מה ההיתר לזרוק בחור מישיבה.

[אש משמים]

לפי התגובות נראה שאתם לא ממש מבינים את הדילמות של ראשי הישיבות ואת המצבים שבהם הם עומדים, זה קל לבקר ולומר עצות אך בפועל זה אחרת.
אולי באמת צריך להכשיר את המשגיחים למצב הבחורים של היום או להכניס איש צוות נוסף שידע להתמודד עם המצב.

[אבןטובה]

בת' צ"פ דווינסק ח"ב סי' יז כ' דישיבה שאוסף ממון מהציבור לקיומה אסור להעדיף בעל כשרון על אינו בעל כשרון
ובס' לקט יושר לתלמיד בעל תרוה"ד ע' 39 כ' דאין לזרוק תלמיד קטן אפילו עובר על גניבה ועל מ"ז
ובסוטה מז. גחזי היה מחטיא את הרבים ופריך מאי עבד ומשני רבנן דחה מקמיה פרש"י דוחה היה את התלמידים מפני אלישע [וגחזי ודאי הי"ל טענה וסברא כמו מנהלי הישיבות שאין זה ראוי ומתאים לישיבת אלישע כיון שאינו בעל כשרון וכדומה ככל המדות מגונות שיש היום להמשתלטים]
ובאבות דר"נ פ"ב בש"א אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו וכו' ובה"א לכל אדם ישנה שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לת"ת ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים
ובשו"ע אדמוה"ז ה' ת"ת פ"ד סי"ז כ' אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון אלא מחזירים אותו למוטב וכו' ואם אי אפשר לו להחזירו למוטב תחלה והוא דוחק ליכנס ללמדו תהא שמאל דוחה וימין מקרבת
ובס' חסידים אות תתקצ כ' הרבה יש לו לאדם לסבול עד שיגרש את תלמידו וכו'
ובתוס' שבת פז. ד"ה ומה פסח כ' מ"מ לא היה לו למנוע מליתן להם התורה ולהחזירם בתשובה וכן ביבמות סב. תוד"ה התורה כ' אדרבה יש לו ללמדם ולהחזירם בתשובה.

ובנוסף לכל זה שמעתי פעם כי מנהל אמר לא' כי שאר ההורים אינם מרוצים שיהיה הילד שלך עם ילדיו בכיתה אחת!!!!
זהו דבר נורא מאד!!!!
אם אמת ונכון הדבר וכי מורא לא יעלה על ראשם של הורים כאלו שילדיו בודאי לא יצליחו עי"ז שגרם לתלמיד א' יהיה מצבו מה שיהיה שיזרק מישיבה או מבית יעקב
וזהו צחוק מכאיב כמה טפשים יהיו ההורים שהנצחון שלהם יתהפך על פניהם וילדיהם רח"ל
וחז"ל העידו ב"ב כא. ליהוי צוותא לחבריה וכפי"מ שלמד המהרש"א זי"ע שם הלא זה גרם לטובה להמוצלחים שיצליחו בזה שחלוש הוא עמהם בכיתה אחת
ואם שקר העד המנהל הזה הלא דמו בראשו לצער הורים שבני אדם לא מרוצים להיות ילדיהם עם ילדיו וכי יכופר עון כזה לעולם
והנני מעלה זה כאן כי לא מכבר העידו לפני עוד איזה אנשים שהמנהלים אומרים זה לאמתלא אם לא רוצים לקבל ילד.......
והדבר נורא ואיום ומדבר לעצמו כמה שפיכת דמים יש כאן ושפיכ"ד מעכב הגאולה כמ"ש הב"י סי' רפד דגאולת מצרים היתה בתנאי שלא יהיה בהם שופכי דמים ובאבות פ"ה גלות בא לעולם על שפיכ"ד ויומא ט. דמקדש ראשון חרוב בעון שפיכ"ד וביומא פה. דשפיכ"ד מטמא את הארץ ושכינה מסתלקת מישראל ובשבת לג. בעון שפיכ"ד ביהמ"ק חרב ושכינה מסתלקת מישראל
ושרים עצרו מלים וכף ישימו לפיהם
ובודאי ישלמו כל אלה העוסקים בדברים מכוערים האלה מדה במדה
ומדה טובה מרובה למי שעוסק בהצלת נפשות ישראל האלו
ונזכה לביאגוא"צ בב"א

[בערל]

ישיבה היא מקום לימוד ולא "מכון טיפול" כך שהוא לא צריך להתפטר אם הוא לא יודע לתת מענה פסיכולוגי.

[יוס'ל]

ידוע בשם גדולי ישראל ובראשם הרב שך שאסור לזרוק בחור מישיבה אלא אם מזיק לישיבה או לבחורים אחורים ברוחניות,לאחרונה התוועדתי על המון ישיבות מכל המגזרים שפשוט זורקים בחורים ללא פחד ומורא בגין "חוסר התאמה" דהיינו הישיבה החליטה שהיא ישיבה "למצויינים" בלבד וכל אחד שאינו עונה להגדרה זו כגון שאינו מספיק מתמיד או שלא מצא חן בעיני המשגיח או שהרמה שלו נמוכה נזרק לכל הרוחות ופעמים גם לא מסדרים לו ישיבה ופעמים זה אפילו באמצע הזמן ואני שואל מהיכן ההיתר הזה? האם אין יראת אלוקים?
ושמעתי פעם למה הקב"ה שולח את הראש הישיבה לגלות לאסוף כסף ואת המשגיח לא,כי הראש ישיבה זורק והורג בגדר שוגג והמשגיח זה בגדר מזיד שאין לו כפרה בגלות.

[עובדיה חן]

ראיתי שהביאו בשם רבי דוד כהן ר"י חברון ששאלו את רבי משה פיינשטיין שאלה על עגונה דבר שהרב אליישיב ורבי שלמה זלמן לא רצו להכריע ושלחו שליח אצלו והוא הכריע להיתר,ובאותו מעמד שאל השליח על בחור מהישיבה להרחיקו האם זה מותר והוא אמר אין לי כוח לענות על שאלה בדיני נפשות,לזרוק בחור זה נפשות ולא רצה לענות !

[שומר הגחלת]

.

[משוש דורים]

'דיני נפשות' בהקשר זה, הם מליצה מטאפורית שלא עוברת דין תורה יבש.

האם חובת ה'דיני נפשות' מוטלת רק על הראש ישיבה ולא על הבחור, יש לו גם אחריות כלפי חייו, אם הוא לא מוכן לעמוד בכללים מינימאליים, (ואלו בדר"כ הבחורים שנזרקים)זו בעיה שלו בלבד.

[המעיין]

'דיני נפשות' בהקשר זה, הם מליצה מטאפורית שלא עוברת דין תורה יבש.

גם "ראש הישיבה" זה הרבה פעמים דבר שלא היה עובר דין תורה יבש ובכל אופן מעטים המוכנים לוותר על זה.

[המעיין]

'דיני נפשות' בהקשר זה, הם מליצה מטאפורית שלא עוברת דין תורה יבש.

האם חובת ה'דיני נפשות' מוטלת רק על הראש ישיבה ולא על הבחור, יש לו גם אחריות כלפי חייו, אם הוא לא מוכן לעמוד בכללים מינימאליים, (ואלו בדר"כ הבחורים שנזרקים)זו בעיה שלו בלבד.

מצחיק. הלא אין מדובר בבחור ספציפי שיש ויכוח אם הוא בחור טוב או לא. כל הנידון הוא בבחור כזה. ועל זה גופא טענו שזה דיני נפשות. ומה מקום לשאול על מי חובת דיני נפשות.

[אבןטובה]

כבר כתבתי הדעת תורה בבירור הלכה מש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים ואין אחר זה כלום

[אש משמים]

כבר כתבתי הדעת תורה בבירור הלכה מש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים ואין אחר זה כלום

הרי לנו פוסק הדור...

צריך להבין שאין המציאות בשטח פשוטה כלל וכלל ואין זו חכמה לומר הלכות שאינם מתאימות למציאות, החכמה היא לדעת היטב מה קורה בישיבות ומה הם הספיקות של רה"י ואחר כך לפסוק.

[אבןטובה]

הרי הבאתי הפסק מגדול האחרונים אדמו"ר הזקן שנחשב כמו ראשון

[חוקר ודורש]

הרי הבאתי הפסק מגדול האחרונים אדמו"ר הזקן שנחשב כמו ראשון

נשמח לדעת מקור לדברים,מחוץ לגבולות של חב"ד

[אבןטובה]

הרי הבאתי למעלה מלקט יושר תלמיד תה"ד
ומה אתה רוצה
תעיין למעלה ותראה הכל פרוש לפניך כשמלה
וגודל החטא של מחטיאי הרבים שדוחין תלמידים מהישיבות
ואין בזה חולק
וגם הם בכלל נידוי דאי' בירו' הביאו הרמב"ם בה' תשובה דמי שמונע חבירו לעשות מצוה הרי הוא בנדוי ע"ש
וגם לדבריהם וטענתם הכוזבת אין לזה שום היתר לעשות על דעת עצמם ולכל היותר יש לעשות על זה ישיבת ב"ד ולשמוע ב' הצדדים
ובי"ד בני תורה ובעלי אחריות יהיו קובעים לא איזה מנהלים שרובם אינם בעלי אחריות ובודאי לא בני תורה גדולים הראויים לפסוק בזה דיני נפשות
ומזה עצמו שאין עושים כן לעשות עפ"י הוראת בית דין בישראל מראה לכל שאין הם עושים כל זה באחריות אלא מחמת קלות הדעת שלהם וזלזול בילדי ישראל

[חוקר ודורש]

הרי הבאתי הפסק מגדול האחרונים אדמו"ר הזקן שנחשב כמו ראשון

נשמח לדעת מקור לדברים,מחוץ לגבולות של חב"ד

שאלתי היתה מנין לך שבעל התניא חשיב כראשון.

[איש גלילי]

הרי הבאתי הפסק מגדול האחרונים אדמו"ר הזקן שנחשב כמו ראשון

נשמח לדעת מקור לדברים,מחוץ לגבולות של חב"ד

שאלתי היתה מנין לך שבעל התניא חשיב כראשון.

מאותו סוג מקור שהגר"א חשיב כראשון...

דהיינו, כל אחד והרבי שלו. אצל תלמידי הגר"א ז"ל רבם חשוב כראשון לגבי פסק, ואצל החסידים (חלק גדול מהם, וממש לאו דוקא חב"ד, וכמדומני שגם הרב אבןטובה אינו מחזיק את עצמו ל'חבדניק') הרב ז"ל חשוב כראשון לגבי פסק.

[בערל]

שאלתי היתה מנין לך שבעל התניא חשיב כראשון.

סברא היא, אם ראשונים כמלאכים ודאי מלאכים כראשונים.

[עזריאל ברגר]

שאלתי היתה מנין לך שבעל התניא חשיב כראשון.

סברא היא, אם ראשונים כמלאכים ודאי מלאכים כראשונים.

לאו דווקא.
לא ניתנה תורה למלאכי השרת...

[עובדיה חן]

וע"ז נאמר מה לילוד אשה בנינו

[ברוז]

בחוברת שיצאה כעת לאור מבית ועד הישיבות יש שם דברים נוקבים מרבן של ישראל מרן הגראי"ל שליט"א, על הענין הנידון כאן.
המעלהו, מזכה את הרבים.

[שש ושמח]

שאלתי היתה מנין לך שבעל התניא חשיב כראשון.

מאותו סוג מקור שהגר"א חשיב כראשון...

דהיינו, כל אחד והרבי שלו. אצל תלמידי הגר"א ז"ל רבם חשוב כראשון לגבי פסק, ואצל החסידים (חלק גדול מהם, וממש לאו דוקא חב"ד, וכמדומני שגם הרב אבןטובה אינו מחזיק את עצמו ל'חבדניק') הרב ז"ל חשוב כראשון לגבי פסק.

אצל תלמידי הגר"א מצאנו שכתבו עליו כך, האם גם אצל החסידים מצאנו שכתבו כך על הגר"ז?

[עתניאל בן קנז]

שאלתי היתה מנין לך שבעל התניא חשיב כראשון.

מאותו סוג מקור שהגר"א חשיב כראשון...

דהיינו, כל אחד והרבי שלו. אצל תלמידי הגר"א ז"ל רבם חשוב כראשון לגבי פסק, ואצל החסידים (חלק גדול מהם, וממש לאו דוקא חב"ד, וכמדומני שגם הרב אבןטובה אינו מחזיק את עצמו ל'חבדניק') הרב ז"ל חשוב כראשון לגבי פסק.

אצל תלמידי הגר"א מצאנו שכתבו עליו כך, האם גם אצל החסידים מצאנו שכתבו כך על הגר"ז?

מעין זה מובא בתולדותיו של ה'צפנת פענח' - הראגאטשאווער. שהתבטא בסגנון זה על הרב בעל התניא.

[הכתב והמכתב]

לסיכום.. אם הבנתי טוב
הנדון אם לזרוק בחור מהישיבה הוא ראוי או לא, תלוי אם הבעל התניא נחשב כראשון או כאחרון

[חוקר ודורש]

הלכת רחוק.

[הרע במיעוטו]

מתוך העלון המתוק מדבש נועם שיח (סאנטוב)

אל הגאון האדיר רבי אליעזר מנחם מן שך זצ"ל ראש ישיבת
פוניבז', נכנס מנהל אחד להתייעץ אודות בחור מישיבתו שמפריע
מאוד לסדרי הישיבה, ואינו מתרצה לחזור למוטב על אף ההפצרות
המרובות מצד צוות הישיבה, וסיפר לו שלאחר התבוננות במצבו
בכובד ראש, החליט שאין ברירה אלא להרחיק את הבחור הזה
לצמיתות מבין כותלי הישיבה, ואומר המנהל להרב שך: באתי לכאן
בטרם ביצוע גזר הדין, להתייעץ סופית עם מרן ראש הישיבה, אם
אכן יש להרחיקו לאלתר מהישיבה, ולקבל ברכתו על הצעד.
שאל הרב שך את המנהל: אמור לי, מה מצב ה"שלום בית"
בבית הורי הבחור הזה? – האם הוא כתיקונה והכל מתנהל על מי
מנוחות או שיש שם כל מיני קשיים. אמר המנהל שאינו יודע,
המשיך הרב שך ושאל: ומה מצב הפרנסה בבית הורי הבחור?,
ושוב לא ידע המנהל מה לענות, וכך שאל הרב שך על מצב שאר
הילדים בתוך הבית, אם יש להם בעיות חברתיות או בריאות לקויה
חלילה וכדו', והאם ההורים נותנים לבנם תשומת לב מספקת –
ודמי כיס לאשר יצטרך – והאם יש לבחור כל מיני קשיים חברתיים
אחרים וכדו', ועל כולנה אמר המנהל בהתנצלות שאינו יודע
מאומה.
כששמע הרב שך את אשר בפיו, נזקף ואמר בזעקה מנהמת
לבו "אותו צריכים לזרוק?! – אותך צריכים לזרוק!!"...

[ההוא גברא]

הנוסח המקובל בידינו מרבותינו הוא כך "פעם בא אחד למרן הרב שך על תלמיד שהוא רוצה לזרוק אותו כי אינו לומד טוב וכו'.
שאל אותו: ומה המצב בבית שלו, הכל בסדר?
השיב: איני יודע, לא בדקתי.
קפץ מרן ממקומו וצעק: רוצח, צא מביתי."

[אבןטובה]

ויש תשובה בכ"ס שכ' שאין לזרוק תלמיד מהישיבה על אף שהוריו עושים עבירות חמורות... ובת' מנחת יצחק ח"ג סימן צח לא ציין לא לח"ס ולא לכ"ס ולא למהרש"ג

עכ"פ סך הכל זה דבר ברור שעפ"י תורה והלכה אין לזרוק תלמיד או תלמידה מחמת חטאי ההורים כמו טלפון לא כשר וכדומה... וכל התירוצים לא יועילו בזה וכל כל המנהלים והרבנים והאדמוריים המה אחראים לדבר זה והם יבואו בחוץ ויאמרו בקול גדול "ידינו שפכו את הדם הזה"


ואם יאמרו שזה בעיה להחזיק תלמיד שיש להוריו טלפון לא כשר עם שאר תלמידים יש עצה פשוטה לזה: יעשו כיתה בהמוסד לכל אלו שההורים יש להם טלפון לא כשר
ואחר איזה שנים נראה מה יהיו הפירות אם זה גרם להתדרדרות במצב התלמידים או לא
ואז נוכחה לכולם אם כצעקתם או סתם תולין קלקלה באחרים

[הרע במיעוטו]

ויש תשובה בכ"ס שכ' שאין לזרוק תלמיד מהישיבה על אף שהוריו עושים עבירות חמורות... ובת' מנחת יצחק ח"ג סימן צח לא ציין לא לח"ס ולא לכ"ס ולא למהרש"ג

עכ"פ סך הכל זה דבר ברור שעפ"י תורה והלכה אין לזרוק תלמיד או תלמידה מחמת חטאי ההורים כמו טלפון לא כשר וכדומה... וכל התירוצים לא יועילו בזה וכל כל המנהלים והרבנים והאדמוריים המה אחראים לדבר זה והם יבואו בחוץ ויאמרו בקול גדול "ידינו שפכו את הדם הזה"

אני מבין שזו המסקנה שלך מהמעשה שהובא כאן מהרב שך ולענ"ד הלקח הוא אחר.

משגיח שלא יכול לספר לי דבר כה חשוב בחייו של בחור צעיר, כגון אם יש לבחור אחים ואחיות, או איזה דבר מרנין את ליבו בבין הזמנים, וכן הלאה- אות הוא שלא השקיע בבחור ואין לו רשות להרגיש שהוא את שלו עשה כמשגיח.

ואם יאמרו שזה בעיה להחזיק תלמיד שיש להוריו טלפון לא כשר עם שאר תלמידים יש עצה פשוטה לזה: יעשו כיתה בהמוסד לכל אלו שההורים יש להם טלפון לא כשר
ואחר איזה שנים נראה מה יהיו הפירות אם זה גרם להתדרדרות במצב התלמידים או לא
ואז נוכחה לכולם אם כצעקתם או סתם תולין קלקלה באחרים

בנושא של מכשירים פסולים אצל ההורים - אין צריך ללכת רחוק, ישנם ת"ת שמיועדים למשפחות של קלי דעת ובעלי מכשירים הנ"ל והתוצאות בהתאם. רחמנות רחמנות.

[לייטנר]

זו הביצה והתרנגולת

[אבןטובה]

שמעתי מאיש נאמן שכל בחור חרדי שנכנס או הכניסו בצבא בא"י היה קדום לזה זריקתו מישיבה.
והמה בוכים כקקראקדייל..
קודם זורקים ואח"כ משמיצים
והוא המשל הידוע בסיגוט-סטמר עם המצילי אש [הפייערלשעשער] קודם מדליקים אש ואח"כ צועקים לישע

[עובדיה חן]

שמעתי מאיש נאמן שכל בחור חרדי שנכנס או הכניסו בצבא בא"י היה קדום לזה זריקתו מישיבה.
והמה בוכים כקקראקדייל..
קודם זורקים ואח"כ משמיצים
והוא המשל הידוע בסיגוט-סטמר עם המצילי אש [הפייערלשעשער] קודם מדליקים אש ואח"כ צועקים לישע

אולי תספר את המשל לטובת אלו שאינם מכירים

[אבןטובה]

שהיה א' רוצח שרצה להתארח ושום א' לא קיבלו בעיר ואיש תמים א' קיבלו בתור אורח לשולחנו
בלילה פרץ בביתו שריפה והאורח הזעיק את כולם שיצילו את עצמם
למחרת בא המארח בביהמ"ד ואמר לכולם כי בזכות הכנסת אורחים שלו ניצל הוא וביתו
וכלם צחקו ממנו כי בלא האורח לא היה שריפה כלל בביתו ולא היה לו צורך להציל את עצמו

[זאב ערבות]

מהספר אורחות רבינו ח"ה עמ' שמ"ג: מו"ר מלין בחור שזרק מהישיבה

[ליטוואק פון בודאפעסט]

א. החזו"א כבר תירץ את הטענה שהבחור הוא ג"כ אחראי עבור חייו. באגרותיו כתב 'ואין מקום להאשים את השובבים כי הלא עיר פרא אדם יולד' (קו"א א' פ"א). וביאור דבריו הוא שהישיבה יש לה החיוב לחנך את הבחורים, ומה שבחור מסוים הוא שובב או מתנהג שלא כהוגן, הלא זהו אחריות ההנהלה של הישיבה ואיך יאשים את הבחור? ודמי לבית חולים שאינו מקבל אלא בריאים.
ב. אם לא היה אפשרות בשום פנים ואופן לשום ישיבה לזרוק בחור, היו מוצאים פתרונות להרבה הבעיות שמסביבות הבחורים שמעיפים. רק הואיל ויש אפשרות כזה, עם תירוץ שהוא מקלקל אחרים, לכן אינם מטפלים בו, ואז באמת הוא מקלקל אחרים.
ג. הבדל זה בין בחור שמקלקל לבחור שאינו מקלקל, נראה שאינו במציאות. האם יש אפשרות שבחור שלא לומד לא יקלקל אחרים? האם אפשרות שבחור שמחלל שבת בסתר לא יקלקל אחרים? ומה היתה כוונת החזו"א? לי הק' נראה כפשוטו שאם הוא עושה בתוך שלו ואין כוונתו להזיק, יש להשאירו ולהשפיע עליו. אבל אם כוונתו לקלקל, אז מיד נהיה חיכוך בין ההנהלה ובינו, ואם רק אחד יכול להשאר, הרי זה ההנהלה ולא הבחור. אבל ברוב פעמים אינו כן, ואם יש סכסוך בין הבחור לההנהלה, הרי זה באשמת ההנהלה שלא התנהגה אתו כהוגן.
ד. כל הטענה שהבחור מזיק לאחרים התחילה כאשר ההנהלה לא טיפלו בו. הרבה בחורים יש שחסר להם דבר קטן, אמנם לעולם לא יהיו מצויינים גדולים, ע"כ אין לההנהלה שום טעם לטפל בהם. להגיד אח"כ שהם מזיקים לאחרים, בשעה שהוא ניזוק ע"י ההנהלה, והם המפריעים לאחרים, והבחור ההוא הוא ה'אחר' הראשון שהופרע על ידם.
ה. בארה"ב טוענים מנהלי הישיבות שהדבר שונה מבא"י. החזו"א דיבר בא"י בשעה שבחור שעוזב את הישיבה נכנס מיד לצבא, והצבא הוא הבעיא. בחו"ל בסה"כ ילך הבחור לעבוד ויעשה כמו האבא שלו, ואיך מקרי דיני נפשות. טענה מגוחכת, שבשעה שהראש ישיבה מתפאר בעצמו איך הוא מציל את הדור ומחנך את הדור החדש, מודה הוא שאין עבודתו שווה הרבה בעולם המעשה. וגם למעשה אינו כן, שבדיוק שהמון אנשים שומרי תורה ומצוות עברו את הצבא בשלום, ומעולם לא לחמו גדולי ישראל נגד תופעת הגיוס אלא לאלו שלומדים בישיבה, משמע שאין זה שמד כלל, ומ"מ לשלוח בחור לשם אחרי שנכשל בחייו בישיבה יש בזה משום פיקוח נפש. כמו"כ לשלוח בחור צעיר לעבוד בארה"ב, אחרי שלא הצליח בישיבה, הרי הוא פתוח לשס"ה לאוין. ולא דמי לאביו כלל שהלך לעבוד בתור מבוגר ומתוך הצלחה.
ו. הסיפור עם השם של האמא יש בה השחתה נוראה. כאשר זרקו את ילדי בן השמונה מהחדר, שאלני המנהל את שם האמא שלו. רק אז נכנס בי התאווה להרביץ בו מארבע צדדותיו. (התגברתי על התאווה, לא ישבתי בכלא עבור הברנש ההוא, למרות תאוותי כי רבה). תפסיק עם התפלות, תפסיק להאשים את אחרים והרבש"ע, תעבוד לענין עם שכל ותבונה, וכמו הסיפור המפורסם עם הטשעבינער רב. והכל כנ"ל באות ב', שבעולם המעשה מוצאים עצות כאשר צריכים, רק משום שיש אפשרות להתנער מהאחריות, לא מנסים בתחלה.

[נוטר הכרמים]

סבורני שאין כללים מוצקים בנושא הזה, (ובעוד דילמות).

א. ראשית, סבורני שיש מקום לחלק בין מקרה בו הבחור 'נדחף' לישיבה בצורה כזאת או אחרת,
ע"י לחץ או פרוטקציה, והישיבה מלכתחילה לא היתה לפי מידותיו, שאז מידת האחריות עליו פוחתת,
לבין רוב המקרים בו הישיבה מקבלת אותו בזרועות פתוחות,
ומכאן ואילך ההגיון אומר שהיא נושאת באחריות עליו,
לפחות שווה בשווה עם ההורים.

ב. לא יעלה על הדעת שהורים שלרוב הינם מחוסרי מושגים / יכולות,
ובפרט עם המטען הרגשי שכעת רובץ לפתחם,
יאלצו לחפש ישיבה עבור בנם יקירם,
שנכשל / עשה אי אלו שטויות / לא הסתדר בחברה,
על הישיבה לדאוג לבחור למקום חילופי.

ג. במקרה שהבחור הוא פגע רע, מזיק ברוחניות לציבור,
ברור שהכללים משתנים,
אך אין בכך להסיר כל אחריות מעל כתפי צוות הישיבה.

ד. מן היושר שבמקומות כאלו שהישיבה אפילו לא מתיימרת לחנך / לקדם בחורים,
אלא מהווה רק מקום מתאים למצטיינים / מוכשרים,
שהתביעה מן הישיבה אחרי הכל - פחותה בהרבה.

ה. ונקוט האי כללא בידך,
אין כלל, הכל לפי הענין!

[מעיין]

מענין לענין
האם יש דרך למי שיש לו טענה על הנהלת ישיבה כגון ששינה אותו ממגי"ש למשנהו, ויש לו הוכחות שעשה זאת שלא ביושר ומסיבה צדדית, שלא לתועלת התלמיד, שיתבע אותו לדין, אני מדבר באחד ששייך למוסד זה כגון בישיבה של קהלה וכדומה.

שורש השאלה האם זה דין יורה דעה, או חופף גם לחו"מ שאפשר לתבוע לדין ויקוב הדין וכו'

[אברך]

בתוך הדברים שנכתבו כאן ראיתי שהמושג "מקלקל" אחרים מתפרש שהוא מוריד אותם ברוחניות וכדו', כגון בעניני חילול שבת וכדו'.
לצערי מנסיון רב עם בחורים, בחור שאינו מתאים לישיבה מבחינת כשרונותיו, ואין לו חשק ללמוד כלל, בפועל הוא מקלקל את כל השיעור שלו.
בחור כזה באופן אטומטי כל סדר יוצא החוצה לפטפט ואחריו יוצאים בחורים נוספים.
גם אם אינו יוצא, מתאספים סביבו כל השוליים של השיעור, והבטלה מתרבה.
בחור כזה מאחר לשיעורים ולתפילות ומכניס נורמות בעייתיות למסוכמות פשוטות.
בחור כזה יפריע בשיעורים בפיטפוטים ובאכילות, ויפריע לכל מהלך השיעור, כי אינו מסוגל להתרכז, או כאינו ברמה.
בחור כזה יכניס נורמות של קניית ממתקים וכדומה במקום שרוב הבחורים אינם רגילים לכך.
אין כזה דבר בחור שלא לומד שאינו מקלקל ומזיק לישיבה. אפילו שברוחניות אין לו בעיה, והוא משתדל לקיים מצוות ואינו מקולקל מבחינת צניעות.
נדיר למצוא בחור בטלו וחלש שהוא גם שקט ואינו גורם לכל סביבתו בטלה עצומה.
לאחר נסיונות רבים של ימין מקרבת ושיחות רבות לנסות להשפיע על הבחור להשתנות, ועדיין לא הצליח, אין מנוס מלמצוא לו מקום חילופי מתאים יותר, ופחות לוחץ.
כמובן בחור בעל כשרון שיש לו מרץ רב מדאי, והוא גם בטלן מחמת יצרו הרע, יש מה לעבוד עמו לאתגר אותו וכדומה, אבל בחור שאכן לא מתאים מבחינת כשרונות, ואין לו חברותא מתאימה, כיון שאין לו חשק עצמי ללמוד ולהתאמץ, אין מנוס מלמצוא לו מקום אחר, כמובן שלא להעיף אותו אלא לעזור לו למצוא מקום אחר מתאים יותר, בדרך כבוד ואהבה.
וכמו שאמרו כאן, פותח האשכול שאל שאלות קשות, אבל באמת שהראשי ישיבות והמשגיחים לא ישנים לילות עד שמחליטים החלטות כאלו, ובדר"כ מתייעצים עם שאר אנשי הצוות, וזה לא בא ברגל, אלא לאחר נסיונות קירוב רבים.

[אורח]

בחור שנמצא בישיבה ולא עושה מאומה ממש, אין שמירת סדרים כלל, בתפילות לא נמצא אף פעם, נוסף על כך לומד נהיגה, המשגיח וראש הישיבה דברו אתו הרבה פעמים רכות וקשות והזהירו אותו שהסוף יהיה שיצטרך לצאת מישיבה ואין אצלו שיפור כלל ומצפצף על כולם.
האם מותר להוציאו או בעינן סנהדרין דכ"ג?

[אש משמים]

בחור שנמצא בישיבה ולא עושה מאומה ממש, אין שמירת סדרים כלל, בתפילות לא נמצא אף פעם, נוסף על כך לומד נהיגה, המשגיח וראש הישיבה דברו אתו הרבה פעמים רכות וקשות והזהירו אותו שהסוף יהיה שיצטרך לצאת מישיבה ואין אצלו שיפור כלל ומצפצף על כולם.
האם מותר להוציאו או בעינן סנהדרין דכ"ג?

בחור שגדל בבית. לא עושה מאומה, אוכל מה שרוצה, הולך ובא כרצונו וקונה לעצמו מה שחפץ. הוריו דיברו עימו אלף פעם קשות ורכות האם צריך סנהדרין דכ"ג כדי להעיפו לרחוב?..
אין כזה דבר פתרון של זריקת ילד מהבית או מהמוסד בו הוא שוהה!!!!!!
זה לא פתרון לכלום ואדרבה זהו דירבון וחיזוק הבעיה. מה יתן לך שעוד בחור יסתובב ברחובות משועמם?? למי זה טוב??
כאשר בחור הורס מסביבו את הבית והישיבה יש ליתן את הדעת איך לטפל בו בלי שימשיך להיות נזק.
לצערינו הרב הישיבות היום הם כמפעל ריווחי שצריך להיות בעל שם ותפוקה מעולה אחרת היא לא שווה כלום. לכן היחס הראשון והעיקרי הוא טובת הישיבה. אם הראיה היא שהבחורים משרתים את המפעל אז ברור שמי שאינו תורם למפעל צריך להיזרק אך אם ההסתכלות היא שהמפעל נועד לשרת את הבחורים אז כשאינו מצליח צריך לסגור אותו או לתקן אותו ולא להעיף את הבחורים.
הכותב בצער רב.
אש

[זאב ערבות]

בתוך הדברים שנכתבו כאן ראיתי שהמושג "מקלקל" אחרים מתפרש שהוא מוריד אותם ברוחניות וכדו', כגון בעניני חילול שבת וכדו'.
לצערי מנסיון רב עם בחורים, בחור שאינו מתאים לישיבה מבחינת כשרונותיו, ואין לו חשק ללמוד כלל, בפועל הוא מקלקל את כל השיעור שלו.
בחור כזה באופן אטומטי כל סדר יוצא החוצה לפטפט ואחריו יוצאים בחורים נוספים.
גם אם אינו יוצא, מתאספים סביבו כל השוליים של השיעור, והבטלה מתרבה.
בחור כזה מאחר לשיעורים ולתפילות ומכניס נורמות בעייתיות למסוכמות פשוטות.
בחור כזה יפריע בשיעורים בפיטפוטים ובאכילות, ויפריע לכל מהלך השיעור, כי אינו מסוגל להתרכז, או כאינו ברמה.
בחור כזה יכניס נורמות של קניית ממתקים וכדומה במקום שרוב הבחורים אינם רגילים לכך.
אין כזה דבר בחור שלא לומד שאינו מקלקל ומזיק לישיבה. אפילו שברוחניות אין לו בעיה, והוא משתדל לקיים מצוות ואינו מקולקל מבחינת צניעות.
נדיר למצוא בחור בטלו וחלש שהוא גם שקט ואינו גורם לכל סביבתו בטלה עצומה.
לאחר נסיונות רבים של ימין מקרבת ושיחות רבות לנסות להשפיע על הבחור להשתנות, ועדיין לא הצליח, אין מנוס מלמצוא לו מקום חילופי מתאים יותר, ופחות לוחץ.
כמובן בחור בעל כשרון שיש לו מרץ רב מדאי, והוא גם בטלן מחמת יצרו הרע, יש מה לעבוד עמו לאתגר אותו וכדומה, אבל בחור שאכן לא מתאים מבחינת כשרונות, ואין לו חברותא מתאימה, כיון שאין לו חשק עצמי ללמוד ולהתאמץ, אין מנוס מלמצוא לו מקום אחר, כמובן שלא להעיף אותו אלא לעזור לו למצוא מקום אחר מתאים יותר, בדרך כבוד ואהבה.
וכמו שאמרו כאן, פותח האשכול שאל שאלות קשות, אבל באמת שהראשי ישיבות והמשגיחים לא ישנים לילות עד שמחליטים החלטות כאלו, ובדר"כ מתייעצים עם שאר אנשי הצוות, וזה לא בא ברגל, אלא לאחר נסיונות קירוב רבים.

כן ישנים או לא ישנים זו לא הנקודה, אך קשה להבין מדוע ההתעקשות שבחורים שלא מראים יכולת להסתגל ליום לימוד ארוך מכל סיבה שתהיה, או שפשוט לא מראים התענינות בחיי ישיבה ועקב כך מפריעים אף לאחרים, שימשיכו במסגרת ישיבתית סטנדרטית ולא מוצאים להם תחליפים כגון לימוד מקצוע או אף עבודה לחצי יום. ממה מפחדים? האם מישהו סבור שאם יעברו לישיבה אחרת שמן הסתם תהיה ברמה יותר נמוכה, יקבלו פתאום תמריץ? בינתיים הרבה בחורים מסתובבים חסרי מעש ומתוכם רבים הולכים לאיבוד. לשבת וללמוד יום שלם דורש כוחות שלא כל אחד ניחן בהם.