החושב כתב:אוצר החכמה כתב:דברי המהר"ל והרמח"ל נסובים ...
בשביל לא להשאיר נייר חלק אמרתי להעיר כמה הערות על דבריך.אוצר החכמה כתב:ביחס למחצה זכרים ומחצה נקבות לפי עניות דעתי השאלה היא טעות. הכוונה בחז"ל היא שאין סיבה לדון שייוולד זכר או נקבה. וזו התכונה המהותית של רובא דליכא קמן שאינו נובע מבדיקה של כמות אלא ממה שמסתבר וגם היחס הקיים של מעט יותר זכרים לא משנה את המצב הזה. (כמובן שאפשר להתחיל לדון מנין מגיעה סברת האנשים האם אין זה מהנסיון וכולי. יש מה להסביר על התפלספות זו אבל אכ"מ).
א. זה לא משנה אם שאלה זו ספציפית היא טעות או לא. שאלתי הייתה, שאם מבחינת השיטה שהצעת מקובלת הנחה שדברי חז"ל המובאים בתלמוד מבוססים על ניתוח לא נכון של המציאות - יהיה קשה מאוד להסביר כמה הלכות שהן מבוססות על הבנת המציאות. ולא יעזרו הבחינות הפנימיות. אבל הבנתי שאתה אומר שהבחינות הפנימיות יעזרו לנו בתחום האגדה. ואילו בתחום ההלכה (למרות שכאמור, לפי השיטה שהזכרת, אין ערבון לכך שחז"ל תמיד ניתחו את המציאות בצורה נכונה) תמיד יימצא איזה פתרון למה בסופו של דבר ההלכה שנאמרה בתלמוד היא נכונה. וזאת מחמת התערבות שמימית - רוח הקודש שהייתה בחתימת התלמוד.
ב. ההסבר שכתבת, מדוע השאלה אינה נכונה, נראה תמוה בעיני. הוא אולי יכול להסביר מדוע רוב זכרים הנצפה אינו רוב מבחינת ההלכה, אבל מהיכי תיתי להמציא רוב על ידי סמוך מיעוט מפילות למחצה נקבות? חוץ מזה הדבר נסתר מדברי הריב"ש (אני יכול לחפש אם צריך) ששאלו אותו לגבי סמוך מיעוט אונס למחצה שלא תחתיו, וענה שזה ממש לא קשור. כי במחצה נקבות אומרים כך דווקא בגלל שיודעים שיש בדיוק מחצה כי כך יסד מלכו של עולם בשביל קיום המין.אוצר החכמה כתב:ביחס לרוח הקודש לענ"ד מדובר בעירבוב של מושגים. יש דבר שנאמר ברוח הקודש שהוא כעין נבואה שפירוש הדברים שהדברים מיוחסים לבורא ממש. ועל זה שואלת הגמרא מנא לן שאסתר ברוח הקודש נאמרה. (איך התשובות עונות על השאלה זה נושא בפני עצמו שצריך הסבר אבל קושי זה קיים בכל דרך שתפרש גם כמו שהבנת אתה). מה שהחזו"א מתכוון באמרו שהתלמוד נחתם ברוח הקדש הוא עניין אחר. שאנחנו מקבלים את הדברים כמוסכמים להלכה מן השמים אבל וודאי האומרים אותם הם האומרים עצמם ולא כמו המקרא שהוא ממש מאמר ה'.
לא הבנתי מה אתה עונה... מה זה משנה שיש שני סוגים של התערבות שמימית? השאלה הייתה מדוע אין צורך בהוכחה לקביעה זו שהייתה התערבות שמימית שמנעה באופן פלאי טעויות שילוד אשה עלול לטעות מפאת עצם זה שהוא ילוד אשה (וידיעותיו בתחום חוקי הטבע, למשל, נסמכות על מצב המדע בתקופתו).
[האמת, שמהניסוח שכתבת עכשיו נראה שאתה לא סגור על כך שהייתה התערבות שמימית. אלא שהייתה הסכמה מן השמים. וזהו עניין אחר לחלוטין.]
אני לא יודע מה עניינה של התערבות שמימית לכאן. אני יודע שיש דרגות בדבר ה' למשל מבואר שיש הבדל בין התורה עצמה לדברי הנביאים. ובין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים. כך יש הבדל בין דברי תורה שנאמרו ברוח הקודש דוגמת ספר תהלים לבין דברי תורה שלא נאמרו ברוח הקודש דוגמת משניות ברכות או מגילת תענית. אין הבדל זה קשור לאמיתת הדברים אלא לדרגתן בקדושה כמו שאין דברי הנביאים פחות אמיתיים מדברי התורה. ועל זה דנה הגמרא האם אסתר נאמרה ברוח הקודש.
אני מסכים שתיאורטית אפשר לדון מה כוונת החזון איש אודות רוח הקודש בחתימת התלמוד אע"פ שאיני יודע במה זה מקדם אותך. אבל בכל מקרה אין ראייה לנושא זה מאסתר שכן מדובר בשאלה אחרת.