עובר ושב כתב:ראשית צריך להקדים שמבחינה הלכתית אין הבדל בין בחורים לאברכים. אלא מבחינה מוסרית, בחור לא אמור להחזיק נגן בישיבה כי זה יוציא אותו מהלימוד..
עובר ושב כתב:עוד יש לדון בעצם שמיעת זמרת גויה, משום קול באשה, ובכן הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק א' או"ח סי' ו'), דן בזה והעלה להקל, אם אינו מכיר את הזמרת. ותחילה פסק שאם ראה את תמונתה אסור, ונמשך אחריו בנו הרב דוד בספר "בירור הלכה" (סי' ע"ה סעיף ט"ו, סוף ס"ק י"ז), "מותר מעיקר הדין לשמוע קול זמר של אשה... ואם ראה פעם תמונתה יש לאסור".
.
עובר ושב כתב:שיטתי היא לאסור לבחורי ישיבות באיסור חמור סלולרי מכל סוג שהוא (גם המכונה "כשר"), ואם צריכים לדבר עם הוריהם שיתקשרו מטלפון ציבורי. ובוודאי שלא נותנים לבחור דבר שהוא לא צריך כלל ורק יוציא אותו מהלימוד, קל וחומר סלולרי עם אינטרנט כשאין פת בסלו והוא משועמם כל היום ומה יעשה הנער ולא יחטא. וגם אם תתן לו מוגן, ישב ויחפש פרצות יומם ולילה.
ובבקשה שמור את ענייני הסלולרי למקום המיועד לכך, וגם אם נפגעת אישית באיזשהו ויכוח, תתאפק ואל תזהם כל אשכול בהערות אישיות לגופו של כותב.
עובר ושב כתב:
ושוב - נושא האשכול הוא אחר לחלוטין, ואם ברצונך לדון על הנ"ל ועל "שיטתי" או סתם לחרף ולגדף אותי, פתח את הנושא במקום המיועד לכך ונדון עמך בחפץ לב.
עובר ושב כתב:עקב השטויות וההבלים שכתבת, הועבר נדון הלכתי חשוב מבית המדרש אל הגניזה המקומית.
ישא ברכה כתב:מסתבר מאד שאין איסור לשמוע שירים עגבים כשאינו מבין את המילים אלא הוא מעונין לשמוע את המוזיקה.
ומטעם זה אני אומר לבחורים ששומעים מוזיקה לא חרדית שעדיף לשמוע מוזיקה לועזית מאשר זמרים ישראלים חילונים.
ודע שהשירים המחוברים באיזה לשון שיהיו צריך שיבחנו בעניניהם אם הם הולכים על דרך הדבור אשר חלקנוהו ואמנם בארתי זה אע"פ שהוא מבואר מפני שראיתי זקנים והחסידים מאנשי תורתנו כשיהיו במשתה יין כחופה או זולתה וירצה אדם לשיר שיר ערבי אפי' ענין השיר ההוא שבח הגבורה או הנדיבות והוא מן החלק האהוב או בשבחי היין ירחיקו זה בכל צד מן ההרחקה ואין מותר אצלם לשמעו וכשישורר המשורר פיוט מן הפיוטים העבריים לא ירחיקוהו ולא ירע בעיניהם עם היות בדברים ההם המוזהר ממנו או הנמאס וזה סכלות גמורה שהדבור לא יאסר ויותר ויאהב וימאס ויצוה באמירתו מצד הלשון שנעשה [בו] אבל מצד ענינו שאם יהיה ענין [השיר] ההוא מעלה יתחייב לאמרו באיזה לשון שיהיה ואם יהיה כוונת השיר ההוא פחיתות באיזה לשון שיהיה אסור לאמרו [באיזה לשון שיהיה] גם יש לי בזה תוספת כי כשיהיו שני פיוטים ולשניהם ענין אחד מהעיר כח התאוה ושבח אותה וישמח הנפש בה והוא פחיתות והוא מחלק הדבור הנמאס מפני שהוא מזרז ומעורר על מדה פחותה כמו שהתבאר מדברינו בפ' הרביעי ויהיה א' משני הפיוטים עברי והא' ערבי או לעז יהיה שמיעת העברי והדבור בו יותר נמאס אצל התורה למעלת הלשון שאין צריך שישתמשו בו אלא במעלות כל שכן אם יצטרף אליו שישימו בו פסוק מן התורה או משיר השירים בענין ההוא שאז יצא מחלק הנמאס לחלק הנאסר ומוזהר ממנו שהתורה אסרה לעשות דברי הנבואה מיני זמר בפחיתיות ובדברים מגונים.
א מבקש כתב:אולי אין המקום כאן אבל העובדות של לקיחת שירי עכו"ם ו'גיורם' מישהו יודע מה המקור?
היום גיליתי שהשיר "א חתונה און שטעטיל" המבוצע על ידי הזמר החסידי ישראל אדלר בדיסק 'אורות' הוא מנגינה שנקראת בלע"ז "האריה של פיגארו" שהולחן בידי מלחין איטלקי בשם רוסיני לאופרה מסוימת
שמש כתב:חלק גדול מהפיוטים נכתבו במיוחד למנגינה ספציפית (ערבית בד''כ) תוך הקפדה ממש לשמירה על צליל המילים והחרוזים (כדוגמה בעלמא 'פלפילו', 'נורה יא נורה' ו'למוני לי ררו מני' ועוד ועוד), מה שמצביע שהם יועדו לקהל שהכיר היטב את המקור.
תא חזי כתב:שמש כתב:חלק גדול מהפיוטים נכתבו במיוחד למנגינה ספציפית (ערבית בד''כ) תוך הקפדה ממש לשמירה על צליל המילים והחרוזים (כדוגמה בעלמא 'פלפילו', 'נורה יא נורה' ו'למוני לי ררו מני' ועוד ועוד), מה שמצביע שהם יועדו לקהל שהכיר היטב את המקור.
בתשובתו הגרע"י מנסה למזער את התופעה שכביכול 'מכירים' את השירים, ומביא כסניף להיתר את זאת שלא כולם מכירים.
ונזכרתי, בנוסף לר' ישראל נג'ארה ור' אשר מזרחי, גם ר' דוד בוזגלו היה מתאים את משקל שיריו למנגינותיהן הערביות.
עובר ושב כתב:בנו רבי משה יוסף סיפר לאברכים ב"מאור ישראל" שאביו האזין לזמרת ערביה ושאל אותו מה היא אומרת, והתחמק. לבסוף אמר "אתה יודע, בחור אוהב בחורה, בחורה אוהבת בחור". וצ"ע מסיפור זה כיצד התיר לעצמו לשמוע, ונ"ל שלא הקשיב כלל למילים אלא רק למנגינה.
עוד יש לדון בעצם שמיעת זמרת גויה, משום קול באשה, ובכן הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק א' או"ח סי' ו'), דן בזה והעלה להקל, אם אינו מכיר את הזמרת. ותחילה פסק שאם ראה את תמונתה אסור, ונמשך אחריו בנו הרב דוד בספר הלכה ברורה (בירור הלכה סי' ע"ה סעיף ט"ו, סוף ס"ק י"ז), "מותר מעיקר הדין לשמוע קול זמר של אשה... ואם ראה פעם תמונתה יש לאסור".
ובספר הנ"ל לא זכר שהגר"ע יוסף חזר בו והורה להקל אפילו אם ראה את תמונתה, ובלבד שלא ראה אותה במציאות, וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ט' (או"ח סי' ק"ח אות מ"ג):
"ומה שכתבתי שם (היינו ביבי"א חלק א') שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית וכו' זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספרו בן יהוידע (תענית ה), שאם ראה אותה בצורה ותמונה לבד, אין לחוש".
וא"כ לשיטתו מותר לשמוע גם זמרת, גויה או יהודיה, כשלא ראה אותה במציאות ממש. ואם שרה שירי עגבים, ואינו מבין את שפתה, יש להקל גם כן, כי אין זה נקרא "שירי עגבים" אם אינו מבין את השפה, וכך אמר הרב אברהם יוסף, בנו של הגר"ע יוסף, בתשובה לשאלת מאזין ברדיו קול חי: "מותר לשמוע זמרים גויים. אם לא מבינים את שפתם, מותר לשמוע אפילו אישה גויה".
אמנם מבחינה רוחנית יש בעיה לשמוע שיר ששר או מנגן אדם לא כשר, שמזיק לנפשו של השומע. וכן כתב בליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ג. אבל כתב שם שיש פתרון לענין זה, ללמוד גמרא בלילה (ע"ש כיצד זה פועל), והלומד גמרא בלילה מגן על עצמו מהנזק הנ"ל שנגרם ע"י מנגן רשע.
אליסף כתב:שמעתי מר' יונתן דויויד שליט"א שכשתלמידי הגר"א הגיעו לארץ ושמעו את זמרת הערבים, אמרו שהרי אמרו חז"ל שערביים נטלו ט' קבין של זנות, ואכן שומעים את זה בשיריהם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 321 אורחים