הרב דר' ברוך פינקלשטיין פוסק שמותר לעשן קנאביס, חאשיש וכיוצא. תשובה זו נקיה מכל דיון הלכתי שהוא, חוץ מניסיון לסתור את פסקו של ר' משה פיינשטיין שאסר השימוש. גם דיונו בדברי רמ"פ ריק מתוכן, ואין הוא דן אלא מסברת הכרס. עיקר היתירו מסתמך על פוק חזי מאי עמא דבר, ועל פי יסוד גאוני זה הוא מתיר את העישון ומן הסתם עוד דברים שהרחוב פרוץ בהם. מן העניין להוסיף, שר' פינקלשטיין עצמו צרך קנאביס "כשהייתי צעיר מאד", ומכיון שיש פה היכירות קרובה עם נושא עמוק זה, על כן יש לתשובתו על מה לסמוך.
תוכן כתב:באשכול זה אני מתכוין לרכז את כל ה"פסקים" שמשחררים "רבני" סהר ובית חילל. מטרת האשכול הוא בעיקר כדי לספק הסבר למה יהודים שומרי תורה ומצוות מתנגדים לתחיית הריפורמה מחדש פה בארץ הקדש על ידי רבניות אלו והרבנים שתומכים בהם.
וזה החלי בעזר צורי.
הרב דר' ברוך פינקלשטיין פוסק שמותר לעשן קנאביס, חאשיש וכיוצא. תשובה זו נקיה מכל דיון הלכתי שהוא, חוץ מניסיון לסתור את פסקו של ר' משה פיינשטיין שאסר השימוש. גם דיונו בדברי רמ"פ ריק מתוכן, ואין הוא דן אלא מסברת הכרס. עיקר היתירו מסתמך על פוק חזי מאי עמא דבר, ועל פי יסוד גאוני זה הוא מתיר את העישון ומן הסתם עוד דברים שהרחוב פרוץ בהם. מן העניין להוסיף, שר' פינקלשטיין עצמו צרך קנאביס "כשהייתי צעיר מאד", ומכיון שיש פה היכירות קרובה עם נושא עמוק זה, על כן יש לתשובתו על מה לסמוך.
פסק זה מצטרף לפסקו של ר' אברהם רזניקוב תחומין ל"ז, שמותר לעשן קנאביס רפואי בשבת. וזה מה שמצאתי כתוב: 'הרב רזניקוב מתיר גם עישון קנאביס רפואי, בהעדר אפשרות אחרת, בהסתמך על הביאור הלכה שכתב כי "בדבר שיש חשש שע"י מניעת דבר זה יחלש ויכבד חוליו מחללין עליו השבת". ולפי דברי המאירי: "משמע שאם ע"י פעולת החילול הזה יתחזקו אבריו ג"כ אין למנוע דבר זה מאותו כיון שהוא חולה שיש בו סכנה.' לא ברור לי אם ר"א רזניקוב הוא חבר בארגונים הנ"ל, אבל לאור פסק גאוני זה, אין לי ספק שהוא קרוב לדעותיהם.
תוכן כתב:קנאביס רפואי משמש כמשכך כאבים, ולהתיר הבערה בשבת כדי ליטול משכך כאבים, זה דבר שלא יעלה על הדעת.
בברכה המשולשת כתב:תוכן כתב:קנאביס רפואי משמש כמשכך כאבים, ולהתיר הבערה בשבת כדי ליטול משכך כאבים, זה דבר שלא יעלה על הדעת.
אינני בקיא בפרטי השימוש בזה, ב"ה, אבל אם מדובר בכאבים עצומים שיכולים להוציא אדם מדעתו, אולי יש מקום להתיר בדרבנן (אולי במאמר מדובר שגוי ידליק לו? לא ראיתי את המאמר וככה"נ גם כת"ר לא ראה אותו)
בברכה המשולשת כתב:ולגוף האשכול, לא כל הרבנים החברים בארגון צהר בחדא מחתא מחתינהו כידוע וכמפורסם.
הרב רזניקוב אמנם אינו מתיר לקיחת סמים ללא סיבה רפואית ומביא את הרב משה פיינשטיין ששלל את ההתמכרות ויצירת תלות בסמים, וקבע כי יש בה אפילו איסור דאורייתא, ואת הרב שלמה זלמן אוירבך שכתב שלקיחת סמים היא משום חבלת אדם בגופו שהוא איסור גמור, אך מציין שפסקי הלכה אלו התייחסו לשימוש בסמים על רקע חברתי ואינם רלבנטיים לצריכת סם מטעמים רפואיים שמקילה על הסימפטומים של המחלה ומשפרת את איכות החיים של החולה ומחקרים הוכיחו כי ניתן לראות בקנאביס תרופה נרקוטית ולא סמים.
קנאביס רפואי בשבת עדיף ללקיחה בתוך המזון ללא צורך לעשן. יש אפשרות להכניס את החומר לעוגיות, או לשמן וחמאה ודרך זו מותרת בשבת, משום שזה יכול להיחשב מאכל, גם לקיחת כדורים המכילים את החומר הפעיל THC אפשרית בשבת. הרב רזניקוב כותב כי מותרת גם לקיחת החומר באמצעות מכשיר אידוי המזרים אוויר חם מעל הקנביס וכי ניתן לכוון מכשיר זה מבעוד יום באמצעות שעון שבת.
הרב רזניקוב מתיר גם עישון קנאביס רפואי, בהעדר אפשרות אחרת, בהסתמך על הביאור הלכה שכתב כי "בדבר שיש חשש שע"י מניעת דבר זה יחלש ויכבד חוליו מחללין עליו השבת". ולפי דברי המאירי: "משמע שאם ע"י פעולת החילול הזה יתחזקו אבריו ג"כ אין למנוע דבר זה מאותו כיון שהוא חולה שיש בו סכנה.
תוכן כתב:בברכה המשולשת כתב:ולגוף האשכול, לא כל הרבנים החברים בארגון צהר בחדא מחתא מחתינהו כידוע וכמפורסם.
אז אלו שהם לא כאלו, הם מתחברים לרשעים שהורסים את היהדות מבפנים.
תוכן כתב:מה דעתך אם אני אומר שאני מייעד את אשכול זה לפרסום תשובות מרבנים המזוהים עם שני הארגונים הנ"ל. ואני אתן לקורא להחליט בעצמו מה זה אומר על הארגונים הנ"ל?
ברקים רב כתב:הרב דר' ברוך פינקלשטיין פוסק שמותר לעשן קנאביס, חאשיש וכיוצא. תשובה זו נקיה מכל דיון הלכתי שהוא, חוץ מניסיון לסתור את פסקו של ר' משה פיינשטיין שאסר השימוש. גם דיונו בדברי רמ"פ ריק מתוכן, ואין הוא דן אלא מסברת הכרס. עיקר היתירו מסתמך על פוק חזי מאי עמא דבר, ועל פי יסוד גאוני זה הוא מתיר את העישון ומן הסתם עוד דברים שהרחוב פרוץ בהם. מן העניין להוסיף, שר' פינקלשטיין עצמו צרך קנאביס "כשהייתי צעיר מאד", ומכיון שיש פה היכירות קרובה עם נושא עמוק זה, על כן יש לתשובתו על מה לסמוך.
אתה מצרף כאן קישור לאתר ynet, האם זה פתוח באחת מהחסימות [הלא רפורמיות..] המשמשות את ציבור שומרי התורה והמצוות?
תורה בטהרה כתב:ברקים רב כתב:הרב דר' ברוך פינקלשטיין פוסק שמותר לעשן קנאביס, חאשיש וכיוצא. תשובה זו נקיה מכל דיון הלכתי שהוא, חוץ מניסיון לסתור את פסקו של ר' משה פיינשטיין שאסר השימוש. גם דיונו בדברי רמ"פ ריק מתוכן, ואין הוא דן אלא מסברת הכרס. עיקר היתירו מסתמך על פוק חזי מאי עמא דבר, ועל פי יסוד גאוני זה הוא מתיר את העישון ומן הסתם עוד דברים שהרחוב פרוץ בהם. מן העניין להוסיף, שר' פינקלשטיין עצמו צרך קנאביס "כשהייתי צעיר מאד", ומכיון שיש פה היכירות קרובה עם נושא עמוק זה, על כן יש לתשובתו על מה לסמוך.
אתה מצרף כאן קישור לאתר ynet, האם זה פתוח באחת מהחסימות [הלא רפורמיות..] המשמשות את ציבור שומרי התורה והמצוות?
יש חסימה שנקראת K9 שמסננת את כל מה שלא ראוי גם מתוך כאלו אתרים.
ולא כל מי שלא מצריך חסימה הוא רפורמי, שיהיה לך ברור שלעורכי העיתונים החרדים [רפורמים לשיטתך] פתוח האתרים האלו וכנראה שגם בלי K9
בברכה המשולשת כתב: על עצם האיסור לעשן סמים על-פי ההלכה אינני רוצה להרחיב את הדיבור, כי אין שום טעם להתיר (בספרי הבאתי בס"ד את דברי מרן הגרמ"פ לאסור ותל"מ, ונכב"ב)
תורה בטהרה כתב:ברקים רב כתב:הרב דר' ברוך פינקלשטיין פוסק שמותר לעשן קנאביס, חאשיש וכיוצא. תשובה זו נקיה מכל דיון הלכתי שהוא, חוץ מניסיון לסתור את פסקו של ר' משה פיינשטיין שאסר השימוש. גם דיונו בדברי רמ"פ ריק מתוכן, ואין הוא דן אלא מסברת הכרס. עיקר היתירו מסתמך על פוק חזי מאי עמא דבר, ועל פי יסוד גאוני זה הוא מתיר את העישון ומן הסתם עוד דברים שהרחוב פרוץ בהם. מן העניין להוסיף, שר' פינקלשטיין עצמו צרך קנאביס "כשהייתי צעיר מאד", ומכיון שיש פה היכירות קרובה עם נושא עמוק זה, על כן יש לתשובתו על מה לסמוך.
אתה מצרף כאן קישור לאתר ynet, האם זה פתוח באחת מהחסימות [הלא רפורמיות..] המשמשות את ציבור שומרי התורה והמצוות?
יש חסימה שנקראת K9 שמסננת את כל מה שלא ראוי גם מתוך כאלו אתרים.
ולא כל מי שלא מצריך חסימה הוא רפורמי, שיהיה לך ברור שלעורכי העיתונים החרדים [רפורמים לשיטתך] פתוח האתרים האלו וכנראה שגם בלי K9
תוכן כתב:העירו לי כמה שלא היה ראוי לדון בפסקו של ר' רזניקוב על פי הדיווח בתקשורת, רק לפי מה שכתוב בפנים. ואע"פ שהשתדלתי למצוא את הפסק, לא הצלחתי, ועל כן יפה היתה לי השתיקה. אבל מכיון שכבר כתבתי את הדברים, איני מוחק, כי אני נוטה לחשוב שהם צודקים בכל מקרה. ואם יתברר לי שטעיתי, אודה ולא אבוש.
תוכן כתב:אני לא יודע מה המאירי אומר, אבל אני כן יודע שלצאת עם היתר ברבים שמותר לחלל שבת כדי לקחת משככי כאבים, וזה לא משנה אם זה חולה שיש בו סכנה או חולה שאין בו סכנה, זה הרס השבת.
פרנקל תאומים כתב:תוכן כתב:אני לא יודע מה המאירי אומר, אבל אני כן יודע שלצאת עם היתר ברבים שמותר לחלל שבת כדי לקחת משככי כאבים, וזה לא משנה אם זה חולה שיש בו סכנה או חולה שאין בו סכנה, זה הרס השבת.
וכי נשים לא מקבלות הרדמת אפידורל בלידותיהן בשבת ע"מ לשכך את כאבי הצירים והלידה?
תוכן כתב:
הרב דר' ברוך פינקלשטיין פוסק שמותר לעשן קנאביס, חאשיש וכיוצא. מן העניין להוסיף, שר' פינקלשטיין עצמו צרך קנאביס "כשהייתי צעיר מאד", ומכיון שיש פה היכירות קרובה עם נושא עמוק זה, על כן יש לתשובתו על מה לסמוך.
בה"י, ה' נח "אשר ברכו ה'" לפ"ק, בדר"ח, פעה"ק ירושלים תו"ב.
לכב' ידידי הנכבד מאד, הג' המפורס', שמו נודע בשערים, מפיץ תורה ויושב על מדין, אב"ד וראש ישיבה, זקן רבני ב"ב, חונה בק"ק זכרון מאיר, הר"ש הלוי שליט"א ואזנער.
קבלתי שורותיו אשר הואיל לכתוב לי בצאת השנה, ובטוחני כי ידידי הנכבד ידונני לכף זכות כי הייתי עייף מדאי מרוב עבודה בצ"צ ובצרכי מצוה, מקחת עטי בידי, וכ"ש לנכבד כזה, (נסיתי להתקשר בטלפון ולא עלה בידי) ובזה אתקן עתה, לדרוש בשלום כת"ר, והנה הרמב"ם כ' בסוף הל' טומ"צ, "דרך כשרי ישראל,,, ששיחתן אינה אלא בד"ת", הנה י"ל גם במכתב כן, - ואטריחנו בכמה שורות בד"ת. ראשית מה שצריכה לי להלכה למעשה, והנני לשמוע חו"ד כ"ת ג"כ בענין הזה:
רבים שואלים אותי בענין זריקת "אפידורל" למקשה לילד, להקל על מכאובי הלידה, (והגם שיש חשש קל לפגיעה כ"ש בחוט השדרה העלול לגרום שיתוק קל - לדברי הרופאים זה א' מעשרת אלפים, וניתן לרפאותן ובפרט אם המזריק מומחה ומיומן אין חשש, והם ממליצים ע"ז) ובחול אני בדרך כלל ממליץ ע"ז, ואיך הדין ביולדת בשבת, לכאו' הרי התירו גם מלאכה גמורה ליולדת כדי לייתובי דעתה, (וזריקה היא ייתובי דעתה גמור אם פוחדת מהכאבים (ורובם פוחדות), - וכמו בסומא שאם רוצה נר מדליק' אף על פי שא"צ (שבת קכ"ח: או"ח ש"ל בראש הסי'), וזריקה קרוב למלאכה גמורה, כי א"א בלא טיפת דם לכאו' (הגם שיש להתפלפל דלשי' הרמב"ם מלשאצל"ג חייב עלי', ולרמב"ם חובל בכגרוגרת דס"ל דתולדה דדש, וכאן א"צ לדם, מ"מ לדעת רוב הפוס' קי"ל כך) - (וגם דעת הרמב"ם אם חובל ממש תולדה דדש, הרי ר"א בן הרמב"ם בתשובה לחכמי צרפת לא פי' כך לענין גדולי קרקע, ושיעורם נמי י"ל כן), ובכלל באיסורי שבת וכי מפני שאנו מפלפלים, נעשה מעשה וממאי שמותר לנסוע לבי"ח יותר טוב הגם שיש בי"ח קרוב שנ"ל שמותר, וכדתנן וקורין לה חכמה ממקום למקום (שבת קכ"ח:) ועיין מ"ב סי' רע"ח התם י"ל בגלל עצם הסכנה, כי יש רופא יותר טוב או (מכשירין טובים), ולא בגלל יתובא דעתה (ומ"מ יתובי דעתה לפענ"ד,,,). (ולמקצת רופא' (מיעוטם) עצם שיכוך הכאב ממהר הלידה (ומקטין הסכנה ממילא), וא"כ הוי אולי כסכנה).
...
ידידו המוקירו כערכו מכבדו ואוה"נ פנחס מנחם אלטר
ב"ה, יום א' והי' ברכה.
כבוד ידיד נפשינו ומכובדינו הגה"צ תפארת ישראל פאר היחס והדור כקש"ת מוהר"ר פינחס מנחם אלטר שליט"א (זצוקלה"ה), אדמו"ר מגור יצ"ו.
אחדשה"ט ושתה"ג.
מכתב קדשו קבלתי, ומרוב ענותנותו פנה אלי עני, אשר כ' כ"ת תחלת מכתבו מדברי הרמב"ם סוף הל' טו"צ שדרך כשרי ישראל ששיחתן אינה אלא בד"ת, הנה כיו"ב ברמב"ם פ"ב מדעות ה"ד לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדברי חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו אמרו על רב תלמיד רבינו הק' שלא שח שיחה בטלה מימיו, הנה מאמר זה על רב לא נמצא בש"ס, ועיין בר"ח יומא י"ט ע"ב בהא דרבא דשח שיחת חולין עובר בעשה וכו', גורס הר"ח המאמר בשם רב וכ' אמר רב המפסיק בעת שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה, משמע דוקא במפסיק מתלמודו וי"ל דזה מדין דאורייתא, אבל דרך כשרי ישראל ששיחתן אינה אלא בד"ת.
ואשר ענותו הרבני לשאול בענין זריקת אפידורל למקשה לילד להקל על מכאובי הלידה, והפגיעה מכח זה א' מעשרת אלפים ואינו מסוכן בזה צודק כ"ת, איברא כ"ת נקט בלשונו שנותנים למקשה לילד, והיינו אם היא כבר באמצע תהליך הלידה, היא מתקשה והיסורים גדולים וקשים לסבול זמן ממושך, בזה פשיטא דאפשר ואולי מצוה ליעץ כן, אבל הרבה הולכים ללידה רגילה ע"מ זריקה הנ"ל, בזה איני ראה מצוה, אבל איני מוחה, איברא מש"כ כ"ת לענין שבת אם זריקה בגדר מלאכה דאורייתא כבר דנתי בזה בעניי בשבט הלוי ח"א סי' ס"א, וצדדתי בקיצור להבדיל בין זריקה לוריד שבדרך כלל יבא קצת דם, לזריקה בשריר וכיו"ב שאין פס"ר עכ"פ על ביאת דם, וע"ש עוד קיצור דברים בזה, איברא שם לא הי' הנדון פקו"נ ממש.
ומה שכ' כתה"ג מדין יתובי דעתה בשבת קכ"ח ע"ב ואו"ח סי' ש"ל, הנה לשון הרמב"ם פ"ב משבת וז"ל ואם היתה צריכה לנר בשעה שהיא צועקת בחבליה מדליקין לה את הנר ואפילו היתה סומא מפני שדעתה מתישבת בנר, ועיין מש"כ מ"ב סי' ש"ל ס"ק ג' בשם תו"י סוף יומא, ועיין בבה"ל מש"כ בזה, עכ"פ רק שצועקת עכ"פ בחבליה, ומכ"ש כשדם כבר שותת יעש"ה, אבל לפני זה לא שמענו אפילו משום יתובי דעתא, איברא אם נימא דהנדון דידן רק דרבנן, אולי יש להקל יותר, וצריך לדעת אם הרופאים אין עושים עוד מלאכה דאורייתא בגלל זריקה כרגיל בזה.
עכ"פ כשצועקת כבר בחבליה שקשה לה לסבול ובפרט נשים חלשות חולניות יש מקום להקל לענ"ד, ועיין תשובת הרשב"א ח"ד סי' רמ"ה כ' בשם ר' אהרן להתיר לצאת בקמיעה שאינה מומחה משום יתובי דעתא, איברא עיין מאירי יומא פ"ג, במחלוקת ר' מתיא בן חרש ות"ק בדין אין מאכילין מחצר הכבד שלו, ועיין מש"כ בעניי בזה ובתשובת רשב"א הנ"ל בשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' נ"ה, וע"ע מש"כ בעניי בענין יתובי דעתא דומה לענינו בשבט הלוי ח"ו סי' ל', אות ב' ושם כתבתי בעניי דתרופה להשקיט יסורי חולה שיש בו סכנה אעפ"י שאין מרפא כלום מכ"מ הם בכלל היתר דחית פקו"נ, והוא בכלל דברי הה"מ הידועים בשם הרמב"ן באו"ח סי' שכ"ח ס"ד דעושין כל צרכי חולה בשבת אעפ"י שאין במניעתם פקו"נ, ובבה"ל פקפק הרבה בזה להלכה, ולענ"ד דאין דבריו מוכרחים כלל כאשר בארתי באורך בשבט הלוי ח"ח סי' ע"א בחי' לסי' שכ"ח ועכ"פ בנ"ד והיא צועקת מרה בחבליה ובדרך כלל הלחץ דם אז עולה הרבה מחמת הפחדים יש מקום להקל עכ"פ ובמקרים דומים לזה.
...
וכדי שלא להעמיס על כ"ת אסיים ואשרי לו שהעלה על הכתב מפרי קודש, של יום הקדוש יוה"כ שעבר עלינו לטובה, יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל.
הדושתה"ג באהבה ומכבדו כערכו הנשא, מצפה לרחמי ה'.
ועוד בענין הנ"ל:
בה"י צו"ג תשנ"ו, במהרה ייהפך בעזה"י לששון ולשמחה כנבואת זכרי' הנביא.
להאי גברא רבא ויקירא זקן רבני ב"ב הרה"ג הרב שמואל שליט"א הלוי וואזנער אבד"ק זכרון מאיר ובע"מ שבט - הלוי.
שורותיו קבלתי, וכדרכו של צ"ג קדמוני לר"ה, ואני בעניי הלוואי כבינוניים, בעשי"ת תלואים למשובתי כל' הכ' (הושע י"א, ז') "תלויים ועומדים", כל' הגמ' (ר"ה ט"ז:), ויוה"כ מכפר על הכל, זכו נכתבין בה"י כל בנ"י לחיים מטה כלפי חסד בטובו יתברך. ובידעכם טרחותי בטח דנתוני לכף זכות וגם כעת מוכרחני לקצר. (כוונתי לזמן תשובת מכתבי).
בענין מ"ש מעכת"ר למכתבי (אשתקד), נידון אפידורל, שאני כתבתי למקשה לילד, וכ"ת חילק אם הגיע הזמן שמותר לחלל עלי' שבת [הזמן מפו' בשו"ע א"ח ש"ל ס"ב, וככלהו אמוראי להקל שבת קכ"ט. (ועי' אהלות פ"ז מ"ד בר"ש משאנץ)], וכנרא' שפשיטא חי' שקודם הזמן הזה אין להתיר (ואני נמנעתי מלציין הזמן, כי בדרך כלל לא נותנים את הזריקה מוקדם כי אם מתשהא הלידה, נפוג), ולכאו' ביולדת אשר עצבי' חלשים, וע"פ רוב עלולה לקבל משבר בלידה, רח"ל, או מחלת לב קשה וכדו' ואם לא יעשו הזריקה קודם, עלול ח"ו לבא לידי סכנה (להרבה פוסק' דס"ל דשגעון או דכאון הוי כסכנה שי"ל אפי' ע"י ישראל) ומכ"ש בחולת לב רח"ל.
והרי אם ח"ו עלול לבא לידי סכ"נ ג"כ מותר (ומצוה) כמ"ש בכל מחלה אשר עלול ח"ו לבא לידי נזק בלתי הפיך (בל' המדוברת) שתביא לידי סכ"נ או ספק סכ"נ כמבואר בגמ' ובשו"ע בכמה פעמים כגון בצפידנא (יומא פ"ד. משנ"ב סי' שכ"ח ס"ק ח') הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים. וזוהי כנרא' גם סברת הפוסק' שהתירו בחולי שגעון וכד' רפואה אפי' אם יש מלאכה בעשייתה, דסו"ס עלול לבא בשגעונו לידי סכ"נ, דהרי בשאר סכנת - איבר לא התירו בידי ישראל, עיי' סי' שכ"ח סי"ז, ובמשנב"ר שם ס"ק מ"ח "דלא התירו לישראל לעבור על איסור תורה (דשבת) אלא כשנוגע בפקוח נפש ממש". והש"י יסיר מאתנו ומכל אחבנ"י עמו כל מחלה, ולברכת גמח"ט.
בכבוד הראוי ידידו בלו"נ, פ' מ' אלטר
שו"ת שבט הלוי חלק ו' סימן ל' אות ב':
ואשר שאלתם באשה שיש לה מחלה שאין רפואה לה, ונולדו לה בשבת יסורין שלא היתה יכולה לסבלם ובעלה קרא לרופא, ויש ספק אם עשה כדין כיון שאין לרופא שום רפואה למחלתה, ורק נותן תרופות להשקיט רוחה שלא תבא לידי יאוש, אתו"ד. פשוט מאד שאין כאן חילול שבת כיון שכנראה מכותלי מכתבו מכה של חלל היא והיינו חולה של סכנה, ומבואר שכ"ח ס"ד דעושים לו בשבת כל שרגילים לעשות בחול, פי' גם דברים שאינם לעצם רפואת המחלה אלא כל הרגיל לעשות בחול עושים גם בשבת וקרוב לשמוע שגם החולקים שם על הה"מ כמבואר בביאור הלכה שם מודים כאן בנ"ד שתרופות להשקיט יסורי החולה אע"י שאינו מעלה בהמחלה גופא הם בכלל צרכי חולה ורפואה לכו"ע, ועוד דפשיטא דכה"ג לא גרע מיתובי דעתא דעת החולה להדליק הנר או לכבותו באו"ח סי' רע"ח וש"ל, ותרופות להשקיט רוחה אין לך יתובי דעתא גדול מזה.
דן בן יעקב כתב:וכי נדון פה על כל פסק של איחוד הקהילות הרפורמיות?
זה היינו הך, סהר וב"ח גורמים נזק ליהדות בארץ בדיוק כמו הרפורמים באירופה.
לדוגמה: כשרות אלטרנטיבית, היתר שימוש ברמקול בשבת, גיורים שלא ע"פ ההלכה, וכהנה וכהנה.
מעט דבש כתב:על אפידורל בשבת:
שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן עהבה"י, ה' נח "אשר ברכו ה'" לפ"ק, בדר"ח, פעה"ק ירושלים תו"ב.
לכב' ידידי הנכבד מאד, הג' המפורס', שמו נודע בשערים, מפיץ תורה ויושב על מדין, אב"ד וראש ישיבה, זקן רבני ב"ב, חונה בק"ק זכרון מאיר, הר"ש הלוי שליט"א ואזנער.
קבלתי שורותיו אשר הואיל לכתוב לי בצאת השנה, ובטוחני כי ידידי הנכבד ידונני לכף זכות כי הייתי עייף מדאי מרוב עבודה בצ"צ ובצרכי מצוה, מקחת עטי בידי, וכ"ש לנכבד כזה, (נסיתי להתקשר בטלפון ולא עלה בידי) ובזה אתקן עתה, לדרוש בשלום כת"ר, והנה הרמב"ם כ' בסוף הל' טומ"צ, "דרך כשרי ישראל,,, ששיחתן אינה אלא בד"ת", הנה י"ל גם במכתב כן, - ואטריחנו בכמה שורות בד"ת. ראשית מה שצריכה לי להלכה למעשה, והנני לשמוע חו"ד כ"ת ג"כ בענין הזה:
רבים שואלים אותי בענין זריקת "אפידורל" למקשה לילד, להקל על מכאובי הלידה, (והגם שיש חשש קל לפגיעה כ"ש בחוט השדרה העלול לגרום שיתוק קל - לדברי הרופאים זה א' מעשרת אלפים, וניתן לרפאותן ובפרט אם המזריק מומחה ומיומן אין חשש, והם ממליצים ע"ז) ובחול אני בדרך כלל ממליץ ע"ז, ואיך הדין ביולדת בשבת, לכאו' הרי התירו גם מלאכה גמורה ליולדת כדי לייתובי דעתה, (וזריקה היא ייתובי דעתה גמור אם פוחדת מהכאבים (ורובם פוחדות), - וכמו בסומא שאם רוצה נר מדליק' אף על פי שא"צ (שבת קכ"ח: או"ח ש"ל בראש הסי'), וזריקה קרוב למלאכה גמורה, כי א"א בלא טיפת דם לכאו' (הגם שיש להתפלפל דלשי' הרמב"ם מלשאצל"ג חייב עלי', ולרמב"ם חובל בכגרוגרת דס"ל דתולדה דדש, וכאן א"צ לדם, מ"מ לדעת רוב הפוס' קי"ל כך) - (וגם דעת הרמב"ם אם חובל ממש תולדה דדש, הרי ר"א בן הרמב"ם בתשובה לחכמי צרפת לא פי' כך לענין גדולי קרקע, ושיעורם נמי י"ל כן), ובכלל באיסורי שבת וכי מפני שאנו מפלפלים, נעשה מעשה וממאי שמותר לנסוע לבי"ח יותר טוב הגם שיש בי"ח קרוב שנ"ל שמותר, וכדתנן וקורין לה חכמה ממקום למקום (שבת קכ"ח:) ועיין מ"ב סי' רע"ח התם י"ל בגלל עצם הסכנה, כי יש רופא יותר טוב או (מכשירין טובים), ולא בגלל יתובא דעתה (ומ"מ יתובי דעתה לפענ"ד,,,). (ולמקצת רופא' (מיעוטם) עצם שיכוך הכאב ממהר הלידה (ומקטין הסכנה ממילא), וא"כ הוי אולי כסכנה).
...
ידידו המוקירו כערכו מכבדו ואוה"נ פנחס מנחם אלטר
ב"ה, יום א' והי' ברכה.
כבוד ידיד נפשינו ומכובדינו הגה"צ תפארת ישראל פאר היחס והדור כקש"ת מוהר"ר פינחס מנחם אלטר שליט"א (זצוקלה"ה), אדמו"ר מגור יצ"ו.
אחדשה"ט ושתה"ג.
מכתב קדשו קבלתי, ומרוב ענותנותו פנה אלי עני, אשר כ' כ"ת תחלת מכתבו מדברי הרמב"ם סוף הל' טו"צ שדרך כשרי ישראל ששיחתן אינה אלא בד"ת, הנה כיו"ב ברמב"ם פ"ב מדעות ה"ד לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדברי חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו אמרו על רב תלמיד רבינו הק' שלא שח שיחה בטלה מימיו, הנה מאמר זה על רב לא נמצא בש"ס, ועיין בר"ח יומא י"ט ע"ב בהא דרבא דשח שיחת חולין עובר בעשה וכו', גורס הר"ח המאמר בשם רב וכ' אמר רב המפסיק בעת שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה, משמע דוקא במפסיק מתלמודו וי"ל דזה מדין דאורייתא, אבל דרך כשרי ישראל ששיחתן אינה אלא בד"ת.
ואשר ענותו הרבני לשאול בענין זריקת אפידורל למקשה לילד להקל על מכאובי הלידה, והפגיעה מכח זה א' מעשרת אלפים ואינו מסוכן בזה צודק כ"ת, איברא כ"ת נקט בלשונו שנותנים למקשה לילד, והיינו אם היא כבר באמצע תהליך הלידה, היא מתקשה והיסורים גדולים וקשים לסבול זמן ממושך, בזה פשיטא דאפשר ואולי מצוה ליעץ כן, אבל הרבה הולכים ללידה רגילה ע"מ זריקה הנ"ל, בזה איני ראה מצוה, אבל איני מוחה, איברא מש"כ כ"ת לענין שבת אם זריקה בגדר מלאכה דאורייתא כבר דנתי בזה בעניי בשבט הלוי ח"א סי' ס"א, וצדדתי בקיצור להבדיל בין זריקה לוריד שבדרך כלל יבא קצת דם, לזריקה בשריר וכיו"ב שאין פס"ר עכ"פ על ביאת דם, וע"ש עוד קיצור דברים בזה, איברא שם לא הי' הנדון פקו"נ ממש.
ומה שכ' כתה"ג מדין יתובי דעתה בשבת קכ"ח ע"ב ואו"ח סי' ש"ל, הנה לשון הרמב"ם פ"ב משבת וז"ל ואם היתה צריכה לנר בשעה שהיא צועקת בחבליה מדליקין לה את הנר ואפילו היתה סומא מפני שדעתה מתישבת בנר, ועיין מש"כ מ"ב סי' ש"ל ס"ק ג' בשם תו"י סוף יומא, ועיין בבה"ל מש"כ בזה, עכ"פ רק שצועקת עכ"פ בחבליה, ומכ"ש כשדם כבר שותת יעש"ה, אבל לפני זה לא שמענו אפילו משום יתובי דעתא, איברא אם נימא דהנדון דידן רק דרבנן, אולי יש להקל יותר, וצריך לדעת אם הרופאים אין עושים עוד מלאכה דאורייתא בגלל זריקה כרגיל בזה.
עכ"פ כשצועקת כבר בחבליה שקשה לה לסבול ובפרט נשים חלשות חולניות יש מקום להקל לענ"ד, ועיין תשובת הרשב"א ח"ד סי' רמ"ה כ' בשם ר' אהרן להתיר לצאת בקמיעה שאינה מומחה משום יתובי דעתא, איברא עיין מאירי יומא פ"ג, במחלוקת ר' מתיא בן חרש ות"ק בדין אין מאכילין מחצר הכבד שלו, ועיין מש"כ בעניי בזה ובתשובת רשב"א הנ"ל בשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' נ"ה, וע"ע מש"כ בעניי בענין יתובי דעתא דומה לענינו בשבט הלוי ח"ו סי' ל', אות ב' ושם כתבתי בעניי דתרופה להשקיט יסורי חולה שיש בו סכנה אעפ"י שאין מרפא כלום מכ"מ הם בכלל היתר דחית פקו"נ, והוא בכלל דברי הה"מ הידועים בשם הרמב"ן באו"ח סי' שכ"ח ס"ד דעושין כל צרכי חולה בשבת אעפ"י שאין במניעתם פקו"נ, ובבה"ל פקפק הרבה בזה להלכה, ולענ"ד דאין דבריו מוכרחים כלל כאשר בארתי באורך בשבט הלוי ח"ח סי' ע"א בחי' לסי' שכ"ח ועכ"פ בנ"ד והיא צועקת מרה בחבליה ובדרך כלל הלחץ דם אז עולה הרבה מחמת הפחדים יש מקום להקל עכ"פ ובמקרים דומים לזה.
...
עפר לרגלם כתב:http://ccs.infospace.com/ClickHandler.ashx?encp=ld%3d20180318%26app%3d1%26c%3dclearch2%26s%3dclearch2%26rc%3dclearch2%26dc%3d%26euip%3d213.151.59.220%26pvaid%3da9bbb7148eed405f97e66cfa82dab186%26dt%3dDesktop%26fct.uid%3d6a3e74eab2964cca892a94f95eee20e0%26en%3dHBV1x9K0sDpwFlfte6MecX1cqOTcn7uXet6JMSnvyKfaIxqj2WqC%252bw%253d%253d%26coi%3d771%26npp%3d1%26p%3d0%26pp%3d0%26mid%3d9%26ep%3d1%26ru%3dhttp%253a%252f%252fwww.srugim.co.il%252f63218-%2525d7%2525a8%2525d7%252591-%2525d7%25259e%2525d7%252591%2525d7%252599%2525d7%2525aa-%2525d7%252594%2525d7%25259c%2525d7%25259c-%2525d7%25259b%2525d7%25259a-%2525d7%252594%2525d7%2525aa%2525d7%2525a8%2525d7%2525aa%2525d7%252599-%2525d7%25259c%2525d7%2525a2%2525d7%2525a6%2525d7%25259e%2525d7%252599-%2525d7%252590%2525d7%252599%2525d7%2525a1%2525d7%252595%2525d7%2525a8-%2525d7%252591%2525d7%2525a9%2525d7%252591%2525d7%2525aa%26du%3dwww.srugim.co.il%252f63218-%25d7%25a8%25d7%2591-%25d7%259e%25d7%2591%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%259c%25d7%259c-%25d7%259b%25d7%259a-%25d7%2594%25d7%25aa%25d7%25a8%25d7%25aa%25d7%2599...%26pct%3dhttp%253a%252f%252fpartner.clickserver.com%252fClickHandler%253fparterCustomParamter%253dvalue1%2526secondParameter%253dvalue2%26hash%3d8650985E2F6F4EED1ECFF82635FFA08D&ap=1&cop=main-title&om_userid=xalCDPaiefeG0NPvvpPc&om_sessionid=7gyoj4NVel4Ffp6MdhCF&om_pageid=i9BFAjhZcSmaOK71cdnv
"חבר ארגון 'בית הלל', הרב יוני רוזנצוייג מתאר באריכות כיצד התיר לעצמו להדליק את החשמל בשבת האחרונה.
בטור אישי שפרסם באתר NRG, מספר הרב רוזנצוויג על השבת שבילה באפרת, בתוך הסופה החורפית הקשה. בליל שבת עוד היה חשמל בדירה בה שהה עם אשתו וילדיו, אך לקראת שלוש בלילה גילה כי זרם החשמל בדירתו נפל.
"התיישבתי באמצע הסלון החשוך, והרהרתי: שבת היום. הרמת המפסק והדלקת מקורות חום בשבת הינה איסור תורה, אך מצד שני קור אימים בחוץ, ומן הסתם גם מחר יהיה קר, וכיצד נוכל לשרוד את השבת ללא חימום?" כותב הרב בטור ומוסיף כי אמנם יכול היה לשרוד את השבת גם בלי הדלקת חימום (כפי שעשו עשרות אלפים בירושלים, יהודה ושומרון), "אך מצד שני היה נראה לי לא סביר להעביר את כולם בשעת בוקר מוקדמת ובעיצומו של הקור העז לדירה אחרת"
"אמרתי בליבי: חייב להיות פיתרון הלכתי", מתאר הרב את הקו ההלכתי שהנחה אותו, ובהמשך הוא מוסיף כיצד שיקלל מספר טעמים לקולא בהם הכלל ההלכתי "הכל חולים אצל צינה", יחד עם 'עשיית מלאכה בשינוי' והגדרת הפעלת חשמל בשבת כגרמא משום שהחשמל מיוצר במקום אחר.
בסופו של דבר סיכם הרב: "הרמתי את המפסק בשינוי, והחום חזר לדירה… הרהרתי קצת אם באמת היה הדבר מותר, אך לא הייתה לי שום בעיה להירדם. הרגשתי שמחובתו של פוסק הלכה להתאמץ להתיר במקום הצורך. חומרות יש בשפע ביום-יום. במצבי חירום צריך גם לדעת להקל."
אוצר החכמה כתב:קראתי את הדברים מזמן. ואני חושב, בלי להכיר את האיש ואת שיחו אלא לעצם העניין, שבלי קשר לשאלה אם היה היתר למה שעשה או שנכשל באיסור, פירסום המאמר בעיתון והמסקנה שהוא מעלה הוא השגיאה הגדולה ונוגד את דרך הפוסקים שהקפידו בזה מעולם שלא להעלות ולנמק היתרים אלא במסגרת הראוייה היינו בספרי תשובות ולא על פני כל חוצות (ולפעמים אפילו הסתירו הטעם לגמרי רק לזה צריך להיות גדול במידה מתאימה). כאן זה מקרה מיוחד שמדבר על קולא שנהג בעצמו ואולי מתחרט על זה ג"כ, אבל אף פוסק שהתיר אשה לבעלה עם צירופים שונים, דבר שקורה כל יום, לא יפרסם בעיתון באה אלי אשה עם בעייה פלונית וחישבתי שזה רק דרבנן וזה רק ספק ולכן הקלתי. זה דבר שראוי לבית המדרש ופרסומו ברבים הוא מכשול לרבים שיצרפו את כל הצירופים האלה לעצמם ויקלו לעצמם. לכל היותר יאמרו גם במקרים שנראים אסורים חייבים לברר היטב אצל רב מוסמך אולי יש מקום להתיר כי גם במקרים כאלה מתחשבים בקושי ויש צורך לדון אם הדבר באמת אסור או שיש מקום להתירו.
כך שאיני יודע על מה בדיוק התחרט אבל לענ"ד על זה ראוי שיתחרט.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 148 אורחים