תוכן כתב:נשאיר בצד לרגע עדות גיטין וקידושין, אבל עדות רציחה כדי לרצוח מישהו צריך לדעת שהבן אדם הזה ראוי להעיד. הרי אם ילד יעיד, אפילו אם נעשה דרישה וחקירה שבע פעמים כפול שבע, עדיין לא יהיה נאמן, כי הוא עצמו אינו ראוי להעיד. כנ"ל אשה, בגלל שמטבעה היא רגשנית, נסערת ומדומיינת, הרי היא פחות אמינה מאיש, ולפיכך אינה נאמן לעדות רציחה למשל.
לעומת זאת, עדות באיסורין, הרי הוא קל הרבה, ולפיכך אשה נאמנת.
אני לא מבין מה קשה בסברא זו כלל.
אוצר החכמה כתב:את דברי הרב דמשק לא הבנתי. איך ההוכחה לדיון.
תוכן כתב:שומע ומשמיע כתב:לאחר שמתנהל פה כבר דיון ארוך בנושא מעמד האשה על פי היהדות, עם לפחות ארבעה צדדים. ממילא גם פורום אוצר החכמה הוא מקום שבו דנים בוגרי ישיבות חשובות בדברים אלו, ואולי צריך לצאת נגדו.
בפורום אוצה"ח מקובל שדברי חז"ל ודברי התורה אמת, רק שצריך להבין אותם. בפורומים אחרים יש שאלה בכלל אם דברי חז"ל אמת.
שומע ומשמיע כתב:תוכן כתב:שומע ומשמיע כתב:לאחר שמתנהל פה כבר דיון ארוך בנושא מעמד האשה על פי היהדות, עם לפחות ארבעה צדדים. ממילא גם פורום אוצר החכמה הוא מקום שבו דנים בוגרי ישיבות חשובות בדברים אלו, ואולי צריך לצאת נגדו.
בפורום אוצה"ח מקובל שדברי חז"ל ודברי התורה אמת, רק שצריך להבין אותם. בפורומים אחרים יש שאלה בכלל אם דברי חז"ל אמת.
אם זה הנושא, אז ממאי נפשך.
אם לא התכוונת למה שפתח את האשכול [הדברים של יחיאל מאיר] אז זה עוול גדול לעשות אפילו מראה של קשר בינו לבין ... חלילה.
ואם אתה כן התכוונת ליצור קשר כזה, אז אתה צריך לבקש ממנו מחילה כפולה ומכופלת.
ואם לא התכוונת דווקא לזה [שאלה האם ... כלל], אז על זה באה הודעתי הקודמת.
דמשק כתב:אוצר החכמה כתב:את דברי הרב דמשק לא הבנתי. איך ההוכחה לדיון.
תוכן כתב שעדות באיסורים היא קל בהרבה, וכת"ר שאל עליו דנדה היא בכרת, לזה הבאתי שכל דין עד אחד נאמן באיסורים נלמד מנדה
סגי נהור כתב:בן מיכאל כתב:סגי נהור כתב:לחלק מהאפולוגטיקה בסגנון "ערכים והידברות" יש תימוכין בתורת הנסתר שכידוע עוסקת הרבה בסמליות של הזכר והנקבה והיחס שביניהם.
בכלל, ההבנה שיש בתורה גם צד נסתר מסייעת לפתור הרבה מהקושיות בסגנון זה.
אכן, אך לפעמים זה בגדר הרוצה לשקר ירחיק עדותו - כך למשל נראה התירוץ היא אינה חייבת בת"ת כי היא מעל זה...
אני לא רואה בזה שקר בהכרח, וזה תלוי באיזה צורה הדברים נאמרים.
הייתי מניח את הדברים כך. אכן במציאות העולם וכן בתורה ובהלכה האיש הוא המוביל והאשה טפלה לו. דבר זה יסודו בשרשם של דברים, שהאיש הוא משפיע והאשה היא מקבל, וכל המציאות העליונה והתחתונה נחלקת למשפיע ומקבל (החל ממשפיע - הקב"ה, איש, ומקבל - הבריאה, אשה (כנסת ישראל, ספירת המלכות), ומזה שהאיש הוא האקטיבי, איש דרכו לכבוש, והאשה היא הפסיבית, שמטעם זה בקידושין האיש הוא הנותן והאומר והאשה שותקת. ומעיקר זה נגזרים רוב ההבדלים בין האיש והאשה בחובותיהם ובזכויותיהם.
והנה תורת הסוד מאירה הרבה את המעלה והערך דוקא של צד המקבל, אשר משפיע ופועל בדרכו שלו, שמזה כל היכולת שלנו הנבראים להשפיע ולפעול למעלה, ועז"נ אשת חיל עטרת בעלה ועוד ועוד. ואם מתרגמים דברים אלה גם כלפי יעודה של האשה הגשמית בעולם הזה (ולענ"ד התרגום הזה הוא נכון מאוד, ואדרבה, זה מהדברים שבהם רואים איך תורת הסוד יורדת לשרשי השרשים של המציאות והתורה גם יחד), לא קשה להגיע מכאן למציאת צד מעלה בפטור האשה מת"ת (במסגרת ייעודה ותפקידה הכללי כ"מקבל" ולא כ"משפיע").
אוצר החכמה כתב:דמשק כתב:אוצר החכמה כתב:את דברי הרב דמשק לא הבנתי. איך ההוכחה לדיון.
תוכן כתב שעדות באיסורים היא קל בהרבה, וכת"ר שאל עליו דנדה היא בכרת, לזה הבאתי שכל דין עד אחד נאמן באיסורים נלמד מנדה
אז לאיזה כיוון זה מוכיח ?
אוצר החכמה כתב:סגי נהור כתב:אני לא רואה בזה שקר בהכרח, וזה תלוי באיזה צורה הדברים נאמרים.
הייתי מניח את הדברים כך. אכן במציאות העולם וכן בתורה ובהלכה האיש הוא המוביל והאשה טפלה לו. דבר זה יסודו בשרשם של דברים, שהאיש הוא משפיע והאשה היא מקבל, וכל המציאות העליונה והתחתונה נחלקת למשפיע ומקבל (החל ממשפיע - הקב"ה, איש, ומקבל - הבריאה, אשה (כנסת ישראל, ספירת המלכות), ומזה שהאיש הוא האקטיבי, איש דרכו לכבוש, והאשה היא הפסיבית, שמטעם זה בקידושין האיש הוא הנותן והאומר והאשה שותקת. ומעיקר זה נגזרים רוב ההבדלים בין האיש והאשה בחובותיהם ובזכויותיהם.
והנה תורת הסוד מאירה הרבה את המעלה והערך דוקא של צד המקבל, אשר משפיע ופועל בדרכו שלו, שמזה כל היכולת שלנו הנבראים להשפיע ולפעול למעלה, ועז"נ אשת חיל עטרת בעלה ועוד ועוד. ואם מתרגמים דברים אלה גם כלפי יעודה של האשה הגשמית בעולם הזה (ולענ"ד התרגום הזה הוא נכון מאוד, ואדרבה, זה מהדברים שבהם רואים איך תורת הסוד יורדת לשרשי השרשים של המציאות והתורה גם יחד), לא קשה להגיע מכאן למציאת צד מעלה בפטור האשה מת"ת (במסגרת ייעודה ותפקידה הכללי כ"מקבל" ולא כ"משפיע").
ראשית ברור שחכמת האמת היא תאור פנימיות הדברים ואמיתתם.
השאלה היא האם אכן נובעת מסקנה כזאת מדברי רבותינו בחכמה זו. אם כן אין בזה שום בעייה. אבל אם נתפסים לדברים מסויימים ומוציאים מסקנה כזאת רק כדי ליישב את הקושי של אנשים מסויימים אינו ראוי לעשות כן ודווקא בגלל מעלתה של החכמה.
שדבר שמוגדר כאיסורים, דינו קל לענין עדות, גם אם הוא בכרת
אוצר החכמה כתב:אני לא מכיר את התחום אבל אני חושב שהעיקר הגדול הוא שאסור לומר דברים שאינם אמת.
אוצר החכמה כתב:אני מצטער לא תפסתי איך זה הולך.
תוכן אומר איסורים זה יותר קל. למה? כי זה רק לאוין לעומת ב"ד שהורגים את האדם. ולכן אי אפשר להוכיח מנאמנות אשה באיסורים.
אני שואל יש איסורים שהם בכרת וגם שם אשה נאמנת וזה כבר דומה להריגת אדם אז החילוק אינו נכון.
באת אתה ואמרת מזה שלמדו לכל האיסורים מנדה (לא למדו בק"ו אבל זה ק"ו מעשי) ראייה שתוכן צודק ולא אתה?
איך זה יוצא?
אולי כוונתך לומר מזה שדי בעד אחד ולא בשנים אבל אם לזה כיוונת אינך צריך את עניין הלימוד בנדה הרי נאמנת האשה לבדה.
אוצר החכמה כתב:
אני לא מבין מה הבעייה. אתה חושב שהשאלות טובות והתשובות שלי אינן טובות לחיי אז אתה חושב שיש בעייה אני לא. אני חושב שהשאלות קלושות והתשובות טובות.
אני לא יודע מה זה תיאוריית הייעוד השונה. ובשבילי דברי ר' אליעזר הגדול יצוקים בברזל ואמת לאמיתה. נשים עלולות להוציא דברי תורה לדברי הבאי.
אבל ר"א הגדול לא אמר שלכן הם לא מנהלות טובות או חוקרות טובות באוניברסיטה ולכן בהחלט התורה אינה מתנגדת שיהיו במעמד כזה ויקבלו משכורת ראויה.
אשה פסולה לעדות מהסיבה הפשוטה כי התורה פסלה אותה לעדות לא בגלל שהיא מפונטזת או שקרנית כמו שטוען תוכן ותו לא מידי.
אותו דבר בעניין ירושה. דיני ירושות שבתורה לא נועדו לסדר את הכספים במדינה אלא להנהיג את העם בדרך רוחנית במסגרת הזאת אשה לא יורשת. (נושא שעלה כאן הוא השינוי שקרה במשך הדורות עם שטר חצי זכר וכולי ועל זה דיברו כבר ואין כאן המקום לשוב לזה).
סוף דבר לא מוצאת חן בעיניך השקפתי שהתורה עניינה להוביל את העם לתיקון רוחני ובתיקון הזה כולנו שותפים כל אחד לפי המיועד לו לפי התכנית האלוקית. אין לי בעייה עם זה אבל אני חושב שאתה יכול לכבד את זה שזו עמדתי.
דרומי כתב:דוגמא בעלמא.
יהודי שקצת מתקרב ליהדות אבל עדיין מחלל שבת ואפילו בפרהסיא. אם יבוא וישאל: האם נכון מה ששמעתי מפלוני בן פלוני שמגיע לי עונש מוות בסקילה? נניח לצורך הענין שאותו יהודי גם תורם הרבה... עכשיו האם יש מצוה לומר לו בפירוש: כן, אתה חייב סקילה! - אני לא בטוח. מסתבר שאפשר אפילו לענות לו: זה לא נכון. ובאמת הרי זה לא שקר, כי בימינו אין בית דין שיכול להעניש בסקילה, וגם לא היו עדים והתראה, כך שזה נכון מבחינה מסויימת. אין מצוה להגיד את כל האמת ובכך לגרום לפיצוץ מוחלט.
פרנקל תאומים כתב:הרב אוצה"ח שליט"א איננו לא תמים ולא מיתמם. לענ"ד כל הרוצה לקרוא דברי טעם ישרים ופשוטים בכל אשכולות הפורום, כלך לו אצל דבריו, הוא ממש ה'אורים והתומים' של הפורום, ת"ח שיש בו דעת, וסליחה על ההתלהבות. אני באמת מציע לכל מבקש ה' כאן בפורום להתחקות אחר דבריו הנכוחים.דרומי כתב:איני מבין אם אתה תמים או מיתמם.
במילים פשוטות ורגועות הוא מוציא את העוקץ מכל המתלהבים/המתלהמים שבטוחים שגילו את אמריקה.
בן מיכאל כתב:חשבונות רבים כתב:על כעין זה אמרו רז"ל מינות נזרקה בו.בן מיכאל כתב:האמת שקושיות אלו הינן על התורה שבעל פה ולא על התורה שבכתב
אבל ודאי שאין זה אלא פליטת קולמוס אומללה.
אין בעיניך הבדל, בין קושיא על הכתוב, לקושיא על הגמרא (כשזה נוגע לשאלה באמונה, ולא סתם חוסר הבנה)???
דמשק כתב:בן מיכאל כתב:אין בעיניך הבדל, בין קושיא על הכתוב, לקושיא על הגמרא (כשזה נוגע לשאלה באמונה, ולא סתם חוסר הבנה)???
אחר דבריך כאן ובהמשך, מתחדד אצלי יותר את הצורך בשאלה הנוקבת שנשאלת כאן, וגם מתשובתך שם נראית החלוקה בעינך בין תורה שבכתב לבין תורה שבע"פ, רח"ל.
זנב לשועלים כתב:לזנב יש כמה שאלות קשות על דברים שנאמרו כאן.
למשל הדין של אונס על פי התורה הוא לא לשלם חמישים כסף אלא לשלם נזק צער ריפוי שבת ובושת וגם חמישים כסף. עכשיו מה השאלה, למה אין בתורה דין של כלא? לא מופיע כזה עונש בתורה על שום עבירה.
ארי שבחבורה כתב:אוצר החכמה כתב:
אני לא מבין מה הבעייה. אתה חושב שהשאלות טובות והתשובות שלי אינן טובות לחיי אז אתה חושב שיש בעייה אני לא. אני חושב שהשאלות קלושות והתשובות טובות.
אני לא יודע מה זה תיאוריית הייעוד השונה. ובשבילי דברי ר' אליעזר הגדול יצוקים בברזל ואמת לאמיתה. נשים עלולות להוציא דברי תורה לדברי הבאי.
אבל ר"א הגדול לא אמר שלכן הם לא מנהלות טובות או חוקרות טובות באוניברסיטה ולכן בהחלט התורה אינה מתנגדת שיהיו במעמד כזה ויקבלו משכורת ראויה.
אשה פסולה לעדות מהסיבה הפשוטה כי התורה פסלה אותה לעדות לא בגלל שהיא מפונטזת או שקרנית כמו שטוען תוכן ותו לא מידי.
אותו דבר בעניין ירושה. דיני ירושות שבתורה לא נועדו לסדר את הכספים במדינה אלא להנהיג את העם בדרך רוחנית במסגרת הזאת אשה לא יורשת. (נושא שעלה כאן הוא השינוי שקרה במשך הדורות עם שטר חצי זכר וכולי ועל זה דיברו כבר ואין כאן המקום לשוב לזה).
סוף דבר לא מוצאת חן בעיניך השקפתי שהתורה עניינה להוביל את העם לתיקון רוחני ובתיקון הזה כולנו שותפים כל אחד לפי המיועד לו לפי התכנית האלוקית. אין לי בעייה עם זה אבל אני חושב שאתה יכול לכבד את זה שזו עמדתי.
ברוך ה' סוף סוף אתה מואיל בטובך להודות שיש כאן 'שאלות', 'קלושות' אמנם, אבל סוף כל סוף 'שאלות'. ממישהו שבתחילת הדיון לא הבין מה הבעיה עם מעמד האשה ביהדות גם זה משהו...
מסתבר שטעיתי בהבנת דבריך ועמך הסליחה, אני חשבתי שהתכוונת למה שכותב בהמשך הרב פ"ת.
ולגופם של דברים לא הבנתי כלל וכלל מה אתה רוצה. אתה כותב 'שהתורה עניינה להוביל את העם לתיקון רוחני ובתיקון הזה כולנו שותפים כל אחד לפי המיועד לו לפי התכנית האלוקית' ומניח שאני לא מוכן לכבד את עמדתך. אינני יודע זאת מנין לך, ואדרבה - לא רק שאני מכבד את עמדתך אני אפילו מוכן להסכים עם כל מילה, כמדומני שזה היסוד המפורסם של הר"ן בדרשות, אבל אין לי מושג איך זה עונה על השאלות.
לפני כן אתה כותב: דיני ירושות שבתורה לא נועדו לסדר את הכספים במדינה אלא להנהיג את העם בדרך רוחנית במסגרת הזאת אשה לא יורשת. סתם ולא פירש. באותה מידה יכולת לכתוב: אשה לא יורשת כי התורה אמרה שהיא לא יורשת... וכך באמת כתבת קודם לגבי עדות: אשה פסולה לעדות כי התורה פסלה אותה לעדות. אין לי מושג למה אתה חושב שזה אמור לקדם אותנו.
ושוב, אתה מצטט רק את מה שנוח לך. אתה מתייחס רק לדברי הרמב"ם שנשים עלולות להוציא דברי תורה לדברי הבאי, ומה עם פירוש המאירי שם שנשים בכלל לא מסוגלות להבין את התורה 'הבנה ראויה' או עם פירוש רש"י שנשים שלומדות תורה יהפכו להיות מופקרות ערמומיות? ומה עם דברי ר' אליעזר שנאמרו בהקשר זה - 'אין חכמה לאשה אלא בפלך'?
ארי שבחבורה כתב:זנב לשועלים כתב:לזנב יש כמה שאלות קשות על דברים שנאמרו כאן.
למשל הדין של אונס על פי התורה הוא לא לשלם חמישים כסף אלא לשלם נזק צער ריפוי שבת ובושת וגם חמישים כסף. עכשיו מה השאלה, למה אין בתורה דין של כלא? לא מופיע כזה עונש בתורה על שום עבירה.
ומה עם מלקות?
בכלל, לדעתי הקושי הכי גדול הוא שדין האונס ודין המפתה שוים, מה שמלמד לכאורה על כך שמבחינת התורה אין שום משמעות לכך שהמעשה נעשה באונס וכל הנושא הוא רק עצם הפגם שנפגמה הנערה בכך שהיא כבר לא בתולה ועל כך הוא משלם את הקנס.
ארי שבחבורה כתב:זנב לשועלים כתב:לזנב יש כמה שאלות קשות על דברים שנאמרו כאן.
למשל הדין של אונס על פי התורה הוא לא לשלם חמישים כסף אלא לשלם נזק צער ריפוי שבת ובושת וגם חמישים כסף. עכשיו מה השאלה, למה אין בתורה דין של כלא? לא מופיע כזה עונש בתורה על שום עבירה.
ומה עם מלקות?
בכלל, לדעתי הקושי הכי גדול הוא שדין האונס ודין המפתה שוים, מה שמלמד לכאורה על כך שמבחינת התורה אין שום משמעות לכך שהמעשה נעשה באונס וכל הנושא הוא רק עצם הפגם שנפגמה הנערה בכך שהיא כבר לא בתולה ועל כך הוא משלם את הקנס.
מענה איש כתב:ודאי שיש משמעות לאונס מבחינת התורה
"כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה"
אוצר החכמה כתב:
העובדה שדין אונס ומפתה שווים
צופר הנעמתי כתב:אוצר החכמה כתב:
העובדה שדין אונס ומפתה שווים
אונס נותן קנס וכונס מפתה נותן קנס או כונס.
אוצר החכמה כתב:ב. העירו לי כאן בפורום שעיקר הכוונה בפשט הפסוק היא להגיד שלא היה בידה למנוע את המעשה.
אפרים זלמן כתב:אוצר החכמה כתב:ב. העירו לי כאן בפורום שעיקר הכוונה בפשט הפסוק היא להגיד שלא היה בידה למנוע את המעשה.
והמפרש לא כן, מפרש ג''כ 'מפני שיבה תקום' כמו שפירשו באוטובוסים.
אפרים זלמן כתב:אוצר החכמה כתב:ב. העירו לי כאן בפורום שעיקר הכוונה בפשט הפסוק היא להגיד שלא היה בידה למנוע את המעשה.
והמפרש לא כן, מפרש ג''כ 'מפני שיבה תקום' כמו שפירשו באוטובוסים.
אוצר החכמה כתב:אני מתקשה להבין את המודה במקצת שעשית ממני.
א. אני כתבתי שאני לא מבין איזה בעייה יש. כתבו לי מה אתה אומר על אבג. עניתי. אתה אומר זה לא מספק. אז כשאני עונה בעבורי מה שעניתי טוב ואני מכבד את זה שבעיניך זה לא טוב אתה הופך אותי למודה במקצת?
ב. גם כתבתי ואני כך חושב שיכולים להיות פרטים לא מובנים לנו וזה לא מפריע לי. אבל באופן כללי אני לא מבין איפה יש בעייה עם מעמד האשה ביהדות והסברתי לעיל את דעתי בזה.
ג. היסוד שאתה כותב שהוא יסוד מפורסם של הר"ן עונה על השאלה. כי כשחושבים שדיני ירושה עיקרם לחלק את הכסף בצורה צודקת אנשים שואלים למה זה צודק? אבל אם מטרתם שונה לגמרי איך שאלת הצדק רלוונטית? מטרת החלוקה אינה לעשות סוג כזה של צדק.
אותו דבר לגבי עדות אם מטרתה העיקרית של עדות הוא תהליך אזרחי של בירור האמת, אפשר לשאול למה שאשה לא תעיד וכי אינה דוברת אמת. אבל אם מטרת העדות היא שתקיים מצוות עדות (כי הקב"ה בכלל לא צריך אותנו כדי לנהל את המדינה, או לחילופין לזה הוא מעמיד פתרונות אחרים כמו בדוגמת הרציחה) בהחלט ניתן להבין שהמצווה הזו מוטלת על אנשים ולא על נשים מכל סיבה שתהיה כמו במ"ע שהזמ"ג או במצוות שעל הכהנים.
ד. אני לא יודע למה אתה חושד בי כנוכל. הבאתי את הלשון של דברי הבאי כי זה מה שעלה באותו רגע בזכרוני מה לא טוב בפירוש רש"י שהבאת שכיוון שאני חכמה שכנתי ערמה והתורה מכניסה ערמימות בלבו של אדם הערמימות הזאת אצל נשים יכולה להיות לנזק.
ה. מה הבעייה בדברי ר"א. אם הוא היה בזמנינו והיה אומר אין חכמה לאשה אלא בפיתוח אלגוריתמים ממוחשבים בתחום הבינה מלאכותית אז היית מרוצה? כל מה שאמר שחכמת התורה אין ראוי שאשה תלמדנה ועל זה הרי דברנו. בחלט סביר שר"א רמז לזה שבפלך יש חכמה שהרי כתוב בתורה וכל אשה חכמת לב בידיה טוו.
את המאירי איני מכיר ולכן אני מסייג את דברי. לא מפריע לי שיאמר מישהו את מה שאמרת בשמו. זה לא נובע מחוסר שכל כי יש לנשים שכל. זה נובע מתכונה (רוחנית?) מסויימת של התורה שמתאימה יותר לגברים. וגם אם יבא מישהו ויגיד שהפירוש הזה של המאירי כן מפריע לו לא הוכיח מאומה על מעמד האשה ביהדות.
אוצר החכמה כתב:ארי שבחבורה כתב:זנב לשועלים כתב:לזנב יש כמה שאלות קשות על דברים שנאמרו כאן.
למשל הדין של אונס על פי התורה הוא לא לשלם חמישים כסף אלא לשלם נזק צער ריפוי שבת ובושת וגם חמישים כסף. עכשיו מה השאלה, למה אין בתורה דין של כלא? לא מופיע כזה עונש בתורה על שום עבירה.
ומה עם מלקות?
בכלל, לדעתי הקושי הכי גדול הוא שדין האונס ודין המפתה שוים, מה שמלמד לכאורה על כך שמבחינת התורה אין שום משמעות לכך שהמעשה נעשה באונס וכל הנושא הוא רק עצם הפגם שנפגמה הנערה בכך שהיא כבר לא בתולה ועל כך הוא משלם את הקנס.
בעיני זה בדיוק להיפך לא רציתי להכנס לזה אבל כיוון שהעלית אכתוב מה שחשבתי בזה.
העובדה שדין אונס ומפתה שווים (במפתה בכלל היא שיתפה פעולה וכמדומני שאפילו אין תנאי הלכתי שיחקרו מי התחיל בפיתוי אבל לא בדקתי) רק מוכיחה שהנושא המדובר כאן מבחינת התורה אינו הפגיעה בנערה (בעיקר מבחינה נפשית) אלא משהו אחר. הייתי אומר לדוגמה שהוא הפגיעה בקדושת הנישואין. כלומר על מה שפגע בה הוא דין בדיני בני אדם ועל זה צריך המלך או ב"ד לדונו והוא כמו כל משפטי בני אדם לפי המצב והמקום והמעשה. אבל העניין של התורה כאן הוא בעובדה שעשה כאן ביאה לא בדרך הראויה של נישואין. ושוב לא מסיבות חברתיות של קדושת המשפחה וכדומה אלא בעניין הרוחני שמאחורי זה. וזה שהתורה אמרה את אותו דין באונס ומפתה הוא דווקא לומר שבעניין כזה מהצד הרוחני האחריות היא תמיד על האיש הפועל ולא על האשה כך שאין הבדל אם היה ברצונה או לא הוא זה שצריך לתקן את העניין ועומק התיקון הוא שדווקא יעשה הפוך ממה שעשה כי הוא עשה את זה בדרך עראי ולא בנישואין שזה דרך קבע ועכשיו צריך להיות עניינו קבע גמור שלא יוכל לשלחה.
כמובן שזה סוג של דרוש ואפשר לפרש הרבה דרכים אחרות רק עיקר הכוונה שלי להדגים היכן לענ"ד הדברים נמצאים.
יכול להיות שדווקא מה שאתה העלית קשור לזה שיש כאן עניין דווקא של מה שביטל את בתוליה שלא בדרך הראוייה.
אגב מלקות הוא עונש על לאוים ובכל מקום שיש ממון אין מלקות גם במוציא עין לחברו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 332 אורחים