מחשבות כתב:בס"ד
ומנין לך שלא חזר בו במהד"ב? לפי הסיפור חייבים לומר שבזקנתו הוא החכים יותר וכי לא פשוט שמעשה רב דוחה תשובה מפורשת?
מלבב כתב:מחשבות כתב:בס"ד
ומנין לך שלא חזר בו במהד"ב? לפי הסיפור חייבים לומר שבזקנתו הוא החכים יותר וכי לא פשוט שמעשה רב דוחה תשובה מפורשת?
במציאות זה יתכן, אבל להלכה לא דוחים תשובה מפורשת מפני מעשה רב, כי לאו מר בר רב אשי חתים עלייהו.
הכתב והמכתב כתב:מענין שבשאר דברים הנוגעים לאיסורי מיתה וכריתות לא מצאנו את התעשייה הזאת להמציא שהאחרונים חולקים על הראשונים ולהביא סיפורים לגבב קולות על גבי קולות וכו'.
אבל כאן לגבי שיטת ר"ת חברו להם כמה גורמים עלומים משכילים ופורקי העול שהחליטו להכשיל את כל הציבור באיסור דאורייתא והצילחו להכניס דבריהם בתוך ספרי הפוסקים האחרונים שיוציאו שבת קודם שיטת ר"ת, ושום אחד מגדולי ישראל לא שם לב לזה והכריעו כמוהם וכו' וכו'
אני מתחיל לפחד שכל ענין הפרוזבול הוא גם קנוניא שהצליחו להכניס אותו המצנזרים בש"ס, וכן היתר אכילת חלב אחר 6 שעות ולא יותר, וכן כל המושג הזה של ביטול בשישים אני חושב שזה התחיל אחרי זמן הדפסת הש"ס שחברו להם כמה קלי דעת ופורקי עול והכניסו את זה בכל המהדורות (לפני שהודפסו ספרים זה לא הופיע בשום מקום), ואחר כך אף אחד לא עלה על זה שאין בזה שום הגיון וא"א לנהוג כן
הכתב והמכתב כתב:א. כשטוענים שאחרי 72 דקות חושף מוחלט, אתם טוענים שאנחנו לא רואים טוב ופעם ראו יותר טוב ובכלל יש היום ערפילים וכו'.
ב. מאידך אתם משתמשים בראיה שלנו דוקא להוכיח שאי אפשר לראות כוכבים אחרי 18 דקות מהשקיעה. מה הולך פה?
דרך אגב הובא לעיל תצפיות שנעשו בימינו בהם ברוב הימים נצפו יותר מ3 כוכבים לפני 18 דקות. רק שלא אביתם לסמוך עליהם אז אל זה נחזור לשאלה שלכם 'איך אפשר להקשות על ר"ת מצד המציאות' ?
מלבב כתב:הכתב והמכתב כתב:א. כשטוענים שאחרי 72 דקות חושף מוחלט, אתם טוענים שאנחנו לא רואים טוב ופעם ראו יותר טוב ובכלל יש היום ערפילים וכו'.
ב. מאידך אתם משתמשים בראיה שלנו דוקא להוכיח שאי אפשר לראות כוכבים אחרי 18 דקות מהשקיעה. מה הולך פה?
דרך אגב הובא לעיל תצפיות שנעשו בימינו בהם ברוב הימים נצפו יותר מ3 כוכבים לפני 18 דקות. רק שלא אביתם לסמוך עליהם אז אל זה נחזור לשאלה שלכם 'איך אפשר להקשות על ר"ת מצד המציאות' ?
הסיבה שלא רואים טוב זה בגלל האורות החזקות שיש בזמנינו, ואפילו בזמנם בתוך העיר לא היה ניכר האור שיש בשמים בקצה המערב בתוך העיר כמו שכתב המהרי״ל הובא דבריו בדרכי משה בהלכות תפילת המנחה, אבל ב18 דקות אחרי השקיעה אדם רגיל לא רואה כוכבים אפילו רחוק מהעיר כמו שמעידים כמה אחרונים שגם בזמניהם לא ראו.
ועיקר הבעיה עם התצפיות זה א. שכל מי שעשה תצפיות רואה משהו אחר אז כנראה שהרצון וההתאמצות לראות גורם לדמיין ראיה, ב. גם אם זה אמיתי כנראה שכל יום בשנה גם בימים בינוניים זה נראה בזמן אחר, והרי הגאונים והגר״א כותבים שמיד אחרי בין השמשות דרבי יהודה מתחיל בין השמשות דרבי יוסי והיא כהרף עין, ג. הרי הגאונים כותבים שתי כוכבים בינונים שנראים רק לאחר השקיעה נראים כבר שתי דקות אחר השקיעה, ודבר כזה לא נראה בשום תצפיות, ד. הרי הגר״א כותב שכוכבים קטנים הם אלו שנראים אחרי תשעים דקות מהשקיעה כשיש כבר חושך מוחלט בשמים וצריך בקיאות גדולה לדעת אלו הם כוכבים הבינונים ולכן צריך לחכות לקטנים, הרי שלא על אלו הכוכבים שראו עורכי התצפיות דיברו.
ביני עמודי גרסי כתב:מלבב כתב:הכתב והמכתב כתב:א. כשטוענים שאחרי 72 דקות חושף מוחלט, אתם טוענים שאנחנו לא רואים טוב ופעם ראו יותר טוב ובכלל יש היום ערפילים וכו'.
ב. מאידך אתם משתמשים בראיה שלנו דוקא להוכיח שאי אפשר לראות כוכבים אחרי 18 דקות מהשקיעה. מה הולך פה?
דרך אגב הובא לעיל תצפיות שנעשו בימינו בהם ברוב הימים נצפו יותר מ3 כוכבים לפני 18 דקות. רק שלא אביתם לסמוך עליהם אז אל זה נחזור לשאלה שלכם 'איך אפשר להקשות על ר"ת מצד המציאות' ?
הסיבה שלא רואים טוב זה בגלל האורות החזקות שיש בזמנינו, ואפילו בזמנם בתוך העיר לא היה ניכר האור שיש בשמים בקצה המערב בתוך העיר כמו שכתב המהרי״ל הובא דבריו בדרכי משה בהלכות תפילת המנחה, אבל ב18 דקות אחרי השקיעה אדם רגיל לא רואה כוכבים אפילו רחוק מהעיר כמו שמעידים כמה אחרונים שגם בזמניהם לא ראו.
ועיקר הבעיה עם התצפיות זה א. שכל מי שעשה תצפיות רואה משהו אחר אז כנראה שהרצון וההתאמצות לראות גורם לדמיין ראיה, ב. גם אם זה אמיתי כנראה שכל יום בשנה גם בימים בינוניים זה נראה בזמן אחר, והרי הגאונים והגר״א כותבים שמיד אחרי בין השמשות דרבי יהודה מתחיל בין השמשות דרבי יוסי והיא כהרף עין, ג. הרי הגאונים כותבים שתי כוכבים בינונים שנראים רק לאחר השקיעה נראים כבר שתי דקות אחר השקיעה, ודבר כזה לא נראה בשום תצפיות, ד. הרי הגר״א כותב שכוכבים קטנים הם אלו שנראים אחרי תשעים דקות מהשקיעה כשיש כבר חושך מוחלט בשמים וצריך בקיאות גדולה לדעת אלו הם כוכבים הבינונים ולכן צריך לחכות לקטנים, הרי שלא על אלו הכוכבים שראו עורכי התצפיות דיברו.
וסתם מעניין הדבר; תראה עד כמה הם מתאמצים להוכיח שיטה... בשעה שאנו רואים שכל הראשונים לא כתבו כך. ובמקום לנסות להסביר את שיטת הראשונים ולהתאימם עם המציאות הולכים ומחפשים ליישר עקומים.
כך שכבר אם היו מנסים ליישב את הראשונים - מזמן היו הדברים מסתדרים להם הרבה יותר טוב וחלק.
חבל חבל שלא חושבים ליישב עשרות ראשונים ומאות אחרונים ופוסקים. מפורסמים ביותר.
מצער וכואב הלב!
ביני עמודי גרסי כתב:לא הבנתי מה שאתה אומר, (את א' ו-ב') אם אפשר, הרחב יותר את הדברים.
בעניין הכוכבים, אלו מחקרים חלקיים, ולא נכונים רוב ככל ימות השנה. (עדיין יש עלי חוב באשכול האחר לבאר כל זאת, כעת, לא רואה פני לרכז את כל הנושא כי החומר בזה רב מאוד).
איך תסדר בלי שעון לדעת מתי מתחיל הלילה לברית למשל? אבל מדובר על יום בו אין את הכוכבים הללו? שהרי אולי עברו ה-18 דקות הללו וזה כבר לילה (כי אתמול בשעה זו הם כבר יצאו, ואפילו הם יצאו 17 דקות לאחר השקיעה למשל).
אז כעת מובן יותר למה קשה לסמוך על המחקרים והכוכבים הללו?
פשוט, כי רואים בוודאות שהמציאות לא הולמת את שיטת הגאונים.
ביני עמודי גרסי כתב:מלבב כתב:הכתב והמכתב כתב:א. כשטוענים שאחרי 72 דקות חושף מוחלט, אתם טוענים שאנחנו לא רואים טוב ופעם ראו יותר טוב ובכלל יש היום ערפילים וכו'.
ב. מאידך אתם משתמשים בראיה שלנו דוקא להוכיח שאי אפשר לראות כוכבים אחרי 18 דקות מהשקיעה. מה הולך פה?
דרך אגב הובא לעיל תצפיות שנעשו בימינו בהם ברוב הימים נצפו יותר מ3 כוכבים לפני 18 דקות. רק שלא אביתם לסמוך עליהם אז אל זה נחזור לשאלה שלכם 'איך אפשר להקשות על ר"ת מצד המציאות' ?
הסיבה שלא רואים טוב זה בגלל האורות החזקות שיש בזמנינו, ואפילו בזמנם בתוך העיר לא היה ניכר האור שיש בשמים בקצה המערב בתוך העיר כמו שכתב המהרי״ל הובא דבריו בדרכי משה בהלכות תפילת המנחה, אבל ב18 דקות אחרי השקיעה אדם רגיל לא רואה כוכבים אפילו רחוק מהעיר כמו שמעידים כמה אחרונים שגם בזמניהם לא ראו.
ועיקר הבעיה עם התצפיות זה א. שכל מי שעשה תצפיות רואה משהו אחר אז כנראה שהרצון וההתאמצות לראות גורם לדמיין ראיה, ב. גם אם זה אמיתי כנראה שכל יום בשנה גם בימים בינוניים זה נראה בזמן אחר, והרי הגאונים והגר״א כותבים שמיד אחרי בין השמשות דרבי יהודה מתחיל בין השמשות דרבי יוסי והיא כהרף עין, ג. הרי הגאונים כותבים שתי כוכבים בינונים שנראים רק לאחר השקיעה נראים כבר שתי דקות אחר השקיעה, ודבר כזה לא נראה בשום תצפיות, ד. הרי הגר״א כותב שכוכבים קטנים הם אלו שנראים אחרי תשעים דקות מהשקיעה כשיש כבר חושך מוחלט בשמים וצריך בקיאות גדולה לדעת אלו הם כוכבים הבינונים ולכן צריך לחכות לקטנים, הרי שלא על אלו הכוכבים שראו עורכי התצפיות דיברו.
וסתם מעניין הדבר; תראה עד כמה הם מתאמצים להוכיח שיטה... בשעה שאנו רואים שכל הראשונים לא כתבו כך. ובמקום לנסות להסביר את שיטת הראשונים ולהתאימם עם המציאות הולכים ומחפשים ליישר עקומים.
כך שכבר אם היו מנסים ליישב את הראשונים - מזמן היו הדברים מסתדרים להם הרבה יותר טוב וחלק.
חבל חבל שלא חושבים ליישב עשרות ראשונים ומאות אחרונים ופוסקים. מפורסמים ביותר.
מצער וכואב הלב!
הכתב והמכתב כתב:ביני עמודי גרסי כתב:לא הבנתי מה שאתה אומר, (את א' ו-ב') אם אפשר, הרחב יותר את הדברים.
בעניין הכוכבים, אלו מחקרים חלקיים, ולא נכונים רוב ככל ימות השנה. (עדיין יש עלי חוב באשכול האחר לבאר כל זאת, כעת, לא רואה פני לרכז את כל הנושא כי החומר בזה רב מאוד).
איך תסדר בלי שעון לדעת מתי מתחיל הלילה לברית למשל? אבל מדובר על יום בו אין את הכוכבים הללו? שהרי אולי עברו ה-18 דקות הללו וזה כבר לילה (כי אתמול בשעה זו הם כבר יצאו, ואפילו הם יצאו 17 דקות לאחר השקיעה למשל).
אז כעת מובן יותר למה קשה לסמוך על המחקרים והכוכבים הללו?
פשוט, כי רואים בוודאות שהמציאות לא הולמת את שיטת הגאונים.
א. הכל מחקרים חלקיים ולא ברורים ולא מובנים כי זה יכול בטעות להוכיח שיש כוכבים אחרי 18 דקות. ולכן מי שטוען כך הוא נגד המציאות. רק זה שיש כמה ימים בשנה שאפשר לראות איזהו שהוא פס דק באופק המערבי שבדרך כלל מעונן והפס הזה גם הוא קרוב מאוד לשחור אלא קצת פחות מכל הכיפה. וממעקבים שראיתי (-זה יהיה רק חלקי כמובן) גם את זה אי אפשר לראות רק כמה ימים. אבל זה מחקר ברור ומציאות וכל הסימנים של שבת התכוונו לזה עד כדי ך שזה כל כך פשוט שאי אפשר להבין מי שראה כוכבים לפני כן. הידד
ב. ועכשיו לשאלתך. מה אתה מתכוון לשאול איך אפשר להסתדר בלי שעון, לרבינו תם כן אפשר להסתדר בלי שעון? השאלה לא מובנת כלל כי באמת בימי חכמי חז"ל לא היה לכולם שעונים והוצרכו לסימנים. וחוץ מזה נתנו סימן של זמן שהוא ג' רבעי מיל, שנראה מי שיש לו שעון יכול לסמוך על זה אלא שנחלקו הראשונים מתי זה מתחיל.
ונכון, מי שאין לו שעון לא יסתדר עם ברית מילה. ולא עם שאר דברים ויהיה לו הרבה ספיקות כמבואר בתשובות להלכה מכל הדורות אודות ברית מילה.
ג. אתה שואל שיש ימים שרואים ויש ימים שלא וכו'. נכון, מדת האור משתנה לפי האופקים, ובכן גם לר"ת בימי ניסן ותשרי אין את אותה מדת חושך כמו בכל תקופת תמוז וטבת, ומה הועלת.
ד. למיטב ידיעתי בימים מעוננים לא יראות כוכבים גם לר"ת וההחכשכה לפי שיטתו תהיה הרבה מוקדמת, מה שלא מפריע לך, ואני לא יודע למה.
לסיכום. שנוי האופק בימי השנה הוא בעיה לכל הדעות, כי אם ננקוט זמן מסוים נצטרך להגיד שהוא רק לימי ניסן ותשרי וכו' גם לר"ת גם לגאונים, והנסיון להפיל את הבעיה על שיטת הגאונים כאילו לשיטת ר"ת בעצמו אין את אותה בעיה אינו אלא אחיזת עיניים.
אם יש לך הוכחות מצד ה'מציאות' (כמובן אם נשאל שאלות כאלה על רבינו תם כולם יקפצו שאי אפשר לקבוע את המציאות ולחלוק על הראשונים...) אז למען ההגינות תשתמש במציאות שגם מי שמבין שיש כאן מחלוקת ראשונים מסכים איתה. כי אם היא מציאות שרק מי שסובר שיש רק שיטת ר"ת מסכים איתה, אז אין כאן שום קשר למציאות
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 339 אורחים