דברים מעניינים על הגר"מ שפירא, הגרי"ש זילברמן והגר"ל מינצברג זצוק"ל

[ח. רוזנברג]

באירוע גדול שהתקיים בירושלים, ביום ה' אור לי"ב אייר, לקראת מגבית לישיבת "פתחי עולם",
נערך פאנל עם מו"ר הרב א"מ פייבלזון שליט"א, שעסק בשלושת רבותיו: הגר"מ שפירא, הגרי"ש זילברמן והגר"ל מינצברג, זכר צדיקים לברכה.
נאמרו בו הגדרות מעניינות על תורתו של כל אחד מהם, ועל השילוב שבין שלושתם.

ניתן לצפות בפאנל בקישור הזה: https://www.youtube.com/watch?v=75A0rXh ... e=youtu.be
או להוריד בזה: https://drive.google.com/file/d/1l415JL ... sp=sharing

[נוטר הכרמים]

מעניין מאוד.

החיבור בין הרב זילברמן לר' לייב - לא מפתיע בכלל, יש נקודות ממשק רבות, והעיקרית, היא הגישה המקורית והעצמאית לתורה. ר' משה, ככל שהיה גאון מקורי וחדשן נועז ועמוק, בסופו של דבר הגיע מהבית מדרש של בריסק, והכל מגיע ממה שכתוב... לא ממה שמרגישים וחווים בכלל.

זאת ועוד, ההדגשה בסיום על חשיבותו של דיון, לימוד בצוותא, שאלות ותשובות לעומת שיעור ו'קבלה' מרב כתורה מסיני, לא נראה לי שתאמה את ר' משה. ר' משה שאני הכרתי, לא פתח הרבה לדיון ולשאלות.

[אברהם ארנטרוי]

ההבדלים בין שלושת האישים נרמזו שם במפורש.
הר' פייבלזון אומר שר' משה בשיחות פרטיות נתן ביטחון ורשות לשאול.
אבל הוא טוען שיש כאן משהו מהותי שר' משה היה שייך אליו.

[נוטר הכרמים]

קודם כל, כמה רבנים אתה מכיר שלא נותנים רשות לשאול בשיחות פרטיות, ככל שישנם בכלל. (לא נראה לי שלר' משה היה את הרצון, את היכולת ואת המוכנות לשוחח ארוכות עם המוני תלמידיו).
ושנית, מהו איפוא המשהו המהותי המשותף לחוט המשולש מעבר לכך שהינם רבותיו של הרב פייבלזון?

[לבי במערב]

. . נרמזו שם במפורש . .

הלא סתירה מיני' ובי' היא!

[גם זו לטובה]

מעניין מאוד.

החיבור בין הרב זילברמן לר' לייב - לא מפתיע בכלל, יש נקודות ממשק רבות, והעיקרית, היא הגישה המקורית והעצמאית לתורה. ר' משה, ככל שהיה גאון מקורי וחדשן נועז ועמוק, בסופו של דבר הגיע מהבית מדרש של בריסק, והכל מגיע ממה שכתוב... לא ממה שמרגישים וחווים בכלל.

זאת ועוד, ההדגשה בסיום על חשיבותו של דיון, לימוד בצוותא, שאלות ותשובות לעומת שיעור ו'קבלה' מרב כתורה מסיני, לא נראה לי שתאמה את ר' משה. ר' משה שאני הכרתי, לא פתח הרבה לדיון ולשאלות.

ראיתיו
אני ראיתיו יושב עם חילונים ובעלי תשובה למחצה, כשכל אחד יכל להרים את אצבעו ולשאול מה שרוצה.

[נוטר הכרמים]

ועם 'תינוקות שנשבו' בין החרדים, גם ראית אותו בכך??

[צורב מתחיל]

לא ראיתי את ר' משה מעולם,
אבל ידוע לי באופן אישי שהיו. (המעניין מבחינתי כששמעתי ע"ז היה שמבחן הביקוש שהוא דרש מאותם אלו שהיו בשיעורים אלו הזכירו מבחנים של גדולי המשגיחים בדורות הקודמים, ולעומת זה הפתיחות שהיתה לו איתם אח"כ ממש מן הקצה אל הקצה בלא שום גינונים).

[שעת הכושר]

באירוע גדול שהתקיים בירושלים, ביום ה' אור לי"ב אייר, לקראת מגבית לישיבת "פתחי עולם",
נערך פאנל עם מו"ר הרב א"מ פייבלזון שליט"א, שעסק בשלושת רבותיו: הגר"מ שפירא, הגרי"ש זילברמן והגר"ל מינצברג, זכר צדיקים לברכה.
נאמרו בו הגדרות מעניינות על תורתו של כל אחד מהם, ועל השילוב שבין שלושתם.

ניתן לצפות בפאנל בקישור הזה: https://www.youtube.com/watch?v=75A0rXh ... e=youtu.be
או להוריד בזה: https://drive.google.com/file/d/1l415JL ... sp=sharing

יש"כ, כמובן יש מה לדון בדברים.

אבל יש כאן בעיה, כי הנידון הוא לא כ"כ על שלושת הדמויות הנ"ל, זכר צדיקים לברכה, כי אם על הפרשנות וההדגשים שמעניק להם הרב פיבלזון, לאוי"ט. [כמדומני שהוא היחידי שמנסה ליצור שילוב ביניהם, ואולי גם לבנות על השילוב הזה את דרכו ושיטתו הפרטית, אשר לדעת אחרים, יתכן ויש קצת מה להעיר בה...]

א"כ, כיצד נוכל לדון ולהתבונן יחד בדברים שהועלו, מבלי לפגוע במנהג המקום?

מהו ה"צדק ומשפט" הנעשה כאן בפירסום שיטה (כולל התרמה) באופן שאין אפשרות להציע את ההסתייגויות?

[ח. רוזנברג]

לא רואה בעיה לדון על הפרשנות שהרב פייבלזון מעניק לרבותיו, כפי שעשו המגיבים שלפניך. אל תהיה מוטרד כ"כ.

ספציפית לגבי ר' משה שפירא, גם אני ראיתי אותו בישיבת פתחי עולם דן בנינוחות ובפתיחות עם בעלי תשובה (לא תמיד), ואני מכיר גם כמה חרדים מבית שנהג עימהם במידה זו.

[תוכן]

הצד השוה שבין שלשה גאונים אלו, כל אחד לפום דרגא דיליה, הוא, שהם או הגישה שניסו להנהיג לא היו מקובלים על הציבור החרדי הרחב. ודין גרמא, שגם גישת הרב פייבלזון עצמו אינו מתקבל. אכן היו לכל אחד מהגאונים הנ"ל תלמידים רבים, אבל בדרך כלל, תלמידיהם ינקו ממקורות רבים, כך שהשפעת האחד שפעל בקצה התאזן מהשפעת השני שפעל במרכז. מה שאין כן אצל הרב פייבלזון שינק רק מהקצוות ולא מהמרכז. במקום שר' פייבלזון ישתבח ברבותיו, היה ראוי שישאל את עצמו, איך זה שכל רבותיו היו אנשים שלא התקבלו על הכלל.

הייתי מעדיף לא לכתוב את הדברים הנ"ל, אבל מול הנסיונות החוזרות ונשנים של קבוצה מאד מסויימת להפוך את דרכם השנויה במחלוקת, לדרך מקובלת ומרכזית, צריך שיקום אחד שיאמר את האמת ללא כחל וללא שרק. אמרתי את זה בעבר, ואני חוזר ואומר את זה שוב, ככל שהקבוצה הזו תמשיך בנסיונותיה לפרסם תורתה וגישתה הבעייתית מאד, כך, זה לעומת זה, יקומו אחרים ויגידו את האמת כפי שהם מכירים אותה. כמו שזכותם לפרסם, כך זכותם של אחרים לבקר, ולא תהא כהנת כפנדקאית?! ושלא יחשבו לרגע, שבמשא הכפשות והתקפות אישיות, אמיתיות ונכונות ככל שיהיו, יצליחו להשתיק את הביקורת.

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי. ועל דעת זה ועל אעפ"כ הדברים צריכים להאמר. רק שאני מקבל על עצמי בל"נ, שבמדה שיתפתח דיון בנושא זה, אענה רק לאלו שמדברים לענין, וגם זה כפי מסת הפנאי, כי בימים אלו אין עיתי איתי כלל מרוב טרדות וצרות, וכדכתיב, כל ימי עני רעים.

[גמח]

האם מישהו יכול לכתוב בתמצית מהי שיטתו של כל אחד מהגאונים הנ"ל וכיצד הדברים באו לידי ביטוי למעשה?

[פלגינן]

[אלמלי אגרות הראשונות וכו']

[אדם קדמאה]

לאור דברי הרב תוכן שליט"א, הנאמרים בטוטו"ד, היייתי רוצה לשמוע דעתו על דברי חכם אחד שכתב בעבר כך:

התבשרנו ב... ששני שבטים פרימיטיבים הסתכסכו זה עם זה...
הסיפור התחיל כששבט אחד ניהל טקס פולחני מחוץ לבנין המקודש של השבט השני שגם הוא היה עסוק בטקס פולחני. מהר מאד הגיעו הדברים לידי מכות, חילול המקום המקודש לבני השבט, תלישת שערות הראש והזקן ששבטים אלו מתפארים בהם ביותר וקריעת לבושם המסורתי, כולל קריעת כובעים יקרים עשויים זנבות שועלים.

לכאורה סיפור זה, שמתאר מריבה פנימית בין אנשים חסרי תרבות, לא אמור לעניין את אף אחד. כל עוד ששבטים אלו רבים בינם לבין עצמם שיבוסם להם. אלא שלצערינו שורשם של שבטים אלו נמצא עמוק בדת היהודית. השאלה היא, איך דת שהעידה עליו תורתינו ש"היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" וגם "דרכיה דרכי נועם" ועוד "עץ חיים היא למחזיקים בה" הצמיח מתוכו שבטים אלו? אני רוצה להצביע על כמה מאפיינים השוים לשניהם שאולי גרמו לאנשים אלו לסטות מדרך החיים והאור אל תוך שבילי החושך ודרכי תוהו. אחרי כל פרט אציג בסוגריים מה שנראה לי הגישה היותר נכונה.

א. הבטחון האבסולוטי שלהם בצדקת דרכם. (אדם רגיל יהיה מודע לזה שיש הרבה גישות לכל נושא, ושלא תמיד אפשר לדעת מה היא הגישה הנכונה, ולפעמים כמה גישות נכונות במגביל.)

ב. האמונה האבסולוטית שכל מי שהולך בדרכם הוא טוב ומי שלא הולך בדרכם הוא רע - תוצאה מא'. (אדם רגיל יהיה מודע שאנשים שלא חושבים כמוהו אינו בהכרח חוטא או טיפש.)

ג. התסכול והלחץ שבו הם פועלים כתוצאה מדרישות נוקשות ביותר בתחומים רבים ובפרט בדברים שהצניעות יפה להם. (אדם רגיל ינסה ליצור לעצמו חיים שבו הוא מאושר ומלא סיפוק.)

ד. האמונה שכל אמצעי כשר בכדי להשיג את התוצאה שאליו הם מייחלים. (אדם רגיל יהיה מודע שלפעמים באמצעים אפשר להזיק הרבה יותר ממה שכל מטרה - נעלה כמות שתהיה - יכולה לעזור.)

והייתי שמח מאד בקידה לפני הדר"ג התוכן, שיחוונו דעה על צדקת החכם הנל ומאמריו, כי נבוכים אנו כצאן מבלי רועה, יורנו המורה היושב על כס המשפט, ושכמ"ה
כ"ד הצעיר שבתלמידיו, עפר תחת כפות רגליו

[עושה חיל]

החיבור בין הרב זילברמן לר' לייב - לא מפתיע בכלל, יש נקודות ממשק רבות, והעיקרית, היא הגישה המקורית והעצמאית לתורה.

ראוי גם להזכיר את החיבור של מורך ורבך הגאון ר' שמואל זצוק"ל, לשני הגאונים הנ"ל. וכנראה גם הוא מיסוד אחד, כלשונך - "הגישה המקורית והעצמאית לתורה", שניחן בה גם ר' שמואל.
החיבור לרב זילברמן מסתמא ידוע לך.
ולר' ליב [קשר ערכי, לא פוליטי] ידוע לי. משניהם שמעתי הערכה רבה אחד על השני.

[שומע ומשמיע]

הצד השוה שבין שלשה גאונים אלו, כל אחד לפום דרגא דיליה, הוא, שהם או הגישה שניסו להנהיג לא היו מקובלים על הציבור החרדי הרחב. ודין גרמא, שגם גישת הרב פייבלזון עצמו אינו מתקבל. אכן היו לכל אחד מהגאונים הנ"ל תלמידים רבים, אבל בדרך כלל, תלמידיהם ינקו ממקורות רבים, כך שהשפעת האחד שפעל בקצה התאזן מהשפעת השני שפעל במרכז. מה שאין כן אצל הרב פייבלזון שינק רק מהקצוות ולא מהמרכז. במקום שר' פייבלזון ישתבח ברבותיו, היה ראוי שישאל את עצמו, איך זה שכל רבותיו היו אנשים שלא התקבלו על הכלל.

הייתי מעדיף לא לכתוב את הדברים הנ"ל, אבל מול הנסיונות החוזרות ונשנים של קבוצה מאד מסויימת להפוך את דרכם השנויה במחלוקת, לדרך מקובלת ומרכזית, צריך שיקום אחד שיאמר את האמת ללא כחל וללא שרק. אמרתי את זה בעבר, ואני חוזר ואומר את זה שוב, ככל שהקבוצה הזו תמשיך בנסיונותיה לפרסם תורתה וגישתה הבעייתית מאד, כך, זה לעומת זה, יקומו אחרים ויגידו את האמת כפי שהם מכירים אותה. כמו שזכותם לפרסם, כך זכותם של אחרים לבקר, ולא תהא כהנת כפנדקאית?! ושלא יחשבו לרגע, שבמשא הכפשות והתקפות אישיות, אמיתיות ונכונות ככל שיהיו, יצליחו להשתיק את הביקורת.

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי. ועל דעת זה ועל אעפ"כ הדברים צריכים להאמר. רק שאני מקבל על עצמי בל"נ, שבמדה שיתפתח דיון בנושא זה, אענה רק לאלו שמדברים לענין, וגם זה כפי מסת הפנאי, כי בימים אלו אין עיתי איתי כלל מרוב טרדות וצרות, וכדכתיב, כל ימי עני רעים.

דבר ראשון אני מאד מצטער לשמוע על צרותיך, ומאחל לך ישועה בקרוב. על השאלה מי דן באופן עניני באשכול ההוא לא נראה לי שנצליח להגיע לעמק השווה.
האבחנה שאתה אומר על הרב פייבלזון מעניינת, אבל לא נראה לי מדויקת, כי הוא גדל כל השנים בישיבות ונדמה שנראה לי באופיו הוא לומד מכל אדם, כך שלא נרה לי אפשר למר שהוא לא ינק מהמינסטרים. דרך אגב בסרטון שהועלה, הוא ממש לא מציג את עצמו כמשהו מקובל לגמרי ומרכזי.
ולמען העניניות: הבטחת שתגיד ללא כחל ושרק מה שאתה יודע על קבוצה 'מאד מסוימת', אז נשמח לשמוע. ואם אפשר גם את גבולות ההגדרה המאד ברורים של הקבוצה. גם אשמח לשמוע איזה כלי פרסום ותעמולה חריגים בנוף הם מפעילים.

[אברהם ארנטרוי]

הצד השוה שבין שלשה גאונים אלו, כל אחד לפום דרגא דיליה, הוא, שהם או הגישה שניסו להנהיג לא היו מקובלים על הציבור החרדי הרחב. ודין גרמא, שגם גישת הרב פייבלזון עצמו אינו מתקבל. אכן היו לכל אחד מהגאונים הנ"ל תלמידים רבים, אבל בדרך כלל, תלמידיהם ינקו ממקורות רבים, כך שהשפעת האחד שפעל בקצה התאזן מהשפעת השני שפעל במרכז. מה שאין כן אצל הרב פייבלזון שינק רק מהקצוות ולא מהמרכז. במקום שר' פייבלזון ישתבח ברבותיו, היה ראוי שישאל את עצמו, איך זה שכל רבותיו היו אנשים שלא התקבלו על הכלל.

הייתי מעדיף לא לכתוב את הדברים הנ"ל, אבל מול הנסיונות החוזרות ונשנים של קבוצה מאד מסויימת להפוך את דרכם השנויה במחלוקת, לדרך מקובלת ומרכזית, צריך שיקום אחד שיאמר את האמת ללא כחל וללא שרק. אמרתי את זה בעבר, ואני חוזר ואומר את זה שוב, ככל שהקבוצה הזו תמשיך בנסיונותיה לפרסם תורתה וגישתה הבעייתית מאד, כך, זה לעומת זה, יקומו אחרים ויגידו את האמת כפי שהם מכירים אותה. כמו שזכותם לפרסם, כך זכותם של אחרים לבקר, ולא תהא כהנת כפנדקאית?! ושלא יחשבו לרגע, שבמשא הכפשות והתקפות אישיות, אמיתיות ונכונות ככל שיהיו, יצליחו להשתיק את הביקורת.

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי. ועל דעת זה ועל אעפ"כ הדברים צריכים להאמר. רק שאני מקבל על עצמי בל"נ, שבמדה שיתפתח דיון בנושא זה, אענה רק לאלו שמדברים לענין, וגם זה כפי מסת הפנאי, כי בימים אלו אין עיתי איתי כלל מרוב טרדות וצרות, וכדכתיב, כל ימי עני רעים.

והצד השווה בין כל מתנגדיהם החריפים- שלכא' אין כל שיכות ביניהם- הוא חוסר השפיות והישרות.
אין לי כל בעיה עם ויכוח על הדברים, אבל משום מה תמיד שנפתח ויכוח כזה הוא מתנהל כמלחמה ולא כויכוח.

[ארי שבחבורה]

באירוע גדול שהתקיים בירושלים, ביום ה' אור לי"ב אייר, לקראת מגבית לישיבת "פתחי עולם",
נערך פאנל עם מו"ר הרב א"מ פייבלזון שליט"א, שעסק בשלושת רבותיו: הגר"מ שפירא, הגרי"ש זילברמן והגר"ל מינצברג, זכר צדיקים לברכה.
נאמרו בו הגדרות מעניינות על תורתו של כל אחד מהם, ועל השילוב שבין שלושתם.

ניתן לצפות בפאנל בקישור הזה: https://www.youtube.com/watch?v=75A0rXh ... e=youtu.be
או להוריד בזה: https://drive.google.com/file/d/1l415JL ... sp=sharing

יישר כח על הבאת הדברים.
בהסרטה ניתן לראות ערמות ספרים או חוברות לצידו של הרב פייבלזון. האם יצא ספר/חוברת חדשים שלו לרגל האירוע?

[ח. רוזנברג]

אכן. יצאה חוברת "דברים שבלב" - מכתבים ומאמרים.

[ארי שבחבורה]

היכן אפשר להשיגה?

[יותם]

הצד השוה שבין שלשה גאונים אלו, כל אחד לפום דרגא דיליה, הוא, שהם או הגישה שניסו להנהיג לא היו מקובלים על הציבור החרדי הרחב. ודין גרמא, שגם גישת הרב פייבלזון עצמו אינו מתקבל. אכן היו לכל אחד מהגאונים הנ"ל תלמידים רבים, אבל בדרך כלל, תלמידיהם ינקו ממקורות רבים, כך שהשפעת האחד שפעל בקצה התאזן מהשפעת השני שפעל במרכז. מה שאין כן אצל הרב פייבלזון שינק רק מהקצוות ולא מהמרכז. במקום שר' פייבלזון ישתבח ברבותיו, היה ראוי שישאל את עצמו, איך זה שכל רבותיו היו אנשים שלא התקבלו על הכלל.

הייתי מעדיף לא לכתוב את הדברים הנ"ל, אבל מול הנסיונות החוזרות ונשנים של קבוצה מאד מסויימת להפוך את דרכם השנויה במחלוקת, לדרך מקובלת ומרכזית, צריך שיקום אחד שיאמר את האמת ללא כחל וללא שרק. אמרתי את זה בעבר, ואני חוזר ואומר את זה שוב, ככל שהקבוצה הזו תמשיך בנסיונותיה לפרסם תורתה וגישתה הבעייתית מאד, כך, זה לעומת זה, יקומו אחרים ויגידו את האמת כפי שהם מכירים אותה. כמו שזכותם לפרסם, כך זכותם של אחרים לבקר, ולא תהא כהנת כפנדקאית?! ושלא יחשבו לרגע, שבמשא הכפשות והתקפות אישיות, אמיתיות ונכונות ככל שיהיו, יצליחו להשתיק את הביקורת.

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי. ועל דעת זה ועל אעפ"כ הדברים צריכים להאמר. רק שאני מקבל על עצמי בל"נ, שבמדה שיתפתח דיון בנושא זה, אענה רק לאלו שמדברים לענין, וגם זה כפי מסת הפנאי, כי בימים אלו אין עיתי איתי כלל מרוב טרדות וצרות, וכדכתיב, כל ימי עני רעים.

בידוע שכבר בפולמוסין העתיקין על המורה נבוכים ועל ספרי רמח"ל זצ"ל, היה זה מהטיעונים המרכזיים: "לא מקובל".

מה לנו לייגע מוחנו בשאלות זוטרות הנוגעות למהות השיטה, לדון על הנחות היסוד שלה ועל דרכה, ושאר ירקות. הן עילת העילות לפסילתה של שיטה ניצבת מול עינינו בגלוי:
"לא מקובל".

[תוכן]

לאור דברי הרב תוכן שליט"א, הנאמרים בטוטו"ד, היייתי רוצה לשמוע דעתו על דברי חכם אחד שכתב בעבר כך:
...

אתה רוצה ביאור לדבריו מילה במילה, או שיש לך משפט מסוים שדרוש לך הסבר?

[תוכן]

דבר ראשון אני מאד מצטער לשמוע על צרותיך, ומאחל לך ישועה בקרוב. על השאלה מי דן באופן עניני באשכול ההוא לא נראה לי שנצליח להגיע לעמק השווה.
האבחנה שאתה אומר על הרב פייבלזון מעניינת, אבל לא נראה לי מדויקת, כי הוא גדל כל השנים בישיבות ונדמה שנראה לי באופיו הוא לומד מכל אדם, כך שלא נרה לי אפשר למר שהוא לא ינק מהמינסטרים. דרך אגב בסרטון שהועלה, הוא ממש לא מציג את עצמו כמשהו מקובל לגמרי ומרכזי.
ולמען העניניות: הבטחת שתגיד ללא כחל ושרק מה שאתה יודע על קבוצה 'מאד מסוימת', אז נשמח לשמוע. ואם אפשר גם את גבולות ההגדרה המאד ברורים של הקבוצה. גם אשמח לשמוע איזה כלי פרסום ותעמולה חריגים בנוף הם מפעילים.

תודה על האיחולים, והמברך יתברך בכפלים.

איני יודע יותר מדי על הרב פייבלזון, ואני רק יודע מה שהוא מפרסם על עצמו. והוא אומר בפירוש, ששלשה רבותיו הם הרבנים הנ"ל.

האמת שאני רוצה לפרסם כמה מאמרים, וכל הזמן הן ולאו ורפיא בידי, ואני נמנע משני טעמים עיקריים. א', כי הזמן עושק מה שהלב חושק. וב', כי חלק מאנשים ההם לוקחים את הדבר בצורה אישית, ואין אני רוצה לצערם. וכל הזמן אני שוקל אם הצער שלהם גובר על הצורך לפרסם את הדברים הידועים לכל.

[תוכן]

והצד השווה בין כל מתנגדיהם החריפים- שלכא' אין כל שיכות ביניהם- הוא חוסר השפיות והישרות.
אין לי כל בעיה עם ויכוח על הדברים, אבל משום מה תמיד שנפתח ויכוח כזה הוא מתנהל כמלחמה ולא כויכוח.

עולם הפוך אני רואה. אני מזמין אותך לעבור על אשכולות ישנים, ולראות מי מדבר בצורה עניינית, ומי לוקח את הדברים מיד לפסים אישיים, וכמו שאפשר לראות גם באשכול זה.

[תוכן]

בידוע שכבר בפולמוסין העתיקין על המורה נבוכים ועל ספרי רמח"ל זצ"ל, היה זה מהטיעונים המרכזיים: "לא מקובל".

מה לנו לייגע מוחנו בשאלות זוטרות הנוגעות למהות השיטה, לדון על הנחות היסוד שלה ועל דרכה, ושאר ירקות. הן עילת העילות לפסילתה של שיטה ניצבת מול עינינו בגלוי:
"לא מקובל".

אתה חושב שהביקורת ההיא לא היתה צודקת? זאת אומרת, בהנחה שהרמב"ם היה רציונלי קיצוני (דבר שאני מכחיש מכל וכל), האם הביקורת לא היתה מוצדקת? ומר' גדליה נדל שמעתי בעצמי, שחלק מהטענות על הרמח"ל היו מוצדקות. חכמת ההמונים היא מקור חשוב לדעה נכונה. וכדברי ויקפדיה: 'איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית מראה, לעיתים, כי בממוצע מתקבלת תשובה מדויקת יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה'. ועל אחת כמה וכמה, שההמונים האלו הם מסלתה ושמנה של היהדות, אברכים בני עלייה למאותיהם, שהתרחקו מהדרך החדשה שהקבוצה הזו מקדמת, אז יש ערך רב לדבריהם.

ועל אחת כמה וכמה ובן בנו של ק"ו, כשהביקורת 'לא מקובל' מתבססת על ביקורת מהותית, ערכית, שכתבתי עליה במקום אחר, וברצות ה' דרכי אכתוב עליה שוב, שיש ערך רב מאד לדבריהם.

[הרואה]

בידוע שכבר בפולמוסין העתיקין על המורה נבוכים ועל ספרי רמח"ל זצ"ל, היה זה מהטיעונים המרכזיים: "לא מקובל".

מה לנו לייגע מוחנו בשאלות זוטרות הנוגעות למהות השיטה, לדון על הנחות היסוד שלה ועל דרכה, ושאר ירקות. הן עילת העילות לפסילתה של שיטה ניצבת מול עינינו בגלוי:
"לא מקובל".

אתה חושב שהביקורת ההיא לא היתה צודקת? זאת אומרת, בהנחה שהרמב"ם היה רציונלי קיצוני (דבר שאני מכחיש מכל וכל), האם הביקורת לא היתה מוצדקת? ומר' גדליה נדל שמעתי בעצמי, שחלק מהטענות על הרמח"ל היו מוצדקות. חכמת ההמונים היא מקור חשוב לדעה נכונה. וכדברי ויקפדיה: 'איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית מראה, לעיתים, כי בממוצע מתקבלת תשובה מדויקת יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה'. ועל אחת כמה וכמה, שההמונים האלו הם מסלתה ושמנה של היהדות, אברכים בני עלייה למאותיהם, שהתרחקו מהדרך החדשה שהקבוצה הזו מקדמת, אז יש ערך רב לדבריהם.

ועל אחת כמה וכמה ובן בנו של ק"ו, כשהביקורת 'לא מקובל' מתבססת על ביקורת מהותית, ערכית, שכתבתי עליה במקום אחר, וברצות ה' דרכי אכתוב עליה שוב, שיש ערך רב מאד לדבריהם.

אני חושב שגם דרכו של ר' גדליה במחשבה לא היתה ממש מהמיינסטרים, אם אתה מביא ממנו ראיה נגדם, טול קורה מבין עיניך.

[תוכן]

אני חושב שגם דרכו של ר' גדליה במחשבה לא היתה ממש מהמיינסטרים, אם אתה מביא ממנו ראיה נגדם, טול קורה מבין עיניך.

אתה חושב שאני לא מודע על הביקורת על דרכו של רג"נ. אני זוכר את ר' בערל ויינטרויב אומר לי פעם אחרי פעם, שללמוד אפשר עם ר' גדליה, אבל לא לשמוע דעות. ראית אותי מקדם איפה שהוא את דעותיו של ר' גדליה בנושאים מסויימים? אדרבה! וזאת על אף שאני בפירוש רואה ברג"נ אחד מרבותי המובהקים וחב לו הרבה.

[אפרים זלמן]

הלב חושק

בתיאבון!

[שומע ומשמיע]

[וב', כי חלק מאנשים ההם לוקחים את הדבר בצורה אישית, ואין אני רוצה לצערם. וכל הזמן אני שוקל אם הצער שלהם גובר על הצורך לפרסם את הדברים הידועים לכל.

אם בגלל זה מבטיח לך שאין בעיה, לא מצדם ולא מצד המוסר שלך.

[מתהלך]

הרב התוכן
אני שואל בכנות ולא בשביל לנגח חלילה:
האם פרסמת במקום כלשהו מאמר מקיף על תפיסתך לגבי התורה, היהדות, חז"ל וכו'?
מתוך קריאה בתגובות רבות שלך כאן יש לי קצת אי בהירות ואני מעוניין לחבר את הדברים לכדי תמונה קוהרנטית יותר.
תודה מראש

[תוכן]

איני יודע מה כוונתך על תפיסתי לגבי התורה, היהדות, חז"ל, כו'. פרסמתי דברים בכל מיני במות, חלקם בעילום שם כביכול, וחלקם בשמי המלא. בכל מקרה, אני אישית לא מעניין, אני בסך הכל אדם פשוט, שמביע דעות חלקם מבוססות וחלקם לא, חלקם נכונות וחלקם לא. אם תרצה, אני כמו נהג מונית וירטואלי. מה שחשוב, זה תוכן הדברים. אם אתה חושב שיש טעם, אז יש לבחון מה שכתבתי ולראות אם יש בהם אמת. אם הם אמיתיים, מה טוב, ואם הם לא אמיתיים, אז אין אלו אלא עוד ברבורים של עוד אדם אחד מני רבים שמשלה את עצמו שיש טעם לפרסם את דבריו ברבים.

[אדם קדמאה]

איני יודע מה כוונתך על תפיסתי לגבי התורה, היהדות, חז"ל, כו'. פרסמתי דברים בכל מיני במות, חלקם בעילום שם כביכול, וחלקם בשמי המלא. בכל מקרה, אני אישית לא מעניין, אני בסך הכל אדם פשוט, שמביע דעות חלקם מבוססות וחלקם לא, חלקם נכונות וחלקם לא. אם תרצה, אני כמו נהג מונית וירטואלי. מה שחשוב, זה תוכן הדברים. אם אתה חושב שיש טעם, אז יש לבחון מה שכתבתי ולראות אם יש בהם אמת. אם הם אמיתיים, מה טוב, ואם הם לא אמיתיים, אז אין אלו אלא עוד ברבורים של עוד אדם אחד מני רבים שמשלה את עצמו שיש טעם לפרסם את דבריו ברבים.

ידידי היקר המסתתר בשפריר חביון, הודאי שמו כן תהלתו, אנסה להסביר לך איפה הבעיה:
הדברים שאתה אומר אינם הערות עניניות שניתן להתייחס אליהן לגופה של הערה ותו לא
אתה מדבר בהכללות, ובא בשם דברים 'מקובלים' שהם טובים, לעומת 'לא מקובלים' שהם בעייתיים
אתה מדבר על כך שהציבור צריך לקום ולהגיד את האמת וכו'
חברים מנסים לרמוז לך, שאתה לא בדיוק מייצג את ה'מקובל' וגם לא את ה'ציבור', הדברים שכתבת בבמות שונות בשמות שונים הם לפעמים חריגים ומוזרים ו'לא מקובלים', והעובדה שכתבת לפעמים בשמך האמיתי, לא עוזרת למי שקורא את דברי 'תוכן', ולא יודע מי הוא
אם באמת אתה בא בשם מה שמקובל, ויוצא בתוכחה ציבורית לאנשים, סוג של הכרזת מלחמה (בפעם הקודמת כתבת משהו על הרב פייבלון ש'סר צילו', ושאתה רוצה לחסום את דרכה של קבוצה מסויימת, ועוד הרבה קריאות מלחמה ו'מי לה' אלי' נמלצות שיצאו ממקלדתך ואין הפנאי בידי לגגלם ולחפשם כרגע), חשוף נא את שמך המפורש ואת המקומות בהם כתבת את דעותיך במשך שנים, אנשים יוכלו לראות האם באמת אתה מייצג את 'המקובל' ומבין אותו כמו שמבינים אחרים, והאם יש צידוק להכרזות המלחמה שלך.
מה שנראה למי שמנסה לעקוב אחריך, הוא שאתה סותר את עצמך באופן מאד חריף, כשמתחשק לך אתה יוצא למלחמות בשם ה'מקובל', וכשמתחשק לך אתה מתקיף את אותו המקובל וסוטה ממנו באופן בולט, במקום אחד אתה תוקף חשיבה עצמאית, ובמקום אחר אתה מקצין חשיבה עצמאית עד לקצה. אין מתפקידינו ליישב סתירות בדבריך, אבל זה חשוב כדי להבין איך להתייחס לדברים שלך. גם הביטול העצמי כביכול שאתה מחצין כל פעם שהדברים שלך מושכים אש (מעניין למה?), לא מראה על איזו ענוה, אלא על סוג של אי לקיחת אחריות, בריחה מהתמודדות עם עצמך, ועוד מושגים מתורת הפסיכולוגיה הארורה. אדם שמבטל את עצמו ואת דעתו כ"כ, לא יוצא שוב ושוב להילחם נגד אחרים במלים גדולות.
אני באופן אישי מעריך את האנשים שבאים בשם ה'מקובל', כי אכן בחשיבה עצמאית יש סיכון. אבל כל זאת כשהם באמת באים בתמימות ואומרים: אני למדתי אצל ראש ישיבה פלוני, ומשגיח פלוני, ולא מעוניין לקבל חשיבה עצמאית שסוטה ממה שקיבלתי מרבותי, יכול להיות שזה מעניין, יכול להיות שיש להם טיעון משכנע, אבל בעיני מה שקיבלתי מרבותי והגבולות שלי יותר חשובים. זו טענה לגיטימית צודקת ומכובדת. אבל 'לא קונה את זה' כשזה מגיע מאנשים שלא באמת חושבים בצורה כזו, הם כן עצמאיים, אלא שהם רוצים להתקיף מישהו, ואז נזכרים ב'מקובל'. זו צביעות, ושקרא לא קאי. יש גם הבדל באופן ההתקפה, הראשונים לא הולכים אליך הביתה כדי לשרוף אותו, הם אומרים: אל תכניס את זה לישיבות, אולי לך זה טוב, לי ולילדים שלי זה לא טוב. האחרונים יבואו אליך הביתה לשרוף אותו, כי המטרה שלהם זו מלחמה, וה'מקובל' לא מעניין אותם. לכן מצוי שהם ממציאים בכלל ה'מקובל' גם שצריכים להשתולל ברחובות ולשרוף בתים של אחרים...
"ר' שך" לא היה מחזיק ניקים בפורומים שונים, הוא יצא בשמו ובסמכותו, ואמר, אני לא מבין חכמות, אני קיבלתי מרבותי איך מנהלים ישיבות, ואני דורש שהישיבות שתחת מרותי יתנהלו בצורה הזו ולא ישנו. זה מסר מאד חזק וחשוב. אבל הזכות הזו לא עוברת בירושה לכל מי שיש לו ניק באיזה מקום ומתחשק לו להיכנס במישהו שלא בא לו בטוב.

[אדם קדמאה]

לאור דברי הרב תוכן שליט"א, הנאמרים בטוטו"ד, היייתי רוצה לשמוע דעתו על דברי חכם אחד שכתב בעבר כך:
...

אתה רוצה ביאור לדבריו מילה במילה, או שיש לך משפט מסוים שדרוש לך הסבר?

הראיס מחק את הלינק אבל שכח למחוק בציטוט...

ארצה בהחלט ביאור, האם לא נכון שבגישתך למי שחושב אחרת ממך, אתה מציית לכל ארבעת הקריטריונים שמנה שם אותו החכם
א. אתה מציג בטחון אבסולוטי בצדקת דרכך
ב. אתה מציג אמונה אבסולוטית שכל מי שלא הולך בדרכך הוא רע
ג. אתה מציג תסכול ולחץ ודרישות נוקשות...
ד. אתה מציג אמונה שכל אמצעי כשר להשיג את המטרה



מה הבעיה פשוט לשטוח את משנתך במה שטוב וראוי ויפה שיהיה, ומרוב טובה ויפיה של משנתך בודאי היו בני אדם משתגעים ומתלהטים אחריה?? למה תמיד אתה מציג רק את הסיבה שאחרים הם רעים ונוראים והשיטות האחרות מפחידות. פשוט תציע את השיטה היפה והטובה שלך, והיינו לך כולם לעבדים, והים הגדול הוא יהיה משרתך ונשא את הכלים אחריך לבי מסותא, והגלים הגדולים ישאו שולי גלימתך, והרוחות הטובות הן ינטלוך וינשאוך, ודגל לבן יתנו על ראשך, וראו כל עמי הארץ ויראו ממך!

[מתהלך]

איני יודע מה כוונתך על תפיסתי לגבי התורה, היהדות, חז"ל, כו'. פרסמתי דברים בכל מיני במות, חלקם בעילום שם כביכול, וחלקם בשמי המלא. בכל מקרה, אני אישית לא מעניין, אני בסך הכל אדם פשוט, שמביע דעות חלקם מבוססות וחלקם לא, חלקם נכונות וחלקם לא. אם תרצה, אני כמו נהג מונית וירטואלי. מה שחשוב, זה תוכן הדברים. אם אתה חושב שיש טעם, אז יש לבחון מה שכתבתי ולראות אם יש בהם אמת. אם הם אמיתיים, מה טוב, ואם הם לא אמיתיים, אז אין אלו אלא עוד ברבורים של עוד אדם אחד מני רבים שמשלה את עצמו שיש טעם לפרסם את דבריו ברבים.

האדם (או עכ"פ אני) אינו מחשבון היכול לקחת כל טקסט, לנתח אותו אם הוא נכון ולשבץ אותו במשבצת מסוימת במחברת החשבון.
כאשר אני שומע את אותה דעה משני אנשים, והרקע של הדעות והתפיסות של כל אחד מהם שונה, הדעה עצמה מתפרשת אחרת. הרעיון יושב על המצע של כלל האישיות והתפיסות של אומרו.
כאשר אני שומע מכת"ר הגיגים כל כך משמעותיים בקשת רחבה של נושאים חשובים מאוד, המובעים בצורה חדה, אני מעוניין לראות יותר את ההיקף, להבין מהיכן מגיעה השיטה, לתפוס את המכלול.

[תוכן]

איני יודע מה כוונתך על תפיסתי לגבי התורה, היהדות, חז"ל, כו'. פרסמתי דברים בכל מיני במות, חלקם בעילום שם כביכול, וחלקם בשמי המלא. בכל מקרה, אני אישית לא מעניין, אני בסך הכל אדם פשוט, שמביע דעות חלקם מבוססות וחלקם לא, חלקם נכונות וחלקם לא. אם תרצה, אני כמו נהג מונית וירטואלי. מה שחשוב, זה תוכן הדברים. אם אתה חושב שיש טעם, אז יש לבחון מה שכתבתי ולראות אם יש בהם אמת. אם הם אמיתיים, מה טוב, ואם הם לא אמיתיים, אז אין אלו אלא עוד ברבורים של עוד אדם אחד מני רבים שמשלה את עצמו שיש טעם לפרסם את דבריו ברבים.

האדם (או עכ"פ אני) אינו מחשבון היכול לקחת כל טקסט, לנתח אותו אם הוא נכון ולשבץ אותו במשבצת מסוימת במחברת החשבון.
כאשר אני שומע את אותה דעה משני אנשים, והרקע של הדעות והתפיסות של כל אחד מהם שונה, הדעה עצמה מתפרשת אחרת. הרעיון יושב על המצע של כלל האישיות והתפיסות של אומרו.
כאשר אני שומע מכת"ר הגיגים כל כך משמעותיים בקשת רחבה של נושאים חשובים מאוד, המובעים בצורה חדה, אני מעוניין לראות יותר את ההיקף, להבין מהיכן מגיעה השיטה, לתפוס את המכלול.

אז במקרה הזה, אני מודיע לך חד משמעית שאין לדעות אלו על מה להתבסס. איני ת"ח, ואיני מיוחד במעלה כל שהוא. אני בסך הכל נהג מונית, לא פחות ולא יותר. אם מתאים לך לבחון את הדעות על בסיס התוכן, תבחן, אם אתה חושב שאי אפשר להבין דעה מבלי להיות בטוח שהאדם המביע אותם הוא בר הכי, אז כמו שאמרתי אני לא בר הכי בשום צורה ובשום דרך.

[תוכן]

הדברים שאתה אומר אינם הערות עניניות שניתן להתייחס אליהן לגופה של הערה ותו לא...

אתה צודק, בקרוב בל"נ אפרסם ביקורת עניינית יותר. התגובה באשכול הזה נכתבה באופן כללי, כמענה לניסיון של הרב ח. רוזנברג לקדם בית מדרש מסוים.

אם אני סותר את עצמי, יכול להיות שאכן כך. ויכול להיות שהסתירה רק מדומה. איני רואה טעם לדון בדברי יותר מדי, אבל אם אתה רוצה, אתה יכול להצביע על סתירות בדברי, ואו שאיישבם, או שאגיד ששיניתי את דעתי, או שאחשוב שוב.

כל השאר אין אני רואה טעם להתייחס. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, אם דרכי נכונה, אז אנשים יעריכו, ואם דרכי לא נכונה, אשלם את המחיר, ותו לא מידי. אחזור שוב, אני אישית לא מעניין. כמו שאמרתי אין ספור פעמים, אין אני רואה את עצמי בעל מעלה כל שהוא, שאנשים יתייחסו לדברי על בסיס מי שאמרם. כל הדברים שאני אומר, הם אך ורק על דעת מה שהם מכילים ללא שום קשר למי אמרם. אם אנשים רוצים להתייחס, זכותם, לא רוצים להתייחס, גם זכותם. רוצים להסכים, זכותם, לא רוצים להסכים, גם זכותם. רוצים להשמיץ, זכותם, לא רוצים להשמיץ, אני אכיר טוב. רוצים לדון בצורה עניינית, אשמח לשתף פעולה, רוצים לדון בצורה אישית, אני לא פה.

ולך ולכל אשר לך שלום.

[שומע ומשמיע]

הרב 'תוכן' אמרתי לך את זה כבר פעם. אתה לא כל כך מענין ולו מהסיבה שאי לי מושג מי אתה, אתה מצליח אבל ליצור אש ואווירה בפורום, וזו אש מעצבנת ולא ברור לאיפה היא מכוונת. אתה שולח הודעות מפחידות עם איומי מלחמה, ואחרי זה נסוג אחור בזה שאין לך זמן, או שאתה לא עונה ישירות.

למשל באשכול על 'מוריה' כתבתי לך שרצקר לא כתב את מה שאמרת שהוא כתב, ולא התמודדת בכלל האם הוא כתב או לא.

חנוך רוזנברג הראה שהבאת ציטוט חלקי, ומשפט אחרי הוא כותב בפירוש שהוא לא בא לומר את מה שאתה אומר בשמו, ולא הגבת לזה ישירות. מחמת כך הוא פרש מהדיון, והסביר למה הוא פורש. ואתה הגבת שאתה לא מבין מה הוא רוצה 'אסור לבקר אותו'?

לסיכום: אתה לא מגלה את אמריקה שיש בציבור אנשים שמחדשים אמירות לא מקובלות, וגם אמרת את זה מספיק, וגם הם לא אומרים שהם לא מחדשים.
אם אתה רוצה לדון על הדברים תדון, אבל לכתוב על אנשים דברים חריפים, ולאיים במלחמה, ואחר כך לכתוב שאין לך זמן ואתה לא בדיוק מכיר אותם, ושאי אפשר לדון ענייני... זה נמאס כבר.
בלי נדר זו הודעתי האחרונה העוסקת בהתקוטטויות הנ"ל.

[שומע ומשמיע]

הצד השוה שבין שלשה גאונים אלו, כל אחד לפום דרגא דיליה, הוא, שהם או הגישה שניסו להנהיג לא היו מקובלים על הציבור החרדי הרחב. ודין גרמא, שגם גישת הרב פייבלזון עצמו אינו מתקבל. אכן היו לכל אחד מהגאונים הנ"ל תלמידים רבים, אבל בדרך כלל, תלמידיהם ינקו ממקורות רבים, כך שהשפעת האחד שפעל בקצה התאזן מהשפעת השני שפעל במרכז. מה שאין כן אצל הרב פייבלזון שינק רק מהקצוות ולא מהמרכז. במקום שר' פייבלזון ישתבח ברבותיו, היה ראוי שישאל את עצמו, איך זה שכל רבותיו היו אנשים שלא התקבלו על הכלל.

הייתי מעדיף לא לכתוב את הדברים הנ"ל, אבל מול הנסיונות החוזרות ונשנים של קבוצה מאד מסויימת להפוך את דרכם השנויה במחלוקת, לדרך מקובלת ומרכזית, צריך שיקום אחד שיאמר את האמת ללא כחל וללא שרק. אמרתי את זה בעבר, ואני חוזר ואומר את זה שוב, ככל שהקבוצה הזו תמשיך בנסיונותיה לפרסם תורתה וגישתה הבעייתית מאד, כך, זה לעומת זה, יקומו אחרים ויגידו את האמת כפי שהם מכירים אותה. כמו שזכותם לפרסם, כך זכותם של אחרים לבקר, ולא תהא כהנת כפנדקאית?! ושלא יחשבו לרגע, שבמשא הכפשות והתקפות אישיות, אמיתיות ונכונות ככל שיהיו, יצליחו להשתיק את הביקורת.

בחברה נורמלית, היתה קיימת אפשרות לנהל דיון זה ברוח טובה ועניינית, אבל פה בארץ הקדש, ובפרט בציבור החרדי, כל ויכוח ענייני ככל שיהיה הופכת במהירות הבזק לאישי. ועל דעת זה ועל אעפ"כ הדברים צריכים להאמר. רק שאני מקבל על עצמי בל"נ, שבמדה שיתפתח דיון בנושא זה, אענה רק לאלו שמדברים לענין, וגם זה כפי מסת הפנאי, כי בימים אלו אין עיתי איתי כלל מרוב טרדות וצרות, וכדכתיב, כל ימי עני רעים.

בידוע שכבר בפולמוסין העתיקין על המורה נבוכים ועל ספרי רמח"ל זצ"ל, היה זה מהטיעונים המרכזיים: "לא מקובל".

מה לנו לייגע מוחנו בשאלות זוטרות הנוגעות למהות השיטה, לדון על הנחות היסוד שלה ועל דרכה, ושאר ירקות. הן עילת העילות לפסילתה של שיטה ניצבת מול עינינו בגלוי:
"לא מקובל".

זו אכן טענה חזקה, כי אנחנו בנויים על מסורת. אפשר להתמודד איתה אבל זו טענה גדולה.

[מתהלך]

אז במקרה הזה, אני מודיע לך חד משמעית שאין לדעות אלו על מה להתבסס. איני ת"ח, ואיני מיוחד במעלה כל שהוא. אני בסך הכל נהג מונית, לא פחות ולא יותר. אם מתאים לך לבחון את הדעות על בסיס התוכן, תבחן, אם אתה חושב שאי אפשר להבין דעה מבלי להיות בטוח שהאדם המביע אותם הוא בר הכי, אז כמו שאמרתי אני לא בר הכי בשום צורה ובשום דרך.

הנקודה היא לא לתת הערכה לדעה שלך לפי מה שאתה או לפי מה שאתה לא.
הנקודה היא לראות את הדעה כחלק ממכלול מה שאתה אומר. אמירה נקודתית ועוד אמירה נקודתית ועוד אמירה נקודתית, בפרט כשהן מהותיות מאוד, מורכבות מאוד וחדות כתער, אינן מספיקות כדי לשכנע. צריך לראות את התמונה המלאה.

[ח. רוזנברג]

התגובה באשכול הזה נכתבה באופן כללי, כמענה לניסיון של הרב ח. רוזנברג לקדם בית מדרש מסוים.

ביום גורלי כזה של המגבית עבור ביהמ"ד של הרב פייבלזון, אין כמו הדברים שלך כדי לקדם את ביהמ"ד ואת תורת הרב.
אשריך ר' תוכן!