הודעהעל ידי ישא ברכה » א' ינואר 12, 2020 1:05 pm
הרב מקדש מלך
אנסה גם אני להציג את הצד השני של המטבע.
1. יש מושג של הוכחה שכלית. אכן כל ההוכחות השכליות בנויות על הסתברות גבוהה. ככל שההסתברות גבוהה כך הדבר אמין יותר. יש שלב שבו הסבירות השלילית נמוכה דייה כדי לא להתייחס אליה כלל. הדבר הזה מתחיל בהתנהגות האנושית, ומקובל גם בעולם המדעי. (וכמדומני שיש לזה אף הגדרות מדעיות מדויקות).
2. פעמים רבות אנשים עושים את כל פעילות החישוב בצורה מאד מהירה, ולפעמים אפילו בתת מודע. (לדעתי זה מה שמוגדר כאינטאוציה). יתכן אפילו כאשר נשאל אדם ברגע הראשון הוא יתבלבל, אבל לאחר ישוב הדעת הוא יסדר את התשובה ההגיונית שהניעה אותו.
3. החשיבה הרציונילית לא קשורה למדע, היא נקודת היסוד של בן אנוש. אפשר להביא דוגמאות רבות על חשיבה רציונלית גם בעולם העתיק, במיוחד מתוך התנ"ך, לפעמים אפילו הדברים מפתיעים. יתירה מזאת דווקא בעולם המדעי הרציונליות היתה חזקה בעבר יותר מהיום, בעקבות המהפכות שחולל המדע שהצליחו לערער את האמון בדברים הכי פשוטים ובסיסים לבן אנוש. זה נכון שפעם היה קל יותר לשכנע אנשים באירועים על טבעיים, כי היתה אמונה בבורא עולם, ומשכך המושג נס היה הרבה יותר סביר. עד היום אנשים מאמינים קל יותר לשכנע באירועים על טבעיים כי יש להם אמונה שהדבר אפשרי. הנתון הזה דווקא פועל לרעת המאמינים (במדה מסוימת) כי הוא מאפשר הפצת בדיות ושקרים, עם ישראל וכל האומות המאמינות סבלו מזה רבות, עד היום, וכבר בתורה יש לנו איזכורים לאופציה הזו.
4. בתנ"ך הקב"ה מכוון אותנו כל הזמן לבנות את האמונה על הבסיס של מעמד הר סיני ויציאת מצרים, (ויתכן שגם על בסיס ההבנה ההגיונית הפשוטה שיש בורא לעולם, מתוך עיקרון הסיבתיות, והסדר המדהים שיש בחלקים רבים מהבריאה). המסורת הזו הינה כלי הגיוני, והאדם חי את המסורת הזו כמו שהוא חי הרבה מהמסורת של עם ישראל עליה הוא גדל. רוב האנשים מסתכלים על מסורת אבותיהם כמשהו הגיוני, כמו שמתייחסים להרבה מסיפורי ההיסטוריה האנושית. עם זאת מאז ומעולם אנשים הכירו בעובדה שאירועים על טבעיים הם נתון חשוד.. הדורש יחס מיוחד. וכן יש פערים בין אירועים המוניים לבין אירועים יחידים, וכהנה וכהנה.
5. כל אדם צריך שהמסורת הזו תהיה מיושבת על ליבו באופן שאין הדחקה כל שהיא. יש אנשים שטוב להם במסורת כמו שהם גדלו עליה, (לא יודע אם יש ענין לעורר שאלות ולתת תשובות. מסתבר שלא.), ויש אנשים שהחשיבה שלהם יותר רציונלית והם דורשים בירור שהדברים הגיוניים. ויש אנשים שצריכים משהו באמצע, מחד גיסא הם לא חוקרים את הנושא עד הסוף, ומצד שני הם רוצים להבין יותר. לדעתי כאשר הקב"ה מכוון אותנו להאמין על ידי מעמד הר סיני ויציאת מצרים, זה לא אמונה מצד כוחות הנפש אלא אמונה הגיונית. והסברא נותנת שהידיעה הזו צריכה לספק את צרכי בירור האמת של כל סוגי האנשים, זאת אומרת שהאדם שמחפש ידיעה רציונלית ימצא אותה במעמד הר סיני ויציאת מצרים, וכן האדם שמסתפק בתשובה כללית.
6. ההנחה שבירור האמת התחיל רק בדורות האחרונים, לא ידעתי את מקורה. אפילו במצרים אנחנו רואים איזו סוג של התמודדות, ואמנם אז היה הרבה עבודה זרה, אבל גם היו סוגים שונים של אתיאזם, כפי שנראה במקומות בתנ"ך עצמו משיב. חלק גדול מסוגי העבודה זרה היה בדורם היה מכונה עבודה זרה. ובדורינו זה היה יכול להכינס לסוג של אתיאזם. למשל יתכן שלו היו יודעים בעבר את כוחות היסוד שבטבע, הגרביטצייה, הכח החשמלי, הכח הגרעיני החזק והחלש. הם היו מכונים אלים, בוודאי ביוון העתיקה. מאז ומעולם מעמד הר סיני ויציאת מצרים היו נקודות החוזק של עם ישראל. במיוחד החל מהדורות שהחלה הפילוספיה, שהרציונליות החלה להיות מתורגמת לשפה מדעית, אז רבותינו הראשונים תירגמו את ההוכחה הזו לשפה מדעית יותר, ולא כתשובת המינים, ראה למשל את הרס"ג שבתחילת ספרו כותב את הוכחת המסורת ומציג אותה כהוכחה הגיונית, ואחריו כמדומה כל הראשונים. החלק שחלקם הציגו כתשובת המינים זה ההוכחה הפילוספית, כמו הרס"ג החוה"ל הרמב"ם ועוד. חלקם גם לא ראו זאת כתשובת המינים אלא כאמונת ישראל המשובחת יותר, כמו למשל הרמב"ם. וגם המתנגדים לדרך הפילוספית כמו הכוזרי כותבים את המסורת כהיסוד העיקרי וצודק של האמונה. אגב, תשובה למינים זה ביטוי שמופיע בעיקר בחז"ל, ובדרך כלל כלפי הוכחות צדדיות, שאינם מעצם המסורת. אבל ראה למשל את המדרש הזה 'ומעשה שבא מין ואמר לר' עקיבא העוה"ז מי בראו א"ל הקדוש ברוך הוא, א"ל הראיני דבר ברור, א"ל למחר תבא אלי, למחר בא אצלו א"ל מה אתה לובש, א"ל בגד, א"ל מי עשאו, א"ל האורג, א"ל איני מאמינך הראיני דבר ברור, א"ל ומה אראה לך ואין אתה יודע שהאורג עשאו, א"ל ואתה אינך יודע שהקב"ה ברא את עולמו, נפטר אותו המין, אמרו לו תלמידיו מה הדבר ברור, א"ל בניי כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו, ישתבח ויתעלה שמו לעד ולנצח נצחים, אמן ואמן נצח סלה ועד'.
7. מה שכתבתי שאין מקורות קדומים. כבר השבתי בשעתו, שהתנ"ך מדבר אלינו דרך מעמד הר סיני ויציאת מצרים, וכך כותבים כל הראשונים שזה המטרה הגדולה היא חיזוק האמונה, ואפשר להביא דוגמאות רבות מדבריהם איך כל האמונה בנויה על כך. (וחלקם גם על ידי ההוכחה והשימוש בכלים לוגיים). ואת הקצת דוגמאות שמציגים כמקור לגישה זו, לדעתי אין בהם הכרח כלל, ובוודאי כאשר מחליטים לבחון עניין רציני בתורת ישראל, צריך לבדוק על פי מכלול המקורות ולא על פי מקורות בודדים שניתנים לפרשנות רחבה יותר. וכנגד הביטוי מאמינים בני מאמינים אין לי אלא להשתמש על אותו משקל שאם אינם נביאים בני נביאים הם.