תקרת הזכוכית של עולם הספר התורני

[מענה איש]

במרוצת עשרות השנים האחרונות זכה עולם התורה להוציא תח''י תוצרים מרובים
לפורטם א''א
נתחיל בכך שרוב ספרי הראשונים הן פירושיהם לתלמוד והן תשובותיהם זכו לההדרה מקצועית ותיקוני נוסח דוגמת סדרות הראשונים של מוסד הרבה קוק
גמרות מבוארות שוטנשטיין/עוז והדר מה שהוביל לענף בפני עצמו של ספרים מבוארים משניות/רמב''ם/נפש החיים/אור החיים וכן ע''ז הדרך
ספרים עם רייד ישיבתי קיימים כמעט על כל מסכתות הש''ס
ספרי נושא רבים נתחברו בדורנו
ספרי הלכה קיימים כמעט בכל נושא
לא יהא מופרז לומר שעל רוב תרי'יג מצוות קיים ספר הלכות שמאריך מרחיב על פרטיה ודקדוקיה.
ועוד לא דברנו על ספרי ליקוטים, מראה מקומות, וכו' וכו'
כמובן שיש ספרים יותר טובים/פחות טובים אבל בגדול ניתן לומר שבכל תחום יש ספרים טובים

נראה שעולם התורה הגיע למיצוי התוצר שלו
השאלה מה עושים מכאן והלאה
גמרות קומיקס?


ערכתי הכותרת

[צופה_ומביט]

השאלה מה עושים מכאן והלאה

יושבים ולומדים.

[אישצפת]

למה מיצוי התוצר אם יש עוד ספרים רבים וכתבי יד רבים מראשונים ואחרונים שטרם ראו אור הדפוס?
האם אחרי מיצוי של שנה אחת כמו שצריך נבקש לעזוב את העולם?

[מענה איש]

השאלה מה עושים מכאן והלאה

יושבים ולומדים.

א. ברור שאם כולם היו יושבים ולומדים לא היינו זוכים לכל הטוב שהוזכר למעלה
ב. עצם זה שיצאו כ''כ הרבה ספרים טובים מלמדת שבשביל ללמוד בצורה רצינית צריכים מניע.

[צופה_ומביט]

א. שאלת "מכאן והלאה".

ב. פשוט שצריך מניע. השאלה איזה.

[חד ברנש]

הרבה ספרים שנדפסו מחדש ראויים לההדרה מחודשת.
כמה חבל שאפילו מכונים מכובדים עושים עבודה 'חפיפית' (בקרוב יראה אור מאמר ביקורת חשוב על אחד מההדרות החשובות, לכאורה, של מכון נחשב).
כנראה הם חוששים שהדורות הבאים יישארו בלי עבודה...

[אבני גזית]

הייתי מנסח את הכותרת - תקרת הזכוכית של יוצרי עולם הספר התורני

לעולם התורה אין תקרה ואין גבול ומידה. תכלית האדם בעולמו זה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. הכימות הזה לא משתדך.

[אראל]

נתקלתי לאחרונה בלשון נפלא של הה"ק בעל נועם מגדים עה"ת [ה"ה הה"ק רבי אלעזר הורוויץ מטארניגראד, תלמיד הרבי ר' אלימלך מליזנסק והחוזה מלובלין], בספרו 'תהלים אמרות טהורות' (קאפיטל קי"ט, עה"פ קרוב אתה ה'), וזל"ק:

ונראה על פי אמרם ז"ל (סוכה כח.) אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח דבר כו', דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הויות דאביי ורבא כו', והנה יפלא בעיני כל שיקרא להויות דאביי ורבא דבר קטן, ועינינו הרואות כי רבו וגדלו עד מאד, ואילו אלף שנים יחיה האדם ויעסוק בהלכה אחת ימצא בה בכל פעם חדשים לבקרים חידושי תורה, ואין סוף להלכה אחת כל שכן לכולהו מסכתי וסידרי.

נו, א"כ אין גבול ותכלית להיכולת 'לחדש' בתורה, ואם כבר מחדשים יש מה להדפיס, כמ"ש עשות ספרים אין קץ!

ושלא לדבר מן חובת 'לימוד' התורה, שלא תמצא רגע ליפטר מחובת 'לימוד התורה'

[גימפעל]

כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=244898#p244898 יש עוד הרבה עבודה.

[לבי במערב]

וגם כאן יש די והותר.

[תא חזי]

השאלה מה עושים מכאן והלאה

יושבים ולומדים.

א. ברור שאם כולם היו יושבים ולומדים לא היינו זוכים לכל הטוב שהוזכר למעלה
ב. עצם זה שיצאו כ''כ הרבה ספרים טובים מלמדת שבשביל ללמוד בצורה רצינית צריכים מניע.

א. יש אנשים שדווקא דרך לימודם הוא בהוצאת ספרים.
ב. לא בהכרח, לא כל ספר נמכר כראוי.
ג. הכותרת של האשכול מטעה.
ד. אולי (ממש אולי) כל הספרים שבספריות הציבוריות יצאו לאור. אבל חדא - זה לא נכון לגבי ספרי דרוש וקבלה, ועוד - זה בוודאי לא נכון לגבי ספרים באוספים פרטיים. וזה בלי לדבר על מהדורות חוזרות לספרים שרק "הודפסו" מכתב יד וכמו שכתבו לפני. ובלי לדבר על ספרי חידושי תורה, שאלות ותשובות, ועוד, שאינו עניין לעריכה תורנית. איך אפשר בכלל לכתוב ככה? זה מזכיר לי את אחד הוכו' שגורס כי היהדות החרדית הגיעה לקיצה, מכיון שכל ה"גדולים" שהוא הכיר (מבחוץ, כמי שאינו חרדי) נפטרו לבית עולמם. האין 'התחדשות' בעולם?! אתמהה.
*. דוגמא לדבר הצריך להיעשות, וכבר יש לו בסיס במציאות: השבת יצא לי לשבת עם גמרא מבוארת מסוג כלשהו, ומצאתי בה 12 טעויות (בסברא ובהסבר פשוט וקלוקל, העתקות והדבקות בלי שינוי המילים, וכו') בעמוד אחד... גם כל העסק הזה של ספרים מבוארים דורש תיקון מחדש (אם כי בעיניי הוא ענף מאוד מאוד מאוד חשוב של העריכה התורנית, אבל אי אפשר לבר בלא תבן). הלוואי שיקומו כאלה שילמדו באמת בעיון פשטיי ועם יכולת כתיבה לבאר כל חמירא בפשט הגפ"ת, זו למשל התקדמות השייכת לעכשיו בוודאי.

נראה שעולם התורה הגיע למיצוי התוצר שלו
השאלה מה עושים מכאן והלאה
גמרות קומיקס?

אולי אולי עולם "פשט" התורה הגיע (ח"ו) למיצוי.
בקבלה וחסידות יש עוד הרבה מאוד מה לעשות.

[דרומי]

גם ב'נגלה' - כמדומה שחידושי הגאון הרוגוצובי לדוגמא עדיין לא ידועים מספיק

[פולסברג]

דור דור ודורשיו.

מן הסתם גם בתקופת הראשונים ואחרי השו''ע חשבו כך.

[זאב ערבות]

קטע מהספר דברים בעתם מר"ר מרגליות - חומר דרושי במעגלי החיים והשנה, מורכב משני ליקוטים, האחד ילקוט מרגליות י"ל בראשונה בלבוב תרפ"ח והשני ילקוט פנינים י"ל בתרצ"ג וחוברו לאחד בת"א ע"י הוצאת ספרייתי (בספר חסר שנת הדפוס, אך בביליוגרפיה שבספר מרגליות מובא תשי"ט) ונדפס בשנית יחד עם ספרו שיחות חכמים ע"י בית מוריה בבאר שבע בתשס"ט.
תמה אני כיצד יכול מאן דהו לכתוב משפט "נראה שעולם התורה הגיע למיצוי התוצר שלו". אני קונה ספרים כבר כחמישים שנה (מאז ימי נעורי) ולא מפסיק להתפעל מכמות ואיכות הספרים היוצאים לאור חדשים לבקרים. הנה לא מזמן נדפסו מכתבי הגר"ש אשכנזי וספר המכתבים של רב יהושע מונדשיין ומי הוא זה שאינו מתפעל מהם? וממש בימים אלו יצאה מהדורה מדעית יוצאת מן הכלל של סדר הדורות (לעת עתה עד אות ט'), ואיך אפשר שלא להתפעל מספריו של ר' שלמה הופמן בעניני חינוך ושלום בית, ומה עם הספר תורה שבע"פ מר' יהושע ענבל ועוד ועוד.
ספרים שעשו רושם ונשאר זכרם לדורות תמיד היו מועטים, על כל ספר דוגמת חובת הלבבות יש כהנה וכהנה ספרי מוסר מהראשונים שנשתכחו ומעט המעיינים בהם, וכן כמה ספרי דרוש דוגמת יערות דבש יש? או ספרי הלכה כמשנה ברורה, או חידושים כרב חיים על הרמב"ם וספרי החזון איש, ואין אנו יודעים אלו מהספרים היוצאים כעת לאור ישאירו רושם לאורך ימים כמו הספרים ההם.

[שש ושמח]

השלב הבא של עולם הספר הוא, אחרי שגמרו להדפיס כמעט כל ספר שיש בו "דבר אחד טוב שיציל על כל הספר", הוא א. לסכם, ב. למחוק:
- לאסוף את כל ה"דבר אחד טוב" מהרבה ספרים ולהדפיס בצורה מרוכזת ונגישה, ולשלוח את שאר הספרים לגניזה [בעצם לאוצר החכמה].
- לערוך מחדש את הש"ס עם הנוסחאות הנכונות בפנים ולהתפטר מנוסח דפוס וילנא.
- לערוך ספרי "שיטה מקובצת" של ראשונים ושל אחרונים וספרי מראי מקומות על הש"ס, אנציקלופדיות לפי ערכים - כל זה ביסודיות ע"י חבורות ת"ח חשובים בצורה שתתקבל ע"י כלל ישראל.

[זאב ערבות]

השלב הבא של עולם הספר הוא, אחרי שגמרו להדפיס כמעט כל ספר שיש בו "דבר אחד טוב שיציל על כל הספר", הוא א. לסכם, ב. למחוק:
- לאסוף את כל ה"דבר אחד טוב" מהרבה ספרים ולהדפיס בצורה מרוכזת ונגישה, ולשלוח את שאר הספרים לגניזה [בעצם לאוצר החכמה].
- לערוך מחדש את הש"ס עם הנוסחאות הנכונות בפנים ולהתפטר מנוסח דפוס וילנא.
- לערוך ספרי "שיטה מקובצת" של ראשונים ושל אחרונים וספרי מראי מקומות על הש"ס, אנציקלופדיות לפי ערכים - כל זה ביסודיות ע"י חבורות ת"ח חשובים בצורה שתתקבל ע"י כלל ישראל.

לא ולא! ראשית יש עוד הרבה חומר טוב שלא נדפס וכפי שצויין למעלה נמצא ע"י אספנים וספריות וכו'. שנית תמיד יהיו בעלי מחשבה מקורית שיכתבו ספרים מענינים בנושאים שונים, בין בלמדנות או בהלכה או בהשקפה וכו, כמובן מדובר ביחידים אך לא אלמן ישראל. ומה רע בליקוטים? גם הבית יוסף זה מעין ליקוטים.

[חד ברנש]

השלב הבא של עולם הספר הוא, אחרי שגמרו להדפיס כמעט כל ספר שיש בו "דבר אחד טוב שיציל על כל הספר", הוא א. לסכם, ב. למחוק:
- לאסוף את כל ה"דבר אחד טוב" מהרבה ספרים ולהדפיס בצורה מרוכזת ונגישה, ולשלוח את שאר הספרים לגניזה [בעצם לאוצר החכמה].
- לערוך מחדש את הש"ס עם הנוסחאות הנכונות בפנים ולהתפטר מנוסח דפוס וילנא.
- לערוך ספרי "שיטה מקובצת" של ראשונים ושל אחרונים וספרי מראי מקומות על הש"ס, אנציקלופדיות לפי ערכים - כל זה ביסודיות ע"י חבורות ת"ח חשובים בצורה שתתקבל ע"י כלל ישראל.

פורים כנראה הקדים אצלך השנה.

[מתגעגע]

לענ"ד יש הרבה מקום להתגדר בהו"ל בספרי הלכה, הן בפלפולי אורייתא, הן בביאור הטוש"ע ונו"כ והן בהלכה למעשה.

[שבענו מטובך]

פורים כנראה הקדים אצלך השנה.

פורים?
מה רע, למשל, במשפט זה? "לערוך מחדש את הש"ס עם הנוסחאות הנכונות בפנים ולהתפטר מנוסח דפוס וילנא."

[זאב ערבות]

פורים כנראה הקדים אצלך השנה.

פורים?
מה רע, למשל, במשפט זה? "לערוך מחדש את הש"ס עם הנוסחאות הנכונות בפנים ולהתפטר מנוסח דפוס וילנא."

כנראה לא ראית את הויכוח המתמשך על כך בגיליונות המעין האחרונים

[תא חזי]

השלב הבא של עולם הספר הוא, אחרי שגמרו להדפיס כמעט כל ספר שיש בו "דבר אחד טוב שיציל על כל הספר", הוא א. לסכם, ב. למחוק:
- לאסוף את כל ה"דבר אחד טוב" מהרבה ספרים ולהדפיס בצורה מרוכזת ונגישה, ולשלוח את שאר הספרים לגניזה [בעצם לאוצר החכמה].
- לערוך מחדש את הש"ס עם הנוסחאות הנכונות בפנים ולהתפטר מנוסח דפוס וילנא.
- לערוך ספרי "שיטה מקובצת" של ראשונים ושל אחרונים וספרי מראי מקומות על הש"ס, אנציקלופדיות לפי ערכים - כל זה ביסודיות ע"י חבורות ת"ח חשובים בצורה שתתקבל ע"י כלל ישראל.

א ס א ך ה צ ל ח ה
(ג' הסעיפים האלה מזכירים לי אי-אלה מאמרי-חזון אוטופיים נוסח הראי"ה קוק וחבורת תלמידיו, ובכלל מאפיינים מאד את שנות התר"נ-ת"ש, עם כל הפומפוזיות והחזון הגרנדיוזי בואכה מוגזם)
אגלה את אזנך, כדי לעשות אותך עוד יותר 'שש ושמח', כי ג' סעיפים אלה נתקיימו, וכל שנותר הוא לרכשם:
א. אוצר החכמה.
ב. אוצר החכמה?
ג. אוצר החכמה.
וביתר פירוט:
א. בשביל זה יש אוצר החכמה. את שאר הספרים שסתם תופסים לך מקום - הואל נא למסרם לכאלה שעדיין לא זכו לראות את האור. והשאר מה שנראה לך (מי יכול לקבוע מראש איזה חידוש נראה או לא נראה לאחרים?) תוכל להדפיס דפים-דפים מאוצר החכמה. כל שנותר לך הוא לקנות מכונת כריכה בדבק חם, ובא לציון גואל.
ב. בשביל זה יש את אתר הכי גרסינן. יואיל כבודו להגות בתלמוד דרך הקישור https://fjms.genizah.org/?eraseCache=true
ג. שלי"ת זכינו לספר 'אוצר מפרשי התלמוד', עשרות ספרי מראי מקומות על הש"ס, חלק בעיוניות עמוקה וחלק בשיטת העתק הדבק, וכן אנציקלופדיה תלמודית, ועוד. לגבי התקבלות על כל כלל ישראל - אפילו מרדכי היהודי היה רצוי לרוב אחיו... וכמובן "מפרשי האוצר".