קו ירוק כתב:איש קריות כתב:בחור שמתקשה באמירת " המשלם גמול לכל אויבי נפשנו", הוא לחלוטין לא בחור נושר. הוא בחור אמיתי וכנה שמעונין שלא לומר שקרים לפני המקום.
הוא בחור שרוצה להיות שלם את מה שיוצא משפתיו ולא לומר את מילות התפילה כציפצוף הזרזיר
אני מקווה שלא כוונתך מדוע הביא הקב"ה אסונות גדולים על אומתנו.
שש ושמח כתב:תוכן כתב:או שהוא בחור אמיתי וכנה, או שהוא לא למד היסטוריה. מעל לשבעה מיליון גרמנים מתו במלחמת עולם השניה, אכן מספר זה מתגמד לעומת מספר האנשים בסך הכל שמתו, אבל עדיין מדובר במספר משמעותי מאד. חלקם מתו תוך מיתות משונות ביותר, אלו למשל שנפלו לידי הרוסים, או שמתו בהפצצה של דרזדן. הקב"ה שילם גמול, אולי לא כמה שהיינו רוצים, אבל תשלום גמול יש כאן. וכנ"ל לגבי הקוזקים של ת"ח ת"ט שרבים מאד מהם נהרגו בכל מיני מיתות משונות ואכזריות. להעלות שאלה שכזו מבלי לקחת בחשבון נתונים אלו, הוא צעד חסר אחריות וחסר כבוד להקב"ה ולמסדרי התפילה.
לפי הידוע לי אחוז הגרמנים שמתו במלחמה הוא פחות בהרבה מאחוז הרוסים שמתו במלחמה, ובודאי שהוא פחות בהרבה מהאחוז מאחינו בנ"י שנרצחו על ידם. קשה מאד להבין שדבר כזה נקרא תשלום גמול. בפרט שלא היה כאן עונש ניכר אלא כביכול כתוצאה טבעית של המלחמה וההפסד בה שלא היה בו חריגה מדרך הטבע.
משל למה"ד לנכרי שהתנפל על יהודי ורצחו נפש אלא שתוך כדי המאבק גם נפצע הנכרי קלות, האם מובן לשבח את הקב"ה על "תשלום הגמול" לנכרי?
סגי נהור כתב:שש ושמח כתב:תוכן כתב:או שהוא בחור אמיתי וכנה, או שהוא לא למד היסטוריה. מעל לשבעה מיליון גרמנים מתו במלחמת עולם השניה, אכן מספר זה מתגמד לעומת מספר האנשים בסך הכל שמתו, אבל עדיין מדובר במספר משמעותי מאד. חלקם מתו תוך מיתות משונות ביותר, אלו למשל שנפלו לידי הרוסים, או שמתו בהפצצה של דרזדן. הקב"ה שילם גמול, אולי לא כמה שהיינו רוצים, אבל תשלום גמול יש כאן. וכנ"ל לגבי הקוזקים של ת"ח ת"ט שרבים מאד מהם נהרגו בכל מיני מיתות משונות ואכזריות. להעלות שאלה שכזו מבלי לקחת בחשבון נתונים אלו, הוא צעד חסר אחריות וחסר כבוד להקב"ה ולמסדרי התפילה.
לפי הידוע לי אחוז הגרמנים שמתו במלחמה הוא פחות בהרבה מאחוז הרוסים שמתו במלחמה, ובודאי שהוא פחות בהרבה מהאחוז מאחינו בנ"י שנרצחו על ידם. קשה מאד להבין שדבר כזה נקרא תשלום גמול. בפרט שלא היה כאן עונש ניכר אלא כביכול כתוצאה טבעית של המלחמה וההפסד בה שלא היה בו חריגה מדרך הטבע.
משל למה"ד לנכרי שהתנפל על יהודי ורצחו נפש אלא שתוך כדי המאבק גם נפצע הנכרי קלות, האם מובן לשבח את הקב"ה על "תשלום הגמול" לנכרי?
היסטורית, גרמניה הפסידה במלחמה הפסד מוחץ, נכבשה על ידי הרוסים מזה והאמריקאים מזה, איבדה את גאוותה הלאומית ולמדה לקח צורב. רוב מוחלט של הגרמנים לאחר המלחמה חשו, או לפחות ביטאו, בושה וחרטה. הלוואי שסוף כל מעשי הרשע בכל הדורות היה כסופה של מלחמת העולם השנייה, שהסתיימה בנצחונם המוחלט של "הטובים" (הכל יחסי כמובן) ובאובדן לגיטימציה מוחלט של צד שכנגד.
איש קריות כתב:לכאורה אנו צריכים להיות עדים לפער ניכר בין המחלקות שהרי תפילה פועלת ישועה, אולם למעשה כנראה לא כך הם פני הדברים.
לעולם יהיה אדם כתב:איש קריות כתב:בא נניח לשאלת "המשלם גמול" ופתרונה ונעבור לשאלה מציקה הרבה יותר. שאלה ששמעתי מכמה בחורים ואברכים צעירים שתורתם אומנותם במלוא המובן, אך יחד עם זאת ואולי דווקא בשל כך, טרדה השאלה הבאה את מנוחתם.
אנחנו מאמינים בני מאמינים בכוחה של תפילה.
כל דרדק/נער/ צורב צעיר שמע אין ספור סיפורים על כוחה של תפילה להביא ישועה.
בואו ונבחן לרגע את הדברים בצורה "אובייקטיבית".
ניקח שתי מחלקות לחולי סרטן בשני בתי חולים. האחת מצויה בעיר של יראים ושלמים והשניה בעיר של כופרים ומכעיסים.
מיותר לציין כי בעיר היראים, החולים ומכריהם שופכים כל העת שיח לפני שוכן מרומים, ואילו בעיר הסמוכה משתדלים החולים לטפל במחלתם בעיקר על פי דרך הטבע וחכמת הרפואה.
מהם אחוזי ההחלמה בשתי המחלקות?
לכאורה אנו צריכים להיות עדים לפער ניכר בין המחלקות שהרי תפילה פועלת ישועה, אולם למעשה כנראה לא כך הם פני הדברים.
כשמגיע חולה לבית חולים ומגלה, לא עלינו, כי הצטרף גם הוא למועדון החולים, נפגש הוא עם רופא או מנהל המחלקה המציג בפניו את הנתונים הסטטיסטיים בנוגע לסיכויי החלמתו. מעולם לא שמענו כי הנתונים המוצגים בפני החולים בעיר היראים שונים מהנתונים בעיר הכופרים.
רגע לפני שאני חוטף בליסטראות מחברי הפורום על השאלה "הכפרנית" הזו שאגב, אותי אישית כלל לא מטרידה.
רגע לפני שכל אחד מציג את תשובתו לענין, ותרשו לי לשער, ידידיי הוירטואליים, שתשובתו של כל אחד מכם תהיה שונה מחברתה, משמע אין תשובה חד משמעית לדבר,
רגע לפני כן תרשו לי לשאול:
מה ייעשה בחור עובד השם שתורתו אומנתו ששאלה זו מקננת בתוכו?
ייגש לרבי דוד כהן שליט"א? לגר"ש פלאי?
וכי אין צורך במקום בו ידונו בשאלות מעין אלו תוך חתירה לתשובה אמיתית וכנה המתיישבת על לב השואל?
אינני יודע מהו המענה הניתן בבית המדרש הגר"א על שאלות מעין אלו, אך ברי לי שהם אינם דוחים או מתקיפים את השואל, אלא אדרבה, משבחים אותו על כנותו, ומשתדלים ככל האפשר להעניק לו תשובה המתיישבת על ליבו
למה אתה חושב שר' דוד כהן לא יכול להתמודד עם שאלות כאלה?
הוא לא תירץ בחייו קושיות גדולות יותר? הוא לא יודע מה מהותה של תפילה?
עושה חיל כתב:איש קריות כתב:לכאורה אנו צריכים להיות עדים לפער ניכר בין המחלקות שהרי תפילה פועלת ישועה, אולם למעשה כנראה לא כך הם פני הדברים.
מי אמר לך? בדקת?
המציאות היא שדתיים מאריכים ימים יותר. אולי מעיד משהו על ההנחה שהצגת.
איש קריות כתב:עושה חיל כתב:איש קריות כתב:לכאורה אנו צריכים להיות עדים לפער ניכר בין המחלקות שהרי תפילה פועלת ישועה, אולם למעשה כנראה לא כך הם פני הדברים.
מי אמר לך? בדקת?
המציאות היא שדתיים מאריכים ימים יותר. אולי מעיד משהו על ההנחה שהצגת.
המחקרים על כך שדתיים מאריכים ימים נעשו בעיקר מעבר לים, במקומות בהם האמונה אינה דווקא בקל אחד...
מה שמחזיר את השאלה לתוקפה, אולי ביתר שאת...
אTKH כתב:"המשלם גמול" בחשבונו של הקב"ה אינו חשבון בנ"א, ואינו מתחייב לקיימו תוך מספר שנים מסוים.
אנו מנסים ממבט בנ"א, שמבחינתנו גמול הוא מיד או תוך זמן קצוב, לדון כיצד הקב"ה משלם את הגמול.
אין חשבונו של הקב"ה כחשבוננו. (לדוג', כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול, גם אם ישלם אחר 900 שנה זה עדיין באותו יום).
איש קריות כתב:בא נניח לשאלת "המשלם גמול" ופתרונה ונעבור לשאלה מציקה הרבה יותר. שאלה ששמעתי מכמה בחורים ואברכים צעירים שתורתם אומנותם במלוא המובן, אך יחד עם זאת ואולי דווקא בשל כך, טרדה השאלה הבאה את מנוחתם.
אנחנו מאמינים בני מאמינים בכוחה של תפילה.
כל דרדק/נער/ צורב צעיר שמע אין ספור סיפורים על כוחה של תפילה להביא ישועה.
בואו ונבחן לרגע את הדברים בצורה "אובייקטיבית".
ניקח שתי מחלקות לחולי סרטן בשני בתי חולים. האחת מצויה בעיר של יראים ושלמים והשניה בעיר של כופרים ומכעיסים.
מיותר לציין כי בעיר היראים, החולים ומכריהם שופכים כל העת שיח לפני שוכן מרומים, ואילו בעיר הסמוכה משתדלים החולים לטפל במחלתם בעיקר על פי דרך הטבע וחכמת הרפואה.
מהם אחוזי ההחלמה בשתי המחלקות?
לכאורה אנו צריכים להיות עדים לפער ניכר בין המחלקות שהרי תפילה פועלת ישועה, אולם למעשה כנראה לא כך הם פני הדברים.
כשמגיע חולה לבית חולים ומגלה, לא עלינו, כי הצטרף גם הוא למועדון החולים, נפגש הוא עם רופא או מנהל המחלקה המציג בפניו את הנתונים הסטטיסטיים בנוגע לסיכויי החלמתו. מעולם לא שמענו כי הנתונים המוצגים בפני החולים בעיר היראים שונים מהנתונים בעיר הכופרים.
רגע לפני שאני חוטף בליסטראות מחברי הפורום על השאלה "הכפרנית" הזו שאגב, אותי אישית כלל לא מטרידה.
רגע לפני שכל אחד מציג את תשובתו לענין, ותרשו לי לשער, ידידיי הוירטואליים, שתשובתו של כל אחד מכם תהיה שונה מחברתה, משמע אין תשובה חד משמעית לדבר,
רגע לפני כן תרשו לי לשאול:
מה ייעשה בחור עובד השם שתורתו אומנתו ששאלה זו מקננת בתוכו?
ייגש לרבי דוד כהן שליט"א? לגר"ש פלאי?
וכי אין צורך במקום בו ידונו בשאלות מעין אלו תוך חתירה לתשובה אמיתית וכנה המתיישבת על לב השואל?
אינני יודע מהו המענה הניתן בבית המדרש הגר"א על שאלות מעין אלו, אך ברי לי שהם אינם דוחים או מתקיפים את השואל, אלא אדרבה, משבחים אותו על כנותו, ומשתדלים ככל האפשר להעניק לו תשובה המתיישבת על ליבו
איש קריות כתב:אני לא חושב לרגע שלרד"כ אין תשובות לשאלות מעין אלו, אבל במטותא, נסה להציע לכל חברונר מצוי לגשת לרד"כ עם שאלה מעין זו...
ספר לנו אחר כך מה היתה תגובתו...
עושה חיל כתב:איש קריות כתב:המחקרים על כך שדתיים מאריכים ימים נעשו בעיקר מעבר לים, במקומות בהם האמונה אינה דווקא בקל אחד...
מה שמחזיר את השאלה לתוקפה, אולי ביתר שאת...
המאמינים בשיתוף ומתפללים לה', תפילתם אינה מתקבלת?
האם אין זה בכלל "קרוב ה' לכל קוראיו"?
זאב ערבות כתב:לעולם יהיה אדם כתב:זאב ערבות כתב:ומי אמר שהמענה שנותנים בבית מדרש הגר"א לשאלות אלו הוא המענה האמיתי?
מי אמר שלא?
ומי אמר שכן?
זאב ערבות כתב:מאין הנתון המדהים שהמציאות היא שדתיים מאריכים ימים יותר? המילה "מחקרים" היא חסרת משמעות. מי עשה מחקר? את מי הוא חקר? מה כמות הנחקרים במדגם? מנין בכלל שעשה מחקר ולא המציאו סתם נתונים כפי שקורה הרבה פעמים?
הרואה כתב:לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו לפני 3 שנים, חרדים חיים בממוצע 3 שנים יותר מחילונים.
זאב ערבות כתב:איש קריות כתב:אני לא חושב לרגע שלרד"כ אין תשובות לשאלות מעין אלו, אבל במטותא, נסה להציע לכל חברונר מצוי לגשת לרד"כ עם שאלה מעין זו...
ספר לנו אחר כך מה היתה תגובתו...
לא לכל ר"י יש תשובות לכל השאלות או את האפשרות להתחבר לתלמידים שירגישו נח לשאול אותו שאלות שאינן קשורות ללימוד. אז אם הבחור או האברך לומד בכזו ישיבה, או שימצא לו מישהו שהוא יכול לדבר עמו, או שיחפש ישיבה אחרת אפילו שהיא לא כ"כ יוקרתית כמו הראשונה ויקבל שידוך קצת פחות יוקרתי. מה חשוב לו יותר: היוקרתיות או חיפוש האמת?
קו ירוק כתב:ואנכי הסתר אסתיר פני מהם.
ואסתר מה"ת מנין.
והגר"א על המגילה יענו על שאלתך.
עושה חיל כתב:איש קריות כתב:לכאורה אנו צריכים להיות עדים לפער ניכר בין המחלקות שהרי תפילה פועלת ישועה, אולם למעשה כנראה לא כך הם פני הדברים.
מי אמר לך? בדקת?
המציאות היא שדתיים מאריכים ימים יותר. אולי מעיד משהו על ההנחה שהצגת.
אפרקסתא דעניא כתב:איך יודעים אם שפכת על האש מים או נפט? לפי התוצאה.
איך יודעים אם בימ"ד הגר"א מחזק אמונה לבחורים או מחליש חלילה? לפי התוצאה.
ישא ברכה כתב:לא חושב שזה מחליש אבל גם חיזוק גדול באמונה לא ראיתי. האמת זה סוג של נייעס באמונה.
ישא ברכה כתב:אני אתן דוגמא לא משקפת באמת. ויהיו שיגידו קטנונית אבל זה היה אחד הפעמים שהדהדה במוחי ההכרה שיש פער מאד גדול בין הדיבורים הגבוהים לבין רמת החיים בפועל.
היה פעם היה דיון סוער באמונה, או אולי יותר מדויק על ידיעת ה', וכל אחד הציג את המבט שלו. הדיון נמשך זמן רב עם הרבה מאד אנרגיה של המשתתפים.
סיימו את הדיון ועמדו להתפלל מנחה, והמנחה היתה נראית כלקוחה מאיצקוביץ או זכרון משה העתק הדבק, (כמובן בלי להכליל ולא עקבתי אחרי כל אחד). אני השתוממתי, אאל"ט פניתי אז להרב אוריה ואמרתי לו דיברו כאן שעה וחצי על הקב"ה, מיהו, מה היחס שלו אלינו ושלנו אליו. ואנשים צעקו ודיברו, ובסופו של דבר עומדים מול הקב"ה בדיוק כמו דלת העם. הוא ענה לי שזה לא מדויק ויש כאלה שכן לוקחים את הדברים למעשה.
והאמת במחשבה שניה (ממה שכתבתי קודם) אני חושב שכן יש תרומה מסוימת וזה לא סתם נייעס, בסופו של דבר הידע שלהם בסוגיות חשובות גדל, וזה יכול להביא תועלת גם באחרית הימים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 101 אורחים