איש ימיני כתב:כל הבשר המיוצר בארץ והמיובא לארץ דרך כל סוגי הבדצים הינו גם בכשרות רבנות. כך שאם רבנות חלק זה טוב אז פתרת את הבעיה עם כל הבדצים האשכנזים והספרדים.
עני בן פחמא כתב:
שמעתי פעם שחלק בית יוסף אינו טוב לספרדים, אני לא מדבר מצד ההקפדה בפועל אלא מצד ההלכה היבשה, שמעתי את זה מאדם יר"ש שמבין בכשרויות).
אבני גזית כתב:עני בן פחמא כתב:
שמעתי פעם שחלק בית יוסף אינו טוב לספרדים, אני לא מדבר מצד ההקפדה בפועל אלא מצד ההלכה היבשה, שמעתי את זה מאדם יר"ש שמבין בכשרויות).
מצד איזו "הלכה יבשה"?
עני בן פחמא כתב:שנית, יתכן ויש בשר שמבחינת הרבנות הוא כשר ולא חלק, ויש עליו בד"ץ בית יוסף, וחלק בית יוסף אינו טוב (זו היתה הנחה, אבל שמעתי פעם שחלק בית יוסף אינו טוב לספרדים, אני לא מדבר מצד ההקפדה בפועל אלא מצד ההלכה היבשה, שמעתי את זה מאדם יר"ש שמבין בכשרויות, הוא טען שחלק רבנות יותר טוב).
פלוריש כתב:המומלצים של ארגון כושרות:
בשר בקר וצאן
בד"צ אגודת ישראל
בד"צ בית יוסף - רק ביבוא מחו"ל
בד"צ בני ציון - הרב בן ציון מוצפי
בד"צ העדה החרדית
בד"צ יורה דעה – הרב שלמה מחפוד
בד"צ ישא ברכה
בד"צ לנדא - חלק (לא גלאט) - הרב יצחק אייזיק לנדא והרב שבח צבי רוזנבלט
בד"צ מהדרין - הרב אברהם רובין
בד"צ קהילות
בד"צ שארית ישראל
בשר הכפר- הרב זולדן
חלק – הרבנות הראשית לישראל - מדבקה אדומה
https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=281&lang=HEB#D
תוכן כתב:באופן עקרוני, בגלל שהספרדים פוסקים שכל סירכא מטריף ממילא, נשארו כמעט בלי בהמות לאכול, וכמו שכתב בשו"ת הריב"ש. ממילא הספרדים הקילו מאד במה שנקרא סירכא, כדי שכל הבהמות לא יחשבו טריפות. משא"כ האשכנזים שמתירים לאכול סירכא במשמוש הריאה, ממילא, לא היו צריכים להקל בסירכות, ומכרו את הבשר עם סירכות כבשר שאינו גלאט. ממילא יוצא, שהחלק האשכנזי עדיף על החלק הספרדי. כך שמעתי פעם, לא יודע מה המצב היום.
עני בן פחמא כתב:איש ימיני כתב:כל הבשר המיוצר בארץ והמיובא לארץ דרך כל סוגי הבדצים הינו גם בכשרות רבנות. כך שאם רבנות חלק זה טוב אז פתרת את הבעיה עם כל הבדצים האשכנזים והספרדים.
קודם כל "אם", ולשם זה נפתח האשכול, האם זה מוסכם?
שנית, יתכן ויש בשר שמבחינת הרבנות הוא כשר ולא חלק, ויש עליו בד"ץ בית יוסף, וחלק בית יוסף אינו טוב (זו היתה הנחה, אבל שמעתי פעם שחלק בית יוסף אינו טוב לספרדים, אני לא מדבר מצד ההקפדה בפועל אלא מצד ההלכה היבשה, שמעתי את זה מאדם יר"ש שמבין בכשרויות, הוא טען שחלק רבנות יותר טוב).
עני בן פחמא כתב:תודה רבה, כמה שאלות:
ראשית חלק מהדברים אינם מקובלים בציבור החרדי, למשל רבנות בציבור החרדי זה טרף וכמאן דליתא, האם זה רק סטיגמא? או שמא כל רבנות לגופא?
בד"צ בית יוסף - רק ביבוא מחו"ל - מה החילוק? והאם הוא טוב יותר מרבנות מהדרין?
בד"צ העדה החרדית - נחשב חלק?
בד"צ לנדא - חלק (לא גלאט) - הרב יצחק אייזיק לנדא והרב שבח צבי רוזנבלט - מה זה "חלק לא גלאט"?
בשר הכפר- הרב זולדן - מה זה?
מה לגבי עופות בכשרות רבנות רגילה?
לענין כתב:ראו נא במצורף. פותח ביסודות הענין בשפה ברורה ונעימה, ומסיים בידיעות המעשיות.
עני בן פחמא כתב:אני רואה שקצת נכנסים פה לסוגיות אני לא מונח בסוגיא זו כלל, אני רק שואל מה לקנות בסופר? אני רואה לנדא גלאט זה טוב? אני רואה רבנות חלק זה בסדר? וכן הלאה, אני יודע שקשה לענות בלי להכנס לסוגיא, אבל תשתדלו...
ואם אפשר לדרג כשרויות, מה אסור כטריפה, במה יש חששות של שוחטים לא יראי שמים וכד', ובמה יש איזו קולא.
תודה
איש ימיני כתב:אוסיף עוד משהו...
ספרדי או אשכנזי שרוצה להדר ברירין ולהחמיר בריאה חלק וכדומה. עדיף לו להכניס לעגלה בסופר מהמוצרים עם ההכשרים ה"אשכנזיים" (כולל גלאט לא חלק של הרב לנדא.)
עני בן פחמא כתב:אני רואה שקצת נכנסים פה לסוגיות אני לא מונח בסוגיא זו כלל, אני רק שואל מה לקנות בסופר? אני רואה לנדא גלאט זה טוב? אני רואה רבנות חלק זה בסדר? וכן הלאה, אני יודע שקשה לענות בלי להכנס לסוגיא, אבל תשתדלו...
ואם אפשר לדרג כשרויות, מה אסור כטריפה, במה יש חששות של שוחטים לא יראי שמים וכד', ובמה יש איזו קולא.
תודה
עני בן פחמא כתב:רבנות לא מעשרים בד"כ?
עזריאל ברגר כתב:עני בן פחמא כתב:רבנות לא מעשרים בד"כ?
באופן רשמי - מעשרים.
עד כמה הפיקוח על זה הדוק? זאת שאלה לא פשוטה כנ"ל.
עני בן פחמא כתב:פעם שאלתי מישהו שמבין בכשרויות (היה אחראי על כשרות ברבנות, עם דגש על היה, וד"ל) ואמר לי שאין הבדל בין בד"ץ לרבנות בענין המעשר, ורק בענייני ערלה יש הבדל שהבד"ץ יותר מקפידים כאשר מעבירים עצים שלא יהיו בעיות של ערלה.
תוכן כתב:עני בן פחמא כתב:פעם שאלתי מישהו שמבין בכשרויות (היה אחראי על כשרות ברבנות, עם דגש על היה, וד"ל) ואמר לי שאין הבדל בין בד"ץ לרבנות בענין המעשר, ורק בענייני ערלה יש הבדל שהבד"ץ יותר מקפידים כאשר מעבירים עצים שלא יהיו בעיות של ערלה.
זה נכון, ובתנאי שאכן מעשרים. הבעיה של הבד"ץ עם ההכשר של רבנות, זה לא באופן שהם מעשרים, אלא אם תמיד מעשרים.
שש ושמח כתב:אם המשגיח מפריש פחות מכשיעור, מעיקר הדין אומרים לתקוני שדרתיך ולא לעוותי והכל בטל.
מלבד זאת יש מקומות שמתנים שהמעשר לא יחול על מה שיעשרו שוב אח"כ, ויש ע"ז פולמוס.
לענין כתב:לקוני הכשרויות הטובות - ממש חבל שהרבנות מעשרת.
מפני שאם מעשרים פחות מכשיעור - וזה מצוי מאד מאד [מפני הקושי שבאומדנא, והרצון הטבעי להפסיד כמה שפחות סחורה טובה], אז כל העסק נדפק.
וההפרשה של ההכשרים אחר כך, לא מועילה כלום [בלי שאלה על ההפרשה הראשונה].
זאת אומרת מי שלא סומך על הרבנות, אז הוא בבעיה קשה גם אם עישרו אחר כך.
אשמח אם מישהו יתקן אותי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 379 אורחים