בית מדרש הגר"א

נוטר הכרמים

הרב בורלשטיין,

אני מתאמץ לחפש את הכנות בדבריך ומקווה שאינך מיתמם.

כשאני או אתה כותבים כאן דברים בפורום,
אנחנו גם לוקחים בחשבון את גבולות הגיזרה,
מי אמור לקרוא, ומה יקרה אז, אם הדבר יכול לגרום נזק לו או לנו.

(לדוגמא, כשאני חותם ערבות למישהו,
אני לוקח בחשבון שיש אחוזון קטנטן שאני יצטרך לעמוד מול השטר,
כשכתבתי פה, העליתי בדעתי את הסיכון שאבא שלי או להבחל"ח מורי ורבי זצוק"ל
עלולים לשמוע על כך).

כשאדם עונה תשובות לשואלים זה דבר אחד,
אבל כשהוא פותח אתרים באינטרנט, מוציא גליונות, מנפיק הקלטות והקרנות
מארגן כינוסים וימי עיון וגיבוש,
ואפילו ממסד את זה עם שם ומצ'ינג...

מה חסר?

כולנו נחכים כאשר נחשף אל הגיבוי,
שכעת עם העלאת הנושא וגלי הביקורת,
אמורה להגיע.

יעקב בורלשטיין

הגיבוי כבר היה בכינוס של המצ'ינג
עם הופעתו של ר' נתן רוטמן שהוא ת''ח מוכר
ותמיכתו הגלויה של ר' יהושע אייכנשטיין שגם תרם למצ'ינג.

נוטר הכרמים

מן הסתם דעתו של הגר"י אייכנשטיין שליט"א חיובית, הרי בנו ידידנו שליט"א משתייך רשמית לענין.
מאידך, שמעתי הערב מכלי ראשון, מידיד שלי שמתעסק בנושא,
שהגאון ר' נתן רוטמן שלח אליו שהוא לא מזדהה עם כל מה שעושים בית מדרש הגר"א, ועוד כל מיני הסתייגויות.

(ובאמת כמי ששמע קצת את ר' נתן אוכל לומר שלפחות בחלק של האוירה, היא שונה לחלוטין מאוירה של ביהמ"ד הגר"א,
התרשמותי על פי החומר אליו נחשפתי).

בדיוק לכך התכוונתי כשאמרתי שמי שמגיע עם מיזמים ורעיונות חדשים צריך גיבוי פרטני יותר,
לא מספיק 'לאסהודי גברא' בעלמא.

מתהלך · הודעהעל ידי **מתהלך** » ו' ינואר 17, 2020 12:42 am

היא שיחתי כתב:מבלי לדבר על הרב אוריה, ששמעתי עליו מאנשים המכירים אותו אישית שהינו אדם ראוי בתכלית.

ממה ששמעתי שיעורים שלו המופיעים באתר, זה לא 'דרך חדשה' בלימוד, או 'גישה מקורית' בלימוד כפי שמנסים להציג כאן.
הוא לוקח מושגים פילוסופיים קיימים, אגב, לתחושתי בלא הבנה מעמיקה באמת בתחומים הפילוסופיים בהם הוא עוסק, אלא בתור אוטודידקט עם ידע בינוני, ומערב אותם עם מושגים תורניים שונים בכל מיני דרכים כאלו ואחרות, אבל עצם הדבר של עירוב פילוסופיה חיצונית בנושאים תורניים לא נעשה מאז ימי מורה הנבוכים. ואם נעשה אזי היה הדבר הרבה יותר בחשאי מדרכו של הרב אוריה.

נקודה נוספת, ניסיונות ההתמודדות שלו הם מול המחקרים העדכניים, כגון מחקרים היסטוריים שונים, ושוב בתור אוטודידקט, לא ידוע לי שאחד מהחדשנים שתוארו לעיל היה עסוק בסוג של פולמוס מול מקורות מן החוץ.

ואכפול את דבריי, למיטב ידיעתי מפי אנשים המכירים אותו אישית, מדובר באדם רב כישרון, עילוי, ירא שמים, ואדם ראוי לחלוטין.

פילוסופיה היא חלק שולי בתורתו של ר' אוריה (אלא אם אתה אומר פילוסופיה ומתכוון למשהו אחר).

לעולם יהיה אדם

ישא ברכה כתב:בכל אופן בעיני זה היה צפוי, כבר לפני כמה שנים אמר לי חבר שבסוף עוד יצאו נגדו.. רק הפליאה שלי למה הביקורת באה מהצד הירושלמי של המפה שתמיד היה יותר ליברלי באופק המחשבה, ואולי היום התהפכו היוצרות. אני לא חושב שיש פה מה לעשות עסק, הוא מצטרף למחנה של חבר חכמים כמו ר' גדליה/ר' לייב/ר' יצחק שלמה/ר' משה שפירא, ומן הסתם יש עוד שאני לא מכיר.

זו לא היתממות, להפך. אתה משלים עם המצב כיון שהוא היה צפוי, יש אנשים שלא מוכנים להשלים עם המצב.

נוטר הכרמים כתב:אל תשכח שמדובר בבחורים בגיל הטיפש עשרה שמחפשים זהות עצמית ומיוחדות,

זו טענה לטובת בית המדרש המדובר, בחורים שמחפשים מיוחדות עדיף שימצאו אותה בדברי הרב עינבל ולא בספרי כופרים למיניהם.
אינני מעלה השערות ריקות, אני מדבר על חברים טובים שלי.

נוטר הכרמים כתב:אני מדמיין את עצמי כבחור בגיל הזה,
עם המשברים והאכזבות, החיפושים והתהיות,

גם אני מדמיין את עצמי בגיל הזה. וגם כמה חברים שלי. צריך להבין שהדבר הזה נחוץ בישיבות כאוויר לנשימה, אפשר להתווכח על הסגנון, על עין תחת עין, ועל שן תחת שן אבל העיקר זה לימוד מחשבה בכנות ובפתיחות.

דבר נוסף, נראה שאתה מסכים שלמרות הביקורת אין כאן שום חשש אפיקורסות. וזה מה שבעיקר מציק לי, ולא כביקורת ח"ו אלא בבחינת תורה היא וללמוד וכו'.

נוטר הכרמים

כמה הבהרות:

1. אני לא מקבל את ההיתלות המשונה ברה"י הגרי"ג אידלשטיין שליט"א,
גם אם הוא מעודד את ריבוי לימוד הבקיאות,
הרי שבנוגע לחיפוש הבנות והתחברות אישית הוא מייצג את ההיפך הגמור.

בתקופת לימודי אצלו, הוא קרא לקבוצת בחורים, הייתי ביניהם,
ואמר לנו ועד על דרכי הלימוד,
בתוך הדברים הוא אמר, כל הש"ס זה 'מילתא דתמיהא',
מה שלא מבינים זה גילוי על מה שחושבים שמבינים שלא מבינים.
בשיעוריו היה נצמד להגדרות המקובלות הישרות והחדות,
ולא מוכן להיכנס להסברים נוספים.
אם לא די בזה 'לא נכנסו באזניו' הצעות של בחורים של כל מיני מהלכים מחודשים.

2. כשאני לא ממהר להשתמש במינוחים של מינות ואפיקורסות, אינני מתכוין לבקר את אלו שטוענים כך,
אני רק טוען שבעיני הדיון הוא רחב בהרבה, לא רק אם יש כאן ח"ו איזה מורידין ולא מעלין,
אלא האם כל העסק הזה הוא חיובי ומועיל,
היצא הפסדו בשכרו,
וכיוצא בזה.

ח. רוזנברג · הודעהעל ידי **ח. רוזנברג** » ו' ינואר 17, 2020 1:09 am

ידידי הרב נוטר הכרמים העלה ביקורת עניינית, ויש עוד ביקורת בסגנון הזה.
אפשר כמובן להתווכח ולטעון שדווקא כך היא הדרך הטובה יותר.
יצא הפסדו בשכרו, או שכרו בהפסדו, תלוי בעיני המתבונן.

אבל הקפיצה מביקורת כזו, אל ביטויים כמו: כפירה / אפיקורסות / צדוקים / מתייוונים - היא יציאה מפרופורציות שמביישת את המתלהמים ואת תורתם.

מההיכרות שלי, ביהמ"ד הגר"א פועל גדולות ונצורות בקרב בחורים ואברכים, ומצליח היכן שהרבה אחרים נכשלים. הרב אוריה ענבל שליט"א פועל במסירות נפש עצומה עבור כל יחיד ויחיד לקדם אנשים ברוחניות, ובדידי הוי עובדה שסידרתי למישהו פגישה איתו וישב אצלו כמה שעות, ואח"כ כשהצעתי לרב ענבל תשלום הוא סירב לקבל ונעלב עמוקות. והוא לא עשיר, להיפך...
סיפורים כאלו יש למכביר, ורשימת הבחורים והאברכים שאת חלקם הוא הציל מכפירה, ואת חלקם בנה לעובדי ה' רציניים ואיכותיים, היא ארוכה. אין הרבה אנשים שיכולים להתהדר ברשימה כזו.

אז נכון. יש ביקורת, וחשוב לשמוע ביקורת, וככל הידוע לי הרב ענבל גם מקשיב לביקורת ומקבל. הניסיונות "לכסח" אותו, מחשידים מאד, בלשון המעטה.

ובכל מקרה, הרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה. גם אם יבזו את הרב ענבל וישפילו אותו וירסקו את כבודו, השיעורים שלו מסתובבים בהיכלי הישיבות, אצל הבחורים הטובים ביותר, ועוד לא שמעתי על הבחור שנמנע מלשמוע שיעור מעניין כי הראש ישיבה שלו מתנגד לזה. כך שהמלחמה נגדו היא בבחינת קול קורא במדבר.

יעקב בורלשטיין

נוטר הכרמים כתב:כמה הבהרות:

1. אני לא מקבל את ההיתלות המשונה ברה"י הגרי"ג אידלשטיין שליט"א,
גם אם הוא מעודד את ריבוי לימוד הבקיאות,
הרי שבנוגע לחיפוש הבנות והתחברות אישית הוא מייצג את ההיפך הגמור.

בתקופת לימודי אצלו, הוא קרא לקבוצת בחורים, הייתי ביניהם,
ואמר לנו ועד על דרכי הלימוד,
בתוך הדברים הוא אמר, כל הש"ס זה 'מילתא דתמיהא',
מה שלא מבינים זה גילוי על מה שחושבים שמבינים שלא מבינים.
בשיעוריו היה נצמד להגדרות המקובלות הישרות והחדות,
ולא מוכן להיכנס להסברים נוספים.
אם לא די בזה 'לא נכנסו באזניו' הצעות של בחורים של כל מיני מהלכים מחודשים.

2. כשאני לא ממהר להשתמש במינוחים של מינות ואפיקורסות, אינני מתכוין לבקר את אלו שטוענים כך,
אני רק טוען שבעיני הדיון הוא רחב בהרבה, לא רק אם יש כאן ח"ו איזה מורידין ולא מעלין,
אלא האם כל העסק הזה הוא חיובי ומועיל,
היצא הפסדו בשכרו,
וכיוצא בזה.

לגבי ההיתלות בגרג''א, יעיין כבודו שהיה זה על נקודה אחת בלבד והיא מסגרת לימוד ה7 דף שעליה דיברו איתו, כך שכל אריכות דבריך בענין פשוט אינם שייכים לנושא. (מלבד עצם הטענה שאתה חושב שהגר''ג מתנגד, אך ההיתלות היא לא משונה באשר היא לא קיימת)

נוטר הכרמים כתב:מן הסתם דעתו של הגר"י אייכנשטיין שליט"א חיובית, הרי בנו ידידנו שליט"א משתייך רשמית לענין.
מאידך, שמעתי הערב מכלי ראשון, מידיד שלי שמתעסק בנושא,
שהגאון ר' נתן רוטמן שלח אליו שהוא לא מזדהה עם כל מה שעושים בית מדרש הגר"א, ועוד כל מיני הסתייגויות.

(ובאמת כמי ששמע קצת את ר' נתן אוכל לומר שלפחות בחלק של האוירה, היא שונה לחלוטין מאוירה של ביהמ"ד הגר"א,
התרשמותי על פי החומר אליו נחשפתי).

בדיוק לכך התכוונתי כשאמרתי שמי שמגיע עם מיזמים ורעיונות חדשים צריך גיבוי פרטני יותר,
לא מספיק 'לאסהודי גברא' בעלמא.

אינני יודע איזה גיבוי צריך לאיזה דבר.
אני יודע דבר אחד שאת קיומו של בית המדרש הזה עודדו ר' נתן רוטמן ור' יהושע אייכנשטיין בפומבי בריש גלי לעיני כל ישראל. (מלבד כל אשר פא''פ אדבר בו).

אני נוטה להשאיר להם את ההחלטה איך לגבות ולדאוג שדברים כאלו יסעו כמו שצריך, וכפי שאני סומך על שיקול הדעת שלהם בעצם נתינת הגיבוי אני מקבל את דעתם גם לגבי הדרך לממש את השפעתם על דרכו של המוסד.

שומע ומשמיע

יעקב בורלשטיין כתב:מלבד עצם הטענה שאתה חושב שהגר''ג מתנגד

למרות שיטתו הוא לא מתנגד לאחרים [וגם הרב הנוטר לא כתב כן], העובדה לפחות היא שהוא הראש ישיבה שהכי מוכן לשלוח לגרחי"ש, והוא אומר לבחורים שאם הם מתחברים שילכו.

רעגענסבורגער

עד עכשיו זה היה פליאה בעיני, תמיד בדבר טוב יש מקטרגים והשטן מרקד ואיך יתכן שדבר כל כך נשגב כמו בית מדרש הגר"א עוד לא יצאו עליו עוררין? עכשיו נחה דעתי.

בישיבת חברון לומדים בזמן שלם בסדר א' כמה דפים בודדים בלבד והרב שך ועוד צעקו נגד זה ומה גם שזה נגד מה שנהגו בישיבות אבל משום מה זה בסדר גמור.

היות שכבר חרגו מהמקובל לדבר על אנשים חיים ספק גדול אם אלו שיצאו נגד הרב אוריה מגיעים לקרסוליו בידיעת התורה.

עושה חיל · הודעהעל ידי **עושה חיל** » ו' ינואר 17, 2020 2:32 am

היא שיחתי כתב:מבלי לדבר על הרב אוריה, ששמעתי עליו מאנשים המכירים אותו אישית שהינו אדם ראוי בתכלית.
_ _ _
ואכפול את דבריי, למיטב ידיעתי מפי אנשים המכירים אותו אישית, מדובר באדם רב כישרון, עילוי, ירא שמים, ואדם ראוי לחלוטין.

יישר כח על ההגינות.
גם אני, מי אני שאשבח לג"ר אוריה. לא אהיה עד במקום גדולים כהגאון ר' משה הלל הירש שליט"א [שאמר עליו (לידיד קרוב שלי) "אני אוחז ממנו"] והגאון ר' יהושע אייכנשטיין שליט"א.
ועוד גאונים רבים רמי"ם ומשגיחים בכמה ישיבות.

אני כמובן מבין את הת"ח שבטוחים שהאישור לכל תוכן בעולם נמצא אצלם.
למשל ישנם אנשים כנים וחכמים וצדיקים אמתיים, שאם הם היו יכולים שהג"ר שמואל אוייערבך זצ"ל יהיה אחראי על כל התכנים שבעולם התורה, הם היו מתאמצים לעשות זאת. שהלא מי שמם של כל הת"ח בעולם להשפיע על דעותיהם של בני הישיבות. כך ישנם עוד רבים שהיו מעדיפים שהמפתחות לכל דבר בעולם יהיו אצל 'גדול' אחר וכו' וכו' ובלעדיו לא ירים איש את קולו....

היא שיחתי כתב:..אבל עצם הדבר של עירוב פילוסופיה חיצונית בנושאים תורניים לא נעשה מאז ימי מורה הנבוכים. ואם נעשה אזי היה הדבר הרבה יותר בחשאי מדרכו של הרב אוריה.

1. טוב, כבר העירו ש'פילוסופיה' זה לא ההגדרה של הסגנון והשניט שלו.
ישנם אנשים שבמילון המונחים שלהם כל דבר שהוא לא סדר ב'/ג' זה 'פילוסופיה': ר' ליב זה פילוסופיה, ר' משה שפירא זה פילוסופיה, ר' יוסל'ה שרייבר זה פילוסופיה... זה בסדר. אני מכיר איזה סבתא אחת יקרה שאצלה זה כך. שסיפרתי לה ששמעתי שיעורים מא' מגדולי הלמדנים, אז היא אמרה לי 'הא, הפילוסוף הזה...'.

2. האם אתה עומד מאחרי הדברים שלך כי "עירוב פילוסופיה חיצונית בנושאים תורניים לא נעשה מאז ימי מורה הנבוכים"/"לא ידוע לי שאחד מהחדשנים שתוארו לעיל היה עסוק בסוג של פולמוס מול מקורות מן החוץ"?
(רק מהחדשנים שתוארו לעיל - האם לא שמעת על ר' גדליה נדל? אותו הטריד מאוד (למשל) תאוריית האבולוציה.
אגב, בבית מדרש הגר"א הנושאים האלו דווקא לא מקבלים במה. ואם מאן דהו ישאל על זה, הרב אוריה מלך בלהקטין את השאלות האלו.)

נוטר הכרמים כתב:אני מדמיין את עצמי כבחור בגיל הזה,
עם המשברים והאכזבות, החיפושים והתהיות,
לא הייתי יכול לעצור מלהתנסות בטעם המשכר הזה והריגושים שבעקבותיו.

ת"ח כמוכם לא צריך אישור, ובודאי לא מקטן כמוני.
אבל באמת, מהיכי תיתי שלא הייתם מושפעים משם לטובה ומקבלים דברים שיש בהם הרבה טעם.
כתוספת לתורתכם הרוויה משימוש גדולים.

אתה מניח כאילו מדובר כאן באסון, שמי שנמשך לשם אוי ואבוי,
'ומי יודע שהייתי עומד בניסיון...'
אולי אדרבא?

לעולם יהיה אדם

היא שיחתי כתב:אבל עצם הדבר של עירוב פילוסופיה חיצונית בנושאים תורניים לא נעשה מאז ימי מורה הנבוכים.

נעשה ונעשה. ראשית, לא במקרה כתבת מורה נבוכים, כי הוא ספר לא מקובל בישיבות, אבל גם הכוזרי מערב הרבה מאוד פילוסופיה, והכוזרי הוא ודאי ספר מקובל.
אבל גם בדורות אלו, במכתב מאליהו יש הרבה פילוסופיה (ודווקא לא בהבנה בינונית), וגם בעלי שור. ומהר"ל, ורש"ר הירש וכנראה עוד.

נוטר הכרמים כתב:בתקופת לימודי אצלו, הוא קרא לקבוצת בחורים, הייתי ביניהם,
ואמר לנו ועד על דרכי הלימוד,
בתוך הדברים הוא אמר, כל הש"ס זה 'מילתא דתמיהא',
מה שלא מבינים זה גילוי על מה שחושבים שמבינים שלא מבינים.
בשיעוריו היה נצמד להגדרות המקובלות הישרות והחדות,
ולא מוכן להיכנס להסברים נוספים.
אם לא די בזה 'לא נכנסו באזניו' הצעות של בחורים של כל מיני מהלכים מחודשים.

מימי לא שמעתי מילים כאלו, ולמות שאתה עד נאמן כמובן, אני מתקשה להאמין שר' גרשון אכן אמר את זה (לא סיפרת מה היה ההקשר, אולי הוא רק רצה לאזן קיצוניות לצד השני).
אם כל הש"ס מילתא דתמיהה בשביל מה אנחנו בכלל לומדים אותו? מה הוא רלוונטי אלינו?
מה עשו כל גדולי הדורות כל ימי חייהם אם לא הבינו את הש"ס?
ובכלל הרי זה דבר שהחוש בכחיש, הש"ס הוא הספר הכי רציונלי שאני מכיר, עם לוגיקה עקבית לחלוטין שאינה נושאת פנים לאיש. אין זה אומר שאין קושיות, כמובן, אבל היחס שלנו לקושיה - ואני לא מכיר הבדל בנושא הזה בין בתי מדרש שונים - הוא כשל שערורייה, כאסון ממש.

הטענה בדרך כלל היא שרק את הש"ס צריך להבין, אבל את עיקרי האמונה לא. וזו טענה שרבים מאוד אינם יכולים לחיות איתה, וזו לא מליצה, הם אינם יכולים לחיות עם המחשבה הזו.

נוטר הכרמים כתב:2. כשאני לא ממהר להשתמש במינוחים של מינות ואפיקורסות, אינני מתכוין לבקר את אלו שטוענים כך,
אני רק טוען שבעיני הדיון הוא רחב בהרבה,

להפך, זה ליבת הדיון. כי אם בוויכוחים של רווח והפסד עסקינן הרי אז זה ויכוח לגיטימי שכמוהו יש בעוד שלל נושאים, ויש כאן פתח לשמיעת ביקורת ולתיקון.
אבל כאשר מדובר על אפיקורסות, אז אין מה לתקן, ואין מה להתווכח. מורידין ואין מעלין.

לעולם יהיה אדם

אפשר להתווכח בשאלה האם בכל ישיבה צריך להיות תלמיד חכם אמתי שגם מכיר את רוחות הכפירה הנושבות בעת הזו, שיכול לענות לבחורים בשאלותיהם ולבטיהם. או שזה מיותר.
אבל לראות ביכולת כזו, או במתן לגיטימציה לשאלות כאלו, חיסרון?!
ומה מצפים אנו שבחורי ישיבה יעשו עם שאלות מציקות, שילכו לממשיכי דרכו של ישעיהו ליבוביץ'?

נוטר הכרמים

התערבבו כאן כו"כ נושאים,
מהם שלא קשורים כ"כ,
ונשתדל להתייחס לחלקם, לפחות.

קודם כל, ר' אוריה וחבריו כאנשים פרטיים אינם ליבת הענין,
וגם לא פעלם וסיועם ליחידים רבים רבים - לפי הבנתם,
כפי שגם קודמיהם היו מוערכים וחשובים מאוד מאוד.
הדיון הוא על ההשפעה הציבורית שהולכת וסוחפת.

יש כאן התחמקות מנקודה מרכזית בדיון,
אליה רמז 'ישא ברכה'
לפני כחצי יובל שנים חי והשפיע כאן הרב שך זצ"ל,
הוא ולא אחר החדיר את התפיסה הזאת,
שעולם הישיבות הוא כרם מפואר עם מסורת
וצריך לשמור אותו בצורתו ובצביונו.

(הנושא של ההספק הוא נושא חשוב, לא כ"כ בהקשר הזה).

משכך, הוא פעל שהאנשים המיוחדים והכבירים שהביאו עמם רוח חדשה וסוחפת
ודרכים שונות של 'מחשבה' ועבודה לא יהיו במרכז,
(ר' ישראל אלי' וויינטרוב, ר' משה שפירא, ר' גדליה, ר' יצחק שלמה זילברמן, ר' שמשון פינקוס, ר' דן סגל בתקופה מסוימת),
לא מתוך צמצום מוחין, אלא מתוך אחריות לשמר את הצביון, והיחידים המתאימים כבר הסתדרו ומצאו את מקומם.

הנושא של דרך הלימוד קצת שונה, מהרב שך לא שמענו שפעל נגד מישהו,
גדולי בני ברק הם שנלחמו גם בר' יוס'ל שרייבר,
הגראי"ל והגרמי"ל (תקופה מסוימת) מתוך הבנה שלא כדאי שהוא יתפוס מרכז, וכנ"ל,
גם הם ידעו שיש שגדלו ופרחו וקבלו תועלת עצומה, השאלה לכמה זה מתאים ולכמה זה מזיק,
מאוד מובן החשש מפני התעצמות המגמה.
דווקא הגר"ש אויערבאך הוא זה שעודד את ר' יוסל בתקופות הפחות נעימות.

כפי שכבר ציינו כאן,
מי שדווקא כיבד והגן על כבודם של ר' לייב מינצברג ועל רי"ש זילברמן ואף על ר' משה שפירא לאורך כל השנים היה מורי ורבי הגר"ש!!

בנושא של ר' גרשון, דבריי אינם חידוש, שאל נא לימים ראשונים.
אצל ר' גרשון יש יותר פתיחות לתת לכל בחור את ה'לבו חפץ' והלפי טבעו',
ולכן המגמות הללו פורחות בערוגותיו, למרות שהינו רחוק מזה כרחוק מזרח ממערב,
והיודע יודע.

הרעיון שכל התורה היא מילתא דתמיהא הכוונה היא בשכל האנושי ובהשקפה ראשונה,
לפי מה ששמענו מר' גרשון, הרי שהתורה מובנת ב'שכל התורה',
ואת שכל התורה רוכשים ומקבלים עם ריבוי הלימוד והידיעות במשך הזמן,
ולכן לא עודד להתעמק בסברות, זו היתה המציאות בזמני. חד משמעי.

הנושא של מענה לבעיות בעניני אמונה,
בודאי שביחס ליחידים ולו הם רבים - זה חיובי ומועיל,
אבל כענין ציבורי,
וכי מישהו סבור שאין זה שינוי בכל הצביון לייסד שיעורי 'יהדות' בישיבות?

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ו' ינואר 17, 2020 8:39 am

לעולם יהיה אדם כתב:
נוטר הכרמים כתב:בתקופת לימודי אצלו, הוא קרא לקבוצת בחורים, הייתי ביניהם,
ואמר לנו ועד על דרכי הלימוד,
בתוך הדברים הוא אמר, כל הש"ס זה 'מילתא דתמיהא',
מה שלא מבינים זה גילוי על מה שחושבים שמבינים שלא מבינים.
בשיעוריו היה נצמד להגדרות המקובלות הישרות והחדות,
ולא מוכן להיכנס להסברים נוספים.
אם לא די בזה 'לא נכנסו באזניו' הצעות של בחורים של כל מיני מהלכים מחודשים.

מימי לא שמעתי מילים כאלו, ולמות שאתה עד נאמן כמובן, אני מתקשה להאמין שר' גרשון אכן אמר את זה (לא סיפרת מה היה ההקשר, אולי הוא רק רצה לאזן קיצוניות לצד השני).
אם כל הש"ס מילתא דתמיהה בשביל מה אנחנו בכלל לומדים אותו? מה הוא רלוונטי אלינו?
מה עשו כל גדולי הדורות כל ימי חייהם אם לא הבינו את הש"ס?
ובכלל הרי זה דבר שהחוש בכחיש, הש"ס הוא הספר הכי רציונלי שאני מכיר, עם לוגיקה עקבית לחלוטין שאינה נושאת פנים לאיש. אין זה אומר שאין קושיות, כמובן, אבל היחס שלנו לקושיה - ואני לא מכיר הבדל בנושא הזה בין בתי מדרש שונים - הוא כשל שערורייה, כאסון ממש.

ארי שבחבורה

קראתי עתה את האשכול מתחילתו, ואני מוכרח לציין את התפעלותי מן הכותבים החשובים שליט"א משני צדי המתרס שמשכילים לנהל דיון כן וענייני בצורה מכובדת בלי לתת לאמוציות שבוודאי קיימות בנושא כ"כ נפיץ להוביל אותם ואת האשכול לעברי פי פחת. והאמת והשלום אהבו.

נוטר הכרמים

יישר כח, ר' סעדיה.

חשוב מאוד לקרוא את הדברים של הגרי"ג במקורם כמות שהן,
ולהווכח שמה שכתבתי זה מקצת שבמקצת.

אני נזכר שאת ה'מילתא דתמיהא' אמר כציטוט בשם איזה גדול שאמר שהוא זוכר את הש"ס כי זה מילתא דתמיהי ומידכר אינשי.

הוגה ומעיין

כמדומה שהגרי"ג היה אומר את זה בשם ר' מאיר שמחה.

כבר מספר שנים שמדי פעם עולה על הפרק סוגיית ר' אוריה, בחשיפה הולכת וגוברת. בשיחות בין ת"ח עולים הצדדים השנים. בדרך כלל המסקנות זהות. בפן האישי מדובר באדם שהוא לא רק מוכשר, אלא גם בעל אישיות נדירה, ביכולת ההקשבה, בתחושת קירבת ה', במסירות לכלל ישראל, בפיקחות וביכולת לחשוב מחדש. מדובר גם בפעילות הנחוצה לאלו שצריכים אותה ואין אחרים שעושים אותה במקומם. רבים מהם, כשהם מתבגרים, מתייצבים על כיוונים סטנדרטיים ומשאירים את כל התקופה בקופסת הזכרונות שלהם. אחרים ממשיכים ברמה כזו או אחרת את הקשר גם בשנות הנישואים היותר מבוגרות שלהם. לצד כל זאת לפעמים נשמעים במסגרותיהם דיבורים מקוממים, אם על ידי הצעירים בעלי התעוזה, ואם על ידי ר' אוריה עצמו בדרכו האירונית. ר' אוריה ער לבעיות האלו והדומות להן, ורואה את התקופה הנוכחית כזמן לחשבון נפש וביקורת עצמית בונה.

ההיסטוריה ארוכה ומלמדת רבות על תלמידי חכמים שהוקעו באופנים שונים, חמורים יותר או פחות. כשמדובר באישיות כזו, אף כשיש אמת בביקורת, לא גרע מדוד ביחס לדואג ואחיתופל, שהם המקור להלכה ש"אם תלמיד חכם הוא צריך שיחלה עצמו עליו", ברמת החברות הקיימת בין כל תלמידי חכמים ואוהבי תורה, שהיא משהו בסיסי הקודם לכל וחותם את הכל - "את והב בסופה", ובלבד שהצדדים אכן ישכילו להמשיך ולעסוק בבניין, בביקורת בונה ובהמשך בניין, וללמוד מההיסטוריה שלא תמיד התנהלה כך והפכה תלמידי חכמים לאחוזי תחושה קיומית של בדידות, מתוך מרמור או התנשאות.

לעולם יהיה אדם

סעדיה כתב:
לעולם יהיה אדם כתב:
נוטר הכרמים כתב:בתקופת לימודי אצלו, הוא קרא לקבוצת בחורים, הייתי ביניהם,
ואמר לנו ועד על דרכי הלימוד,
בתוך הדברים הוא אמר, כל הש"ס זה 'מילתא דתמיהא',
מה שלא מבינים זה גילוי על מה שחושבים שמבינים שלא מבינים.
בשיעוריו היה נצמד להגדרות המקובלות הישרות והחדות,
ולא מוכן להיכנס להסברים נוספים.
אם לא די בזה 'לא נכנסו באזניו' הצעות של בחורים של כל מיני מהלכים מחודשים.

מימי לא שמעתי מילים כאלו, ולמות שאתה עד נאמן כמובן, אני מתקשה להאמין שר' גרשון אכן אמר את זה (לא סיפרת מה היה ההקשר, אולי הוא רק רצה לאזן קיצוניות לצד השני).
אם כל הש"ס מילתא דתמיהה בשביל מה אנחנו בכלל לומדים אותו? מה הוא רלוונטי אלינו?
מה עשו כל גדולי הדורות כל ימי חייהם אם לא הבינו את הש"ס?
ובכלל הרי זה דבר שהחוש בכחיש, הש"ס הוא הספר הכי רציונלי שאני מכיר, עם לוגיקה עקבית לחלוטין שאינה נושאת פנים לאיש. אין זה אומר שאין קושיות, כמובן, אבל היחס שלנו לקושיה - ואני לא מכיר הבדל בנושא הזה בין בתי מדרש שונים - הוא כשל שערורייה, כאסון ממש.

יישר כח, זה בוודאי מוכר, כבר חשבתי שהולכים להוציא את השערי יושר מישיבות.
לעמדה הזו אין כל קשר לנושא האשכול, גם כשלומדים אמונה מבקשים להבין מה אמרה התורה, לא מה אנו היינו אומרים.

שומע ומשמיע

נוטר הכרמים כתב:סוחפת.

יש כאן התחמקות מנקודה מרכזית בדיון,
..
משכך, הוא פעל שהאנשים המיוחדים והכבירים שהביאו עמם רוח חדשה וסוחפת
ודרכים שונות של 'מחשבה' ועבודה לא יהיו במרכז,

מה המסקנה מזה לעניננו?

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ו' ינואר 17, 2020 10:51 am

איני מכיר את הרב אוריה אבל בתחילת האשכול קיבלתי רושם שמדובר באדם מקולקל מחשבתית ומוציא מפיו דברי כפירה ואפיקורסות ולאט לאט נראה יותר ויותר שמדובר בת"ח בקי ורגיל בש"ס ופוסקים שמוסר שיעורי מחשבה ואמונה (בשפה שונה ושאינה מקובלת כ"כ בעולם הישיבות) וזה כל 'חטאו'.
אגב, מסתבר לומר שעצם זה שיש האומרים עליו כך ויש האומרים כך בצורה כ"כ קיצונית מלמד שכנראה האמת די באמצע.

האשכול עוסק הרבה באדם ולא בתכניו עדיף לענ"ד להעלות את התוכן השנוי במחלוקת ע"מ שהדיון יעסוק בו ולא בכל השאר.

סטפנסקי · הודעהעל ידי **סטפנסקי** » ו' ינואר 17, 2020 12:41 pm

מי יעלה לנו את שיחתו של הגר"ד כהן?

מורד במלכות

הגאון רבי אליהו מאיר פיבלזון שליט"א בשיעור מיוחד:
והאמת והשלום אהבו

רצו"ב קישור להקלטה

https://drive.google.com/file/d/1nJnLRf ... p=drivesdk

למען עמי · הודעהעל ידי **למען עמי** » ו' ינואר 17, 2020 1:42 pm

מורד במלכות כתב:הגאון רבי אליהו מאיר פיבלזון שליט"א בשיעור מיוחד:
והאמת והשלום אהבו

רצו"ב קישור להקלטה

https://drive.google.com/file/d/1nJnLRf ... p=drivesdk

שמעתי לבינתיים רק חלק, ואני חייב לשתף
פשוט מבהיל על הרעיון

איפה מצאנו כאלו דברים?
איזו אמת!
איזה מידות טובות!
איזה כבוד ואמונה בחכמים!
איזו חכמה!

עשה לי חשק להתחיל להכיר אישית את הרב פיבלזון
(עד עכשיו טעיתי לחשוב שהיעד הוא בחורים צעירים. הוא פשוט איש חכם)

נוטר הכרמים

שמעתי חלק גדול מן הדברים,
אני שותף להתלהבות מהסגנון הכנה, העממי, והמכיל,
אבל כדאי מאוד להאזין שוב ושוב לצלילים.

בעצם הרב פייבלזון מסכים עם הנקודה המרכזית של הלוחמים בו,
הם אינם מעוניינים בשינוי שהוא מנחיל,
ולמרות שהוא משנן כי הוא בבחינת 'מזה ומזה אל תנח ידך',
לדעתם, אין פני הדברים כך,
והמציאות היא כי 'צרות זו לזו'.

ובנקודה זו בדיוק נבדלו הגר"מ שפירא זצ"ל והגרי"ש זילברמן זצ"ל,
הגר"מ לא בנה במה נפרדת, אלא בצד המזבח הכללי הישיבתי ואפילו הבריסקאי,
לעומת זאת הרב זילברמן יצר משהו שונה מאוד.

הסגנון של הרב פייבלזון הולך רחוק יותר מר' משה שפירא מהרבה בחינות.
גם בחלק של הניתוק מן המקורות,
גם בהצגת הקושיות,
וגם בכל האוירה.

תוך כדי שאני כותב, אני שומע שהר"פ אומר את הדברים בקולו...

למען עמי · הודעהעל ידי **למען עמי** » ו' ינואר 17, 2020 2:42 pm

נוטר הכרמים כתב:שמעתי חלק גדול מן הדברים,
אני שותף להתלהבות מהסגנון הכנה, העממי, והמכיל,
אבל כדאי מאוד להאזין שוב ושוב לצלילים.

בבקשה לא להטות את הדברים שאמרתי
נא לא להפוך כל טענה ל'טענת קש' ואחר כך להוציא ממנה את האויר

אמרתי שהוא נשמע איש חכם מאוד מאוד
מלבד מידת האמת והמידות הטובות
בקיצור, כל מה שצריך מרב

יש לך קריטריונים אחרים לרב?

מורד במלכות

גם אני מקשיב עכשיו.
הכנות, הענווה ואמירת האמת, פשוט מבהילים.
איש ישר אשר הולך כאשר עשהו האלקים,ורבים השיב מעוון.
תמיהני על הגרד"כ מדוע מונע מעצמו שעה של קורת רוח להשתעשע בד"ת עם איש גדול כזה, אשר שם שמים שגור על פיו וכל כולו מבקש ה' בצורה הפשוטה ביותר.

נוטר הכרמים

למען עמי כתב:
נוטר הכרמים כתב:שמעתי חלק גדול מן הדברים,
אני שותף להתלהבות מהסגנון הכנה, העממי, והמכיל,
אבל כדאי מאוד להאזין שוב ושוב לצלילים.

בבקשה לא להטות את הדברים שאמרתי
נא לא להפוך כל טענה ל'טענת קש' ואחר כך להוציא ממנה את האויר

אמרתי שהוא נשמע איש חכם מאוד מאוד
מלבד מידת האמת והמידות הטובות
בקיצור, כל מה שצריך מרב

יש לך קריטריונים אחרים לרב?

משום מה החלטת שאני מתכונן להשתמש בך.
אפילו לא ציטטתי אותך,
הצטרפתי לפן מסוים בדבריך, על המידות הטובות והכבוד,
בהחלט סוג של חכמה.
בפרט על רקע של ביקורת צולבת.

אני מכבד מאוד את ההגדרות שלך,
ומכבד מספיק את האינטלגנציה של החברים להבחין בין הניסוחים השונים שלי ושלך.
נא לא להתלהם על לא דבר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 17, 2020 3:03 pm

היה פעם ברשת קישור לקבוצת שיעורים של הרב פ, (היה שם שיעורים על יונה ועוד שיעורים על תשובה, אולי זה יהיה סימן למצוא את זה).
שמעתי כמה שיעורים. את התרשמותי מסגנונו וגם מכנותו, כבר הבעתי בעבר בפורום, אני ממליץ למי שמתעניין לחפש אחר השיעורים עצמם, כדי לקבל תמונה מורכבת ומאוזנת יותר. על מגוון כשרונותיו אין חולק, אבל אם אחד מהרבנים המבקרים שמע דברים בסגנון שאני שמעתי, אין להתפלא על התגובה.

לגבי הביקורת על בימ"ד הגר"א, אני רוצה למשול משל, מעשה שהיה כך היה. בשכנותי מתגורר איש בודד ומשונה, מוצאו מאחת ממדינות דרום אמריקה והוא מתגורר בגפו עם כלבה וגורה, בעבר סיפר לי שעשרה מבניו נהרגו, וכשניסתי בעדינות לתהות על הנסיבות, התברר שגורים הרי הם כבנים. עכ"פ האיש הזה משונה ביותר, כך למשל הוא נצפה עולה ומסתפג מטבילת עריו"כ כשהקהל אחז בסליחות שאחר מעריב. הקיצור לפני איזה זמן הוא התחיל לנסוע בשבת. פגשתי בו ודברנו (זה החסד הכי גדול שאפשר לגמול איתו) והוא סיפר לי בשפה רצוצה שהוא גוי של שבת. אני חושד שהוא חושב שעצם התפקיד מתיר עשיית כל מלאכה. עכ"פ אחד מילדי גילה אותו חוזר ממכוניתו בליל שבת, וקרא לעברו את הקריאות המסורתיות שבת שבת ...! אותי זה הכעיס מאד, משום שכשבדקתי אפשרות להזמין אותו לסעודת ליל שבת, הילדים התנגדו מסיבות מובנות. אמרתי, מה עשיתם כדי לקרב אותו, לארח לו חברה, להטעים אותו מנועם השבת, שיש לכם את הזכות להוכיח אותו בצעקות רמות. והנמשל מובן מאליו. הרדידות והנביבות בחלקים גדולים של בני הישיבות ידועה היטב למבקרים, ומה הם עושים כדי לפתור את הבעיה?

אני מודע לכך שהטיעון הוא בעיקר אמוציונלי, משום שאם מישהו חושב שהדברים נגועים במינות או בכל הגדרה חמורה או קלה כיו"ב, מן הסתם הוא חייב למחות, ודאי ובודאי כשהוא משמש בתפקיד של רועה לצאן שתחתיו. ועדיין התחושה חמוצה מאד. אסור לנסוע בשבת, ברור, אבל המוחה ראוי לו שיהיה מוכן להכניס עצמו בערבות של קירוב אותו טועה.

נוטר הכרמים

ועוד כמה מילים להשלים לפני כניסת שבת המלכה.

אינני חושב שההבדל בין הרב זילברמן לר' משה, כפי שהציג בעדינות אופיינית, הרב פ',
שהוא הקים קהילה והוא - משום מה, לא.

פשוט מאוד, הרב זילברמן האמין במשהו אחר מעולם הישיבות הקלאסי,
בעוד ר' משה לא האמין בכך, ורק נתן ביטוי למשהו נוסף.
כך כמו המכתב מאליהו והרב הוטנר,
בדיוק.

כולם מבינים שהרב זילברמן או ר' גדליה, ואפילו ר' לייב, זה שונה,
כעת השאלה רק היכן הרב פ' וחבורתו.
נח לטשטש ולחיות בשלום עם הכל,
השאלה אם אכן זה קורה אצל התלמידים.

הסוגיא מבחינת בית המדרש החדש היא לא כבוד לדעה השניה או הכלה,
עולם הישיבות הגדול והשורשי, המבוסס לעומק ולרוחב,
אינו זקוק לחיזוקים ולאישורים מצידם,
למרות הביקורת המוצדקת שהם נושאים אתם.
הנידון הוא ההשתייכות והחיבור בעומק ובתחושות,
האם תלמיד ממשיך להיות ישיבישער למדן, מצויד בכל הערכים כמקדם,
גם כשהוא מאמץ לעצמו הרבה מאוד דגשים ודרכי חשיבה שונות בתכלית.

נוטר הכרמים

בירור קטן:
"הכרתי היטב את הרב שך"
מאיפה?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 17, 2020 3:33 pm

נוטר הכרמים כתב:בירור קטן:
"הכרתי היטב את הרב שך"
מאיפה?

בשיעור שאני שמעתי, הביא הר"פ איזה מאמר חז"ל חריף, על ת"ח שאין בו דעה, ואז אחד מהשומעים אומר, זה מתאים על הרב שך, אז הרב פ משיב: לא, זה לא נכון, הרב שך יש לו בעיות אחרות. ציטוט מהזכרון. גם שם היה רושם שהוא סבור שהוא הכיר אותו...

מורד במלכות

צריך לזכור שהרב פיבלזון לא צמח משום מקום, הוא בן לאחת המשפחות החשובות ביותר בעולם הישיבתי, נין הג"ר נפתלי טראפ ראש ישיבת ראדין, ונכד הג"ר יואל קלופט אב"ד חיפה, חניך הישיבות הקדושות ותלמידם של ראשי הישיבות המפורסמים

נוטר הכרמים

מורד במלכות כתב:צריך לזכור שהרב פיבלזון לא צמח משום מקום, הוא בן לאחת המשפחות החשובות ביותר בעולם הישיבתי, נין הג"ר נפתלי טראפ ראש ישיבת ראדין, ונכד הג"ר יואל קלופט אב"ד חיפה, חניך הישיבות הקדושות ותלמידם של ראשי הישיבות המפורסמים

נכון, הוא גדל בעיר העתיקה של צפת,
פוניבז' הקטנה, בית מתתיהו.

ואז מה?

שומע ומשמיע

הרב הנוטר
כתבתי לעיל ולא הגבת, ואבהיר מה כתבתי.
הבאת את זה שהרב שך דאג שהשונים לא יהיו במרכז, ואני שואל איפה אתה רואה שבימ"ד הגר"א נהיה במרכז, בזה שבחורים ואברכים חשובים שומעים אותו? זה היה קיים גם אצל אחרים.

עכשיו כתבת את החשש שבחור לא יישאר עם הערכים הישיבתיים, אז את זה באמת צריך לבדוק.
לענ"ד [ויש לי מידע די טוב] התשובה הגדול היא חיובית, ומי שזז הצידה [או לפחות גם הצידה בבחינת 'מזה ומזה] כבר היה שם קודם.
[כל זה לא נוגע לביקורת על האוירה הקלילה וכו' אלא על התוכן בעצמו]

למען עמי · הודעהעל ידי **למען עמי** » ש' ינואר 18, 2020 8:01 pm

נוטר הכרמים כתב:
מורד במלכות כתב:צריך לזכור שהרב פיבלזון לא צמח משום מקום, הוא בן לאחת המשפחות החשובות ביותר בעולם הישיבתי, נין הג"ר נפתלי טראפ ראש ישיבת ראדין, ונכד הג"ר יואל קלופט אב"ד חיפה, חניך הישיבות הקדושות ותלמידם של ראשי הישיבות המפורסמים

נכון, הוא גדל בעיר העתיקה של צפת,
פוניבז' הקטנה, בית מתתיהו.

ואז מה?

- פירוש לדברי כת"ר - הרי מי לא למד בפוניביז' ובית מתתיהו? וחוצמזה, הוא בכלל נולד בצפת - אאוטסיידר כזה, פריפריה...

אני אישית משום מה מרגיש שזו כוונת כת"ר. אולי אני טועה בהבנת דבריו

כמו כן הורדת את העיקר ואת החידוש המשמעותי (בשבילי) שכתב 'מורד במלכות' ש -
הרב פייבלזון מגיע ממשפחה של גדולי הדור וראשי הישיבות שהם ה'רבותינו' המדוברים

אני לא מסתיר שום דבר, אני התלהבתי על האיש והסגנון
שמא כבוד תורתו המיוחד בכתיבתו ובישרותו מציג כנות גמורה
ועל זאת טענתי

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ש' ינואר 18, 2020 8:08 pm

נוטר הכרמים כתב:ועוד כמה מילים להשלים לפני כניסת שבת המלכה.

אינני חושב שההבדל בין הרב זילברמן לר' משה, כפי שהציג בעדינות אופיינית, הרב פ',
שהוא הקים קהילה והוא - משום מה, לא.

פשוט מאוד, הרב זילברמן האמין במשהו אחר מעולם הישיבות הקלאסי,
בעוד ר' משה לא האמין בכך, ורק נתן ביטוי למשהו נוסף.
כך כמו המכתב מאליהו והרב הוטנר,
בדיוק.

כולם מבינים שהרב זילברמן או ר' גדליה, ואפילו ר' לייב, זה שונה,
כעת השאלה רק היכן הרב פ' וחבורתו.
נח לטשטש ולחיות בשלום עם הכל,
השאלה אם אכן זה קורה אצל התלמידים.

הסוגיא מבחינת בית המדרש החדש היא לא כבוד לדעה השניה או הכלה,
עולם הישיבות הגדול והשורשי, המבוסס לעומק ולרוחב,
אינו זקוק לחיזוקים ולאישורים מצידם,
למרות הביקורת המוצדקת שהם נושאים אתם.
הנידון הוא ההשתייכות והחיבור בעומק ובתחושות,
האם תלמיד ממשיך להיות ישיבישער למדן, מצויד בכל הערכים כמקדם,
גם כשהוא מאמץ לעצמו הרבה מאוד דגשים ודרכי חשיבה שונות בתכלית.

שמעתי מר' נתן רוטמן שליט"א באריכות רבה על החילוקים בין הרב זילברמן לר' משה שפירא.
ב2 מילים: ר' משה היה מחדש גדול יותר אבל חשש מאד שיחרימו אותו, ר' יצחק שלמה הדגיש בעיקר את היסודות והתרחק מהחידוש, אבל הרבה פחות חשש מה יאמרו עליו.
וגם בפועל נגד ר' משה דיברו (כלומר הרב שך) ונגד ר' יצחק שלמה לא.
אגב ר' נתן עצמו סבר ששניהם הסתתרו יותר מידי, וגם אם הם היו מקהילים קהילות ברבים לא היה קורה כלום, אך האריך לבאר שזה מנגנון שמירה שהקב"ה טבע בחדשנים לפחד מאד שכולם מסתכלים עליהם וזה שומר עליהם ןעל העולם.

הטענות נגד הרב פייבלזון לא קשורות לטענות של הרב שך נגדם, עשו פה סלט מר' גדליה (שכלל לא הבנתי איך הוא קשור) ומעוד כמה חכמים קרובים יותר, אבל גם אצלם זה לא הנידון.
למשל ר' נתן רוטמן לא ממש תומך בדרכו של ר' לייב, ואין לזה קשר לכן עולם הישיבות או לא עולם הישיבות, לא הכל מתחיל ונגמר ב'אונזערע' או ב'משונה'דיק'.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ש' ינואר 18, 2020 8:19 pm

מורד במלכות כתב:הגאון רבי אליהו מאיר פיבלזון שליט"א בשיעור מיוחד:
והאמת והשלום אהבו

רצו"ב קישור להקלטה

https://drive.google.com/file/d/1nJnLRf ... p=drivesdk

משום מה לא ניתן להוריד כעת - מריבוי ההורדות.
אם מי שהוריד יוכל להעלות כאן, יבורך, לשעה ולדורות.

גמח · הודעהעל ידי **גמח** » ש' ינואר 18, 2020 8:33 pm

אברהם ארנטרוי

לענין כתב:
מורד במלכות כתב:הגאון רבי אליהו מאיר פיבלזון שליט"א בשיעור מיוחד:
והאמת והשלום אהבו

רצו"ב קישור להקלטה

https://drive.google.com/file/d/1nJnLRf ... p=drivesdk

משום מה לא ניתן להוריד כעת - מריבוי ההורדות.
אם מי שהוריד יוכל להעלות כאן, יבורך, לשעה ולדורות.

https://drive.google.com/open?id=1yj6uN ... 8VepV2Tvar

פורום אוצר החכמה

מי מחובר