חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

[עובר ושב]

אני ממליץ להפסיק את הדיון הרדוד הזה. אין חובה לענות על כל שטות.

[הפצת המעיינות]

כל אחד מתבקש למחוק כל הודעה שלו הראוי למחיקה
הרב עובר ושב מכובד בפתיחה
_
הרב חרסון הקדים את כולם

[עמקן]

ועל אף שהחסידים סיפרו תמיד שהוא היה באוניברסיטיה היקרתית ׳סורבון׳, למעשה לא אלא במקום קטן, ולא השתתף הרבה בשיעורים.

הרבי למד בסורבון. אחרי דויטש שאתה ניזון ממנו נעשו עבודות הרבה יותר מקיפות ויסודיות, וגם מצאו את הרישומים המקוריים. הנה כאן.

[/quote]
איפה כתוב ברשימה הנ"ל שזה מואינרסיטיה סורבון?

[סגי נהור]

איפה כתוב ברשימה הנ"ל שזה מואינרסיטיה סורבון?

אכן קושיא חמורה. בצד שמאל למעלה ניתן לראות את שם המוסד: Université de Paris.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

למה צריכים לאחוז את החבל משני ראשים? מצד אחד הוא באמת לא היה שם, ומצד שני המקום שהוא לא היה הוא האוניברסיטה היוקרתית

[עמקן]

איפה כתוב ברשימה הנ"ל שזה מואינרסיטיה סורבון?

אכן קושיא חמורה. בצד שמאל למעלה ניתן לראות את שם המוסד: Université de Paris.

האם אפשר להעלות תמונה ברורה. אצלי זה אינו קריא כלל, גם לא בהגדלה, כמו שאפשר לראות.

[התמים]

היו שותקים יותר ועושים יותר

פעם ראשונה שאני שומע שאנחנו לא עושים! גם השונאים מסכימים שכן עושים

אני לא מכיר את השונא שלך, אבל מדברים על ביטול היש, ועוד מתפארים בה. רצוי שהיו פחות עליו ורק מתנהגים בהביטול היש שעליו מתפארים

ועל גודל ה׳עשיה׳ שבחב"ד איני רואה מה להתפאר כלל. מאז ג׳ תמוז הכל ההתיישן אצלכם. אין שום חידושים, אין שום התקדמות. בכל עיירה שהייתי , יש שם בית חב"ד המחלקת בקושי לביבות בחנוכה ומנסה לגרור מנין לימים נוראים. אולי בכמות יש יותר שלוחים, אבל באיכות והיקף הפעילות, נראה שהכל מסתיים בכינוס השלוחים ואיזה איש זר יש שמביאים לדרוש להחמיא לכם.
ובשאר ענייני חב"ד חוץ משליחות, הכל נשתכח כבר שנים. תראה לי ׳תפלה חסידית׳ בנוסח שמספרים עליה על החסידים של פעם? בין כל אלו שהסתובבו בחב"ד בעולם, לא יתפלאו מהתפלה של החסידים.

יש לך רמה מדהימה, הן בחשיבה והן בעובדות
ואחרי זה הנך כותב על הלובאוויטשערס.

[סגי נהור]

איפה כתוב ברשימה הנ"ל שזה מואינרסיטיה סורבון?

אכן קושיא חמורה. בצד שמאל למעלה ניתן לראות את שם המוסד: Université de Paris.

האם אפשר להעלות תמונה ברורה. אצלי זה אינו קריא כלל, גם לא בהגדלה, כמו שאפשר לראות.

מצאתי בשבילך - מכאן:

סורבון.PNG (270.47 KiB) נצפה 11489 פעמים

[ליטוואק פון בודאפעסט]

היו שותקים יותר ועושים יותר

פעם ראשונה שאני שומע שאנחנו לא עושים! גם השונאים מסכימים שכן עושים

אני לא מכיר את השונא שלך, אבל מדברים על ביטול היש, ועוד מתפארים בה. רצוי שהיו פחות עליו ורק מתנהגים בהביטול היש שעליו מתפארים

ועל גודל ה׳עשיה׳ שבחב"ד איני רואה מה להתפאר כלל. מאז ג׳ תמוז הכל ההתיישן אצלכם. אין שום חידושים, אין שום התקדמות. בכל עיירה שהייתי , יש שם בית חב"ד המחלקת בקושי לביבות בחנוכה ומנסה לגרור מנין לימים נוראים. אולי בכמות יש יותר שלוחים, אבל באיכות והיקף הפעילות, נראה שהכל מסתיים בכינוס השלוחים ואיזה איש זר יש שמביאים לדרוש להחמיא לכם.
ובשאר ענייני חב"ד חוץ משליחות, הכל נשתכח כבר שנים. תראה לי ׳תפלה חסידית׳ בנוסח שמספרים עליה על החסידים של פעם? בין כל אלו שהסתובבו בחב"ד בעולם, לא יתפלאו מהתפלה של החסידים.

יש לך רמה מדהימה, הן בחשיבה והן בעובדות
ואחרי זה הנך כותב על הלובאוויטשערס.

בענין זה , של התקפות בלתי ענייניות, ובכללות ענין ׳הפסוק השני של שיר השירים׳, נשארתם בתקפכם

ותחשוב עוד רגע. שונאי חב"ד חושבים שאין שום סבה להתלונן על הירידה שלכם, שהם חושבים שהמצב בשנות המ"ם היתה בכי רע, ואם מתרחקים ממנה, מה טוב ומה נעים. מי שחושב שהיתה ירידה אחרי ג׳ תמוז איננו השונא שלכם.

[דרומי]

הרב ליטוואק, סתם סקרנות: בבית חבד בעירך בודפשט ביקרת?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

[*]

הרב ליטוואק, סתם סקרנות: בבית חבד בעירך בודפשט ביקרת?

פתחו אותו אחרי שעזבתי
אבל בלעיקוואד ביקרתי, ועדיין מחכים לאיזשהו פעולה מצדם. פעילותם מסתיימת בהתוועדות פעם בשנה בי"ט כסליו.

[הפצת המעיינות]

אן אייזענער ראיה!

[התמים]

[*]

הרב ליטוואק, סתם סקרנות: בבית חבד בעירך בודפשט ביקרת?

פתחו אותו אחרי שעזבתי
אבל בלעיקוואד ביקרתי, ועדיין מחכים לאיזשהו פעולה מצדם. פעילותם מסתיימת בהתוועדות פעם בשנה בי"ט כסליו.

אולי תבדוק בבית חב"ד מאה שערים, אין צורך
אנו לא מחסדים מתנגדים לך ובדוק בכל קהילה שאינה שומ"צ ואז תדבר
וכי מה יעשה הזה בליקווד? הנחת תפילין דרבנו תם ברחוב?

[ברוז]

[*]

הרב ליטוואק, סתם סקרנות: בבית חבד בעירך בודפשט ביקרת?

פתחו אותו אחרי שעזבתי
אבל בלעיקוואד ביקרתי, ועדיין מחכים לאיזשהו פעולה מצדם. פעילותם מסתיימת בהתוועדות פעם בשנה בי"ט כסליו.

אולי תבדוק בבית חב"ד מאה שערים, אין צורך
אנו לא מחסדים מתנגדים לך ובדוק בכל קהילה שאינה שומ"צ ואז תדבר
וכי מה יעשה הזה בליקווד? הנחת תפילין דרבנו תם ברחוב?

הוא ימצא כר פורה לפעילות גם אצל כאלו שבעבר הניחו תפילין דרש"י...
ראה כאן:
viewtopic.php?f=48&t=41160&p=474263&hilit=%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%93#p474263

[חרסון]

[*]

הרב ליטוואק, סתם סקרנות: בבית חבד בעירך בודפשט ביקרת?

פתחו אותו אחרי שעזבתי
אבל בלעיקוואד ביקרתי, ועדיין מחכים לאיזשהו פעולה מצדם. פעילותם מסתיימת בהתוועדות פעם בשנה בי"ט כסליו.

תודה על העדכון
יטופל בעז"ה בקרוב

[ליטוואק פון בודאפעסט]

זה שאתה מצמצם את פעילות השליחות להנחת תפילין ברחוב, היא חלק מההתיישנות. בזה מסתיימת הפצת המעיינות? האם זה גופא שיש ציבור ענק של בני תורה, ועדיין לא הצלחתם לקרב יותר מאיש אחד , אינה אומרת דורשני? ההתנגדות לחב"ד בארה"ב איננה מפלגתית, והייתם יכולים ללמד חסידות להרבה אברכים מבקשים, אבל צמצום הפעילות ללביבות והנחת תפילין, היא בעוכרכם.
ובסביבות לעיקוואד יש רבו רבבן יהודים חילונים. האם עומד מישהו עם תפילין במרכז הקניות להציע שם לאנשים להניח תפילין?

השליחות התרחקה מאד ממטרתה, ובאמת האדמו"ר מליובאוויטש היה מתלונן ג"כ הרבה ע"ז, שאין לו חיילים אמיתיים המבינים את המשימה ומוכנים להתעסק בה בשלימות.

ובזה שכהיום כל התוכן של חב"ד נתרוקנה לענין השליחות, אשר שאר הנקודות שהיה להם במשך כל השנים, לא תמצא אלא בסיפורים, יוצא שע"י התיישנות של השליחות נגמרת כל המעין, ועוד מעט לא יהיה מה להפיץ (השוואנצאנות תשאר, והשם חב"ד יישאר בעולם על ידו, אבל לא התוכן).

אני חושב שזה חבל, אולי שונאי חב"ד ישמחו בזה.

[סגי נהור]

ליטוואק יקירנו. לטעמי בפורום זה אין חפץ כלל בדיונים מהסוג שאתה מנסה לעורר. בשביל זה יש לך את קאווע שטיבל, ונדמה לי שבאידיש הונגרית (סוף סוף געווארענער) אתה מתבטא יותר טוב...

[לענין]

ארשה לעצמי להתפלא מאד על ההתגוללות וההתנפלות המוזרה והמשונה, ובאותו הנושא שבו הם טובים יותר מכולי עלמא!!!!

ומענין לענין, אתמה בלחש, הואיל וראו לזכות את הרבים במצות תפלין, למה מניחים להמון העם תפלין אשר רבותיהם הורו להם שלא לברך עליהם ???
(שיטת הגר"ז בפרשיות, אינה מקובלת על בני אשכנז, וכ"ש וכ"ש על בני ספרד שאינם מברכים על תפלין המסודרות כהט"ז)
ואולי כבר עמדו בזה כאן

[ברוז]

ליטוואק יקירנו. לטעמי בפורום זה אין חפץ כלל בדיונים מהסוג שאתה מנסה לעורר. בשביל זה יש לך את קאווע שטיבל, ונדמה לי שבאידיש הונגרית (סוף סוף געווארענער) אתה מתבטא יותר טוב...

הוא נותן לנו מידי פעם תזכורת, מדוע הפורום ההוא חסום ברוב מסלולי הסינון.

[עובר ושב]

זה שאתה מצמצם את פעילות השליחות להנחת תפילין ברחוב, היא חלק מההתיישנות. בזה מסתיימת הפצת המעיינות? האם זה גופא שיש ציבור ענק של בני תורה, ועדיין לא הצלחתם לקרב יותר מאיש אחד
ובזה שכהיום כל התוכן של חב"ד נתרוקנה לענין השליחות, אשר שאר הנקודות שהיה להם במשך כל השנים, לא תמצא אלא בסיפורים

איני יודע מה כבודו רוצה, הראשון שהחל את פעילות התשובה בכל העולם כולו היה האדמו"ר מליובאוויטש, ע"י המבצעים הוא חיזק רבבות יהודים (מצווה גוררת מצווה) ועשרות אלפים חזרו בתשובה, עד היום בכל נקודה בעולם בו יש בית חב"ד, יש עשרות ומאות שמתקרבים ליהדות, זה לא קרה פתאום שהציבור החרדי מונה כיום יותר ממליון איש, ובכל מדינות העולם יש ריכוזים של שומרי תורה ומצוות, היכן שלא חלמו על זה כלל. והגם שיש ארגונים כמו לב לאחים הידברות וערכים שגם הם מחזירים אלפים, אבל הראשון שהחל את המהפכה שנמשכת עד היום עם 3000 שלוחים, הוא האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל.

כמו כן, מה שאתה טוען שחב"ד לא הצליחו לקרב את בני התורה לחסידות, זוהי שטות, וכנראה אינך מצוי במה שהולך בעולם, כי כל הזמן יש בני תורה המתקרבים לחסידות (לאו דוקא לחב"ד, אלא לחסידות באופן כללי וזהו ענין הפצת המעיינות). הדבר היחיד שמרחיק את בני התורה מחב"ד הוא ענין המשיחיות שהרבי יצא נגדו בחריפות בלתי מצויה ולא הועיל לו (ואמר שבעקבות זה יתייחסו אליו כמוקצה מחמת מיאוס) ועדיין השיגעון הזה דבק בחלק מחסידי חב"ד ומי יודע מתי יגמר.

אבל לולא אותו שיגעון של חלק מהחסידים, סביר להניח שרבים מעמי הארץ הליטאים היו מתייהדים.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

נמחקה מילה אחת מתגובתי. התכוונתי להבני תורה בלעיקוואד. שאחרי שבעים שנה, 'חטפו' אברך אחד, בנו של יד ימינו של הרב אהרן קוטלר זצ"ל. חוץ מזה הרי הבית חב"ד שבלעיקוואד שומם, ומתוך המוני אברכים שמחפשים משהו, אשר חלק מהם מגיעים לברסלב, לא הצליחו להביא לחב"ד, הבנוי על יסודות הגיוניים האמורים להיות מובנים ללמדנים בני הישיבות, לכמעט אף אחד.

ומה שאתה מאשים את המשיחיסטן (הרבי אכן דיבר קצת נגדם, אבל לקרות לזה 'חריפות' הוא גוזמא מפלגתית) אינו נכון לגמרי. גם אצל הבלתי משיחיסטן יש נקודות המרחיקות את הזרים מחסידות חב"ד. אני מכיר חסידי חב"ד, ונראה על צורת לימודם והתבוננותם, שתורת החסידות איננה התכלית אצלם, וגם לא העבודה היוצאת ממנה. כל ענין לימוד החסידות הוא דרך להתקרב להרבי, והקורבה להרבי הוא הוא התכלית ולא רק היכי תימצי. אצלנו שלא חונכנו כמוכם, דבר זה הוא זר מאד, וגם אם אתם מאמינים שזה גישה נכונה, תצטרכו לבאר ולהסביר את זה טרם תצליח להעביר לאיש זר לצד שלכם. ואצל חסידי חב"ד שאני מכיר, הם אפילו לא מודעים שיש פה הבדל בין החינוך שלנו לשלכם. משל כולנו חונכנו באותו סגנון, וההבדל הוא רק בשם של הצדיק שצריכים להתקרב אליו. חוץ מזה, ענין הצדיק שביאר בתניא הוא חידוש שלו, שלא אומץ ע"י רוב הוגי דעות בישראל, אפילו אצל החסידים. ניסיתי לברר אם יש לזה מקור אחר חוץ מהתניא, או ששאר גדולי החסידות אימצו את השיטה הזאת, להבדיל בין צדיק לבינוני כמו שביאר התניא, וכולם אמרו פה אחד שאינו נכון, ואין מושג בעולם של צדיק כפי אשר ייסד התניא ואין זה מאמונתינו כלל. ע"כ עומדת פער גדול בינינו לביניכם, ואם אתם לא מודעים לזה, לא תצליחו לעבור אותה.

[המעיין]

ברוך ה' שאחינו הליטאים היהודים אינם מתפקרים להאמין בכל מיני אמונות זרות.

חבדניקים לא להתעצבן ולא להתנפל. תתנפלו על עובר ושב שעשאם גויים.

[דרומי]

נכתבו כאן הרבה דברים מצחיקים.

לדוגמא, מה פשר הדרישה לזכות את הרבים בתפילין 'לפי רבותיהם'. האם לא מובן לבד שמי שלא מניח תפילין בכחות עצמו בדרך כלל אין לו 'רב' משלו והוא לא שייך לשום שיטה... ואולי הכוונה לזה שמזכים צעירים שבאים ממשפחות 'חרדיות' שלא מספיק מקפידים על הנחת תפילין מדי יום ביומו והם אכן נעזרים במזכי הרבים (לדאבוננו מציאות קיימת, מעדות ברורה ששמעתי מא' ממזכי הרבים בשכונת נווה יעקב).

[סגי נהור]

ברוך ה' שאחינו הליטאים היהודים אינם מתפקרים להאמין בכל מיני אמונות זרות.

חבדניקים לא להתעצבן ולא להתנפל. תתנפלו על עובר ושב שעשאם גויים.

כחב"די אני אכן מתנפל לפני עובר ושב ומבקשו לא לצרף את חב"ד לרשימת האובססיות שלו.

כמו כן אתנפל לפני הרב המעיין ואציין שביכלתו לפעול בכובעו האחר במקום לכתוב שטויות.

[המעיין]

תפסת אותי. אני ליטאי ולא התכוונתי לומר במילים אחינו הליטאים שאני לא. אבל אתה חייב לי תודה שהצלחתי להסב תשומת לבך לדברי עובר ושב הפסולים.

[בברכה המשולשת]

נכתבו כאן הרבה דברים מצחיקים.

לדוגמא, מה פשר הדרישה לזכות את הרבים בתפילין 'לפי רבותיהם'. האם לא מובן לבד שמי שלא מניח תפילין בכחות עצמו בדרך כלל אין לו 'רב' משלו והוא לא שייך לשום שיטה... ואולי הכוונה לזה שמזכים צעירים שבאים ממשפחות 'חרדיות' שלא מספיק מקפידים על הנחת תפילין מדי יום ביומו והם אכן נעזרים במזכי הרבים (לדאבוננו מציאות קיימת, מעדות ברורה ששמעתי מא' ממזכי הרבים בשכונת נווה יעקב).

זו מחלוקת גדולה בין גדול"י בדור הקודם, האם שייך מושג של מנהג אבות ופסיקת עדה אצל חילונים (בדר"כ הנפק"מ היא כשהם חוזרים בתשובה)

[פרנקל תאומים]

נו... עינינו הרואות שדווקא בית חב''ד ושליחי הרבי בפורום אוצה''ח פועלים במלוא המרץ...

[סעדיה]

ומענין לענין, אתמה בלחש, הואיל וראו לזכות את הרבים במצות תפלין, למה מניחים להמון העם תפלין אשר רבותיהם הורו להם שלא לברך עליהם ???
(שיטת הגר"ז בפרשיות, אינה מקובלת על בני אשכנז, וכ"ש וכ"ש על בני ספרד שאינם מברכים על תפלין המסודרות כהט"ז)
ואולי כבר עמדו בזה כאן

מי הורה שלא לברך על תפילין שהן כדעת הגר"ז?

[מקדש מלך]

חוץ מזה, ענין הצדיק שביאר בתניא הוא חידוש שלו, שלא אומץ ע"י רוב הוגי דעות בישראל, אפילו אצל החסידים. ניסיתי לברר אם יש לזה מקור אחר חוץ מהתניא, או ששאר גדולי החסידות אימצו את השיטה הזאת, להבדיל בין צדיק לבינוני כמו שביאר התניא, וכולם אמרו פה אחד שאינו נכון, ואין מושג בעולם של צדיק כפי אשר ייסד התניא ואין זה מאמונתינו כלל. ע"כ עומדת פער גדול בינינו לביניכם, ואם אתם לא מודעים לזה, לא תצליחו לעבור אותה.

הנה שפתי לא אכלא להעיר על תופעה מופלאה.
כל ימי גדלתי בין חסידים (לא חסידי חב"ד), ומימי לא שמעתי פקפוק קל שבקלים על מילה אחת מהתניא, והנה כאן בפורום פעם אחר פעם אני שומע שאנשים שאינם חסידים כלל שמגלים לי את אשר לא ידעתי, ש'כל' החסידים חולקים על התניא, כל פעם על יסוד אחר. ומעולם, אבל מעולם לא ייכתב כזאת מחסיד. הלוא דבר הוא. או במילים אחרות, דברו בשם עצמכם בלבד.

[יתן חן]

הנה שפתי לא אכלא להעיר על תופעה מופלאה.
כל ימי גדלתי בין חסידים (לא חסידי חב"ד), ומימי לא שמעתי פקפוק קל שבקלים על מילה אחת מהתניא, והנה כאן בפורום פעם אחר פעם אני שומע שאנשים שאינם חסידים כלל שמגלים לי את אשר לא ידעתי, ש'כל' החסידים חולקים על התניא, כל פעם על יסוד אחר. ומעולם, אבל מעולם לא ייכתב כזאת מחסיד. הלוא דבר הוא. או במילים אחרות, דברו בשם עצמכם בלבד.

כלום לא שמעת אף פעם שהיה מחלוקת בין הצדיקים קדושי עליונים זי"ע על השיטות והדרכים בעבודת ה', אשר היו שחלקו בזה על שיטת בעה"ת ואסרו ללמוד את ספרו הקדוש?
באמת תופעה מופלאה.

[מקדש מלך]

הנה שפתי לא אכלא להעיר על תופעה מופלאה.
כל ימי גדלתי בין חסידים (לא חסידי חב"ד), ומימי לא שמעתי פקפוק קל שבקלים על מילה אחת מהתניא, והנה כאן בפורום פעם אחר פעם אני שומע שאנשים שאינם חסידים כלל שמגלים לי את אשר לא ידעתי, ש'כל' החסידים חולקים על התניא, כל פעם על יסוד אחר. ומעולם, אבל מעולם לא ייכתב כזאת מחסיד. הלוא דבר הוא. או במילים אחרות, דברו בשם עצמכם בלבד.

כלום לא שמעת אף פעם שהיה מחלוקת בין הצדיקים קדושי עליונים זי"ע על השיטות והדרכים בעבודת ה', אשר היו שחלקו בזה על שיטת בעה"ת ואסרו ללמוד את ספרו הקדוש?
באמת תופעה מופלאה.

ודאי. אבל כולם אומרים שאלו ואלו דברי אלקים חיים.
וגם לא חלקו על הדברים הנידונים בפורום שעליהם כיוונתי, אלא על ענינים אחרים לגמרי, ונראה לי מלשונך בהערתך שכבר הבנת זאת בעצמך.

[עובר ושב]

ומה שאתה מאשים את המשיחיסטן (הרבי אכן דיבר קצת נגדם, אבל לקרות לזה 'חריפות' הוא גוזמא מפלגתית)

לא ראיתי צורך להגיב מעבר למה שהגבתי, אבל לאחר שאתה מגלה שוב ושוב חוסר ידע משווע בנוגע לחב"ד, ולאחר שהכותב 'סגי נהור' ביקש כל כך יפה, לא אמנע מלהגיב.

להלן התנגדותו העקבית והחריפה של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, לכל אחד שניסה להציגו כמשיח, או כל אחד שפירסם זאת. ואפרט זאת לסעיפים, לתועלת הכלל, מהרגע הראשון שהתמנה לרבי, ועד אשר קיבל אירוע מוחי והשתתק:

א. ראשית יש להקדים, שהרבי הזכיר בכל הזדמנות שחמיו הריי"צ הוא נשיא הדור, והוא המשיח. במאמר הראשון שלו, במעמד הכתרתו לרבי, הוא סיים: "ונזכה להתראות עם הרבי, כאן למטה בגוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו".

המילים "מו"ח נשיא דורנו" (ונשיא הדור הוא המשיח שבדור) מופיעים עשרות אלפי פעמים בדבריו ובכתביו לאורך השנים.

היו חסידים שפירשו כביכול הרבי מדבר על עצמו, וכאשר זה פורסם, הרבי מחה בתוקף.

היה זה כאשר דיבר על חמיו שהוא שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו: "זכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה'שופטיך' ו'יועציך' ונביא הדור... עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש'לאלתר לגאולה' ותיכף ומיד ממש 'הנה זה (משיח) בא" [פתגם שטבע הרבי הריי"צ בשנת תש"א והורה לפרסמו], וחסידים פירשו שאמר זאת על עצמו.

על כך העיד הרב מנחם ברוד, דובר חב"ד:

במשך שנות הופעתו של גיליון 'שיחת השבוע' היו מקרים יחידים שהרבי העיר על הנכתב בו. אותו גיליון היה אחד מהם. מזכירו של הרבי, הרה"ח הרב יהודה-לייב גרונר שי', התקשר לאחר מכן ואמר שהרבי קרא את המאמר והגיב בתרעומת: "מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!".

ב. גם בנוגע לזהות המשיח, הרבי המשיך עד יומו האחרון להתייחס לחמיו כמשיח. ראו לדוגמא שיחת הרבי בפרשת וירא תשנ"ב, זמן מועט לפני שהשתתק ונפל למשכב:

"וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, משיח שבדורנו, שכבר נסתיימו ונשלמו כל ענייני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו".

אולם חסידי חב"ד מצידם סברו שהריי"צ הוא נשיא הדור הקודם, והרבי הוא נשיא דורנו זה, ובהתאם לכך גם הוא משיח שבדור (וגם לאחר פטירתו, כשם שהרבי האחרון התייחס לחמיו כמשיח גם לאחר פטירתו, ויש ראיה מהגמ' סנהדרין צ"ח "אי מן מתיא הוא").

כל עוד חסידי חב"ד חשבו כך בלבם, לא הפריע הדבר לרבי (ומסתמא, כשם שהוא חשב על חמיו, כך זכותם היא לחשוב עליו). אבל כאשר מישהו העיז לפרסם זאת (וכנ"ל בסעיף א') הוא מחה בכל תוקף.

המקרה הראשון אירע בשנת תשכ"ה (1965), אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש".

כאשר נודע הדבר לרבי, הוא הבריק לו מכתב בהול ע"י המזכירות:

"נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות" (מובא בספר תולדות חייו, "אחד היה אברהם" עמ' 98).

ג. בסביבות שנת תש"ל, נעמד החסיד חיים נחמן קובלסקי בהתוועדות וקרא: "הרבי מליובאוויטש, יהודים סובלים [...] הגיע הזמן שתתגלה!". הרבי הרצין וענה לו: "ר' נחמן אל תדבר כך, אל תאלץ אותי לצאת מבית המדרש".

ד. בשנת תשמ"ג פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס באופן מיידי (ראו "איגרת לידיד" מאת החוקר התורני המופלא רבי יהושע מונדשיין זצ"ל).

ה. בשנת תשמ"ד פירסם הרב שלום דב וולפא חוברת בשם "קול מבשר", שנושאה היה הוכחת משיחיותו של הרבי. הרבי הגיב במסר אישי לוולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות (נוסח כזה חריף וחד, לא תמצאו בשום מקום):

"הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל".

הוא אסר עליו אפילו לכתוב פירוש בענייני משיח, עד כדי כך, כדי שלא יבוא להזכיר באופן עקיף שהרבי הוא המשיח!

"פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח וכל כיו"ב".

ושנה לאחר מכן, כאשר ניסה שוב להתחכם: "כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רח"ל לחב"ד ולהפצת המעיינות על-ידי כתיבה בעניין כו'".

"וראו בפועל שע"י פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו' ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל וכו' וכו'."

"כתבי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל לחוד... שבדבר "שמתפרסם" ובפרט בדבר שבדפוס – נוגע איך מפרשו הקורא ולא המחבר".

"וראו בפועל שע"י פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו' ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל וכו' וכו'. ביניהם כאלו שעד שהתחיל הנ"ל – התעסקו בהפצת המעיינות. הם מצפים לכל רמז שהוא – שיוכלו לנצלו להגדיל המדורה וכו'. בהגליונות שצירף – א"צ לחפש רמזים – כי כולם חדורים רעיונות הנ"ל, ובמילא עלילות המשך תוצאות הנ"ל מלחמה נוספת בהפצה, עוד כו"כ יפסיקו לימוד דא"ח היל"ת".

"כהנ"ל פשוט – ולפלא גדול שמנסה להסבירני ההיפך".

"לשאלת "תם": היתכן שלא לפרסם הלכה (לפי השערתי, כשמדבר עם גביר פלוני בארצות הברית אינו מודיעו שהמדליק גפרורית בשבת קודש מחויב סקילה, וכשיהיה סנהדרין שהוא מקוה ע"ז יהיה הוא בתוך העם שיסקלו אותו ר"ל – כדין מפורש בתוה"ק, אפילו באם יבקרו בערש"ק אחר חצות) ודאי יענני על שאלתי בחצע"ג ואז בל"נ אענהו".

ו. בשבת פרשת בראשית תשמ"ה, החלו החסידים לשיר "חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים והנשק בידינו, יבוא ויגאלנו". בשיר זה אינו מוזכר הרבי באופן ישיר אלא באופן עקיף.

הרבי עודד את השיר (כדרכו לעודד תמיד ולא לעורר מהומות, ראו עוד להלן), ולאחר שסיימו לשיר, התייחס לזה בחריפות גדולה מאוד:

"ישנם 'שפיץ חב"ד' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דברי בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמנו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב! וגם כאשר מלבישים זאת באיצטלא דקדושה, "מיט א זיידענע זופיצע מיט א גארטל דערצו" - אין זה משנה כלל את העובדה שעי"ז הרחיקו יהודים מתורת החסידות, עם כל התוצאות שבדבר, שכל זה רובץ על אחריותם!... לך בדרך שסללו לנו רבותינו נשיאנו! אף אחד אינו זקוק ל"חידושים" שלך, שהתועלת היחידה שבהם היא - מחלוקת חדשה נגד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן רחמנא ליצלן!... ולכן להוי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא.. שרוצה וחפץ לבוא, אלא שממתין עד שיוסיפו בהפצת המעיינות חוצה, ואילו הוא – מרחק יהודים מתורת החסידות רחמנא ליצלן (זהו לשון השיחה שהתפרסם בזמנו, והושמטו מהשיחה התבטאויות חריפות נוספות!).

בשיחה זו נכח אחד מגדולי המשיחיסטים והדברים כוונו אליו (והעיד לאחר מכן שרצה לקבור את עצמו באדמה מרוב בושה). לאחר מכן סיפר בראיון:

"את מה שהרגשתי באותה שעה, פשוט אי אפשר לתאר במילים" פותח הרב וולפא לראשונה את סגור–לבו בנושא זה, אחרי עשרות שנים, ועושה אחת ולתמיד סדר בעניין. "לא מפני הביטוש שקיבלתי מהרבי מה"מ לפני עם ועדה, אלא כיון שראיתי עד כמה הדבר כואב לרבי, עד שהוא דיבר בחריפות כזו שלא נשמעה מעולם (אולי אפילו בכאב רב יותר מהזעקות בענין 'מיהו יהודי' ושלימות הארץ!). כאב לי כל כך שעל ידי המעשים שלי נגרם לרבי צער כל כך עמוק.

למעשה, השיחה התחילה מכך שהרה"ח השליח המופלא ר' שלמה קונין התחיל אז לשיר "חיילי אדוננו.. מלך המשיח..", ופתאום הרבי הפסיק אותו ואמר שמכל הניגונים בוחרים רק בניגון כזה שמרחיק יהודים. ואחר–כך עבר לדבר על ספר שכתבתי על הלכות מלכים לרמב"ם, וכפי שאמרתי, הדברים היו בזעקות שלא נשמעו מעולם כמותם, ובפרט לא באוירה החגיגית של שבת בראשית".

הרב יהושע מונדשיין מוסיף על כך: "מאז תשמ"ה ידועה גם התנגדותו של הרבי להדפסת ספרים בעניני הגאולה - אף ללא רמזים בקשר לזהותו של המשיח, וכך נאסרו להדפסה הספרים "מגולה לגאולה" ו"יחי המלך". בשנת תשנ"א "נשתנו העתים" והותרה הדפסת האחרון, אך בתנאי כפול ומכופל שיעבור ביקורת של אנשים מוסמכים, וכך יצא הספר "כשר למהדרין" כשעל פניו אין בו רמזים לזהותו של המשיח. אך הדברים שהיו אז למורת רוחו של הרבי נתפרסמו אח"כ בס' "יחי המלך המשיח". המחבר שנאלץ בעל כרחו לדכא את דחפיו האמוציונאלים, המתין עד שהגיעה שעת הכושר להתרת הרצועה והסרת הרסן, ובשעה שהרבי היה כבר במצב שלא יכול היה להגיב ל"ע - אז הדפיס את ספרו הנ"ל".

(עוד נפוץ בקרב חסידי חב"ד מה שאמר הרבי על הרב הנ"ל: "הוא עוד יהפוך אותי ואת מו"ח ואת חב"ד לבחינת מוקצה מחמת מיאוס").

ז. בשנת תשמ"ו (1985), בחג שמחת תורה, אמר בחור בהתוועדות "הרבי מלך המשיח". הרבי נעשה רציני מאוד, ואמר למזכירו הרב חודקוב "אם הם יזכירו שוב שאני המשיח, אני יוצא מכאן" (מתוך ראיון עם מזכיר הרבי, הרב יהודה גרונר).

ח. בשנת תשנ"א, בחול המועד פסח, שאל הרב דוד נחשון את הרבי, האם לפרסם בקרב השלוחים שיש לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי הגיב: "מופרך לגמרי, כפשוט".

ט. בט"ו באייר תשנ"א שרו החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". כמנהגו, עודד את השירה. אך למחרת הודיע הרבי שלא ייכנס לתפילת שחרית עד שיובטח לו שהדבר לא יישנה, ומאז ועד שחלה (בכ"ז אדר תשנ"ב) לא שרו את השיר בפניו (ע"פ עדות מזכיר הרבי, הרב יהודה קרינסקי).

י. הגאון הרב יואל כהן, שהוא מגדולי החסידים, סבר בתקופה ההיא שיש לפרסם שהרבי הוא המשיח (מתוך דעה משובשת, שאולי חזר בו וריכך את ההתנגדות לכך. אבל לאחר פטירת הרבי, שינה את דעתו מהקצה אל הקצה, ונלחם בחריפות בהסוברים כך, ואף כתב שהתואר "שליט"א" נחשב לזלזול ולעג לרבי).

באותה תקופה הוא ביקש לפרסם מאמר בשבועון כפר חב"ד, ממנו משתמע שהרבי הוא משיח צדקנו. הרב אהרן דב הלפרין, עורך שבועון כפר חב"ד, ביקש את אישור הרבי לפרסום, וקיבל ממנו תגובה חריפה ונחרצת: "באם רחמנא ליצלן יעשה מעין דמעין דהנ"ל – קדימה שיסגור המכתב עת לגמרי" (כלומר, עדיף שיסגור לגמרי את העיתון ולא יפרסם דברים כאלה).

יא. בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון, שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו". הוא עודד את השירה כרגיל, ולאחר מכן פתח את שיחתו במילים חריפות:

"זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד"."

יב. בחודש חשוון תשנ"ב התקיים כינוס השלוחים העולמי, הנערך מידי שנה. לעיונו של הרבי הובאה שיחה להגהה. בדברי הקדמה לשיחה, כתבו העורכים "להסביר את ענין המשיח, ומיהו המשיח". הרבי מחק מילים אלה. בהמשך הדברים כתבו העורכים "שעל ידי זה יונח בשכל האדם לקבל את השליח ומשיח בדורנו". הרבי מחק את כל המשפט.

הרב יהודה גרונר, מזכיר הרבי, הוסיף וסיפר: "בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי".

יג. כאמור בסעיף ו' לעיל, בשנת תשנ"א ביקש הרב וולפא מהרבי לפרסם את הספר "יחי המלך", והרבי הסכים לו לפרסם את הספר לאחר ביקורת שתשמיט כל רמז לזהותו של המשיח. בשנת תשנ"ב, סבר הרב וולפא חשב שאולי בכל זאת "הרבי חזר בו והשתנו העיתים" ושלח לו חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו", שעסקה בזהותו כמשיח. בחוברת לא היה מצויין במפורש שהרבי הוא המשיח, אלא רק שאלות ותשובות על סדר התגלות המשיח.

בתגובה ענה לו הרבי, כשבועיים לפני שלקה בשבץ: "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה". זוהי התשובה האחרונה של הרבי בנושאים אלה.

יד. בנוסף לכל הנ"ל, סמוך לאירוע המוחי, כתב הרבי פתק שנחשב כצוואה בעיני הזרם המרכזי בחב"ד, בתשובה לאחד השואלים, וזה לשונו: "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח, אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלוקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו..." בזרם המרכזי רואים בפתק זה כצוואה של הרבי, אשר צפה מראש כי העיסוק בזהותו של המשיח יעורר מחלוקות, והזהיר לא להתעסק בשאלת זהות המשיח (ראו בספר הנפלא "חד בדרא", תולדות ופרקי חיים של הרבי מליובאוויטש, עמ' 526).

טו. לאחר שחלה הרבי בכ"ז אדר תשנ"ב, קיבל אירוע מוחי והשתתק, הוא עודד את השירה המשיחית, כאשר על פניו ניכר שהוא משותק (והמביא ראיה מימי מחלתו, כאשר עד אז התנגד בכל כוחו, אינו אלא מן המתמיהין).

(נערך לאחר זמן, בצורה מסודרת יותר, ונוספו דברים)

[עובר ושב]

אני מכיר חסידי חב"ד, ונראה על צורת לימודם והתבוננותם, שתורת החסידות איננה התכלית אצלם, וגם לא העבודה היוצאת ממנה. כל ענין לימוד החסידות הוא דרך להתקרב להרבי, והקורבה להרבי הוא הוא התכלית ולא רק היכי תימצי

שטויות והבלים, אפילו בברסלב אין כזו גישה עקומה.

[חרסון]

נו... עינינו הרואות שדווקא בית חב''ד ושליחי הרבי בפורום אוצה''ח פועלים במלוא המרץ...

אינני יודע בדיוק איך להגדיר את עצמי. אבל אינני חושב שחסידי חב"ד עוסקים פה ב'הפצה' יותר מאשר, נניח, כותב ליטאי תלמידו של ר' שמואל אויערבאך או של הרב שטיינמן. מטבע בית המדרש הזה שכל אחד מביא אליו את עצמו ועולמו.

ואף אני אענה כנגד המבקשים מעובר ושב להניח לנושאי חב"ד בפורום הזה.

[פרנקל תאומים]

נו... עינינו הרואות שדווקא בית חב''ד ושליחי הרבי בפורום אוצה''ח פועלים במלוא המרץ...

אינני יודע בדיוק איך להגדיר את עצמי. אבל אינני חושב שחסידי חב"ד עוסקים פה ב'הפצה' יותר מאשר, נניח, כותב ליטאי תלמידו של ר' שמואל אויערבאך או של הרב שטיינמן. מטבע בית המדרש הזה שכל אחד מביא אליו את עצמו ועולמו.

נו, זה גופא הטענה של ידידי הרב ר' ליטוואק פון לייקווד, שאתם מתרפים מתפקידכם...


האמת היא שהפסיפס האנושי שנושא ונותן כאן בפורום הוא מרתק. רק נתאר לעצמנו את כולנו יושבים כך יחדיו בבימ''ד אחד, ב''כולל'' אחד...

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרב עובר ושב - אתה מביא ראיות מחוץ להרקע, אבל פה זה לא הפורום לדון על הבלים כאלה. בין כך ובין כך הוא לא היה משיח, כמו שפסק הרמב"ם בכמה מקומות. ע"כ אין שום ענין לדבר ע"ז. אבל חריפות אצל האדמו"ר מליובאוויטש התבטאה באופן הרבה יותר קיצוני. מה שהבאת זה לא חריפות לגביו.

שוב, אתם התרגלתם להסתכל על כל ביקורת והתנגדות כעל גלגולו של ר' אביגדור מפינסק. התנערתם מעליכם כל אחריות לקבל תוכחה. אני לא אומר שדרך חב"ד היא מוטעית, רק שאתם לא חיים באמת את מה שאתם דוגלים בה. מי שיש לו ביקוש האמת, יכול לקבל את זה כתוכחה בונה ולשפר מעשיו או לטכס עצות איך לעשות את זה. לתרץ עם דברים בלתי עניינים, או העתק\הדבק מוויקיפידיה איננה לענין. כמי שעומד מבחוץ אני אומר לך שפעם היה חב"ד תוסס, עכשיו הכל ישן. גם אז הייתם יותר עסוקים בחילונים, ומ"מ ידענו בתוך המחנה שחב"ד תוסס. למה עכשיו אנחנו רואים להיפך?

וזה שלומדים כדי להתקשר להרבי, אני יכול להביא לך המקורות שמשם שאבתי את זה, אבל מה שראיתי בעיני ושמעתי באזני מאת חסידי ליובאוויטש הוא מה שעורר אותי לזה. ואח"כ ראיתי את הדברים בפנים, מאת גדולי הוגי הדעות בליובאוויטש בדור השביעי, כולל ר' מענדל ועוד. ועי"ז הבנתי את הענין, שעל אף שתורת חב"ד יש לה סדר מאד חשוב, מ"מ לא ראיתי אותו מודפס באופן סדרתי. יש מאמרים שנאמרו בצורה זו או אחרת, ויש גם ספרים על סוגיות מסוימות. אבל מאת הרביים או גדולי החסידים אין לנו סוגיא בתורה שבכתב לבאר את יסודות פנימיות התורה והעבודה בה. בתניא ובליקו"ת ישנם הרבה יסודות, אבל הדברים אינם מסודרים באופן שהאדם יכול ללמוד אותם צעד אחר צעד, רק שיבנה בעצמו על פי מה שלמד. הם טוענים שהרש"ב היה ה'רמב"ם של חסידות', ומ"מ אין לנו ספר ממנו המבאר באופן שיטתי את היסודות אחת לאחת. להצמח צדק יש הרבה ספרים, אבל גם הסדר שלו לא מספיקה. ומהרבי האחרון, על אף כל כשרונותיו, אין לנו שיטת החסידות באופן שיטתי. יש מלקטים שליקטו את העניינים באופן מסודר, אבל זה לשון המלקטים לא לשון החכמים, והם בעצמם אינם מעריכים את הדברים כאל ספר יסוד בחסידות. כאשר תפסתי את הנקודה הזאת, שהביקוש לחסידות בעיקרו הוא ביקוש להתקשר להרביים, וד"ז צודקת לפי שיטתכם שההתקשרות להצדיק שאין בו שום רע, הרי הוא צורת ביטול הרע שבאנוש, אז הבנתי למה הדברים בנוים כן. (וידוע אצלכם הסיפור האפוקריפאלי שהח"ח אמר להרש"ב שהוא רואה את הצורך שהבחורים בישיבתו ילמדו חסידות, וחייך הרש"ב, וביאר הריי"צ פשר החיוך משום שהוא חושב שדבר זה אפשרי בלי התקשרות לרבי, וד"ז בלתי אפשרי. הסיפור אכן לא קרה, אבל זה חלק מהמסר החינוכי שלכם)

ומי שרוצה להגיד שלא חלקו על התניא, מוזמן להביא מקור אחר לדבריו במקרה הספציפי הזה. לא שהסתכלו עליו בחיוב, בגלל שלזה לא צריכים להיות חסיד כלל. אלא רק בענין זה שיש בני אדם שנולדו ללא שום רע בתוכם, ואין שייך אצלם שום חטא, ולזה קרויים צדיקים. (אני יודע שיש אימרות ריזינאות, אבל חוץ מזה שלא נתבאר בשום ספר יסוד בחסידות, שמועות כאלה לא היו נחלת היסוד של חסידות רוזין, עכ"פ לא לדורותיה. לא יהין שום חסיד רוזינאי להגיד על הרבי היורש שלו שהוא בבחינה זאת, ומקסימום ימלמל שאכן כן היה ר' ישראלט'שע ולא יותר)

[איתן]

ומה שאתה מאשים את המשיחיסטן (הרבי אכן דיבר קצת נגדם, אבל לקרות לזה 'חריפות' הוא גוזמא מפלגתית)

לא ראיתי צורך להגיב מעבר למה שהגבתי, אבל לאחר שאתה מגלה שוב ושוב חוסר ידע משווע בנוגע לחב"ד, ולאחר שהכותב 'סגי נהור' ביקש כל כך יפה, לא אמנע מלהגיב.

ובכן, אין לזה מקור, אבל זהו משפט ידוע אצל חסידי חב"ד, שאמר על הרב וולפא, שעוד בחיי חיותו של הרבי היה מראשי המשיחיסטים: "הוא עוד יהפוך אותי ואת מו"ח ואת חב"ד לבחינת מוקצה מחמת מיאוס".

משפט זה הוא חריף שבחריפים, ורק הוא לבדו יספיק להזים את הגוזמא המפלגתית שלך, אבל נמשיך הלאה עם עוד לשונות חריפים שלא היו מצויים כלל אצל הרבי.

ואקדים, הרבי לא הכריז על עצמו מעולם במפורש כעל משיח‏. הוא אמר במפורש, שחמיו הינו משיח שבדור, וכנ"ל. החסידים מצידם יכולים לפרש זאת על הרבי האחרון בעצמו, אך הרבי - מעולם לא אמר משהו בנדון, אלא אדרבה התנגד בכל כוחו לכך. במשך שנים במספר הזדמנויות במהלך כהונתו כאדמו"ר, דיבר הרבי בתקיפות נגד פרסומו כמשיח, וטען כי פרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל, והוא אף רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.

בימי מחלתו, כשהיה הרבי משותק, הוא נהג לעודד את שירת "יחי אדוננו". המביא ראיה מימי מחלתו, וסובר שדוקא אז השתנתה דעתו, אינו אלא שוטה.

יוזמת הפרסום הראשונה, היתה בשנת תשכ"ה, אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". כעבור זמן קצר, ציווה הרבי במברק להפסיק את ההפצה ודרש לקבל לידיו את יתרת הכרוזים.

בשנת תשמ"ג פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס‏.

בקיץ תשד"מ, פרסם הרב וולפא חוברת בשם "קול מבשר" שנושאה היה הוכחת זהותו של הרבי כמשיח. הרבי הגיב במסר אישי לאותו רב שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות:

"הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח... ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל".

הוראה זו נדירה בחריפותה, הרבי אסר על אותו רב להתעסק בעניני משיח בכלל, שמא ואולי יבוא לפרסם את שמו כמשיח.

הרבי המשיך וכתב לו, "ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל".

בשבת פרשת "בראשית" בשנת תשמ"ה התייחס הרבי בשיחה פומבית ליוזמות מן הסוג הזה:

"לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא".

גם לגבי שירת "יחי אדוננו" היתה התייחסות מיוחדת וחריפה:

בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון, שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, משיח צדקנו", והרבי הגיב: "זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד".

בשנת תשנ"ב (1992) שוב שלח אותו רב אל הרבי חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו" שעסקה בזהותו כמשיח. בתגובה שיגר על כך הרבי מענה, ביום י"ג אדר א' תשנ"ב, שלושה עשר ימים לפני היום שבו לקה בשבץ: "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה"‏.

תקופה קצרה לפני שלקה בשבץ וניטל ממנו הדיבור, כתב הרבי בפתק: "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח.. אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו.."

זאת אומרת, הרבי שלל במפורש את הסברה של המשיחיסטים כיום, שצריך לעשות רעש גדול ולפרסם לכולם מי הוא המשיח, כי אין שום ענין בזה (דלא כסברתם, שפרסום זהות המשיח מקרבת את הגאולה).

ואגב, הרב יהודה לייב גרונר, מזכיר הרבי, סיפר כי "בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי"‏.

אם הרבי זצ"ל פעם אחת במקום "פרסום של דבר זה מרחיק את האנשים מהיהדות, תפסיקו עם זה" היה אומר ישירות "איני משיח, ומי שסובר אחרת אינו אלא טועה" - המצב בחב"ד היה שונה.

[לענין]

ומענין לענין, אתמה בלחש, הואיל וראו לזכות את הרבים במצות תפלין, למה מניחים להמון העם תפלין אשר רבותיהם הורו להם שלא לברך עליהם ???
(שיטת הגר"ז בפרשיות, אינה מקובלת על בני אשכנז, וכ"ש וכ"ש על בני ספרד שאינם מברכים על תפלין המסודרות כהט"ז)
ואולי כבר עמדו בזה כאן

מי הורה שלא לברך על תפילין שהן כדעת הגר"ז?

עיינו באגרות משה (או''ח ח''ד), והנה מקצת לפניכם -
[בהזדמנות זו אתקן את טעותי. אדרבה ואדרבה, הגר"ז חולק על הט"ז. וא"כ אי משום הא לא איריא, ואדרבה עדיף לספרדי להניח תפלין של חב"ד מאשר תפלין של אשכנזי רגיל העושה כהט"ז. אלא שמצד אחר העירו על הגר"ז, ועיינו באגרות משה דלהלן.
הרבה מאד אנשים שמקפידים על הנחת תפלין מדי יום, סומכים על התפלין שבדוכני חב"ד, ועל כן הגם שכלפי אותם שרח"ל אינם מניחים כלל תפלין מלבד אצל חב"ד בודאי הוי זה זיכוי עצום!!!!! מכל מקום, אצל אותם שכן מקפידים על תפלין כמנהגם, חובה ליידע אותם על השינוי, אמנם כמובן זה תלוי ברמת ההקפדה שלהם במצוות בכלל ובתפלין בפרט].

אאאא.PNG (87.22 KiB) נצפה 11013 פעמים

בבבב.PNG (54.8 KiB) נצפה 11013 פעמים

גגגג.PNG (53.79 KiB) נצפה 11013 פעמים

[לבי במערב]

ואגב, הרב יהודה לייב גרונר, מזכיר הרבי, סיפר כי "בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי"‏.

אם הרבי זצ"ל פעם אחת במקום "פרסום של דבר זה מרחיק את האנשים מהיהדות, תפסיקו עם זה" היה אומר ישירות "איני משיח, ומי שסובר אחרת אינו אלא טועה" - המצב בחב"ד היה שונה.

כמה תשובות לדבר:
א, ראה מה שהדגשתי בהודעת הרב 'עובר ושב'.
ב, אצל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע הי' הענין העיקרי - הפצת מעיינות היהדות והחסידות חוצה; על רקע זה יש לראות את תגובתו.
וכאילו אמר: 'מילא אם הי' זה מועיל להפצת היהדות והחסידות, אבל אדרבא, זה פועל את ההיפך מזה!'.

[לבי במערב]

וזה שלומדים כדי להתקשר להרבי, אני יכול להביא לך המקורות שמשם שאבתי את זה, אבל מה שראיתי בעיני ושמעתי באזני מאת חסידי ליובאוויטש הוא מה שעורר אותי לזה. ואח"כ ראיתי את הדברים בפנים, מאת גדולי הוגי הדעות בליובאוויטש בדור השביעי, כולל ר' מענדל ועוד . .

כמדומני, שהכרותי עם חב"ד טובה משלך. ואיני מכיר הקצנה כ"כ גדולה [ובאמת, שמכיר אני את כל ההקצנות ההזויות ביותר אצל שולי דשולי המחנה - אבל כזאת לא שמעתי מימיי], ובודאי שלא "מאת גדולי הוגי הדעות בליובאוויטש בדור השביעי".
אמנם, בדור השביעי התחזק (מאד) ענין ההתקשרות בחב"ד; אך לא ברמה עלי' אתה מדבר.
ואליבא דאמת - הלא זהו היפך שיטתה של חב"ד מאז ומעולם [וע"ז חלקו על כ"ק אדה"ז], שגורסים "צדיק באמונתו יִחְיֶ'" (ולא "יְחַיֶ'").
נו, שיזדעקו עכשיו הליטאים: איננו מאמינים שכך (א"ת יִחְיֶ' אלא יְחַיֶ') דרשו צדיקי פולין את הפסוק ועיוותוהו ממשמעותו המקורית. שקר וכזב אשר הפיצו חסידיהם הוא, ומפיהם הק' לא נשמע כזאת!...
ובחב"ד הדגישו תמיד (עד היום, כנראה שלא מספיק לקרוא בספרים) שכל ההשפעות מכ"ק האדמו"ר הן רק נתינת כח, אבל העבודה צ"ל ע"י החסיד עצמו ובעצמו.
[וממחלוקת זו הסתעף מה שמתאר הנך כמחלוקת עליו בענין צדיק ובינוני - היות שאחר המחלוקת הראשונה אבדה המשמעות לד' אדה"ז בזה (כי אין צורך בעבודה כלל, ודי ב'התקשרות' לצדיק - והוא יעשה הכל למען החסיד)].
*
עכ"פ, איני מבין מה שייכות כ"ז לאחרי ג' תמוז - הלא התנועה של 'התקשרות ואין בלתה' היתה באי"ע קודם ג' תמוז; ומה נשתנה?!

מכיר הנני רבים מחסידי חב"ד, ואינו נראה כלל ש"צורת לימודם והתבוננותם, שתורת החסידות איננה התכלית אצלם, וגם לא העבודה היוצאת ממנה. כל ענין לימוד החסידות הוא דרך להתקרב להרבי, והקורבה להרבי הוא הוא התכלית ולא רק היכי תימצי". וכמדומה, שכמות (ואיכות) חסידי חב"ד שאני הק' מכיר, עולה באי"ע על זו שאתה מכיר (וכנ"ל - מכל השכבות והמחנות).
ואה"נ, קיים בלימוד החסידות הענין של להתקרב לכ"ק האדמו"ר; אך אי"ז הסיבה העיקרית שבגללה לומדים, כלל וכלל לא.
ומה שבלייקוואוד לא שמעו (עדיין) על 'מעייני ישראל' ו'היכל מנחם' ופעולותיהם הנשגבות - אנסה לפנות לעירי'; אולי היא תסדר את בעיות קווי התקשורת...