המשורר כתב:אוצר החכמה כתב:הרב מחשבות
העניין הולך ונהיה גרוע מרגע לרגע.
אם קודם לא קיבלת את זה שהגר"א יכול לחלוק על ראשונים. עתה אתה אומר בערך משהו כזה. זה שהוא חולק על ראשונים אני יודע ואין בזה חידוש אבל הגר"א מתבטא בצורה חצופה. אולי מישהו ימציא תירוץ למה הוא עושה את זה.
אני חושב שההתבטאות שלך מאד חצופה.
אני דן אותך לכף זכות שכיוון שתקוע בראשכם הרעיון שכל מי שאומר שלא כדעת רבינו תם אינו מבין מימינו לשמאלו והחוש הברור מכחיש אותו והשמש בצהרים מצביעה על זה שהמציאות היא כרבינו תם. דברים שהם כמובן שטויות. אבל לשיטתכם יוצא שהגר"א פשוט מדבר שטויות ואין לך אלא לתרץ שמישהו זייף את דבריו.
רק להבהיר שהדרך הסבירה וההגיונית היא לראות בדבר הזה מחלוקת ככל המחלוקות. וכבכל מחלוקת כל צד חושב שהוא צודק היינו גם התומכים בדעת רבינו תם וגם החולקים. וכבכל מחלוקת יש לכל צד טענות שהוא חושב אותן לחזקות לאין שיעור. והלומדים יודעים שיש שתי שיטות וכל אחד מכיר בשתי השיטות ומותר גם לחשוב שדעה אחת מכרעת יותר.
עוד הערה ניהולית. אם אין מה לחדש בנושא הזה כדאי שיסיימו לדבר עליו לפני שנאלץ לנעול אותו. כיוון שמדובר בנושא תורני נטו שאינו גולש לעניינים אחרים אנחנו מניחים לו להימשך. אבל אנשים כבר מתלוננים על כך שהנושא נראה דיון אובססיבי וחסר תועלת. כך שכדאי להפסיק להסתובב עם אותם טענות שוב ושוב.
כל מי שיש לו יד בדברי רבינו הגר''א יודע שכן הוא סגנונו וכפי תוקף השגתו אין מניעה לומר שהחוש מכחישו ואף כתב הגר'''א להדיא על דברי הראשונים שאינם נכונים.
ולעצם הענין ודאי שלדעת הגר''א אין כאן ב' צדדים והחוש מכחישו כפשוטו כמו שבארו לחשבון ד' מילים שאין זה צאת הכוכבים ד72 דקות. וכל מה שישבו האחרונים בכל מיני המצאות על איזה כוכבים מדובר או על איזה שקיעה מדובר כבר כתב מו''ר הגרש''א זצ''ל במאמרו המפורסם דאיך יתנו חז''ל שיעור לצאה''כ שקשה להגדירו בדיוק בפה וכ''ש לידע מקומו בשמים.
ואגב דברי המאמר הנ''ל מענין מאד שכתב שם הגרש''א זצ''ל שאף דעת החת''ס בתשו' הידועה לא היה דעתו כר''ת אלא בא לשלול דעת היראים אמנם לא התיר לעשות מלאכה אחר השקיעה ויש לדון בזה בדברי החת''ס.
עוד יש לציין מה שכתב הרב מחשבות שדעת כל הראשונים כר''ת שרבינו בעל התניא בסדורו כתב שדעת רוב הראשונים דהגאונים וכן כתב בעל האבני נזר וא''כ ליכא כאן שחור לבן בענין זה. ודברים אלו של הגדרת צאה''כ והמנהג המקובל הם מהדברים היותר נסתרים שיש בידינו ולכן הרגישות הגדולה שיש לכותבים בענין זה ודי בזה.
בס"ד אולי תראה לי איפה הגר"א מבטל/ מכחיש את דעת הראשונים כשחולק עליהם הוא אמנם חולק עליהם בעשרות מקומות ופשוט שלחלוק זה להעביר ביקורת ולהגיד דעה שונה, אבל הוא תמיד מתיחס לדעתם בכל הכבוד (חוץ ממקום אחד לגבי פלוסופיה או כישוף, לא זכור לי כרגע, שהוא יוצא חוצץ)
בסוגיא דנן הוא יכל לומר אותו דבר בחיובי והחוש מעיד/ מוכיח – לכל רואה שמע"ה הוא שיעור גדול הרבה מאד על צה"כ אחר השקיעה
ההבדל ביניהם כמובן עצום כי כשאומרים בחיובי ז"א אתה רואה כך ואני רואה כך, ויש פה שתי דיעות, משא"כ כשאמרים בשלילי החוש מכחיש ז"א אתה לא רואה ורק אני רואה
ולגבי שכתבת שאין כאן ב צדדים, לפחות בעשר מקומות הגר"א מביא דעת ר"ת על צה"כ ובכלל לא ראה צורך לבטל דעתו ולפעמים ללומד הפשוט נראה כאילו שזה גם דעתו, אם כי לפעמים המדפיסים הוסיפו עיין בסי' רסא, ובכלל למה דווקא בערב שבת הוא יוצא נגד ר"ת
ועיין בסי' תקסב שכתב הגר"א "ואף שבתה"א (הרמב"ן בספר תורת האדם אבילות ישנה סי' קה) פי' הירושלמי לענין ב' השקיעות, דת"ק סבר שקיעה ראשונה הוא בה"ש ור' חנינא אמר שקיעה שניה , אין פירושו מכוון דהא אמר כ"ז שפני כו' והוא אחר שקיעה שניה כמ"ש בספ"ב דשבת אלא דהכל קאי על שקיעה שניה, דליכא למ"ד דבשקיעה ראשונה שיעור ד' מילין יהיה הכל בה"ש , אלא דת"ק סבר דהתחלת גלגל הלבנה לעלות הוא בה"ש שהוא תחלת שקיעה, ור' חנינא אמר שהוא לילה שהוא סוף שקיעה, ור"ל לעלות לזרוח, דעולה אף ביום"
הרי שהגם שהוא חולק על הרמב"ן כאן עכ"ז הוא מבאר את הירושלמי לפי הרמב"ן, ולהזכירך ששם הרמב"ן כותב שגם אחרי ד' מיל אין כוכבים, ולא חושש לפרש לפי דעה "מוכחשת" וכשהיה יכול לומר את פירוש הירושלמי לפי דעתו דהכל קאי על שקיעה ראשונה
כל מה שכתבתי זה רק אם נאמר שכוונת הגר"א לתוס', אבל כבר ראיתי מי שרוצה לומר שהגר"א מתכוון למנהג ולא הסתדר לי, לכן הגעתי לאשכול זה
הרבה ראשונים מביאים שדעת ר"ת מובא כבר ברב האי גאון ורבינו גרשון ,וכתבתי שאין אחד מהראשונים שחלק על ר"ת, הלא דבר הוא, ומה שהבאת מסידור הרב שלדעת כותבו, כל מי שלא פירש כר"ת אלא רק העתיק את לשון הגמ', הוא נחשב באופן אוטומטי לשיטת מהרם אלשקר בדעת הגאונים, קשה מאד שהרי הגמ' גם לא פירשה מפורש כר"ת וא"כ מה הוא צריך להוכחה מראשונים שלא פירשו כלום כשגמרא מפורשת לצידו
על המנהג המקובל שאתה מדבר בעצם כל אחד רואה זאת מכיון ראיה שלו, ותבדוק היטב רק באשכול זה ותספור כמה דיעות מצאת במנהג המקובל כיום ועוד יטענו שזה מנהג ומסורת וחלילה אם תאמר אחרת, משא"כ אם תבדוק מהגמ' א"ר יוחנן הלכה כרבי יהודה לענין שבת והלכה כרבי יוסי לענין תרומה, מכאן ועד זמנו של מהרם אלאשקר מעניין אם תמצא שלש דיעות לגבי המנהג, כי גם היראים מביא בהלכות ערב יוה"כ שאפשר לאכול עד שקיעה שניה לפי דעת רבותיו אלא שהוא מחמיר בערב שבת.
