץ ישראל, לפני כיבוש הציונים ושותפיהם, עוד לפני שהמנח"א הוכר ומהר"י ט"ב נולד, כמה זמן השקיע הרי"ח בארץ הגליל ובקבר הרשב"י, וכמה בכותל המערבי?
בבא סאלי, כנ"ל. כמה ביקר בכותל וכמה במירון? לדברי נהגו יבלח"ט, רוב ביקוריו היו במירון.
איש_ספר כתב:ארזי ביתר כתב:ואגב, המדינה מרוויחה עשרות מליוני שקלים מידי שנה מההילולא. בשנים כתיקונן, מגיעים ארצה (עשרות) אלפי יהודים אמידים ועשירים מארה"ב ומשאר מדינות הים, אשר רק המיסים המגיעים מרכישותיהם הגדולות כתרבות ארה"ב, מעשירים את קופת המדינה פי כמה וכמה מהסכומים שהמדינה 'משקיעה' במירון מידי שנה בשנה.איש ספר כתב:פעם היה כותב כאן הרב ברזילי. בין שאר המעלות שהתאפיינה כתיבתו היתה השליטה במספרים...כאשר מי מהכותבים היה זורק הצהרות מעין אלו, הוא היה יודע לתת את המידע הנכון, כמה באמת המדינה משקיע מידי שנה, כמה היא משקיעה אחת לכמה שנים (למשל בסלילת דרך מהדרין או הכשרת מתחם זה או אחר) וכמה היא מרוויחה מהמיסים של העולים. בהעדרו, אתה יכול לזרוק הצהרות ככל העולה על רוחך, אין איש שיוכל לשלול או לקיים...
קבלתי.
כמו תמיד, יש לתת למספרים לדבר. המציאות ככל הנראה שונה קצת מהמבוקש.לפי מה שהתפרסם התמיכה הממשלתית השנתית במירון היא עשרות מיליוני ש"ח בשנה (בעיקר ישירות, דרך המרכז הארצי למקומות הקדושים, אבל גם בכסף המועבר ישירות להקדשות דרך "ועדת החמשה", שלא ברור אם ניתן לדעת מה עושים בו).
הנה למשל פרסום מגלובס אתמול: 34 מיליון בשנת 2019, פי ארבעה מכל המקומות הקדושים האחרים ביחד (כולל רחבת הכותל, למשל). כמובן, זה לא לוקח בחשבון את התמיכה הכללית בתשתיות היישוב מירון וסביבותיו שאינני יודע להעריך. רק לשם ההשוואה, באתר מצדה יש יותר ממיליון מבקרים בשנה, כמעט כולם תיירים. ההשקעה הממשלתית באתר נמוכה משמעותית מההשקעה במירון (בתקופת השיפוץ המסיבי של האתר, 1990-2000 הושקעו שם בערך 20 מיליון ש"ח בשנה, ומאז הסתיים השיפוץ הרבה הרבה פחות). מצד שני האתר מכניס, באופן ישיר, עשרות מיליוני שקלים מדמי כניסה.
כלל ההכנסה מתיירות היא עשרים ומשהו מיליארד ש"ח לשנה, שמתחלקים על כארבעה-חמשה מיליון תיירים, כלומר באופן גס כל תייר מוציא בארץ חמשת אלפים ש"ח בממוצע. כמה מזה מגיע למדינה? במקרה הטוב, כשכל ההוצאות מדווחות כחוק, משהו כמו אלף עד אלפיים ש"ח לתייר (תלוי במדרגות המס של נותני השירותים).
כמה תיירים מגיעים מחו"ל במיוחד לאירועי מירון? אולי כמה אלפים בשנה. האם השקעה ממשלתית גבוהה יותר באתר "תחזיר את עצמה" בהגדלת מספר התיירים? מסופקני. גם ביחס למצב הקיים אין התיירות הנכנסת הסיבה שהמדינה משתתפת באחזקת האתר במירון, אלא התפיסה שזהו שירות לאזרחים הרבים הפוקדים את האתר.
להוצאות הישירות הנ"ל יש להוסיף את הוצאות השיטור הנדרשות, ואת ההוצאות המושתות על המועצה המקומית והיישוב, שאינני יודע להעריך אותן. ראש המועצה טוען שמדובר ב-7 מיליון ש"ח בשנה מתקציב המועצה.
קרית מלך כתב:משוש דורים כתב:טבעית לגמרי
יש תעמולה בלתי פוסקת סביב המקום
וגם 'מצב' גדול שעושים שם
וזה גורם לנהירה גדולה.
כמובן שאין בזה לגרע מקדושת ומעלת המקום
הרב משוש דורים שליט"א כנראה נשכח ממכם דברי הרה"ק הבני יששכר זי"ע ונתאמת מאנשי אמת וכו'. ואכמ"ל.
איש_ספר כתב:קבר רשב"י אינו מתחם פרטי. כמו שאת ההקדשות יש להפקיע ולזרות לכל רוח, כך יש לבטל את כל החזקות, באשר הם. הטורקי כבר לא כאן, שלטון הבקשיש נגמר, קבר הרשב"י אינו אקס טריטוריה, אין כאן לא הקדש ולא חזקה. יש כאן רשות המופקדת על המרחב הציבורי, וקבר רשב"י בכלל זה.
נוטר הכרמים כתב:ב. ההשפעה של מובילי דעת הקהל בציבור החרדי, קרי, מנהיגים תורניים ואדמורי"ם ועסקנים היא מדהימה ואין לה אח ורע.
אם נקח את הקורונה כדוגמא, הרי בתקופה הראשונה שהופיע הנגיף, רוב האנשים התנהלו לפי טבעם ואופיים ומצבם האישי,
(גיל, סיכון, תעוזה, טיפוס פחדן, ממוסד וכיו"ב), וראה זה פלא, תוך תקופה קצרה הכל נהפך למגזרי וקבוצתי, לכאן ולכאן.
וזה מלמד אותנו עד כמה המושכות של כל הציבור מצויות בידי גורמים מסוימים ומוגדרים מאוד.
חד ברנש כתב:יהודי רגיל כתב:ולענין חובת המשטרה
האם מישהו מיכם היה במירון בערב ההילולא בשעות הבוקר והצהרים?
אז לידיעתכם, המשטרה הקימה מחסומים [נפלאים!] בתוך עזרת הנשים כדי שהעסק יעבוד בסרט נע, ומה הם קיבלו? אבנים וביצים וקריאות נאצים, וכל קוי הקודש נזעקו על חילול הקודש
זו פשוט בושה וחרפה עוד לבא בטענות אל השוטרים שלא עשו מספיק, וכי נותנים להם בכלל לפעול?
רעייתי היתה שם, וה'נחש' (כך הם קראו לזה) היה פשוט מקום להתעללות מחרידה מצד השוטרים והשוטרות כלפי ציבור הנשים. מכות, דחיפות וצעקות.
המשטרה הרוויחה ביושר את חוסר האמון (בלשון המעטה) של הציבור כלפיה.
לוקחים גברים ונשים, שאומנו להיות אכזריים (צריך לשמוע על האימונים שהמג"בנקים עוברים וגם שאר שוטרים), והופכים אותם לממונים על ציבור שהם בזים לו, ועל מקום קדוש שאין להם כל רגישות כלפיו. והתוצאה בהתאם.
רעייתי אמרה לאחת השוטרות שדחפה ו"זירזה" את ציבור הנשים: אני מרחמת על העבודה שלך. הארורה השיבה: אני נהנית מכך.
וזו שוטרת יהודיה, מעדות המזרח. מה נאמר על הדרוזים?
גם אחרי האסון הכבד, כשהציבור ירד אבל וחפוי ראש מההר אל הכבישים, היו שוטרים שזירזו ו"כיוונו" את הציבור תוך מכות ודחיפות.
ישראליק כתב:מעניין אותי מה הי' קורה אם אחר חורבן בית המקדש היו מתאספים לחשוב תחבולות איך יכולים לשמור להבא שלא יוכל לקרות כזה שריפה שיכלה כל בנין בית המקדש, ושלא יוכלו לשבור את החומות וכו', וכו'.
הרחמנות כ"כ גדול עלינו, שבמקום שנתבוננן לשוב על החטאים, עוונות ופשעים שלנו, ולתקן ה'בין אדם לחברו' שלנו, מדברים על תוכניות וכו'
אוי ואבוי
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ישראליק כתב:מעניין אותי מה הי' קורה אם אחר חורבן בית המקדש היו מתאספים לחשוב תחבולות איך יכולים לשמור להבא שלא יוכל לקרות כזה שריפה שיכלה כל בנין בית המקדש, ושלא יוכלו לשבור את החומות וכו', וכו'.
הרחמנות כ"כ גדול עלינו, שבמקום שנתבוננן לשוב על החטאים, עוונות ופשעים שלנו, ולתקן ה'בין אדם לחברו' שלנו, מדברים על תוכניות וכו'
אוי ואבוי
כב' יעיין בגמ' שבת דומני שחכמי ישראל היו מתאספים שלא היה סכנות, אז אנא....
ישראליק כתב:היא הנותנת, שפעם אחת בלבד התאספו חכמי ישראל לדון על סכנה, יש לך ראי' שאין זה לימוד שיכולים ליקח מכל אסון שקורה
ישראליק כתב:היא הנותנת, שפעם אחת בלבד התאספו חכמי ישראל לדון על סכנה, יש לך ראי' שאין זה לימוד שיכולים ליקח מכל אסון שקורה
ישראליק כתב:מעניין אותי מה הי' קורה אם אחר חורבן בית המקדש היו מתאספים לחשוב תחבולות איך יכולים לשמור להבא שלא יוכל לקרות כזה שריפה שיכלה כל בנין בית המקדש, ושלא יוכלו לשבור את החומות וכו', וכו'.
הרחמנות כ"כ גדול עלינו, שבמקום שנתבוננן לשוב על החטאים, עוונות ופשעים שלנו, ולתקן ה'בין אדם לחברו' שלנו, מדברים על תוכניות וכו'
אוי ואבוי
חד ברנש כתב:אולי להכשיר שוטרים עם מעט יותר עדינות.
היו שם כמה שוטרים ד"לים שהתנהגו יותר באנושיות. שמא אפוא יש לבחור שוטרים בעלי רקע דתי מתאים?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנ ע"א
ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן מפקחין פיקוח נפש ופיקוח רבים בשבת והולכין לבתי כנסיות לפקח על עסקי רבים בשבת ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן הולכין לטרטיאות ולקרקסאות ולבסילקאות לפקח על עסקי רבים בשבת.
ועיין בראשונים שם.
תא חזי כתב:ישראליק כתב:מעניין אותי מה הי' קורה אם אחר חורבן בית המקדש היו מתאספים לחשוב תחבולות איך יכולים לשמור להבא שלא יוכל לקרות כזה שריפה שיכלה כל בנין בית המקדש, ושלא יוכלו לשבור את החומות וכו', וכו'.
הרחמנות כ"כ גדול עלינו, שבמקום שנתבוננן לשוב על החטאים, עוונות ופשעים שלנו, ולתקן ה'בין אדם לחברו' שלנו, מדברים על תוכניות וכו'
אוי ואבוי
זה לא סותר. ואין בכלל שום דמיון לחורבן בית המקדש (לפני שנתחיל עם דרשות על "קשה סילוקן של צדיקים כשריפת בית אלקינו").
- בבית המקדש זה היה באופן של מלחמה ומרד. ובאמת אחר כ70 שנה שוב התעוררו למרוד באומות בימי בר כוכבא (והיו חכמים שנצטרפו עמו, ובוודאי היתה להם דעת תורה (לשעתה, הגם שאחר נתברר וכו') יותר מכולנו ביחד) על מנת להציל את ירושלים ומקום המקדש מצפרניהם, ומה זה אם לא תיקון עוולה? אלא ששם זה לא צלח בידם אחרי שניסו ונתברר לגמרי שזו גזרת שמים ורצון ה' שלא יעלו בחומה ולא ימרדו וככל הג' שבועות וכו', וכאן כבר מנסים להתנער מהתיקון ברובד הגשמי כבר מלכתחילה? אתמהה.
- בבית המקדש מדובר היה באויב חסר מעצורים, ששלט על כל העולם העתיק באותו זמן, ואין מי יאמר לו מה תעשה. והיה נחוש לשרוף ולהכרית בית חיינו גם אם בית המקדש היה עשוי כולו ממטפים ומצינורות כיבוי אש, וגם אם החומות היו כבר אז עשויים מאבני אקדח ומטיטניום מחושל...... כאן (אא"כ דבקים בטענות על שהיה מי שדחף וחסם במזיד וכו', ובמחילת כבודם נקעה נפשי מקונספירציות) מדובר באסון נורא, שהתריעו עליו (אנשים גשמיים כמוני וכמוך, בלי קשר לצדיקים, אלא 'סתם' מהנדסים, חוקרים, אנשי הצלה וכיבוי אש, משטרה, עסקנים, עיתונאים וכו') כבר כמה וכמה שנים קודם לכן (והגדיל לעשות אחד שהתריע על אותו מקום ממש, לפני שנתיים בל"ג לעומר). והיה מה לעשות, וכן, הכתובת היתה על הקיר. אי"ז סותר שבפועל כשזה קרה יש לעשות חשבון נפש בכל מיני עניינים, ולנצל את הרגע להתעוררות. אבל לגבי מי שאחראי - אסור להתנער בגלל ההתעוררות הזו.
- בבית המקדש ציינו חז"ל מפורשות ניסים שהיו בו בכמה וכמה אופנים ומקומות, וציינו גם ששנה אחת לא אירע נס, ונמחץ זקן אחד. עכשיו נשאלת השאלה, האם אנחנו אמורים ללמוד במפגיע ובכל אופן מאגדות חז"ל לגבי בית המקדש (שאין כל חולק על עוצם קדושתו והשראת שכינה שהיתה בו) - לעניין ציון הרשב"י הקדוש זיע"א? (נא ונא שלא יתחילו לציין לי מאמרי זוהר המשווים את רשב"י לביהמ"ק וכדו', כמוני כמוך מאמין בדברי חז"ל והזוה"ק, ומאידך יודע שאיני מבין בהם מאומה וכל שכן שאיני יכול להקיש ולעשות קל וחומר)
ושוב אני חוזר, זה לא סותר, וזה לא 'בִּמקום', ולא באתי לקרר היורה כלל, ובוודאי צריכים להתעורר ולעשות חשבון נפש מה היה לנו. כל אחד לפי מה שצריך להתחזק בו כפי מה שהורו רבותינו (והיה צריך להתחזק בו גם בשעה 9 בערב בליל ל"ג בעומר, וגם בל"ב ול"א וא' לעומר, בזמן חדווה, בלי קשר למה שקרה אחר כך... וזאת החכמה האמיתית).
(הערת אגב: כו"כ פעם ראיתי כאן בפורום שכבודו דולה ומשקה מתורת כ"ק מוהרא"ש מברסלב זיע"א, וממה שזכיתי ללמוד בספריו ואגרותיו, שמתי לב שהוא ודווקא הוא פעמים רבות יחד עם מה שמעורר לתשובה וליראה, יחד עם זה מזכיר לאדם שיש להיזהר ולהסתדר גם בעניינים גשמיים כמו שצריך (וכידוע מה שהשיב להרבה שואלים בעניין הרופאים, ולא תמיד השיב כדעת מוהר"ן המרחיק מהם מכל וכל, ואיני חושב שזו איזה "הויכע זאך" שפעם ענה ככה ופעם ככה, אלא יש כאן קו, שדרכו בקודש היתה באופן של ישוב הדעת בלי שום הפקרות ו-ווילדקייט הנתלית באילן גדול של "בטחון" ו"תשובה", ולהזכיר דברי הק' מוהר"ן (בליקוטי עצות למוהרנ"ת, ודעתו כדעת רבו) בעניין מבריחי סחורות: "אבל לעשות איזה עולה, חס ושלום, מכל שכן איזה גזלה ורמאות או לעסק בזיופים ושקרים ולסחר בסחורות מחוץ למדינה שאסרה המלכות, ולבטח בשם יתברך, שיצילו ויעזר לו לגמר העסק ולא יתודע הדבר, זהו בטחון דסטרא אחרא בחינת מבטח בוגד בחינת ותבטחו בעושק ובנלוז. ובטחון כזה הוא כחרס הנשבר שאין בו תקנה. ואפלו מי שעוסק במשא ומתן בגדולות ממנו הרבה, ומרבה ללוות מכמה אנשים, ובוטח שהשם יתברך יעזרו לגמר המשא ומתן, גם זה הוא בחינת בטחון דסטרא אחרא. אדרבא, צריך שיהיה לו בטחון חזק שאפלו אם לא ינהג משא ומתן גדול כל כך, אף על פי כן יפרנסו השם יתברך כראוי. והמשכיל יבין דברים הרבה מתוך דברינו איך לברח מבטחון דסטרא אחרא שהוא כנגד התורה, ולהתחזק בבטחון דקדושה אף אם הוא כמו שהוא וכנזכר לעיל" (לקו"ע בטחון ד) - [נא ונא אל תהיה כחסידי ברסלב החדשים, המצמצמים דברי מוהר"ן רק לאותה נקודה שדיבר בה (דהיינו הברחת סחורות) כדי שח"ו דברי מוהר"ן לא יגעו בהם וינערו אותם ממקומם וממהלכם הטבעי. שים לב אמת על הדברים ותראה גודל אזהרת מוהרנ"ת (ואי"ז סותר לעניין מה שהדפיס בביתו תוך סיכון נפשו וכו', חדא שעניין ההדפסה היה 'שטח אפור' ואכיפת החוק היתה נתונה לפי ההלשנות, משא"כ בשאר דברים, ועוד שכאן מדובר בעסקי שמים)])
ישראליק כתב:מה שאני רוצה לומר היא שבעת צרה, ובפרט צרה נוראה כהאסון שקרה (שאגב, שנגעה במשפחתי) לא הזמן לתכנן תוכניות שונות ומשונות, זה לא מה שהקב"ה רוצה מאנשים פשוטים כמוני.
ישראליק כתב:ח"ו איני מדבר מהפקירות, רבינו ז"ל אמר שהפקירות לא צריכים, ועוד שאנחנו רגילים למשטר באומן, שם אין ברירה... צריכים לציית...
ישראליק כתב:ח"ו איני מדבר מהפקירות, רבינו ז"ל אמר שהפקירות לא צריכים
ישראליק כתב:לא הזמן לתכנן תוכניות שונות ומשונות, זה לא מה שהקב"ה רוצה מאנשים פשוטים כמוני.
ישראליק כתב:וכמה מגוחך שאדמורי"ם ורבנים משמיעים דרשות על תוכניות איך להישמר להבא מאסונות כאלו, כאילו זה בידינו
ומסנדל המסומר, מקרה יחידה, אין שום ראי' לאסון זה
ישראליק כתב:ומסנדל המסומר, מקרה יחידה, אין שום ראי' לאסון זה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים