הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' מאי 13, 2019 8:46 pm
להלן דברים שכתבתי בעבר:
"לא אתחלתא כ''א סיפא".
חזיון פלאים.
מדינת היהודים שהוקמה באר"י לרבות קיומה המתמשך חרף כל האויבים הצרים סביבותיה, כמו גם קיבוץ הגלויות של עמ"י מכל קצוות תבל, הינם פלא שמיימי מרטיט לב, ממש כבשי דרחמנא של בורא כל המוביל את מהלכי המטהיסטוריה. 2000 שנה חיכתה לנו אר"י בשממונה כהבטחתו ית' בתורתו. 2000 שנה בהם התקיים בנו "ובגויים ההם לא תרגיע" ככתוב בתורתו, ועוד ועוד, דבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם. והנה גם נבואת קיבוץ הנידחים לאר"י ופריחתה המתחדשת אט אט שבה ומתממשת כנגד עינינו הנדהמות. אם היית מספר ליהודי בן המאה התשע עשרה למניינם על חזיון הפלאים הזה הוא היה מניד לך בראשו (אמנם ציפייה לימות המשיח היתה תקועה בליבותיהם, אלא שזה גופא, חזיון כזה היה בעיניהם נכון רק לימות המשיח).
עצם העובדה שליהודים ברחבי העולם ישנה 'כתובת', היא חסד הבורא. לא רחוקים מאיתנו הימים בהם יהודים נרדפים ברחבי תבל היו פונים בתחנונים לארצות אחרות שיואילו לקבל אותם לארצם ולהצילם בכך מפני חמס אויביהם, ונענים בטריקת דלת, צעקה הנערה ואין מושיע לה.
אל לנו להתעלם מהפלא הגדול והנשגב הזה, אדרבה, עלינו להביט נכחו ולחזק מוסרותינו באמונת אומן בהתגשמות כל דברי נביאינו על אחרית הימים, הקב"ה כרת ברית עם אבותינו, בוא יבוא לא יאחר.
ומאידך?
אמנם כן, איך יתעלם יהודי יר"ש מחילול ה' הנורא: מדינת יהודים בארץ ה' אשר באופן מוצהר איננה כפופה לחוקת התורה, אדרבה, היא מכריזה בריש גלי על אי כפיפותה לחוקת התורה. בארץ ה' אשר פולטת מתוכה את החוטאים, בארץ אשר יעודה הנצחי הוא להיות מדינת התורה, מדינת עם ה', והנה באים בני עם ה' בכבודם ובעצמם ומקימים בה מדינה חילונית, ייעף העט וילאה הקולמוס מלתאר את גודל הביזיון והחרפה, את חילול שם שמים הנורא. ותבואו לארצי ותטמאו את מקדשי?
כיצד יתכן שיהודים יר"ש מעלים על דעתם להזדהות עם מדינה שמעצם הגדרתה כמדינה חילונית הינה מדינת חילול ה'? כיצד ניתן להזדהות עם מדינת הבגידה הנוראה במטהיסטוריה של עמ"י? עם מדינת הבגידה הנוראה בה' ובתורתו? הלא כל כמה שנאריך לתאר יפעת הנס הכביר של התקומה באר"י מאז חורבן שואת יהודי אירופה, תגדל מנגד כהנה וכהנה חרפת הבגידה והחילול.
מדינה חילונית לעולם איננה ראויה להיקרא לא 'מדינת ישראל' ולא כנסת ישראל'. אי"ז מדינה יהודית, לכל היותר 'מדינת יהודים'.
וכיצד ניישב את הסתירה?
לשונו הזהב ומתק שפתיו של אור העולם רבינו החזו"א נ"ע גם עתה עומדת הכן לעזרתינו: "לא אתחלתא דגאולה, כ"א סיפא דגלותא".
הוי אומר: תנועת יהודים אשר כמעט כל ראשיה ומוביליה בוגדים במסורת אבותיהם, יהודים המסיתים ומדיחים את הצפיעים והצפיעות מעל ה' ותורתו, אף אם עשו למען בניינה של ארץ ה' וקיבוץ בניה, ואף אם אכן נאמין שטובת עמם היא שעמדה לנגד עיניהם (ולא הרצון להדיח את עמם מעל ה' כאשר אר"י משמשת קרדום לחפור בו את מימוש חפצם בבניין מודל "היהודי החדש"), יהודים המקימים באר"י מדינה חילונית אשר בהגדרתה ובמהותה איננה כפופה לחוקת התורה, כל אלה ועוד אינם יכולים חלילה להיקרא 'גאולה'. לא 'גאולה' היא זאת, כ"א 'גלות', גלות עמוקה פעורה עד מעמקי תהום.
אבל כאשר גם בתוככי הגלות הזאת אנו נחשפים לחזיון פלאים של יד ה' המובילה את קיבוץ הנידחים ואת בניין הארץ החומרי, כמו גם קיומה המתמשך של המדינה ונצחון מלחמותיה בין שבעים זאבים, יד ה' המובילה את תקומתם מעפר של היכלי התורה (וכדברי הר"ש ספראי, למרות המדינה, בוודאי לא בגללה), יד ה' המובילה את התרבותם של יראי ה' ועמידתם על רגליים איתנות (על אפם ועל חמתם של מייסדי המדינה), ועוד ועוד, הרי שעלינו להתבונן ולהתענג על הארת פניו של ריבון העולמים המזכיר לנו שלא נשכחנו חלילה בגלותינו, ואדרבה, הוא ית' מובילנו לקראת יעודינו הנצחי כעם ה' בארץ ה' המונהגת עפ"י אמונת ותורת ה' והמפיצה את אור ה' לכל העולם וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, עוד יגיעו הימים בהם נהיה 'אור לגויים' במשמעות האמיתית של המושג, לא מעצמת היי-טק כ"א מעצמת חיי הרוח, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
הלא גם את הגלות ה' מנהיג, לא רק את הגאולה. ואת הגלות ה' מנהיג אט אט לקראת סופה, לקראת התגשמותם המלאה של דברי הנביאים, אחד מהם לא יחסר. ואם כתב הרמב"ם שגם באמונת הנוצרים והישמעאלים השתמש הבורא ית' כאבני דרך בתהליך הארוך המביא את הבריאה אל הימים בהם יהיה ה' אחד ושמו אחד (שאמונת הנוצרים קידמה מעט את האנושות מע"ז עץ ואבן לע"ז בשיתוף, ואמונת נביא השקר הישמעאלי קידמה את האנושות צעד נוסף מע"ז בשיתוף לאמונת קל אחד), א"כ אע"פ שאמונותיהם שקר, עבירה וגלות הדעת, ואסור חלילה לסייע בידם בהפצת חטאם, הרי שהבורא ית' "השתמש" בהם להנהגת הייחוד, וא"כ גם בפושעי ישראל שוגגין ואף מזידין, משתמש קוב"ה להנהגת ייחודו ולקירוב קץ משיחו, גם מדינת ישראל היא אבן דרך חשובה ובלתי ניתנת להתעלמות לקראת התגלות ה' ואחרית הימים, ואעפ"כ אסור היה לנו להתחבר עימם כאחד בפעולתם, "ואל תתחבר לרשע" שנינו. ובהדי כבשי דרחמנא למה לך.
נ"ב:
אמנם מקובל בשם מרנא הרב שך זי"ע שאין בינינו ובין סאטמר אלא האסטרטגיה. בכ"ז דומני שהוא זי"ע כיוון על העניין הכללי של דחיית הציונות והמדינה היות שהושתתו על אדני האפיקורסות והונהגו ע"י מרשיעי ברית.
עם זאת, סאטמר מאמינים שכל מעשה תקומת המדינה ובניינה כמו גם נצחון מלחמותיה הינם מעשה השטן והסט"א, מבחינתם, הניצחון הניסי להפליא של 'ששת הימים' היה מעשה הסט"א. ולא כן היתה עם רבותינו, שראו את המדינה ומלחמותיה כמעשה ה', כניסיון מאת ה' וככבשי דרחמנא המנהיג אותנו גם בתוך גלותינו, אמנם המדינה אינה חיובית מצד עצמה, בהיותה מדינת חילול ה' חילונית, ואעפ"כ גם היא מעשה ה' המנהיג אותנו אט אט בגלותינו, היא ניסיון מאת ה' (כמו שכתב מרן הרב שך זי"ע במכתביו "נס" מלשון ניסיון כדאי' ברש"י) הילכו בתורתי אם לא, יש בה בוודאי הרבה רע, אבל יש בה גם לא מעט טוב מהארת פני ה' המקדם אותנו בתהליך האלוקי המתמשך לקראת יום ה' הגדול והנורא. ביטויים בנוסח "מעשה שטן וסט"א" לא עלו על דל שפתותיהם של רבותינו בהקשר הזה. הן הגרמ"ש שפירא והן רבינו מוהר"ש וולבה זללה"ה העידו ששמעו באוזניהם מרבינו הגרי"ז מבריסק זי"ע את הביטוי "חיוך מאת ה'" (שמייכעל) אודות נס תקומת המדינה, והם העידו שהם שמעו זאת ממנו בהקשר החיובי של המושג, הוי אומר הבזק של הארת פנים מאת ה' לעמו הדווים והסחופים. אי"ז אומר שהגרי"ז חשב שמותר היה עפ"י הלכה להקים את המדינה, שכן כידוע דעתו בזה היתה לאיסור . אלא, שבסופו של דבר, עצם העובדה שמבוקשם של היהודים יושבי הארץ עלה בידם, שלא כדרך הטבע, עם נצחון המלחמה הפלאי נגד כל מדינות ערב הסובבות אותנו, הרי שהנס הפלאי הזה היה הארת פנים של ההשגחה העליונה (ולא 'מעשה שטן' חלילה), אף שהכרזת המדינה לכשעצמה היתה אסורה לדעתו עפ"י ההלכה (מפאת שפיכות הדמים שהיתה כרוכה בכך, גם אם המדינה היתה מתנהגת עפ"י התורה).
יתירה מזאת, דומני שסאטמר שללו מעיקרא באופן עקרוני עליה המונית של יהודים לאר"י קודם ביאת משיח צדקנו, ולא כן היתה עם רבותינו, שראו את העליה הגדולה לאר"י כחיובית מצד עצמה כל זמן שאין בה סכנה לקיום התורה והמצווה.
נערך לאחרונה על ידי
פרנקל תאומים ב ב' מאי 13, 2019 8:50 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
