קונטרס תורת האפיקורס

[איש יהודי1]

קיבלתי במייל קונטרס מרתק, ניתן להעביר אך אין לשנות

[קראקובער]

<>

[איש יהודי1]

שים לב שהקונטרס מדבר על הלכה בלבד עם מקורות ברורים (בהתחלה יש את ההלכות ובהמשך את המקורות), וזאת התורה לא תהא מוחלפת ואינה משתנה גם בעוד אלפיים שנה.

[שש ושמח]

מתוך הקונטרס (עמ' 48) -

אמנם אם יודע ומכיר בחכמת החכם רק שהוא סבור בטעות (בלי בירור אמיתי כפי ההלכה) שאין לו דין ת"ח מחמת מעשיו הרי הוא ג"כ בכלל אפיקורס

ובמחכ"ת, כל זה טעות גמורה, ואמנם איש אשר כזה נכשל בביזוי ת"ח ועונשו רב מאד, אבל לכלל אפיקורס לא הגיע, וזה פשוט מסברא. ואע"פ שהאריך שם בראיות, לא מצאתי בדבריו שום ראיה שנחשב אפיקורס, אלא שנכשל בביזוי ת"ח, וכנ"ל.

[איש יהודי1]

עיין שם בעמודים הראשונים יש מייל של המחבר שניתן לשלוח הערות, נודה לך אם תביא את תגובתו.

[אוצר החכמה]

מתוך הקונטרס (עמ' 48) -

אמנם אם יודע ומכיר בחכמת החכם רק שהוא סבור בטעות (בלי בירור אמיתי כפי ההלכה) שאין לו דין ת"ח מחמת מעשיו הרי הוא ג"כ בכלל אפיקורס

ובמחכ"ת, כל זה טעות גמורה, ואמנם איש אשר כזה נכשל בביזוי ת"ח ועונשו רב מאד, אבל לכלל אפיקורס לא הגיע, וזה פשוט מסברא. ואע"פ שהאריך שם בראיות, לא מצאתי בדבריו שום ראיה שנחשב אפיקורס, אלא שנכשל בביזוי ת"ח, וכנ"ל.

צודק.

[איש יהודי1]

ז"ל התשובה שקיבלתי במייל מהמחבר הנה אף שבביאור הארכנו בביאור חומר הענין מ"מ זה מבואר ומבוסס על האמור בפרק ד' שכל עיקר חומר שהחמירו במבזה ת"ח הוא משום דהמבזהו מגלה בזה שהוא כופר בתורה שלומד החכם, או טעמים דומים לזה, והנה לכאו' ד"ז צ"ב למה זה מחויב שהוא כופר בתורה, והביאור הוא דהאמונה בכוחה של תורה היא גם האמונה שכח התורה לגדל ולרומם את חכמיה, ומי שאינו מאמין בזה הוא הרי גילה בזה פחיתות אמונתו בתורה, ועל כן עצם ההנחה שהחכם חטא היא פגם בכח האמונה בתורה שהיא מרוממת את חכמיה, ומי שכ"כ בקלות מקבל לשה"ר על ת"ח, הרי גילה בזה שפלותו, ועי' בדברי הח"ח בעשין עשה ח' דהמדבר לשה"ר על ת"ח הוי אפיקורס, אע"ג דהוא מספר על החכם דבר מגונה שעשה לדעתו, ומ"מ הוא נכשל בזה בביזוי ת"ח, ואע"ג דזה קצת שונה מנידון דידן, דכאן הוא מקבל עליו לשה"ר שאינו ת"ח כלל לפי מעשיו מ"מ נראה פשוט כמשנ"ת עכ"ל.
להזכירכם, ניתן להפנות שאלות למחבר ל [email protected]

[אוצר החכמה]

ז"ל התשובה שקיבלתי במייל מהמחבר הנה אף שבביאור הארכנו בביאור חומר הענין מ"מ זה מבואר ומבוסס על האמור בפרק ד' שכל עיקר חומר שהחמירו במבזה ת"ח הוא משום דהמבזהו מגלה בזה שהוא כופר בתורה שלומד החכם, או טעמים דומים לזה, והנה לכאו' ד"ז צ"ב למה זה מחויב שהוא כופר בתורה, והביאור הוא דהאמונה בכוחה של תורה היא גם האמונה שכח התורה לגדל ולרומם את חכמיה, ומי שאינו מאמין בזה הוא הרי גילה בזה פחיתות אמונתו בתורה, ועל כן עצם ההנחה שהחכם חטא היא פגם בכח האמונה בתורה שהיא מרוממת את חכמיה, ומי שכ"כ בקלות מקבל לשה"ר על ת"ח, הרי גילה בזה שפלותו, ועי' בדברי הח"ח בעשין עשה ח' דהמדבר לשה"ר על ת"ח הוי אפיקורס, אע"ג דהוא מספר על החכם דבר מגונה שעשה לדעתו, ומ"מ הוא נכשל בזה בביזוי ת"ח, ואע"ג דזה קצת שונה מנידון דידן, דכאן הוא מקבל עליו לשה"ר שאינו ת"ח כלל לפי מעשיו מ"מ נראה פשוט כמשנ"ת עכ"ל.
להזכירכם, ניתן להפנות שאלות למחבר ל [email protected]

עדיין צודק שש ושמח. יש למחבר הקונטרס סברא למה הוא נקרא אפיקורס. אבל לא הביא ראיות. יכול המבזה להתווכח בכמה אופנים עם זה. למשל מכוח הטענה של ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו. או שלומד שלא לשמה ועוד כל מיני טענות שבדרך כלל אינן צודקות אבל מוציאות את הטוענן מגדר אפיקורס.
סוף דבר מצד הסברא הדבר מסור ללב. אם הטעם הוא מפני שאינו מעריך את התורה ותלמידי חכמים בכלל ולכן מבזהו הרי הוא בכלל מבזה תלמידי חכמים. אבל אם אינו מבזה את התלמידי חכמים אלא יש לו טענה מסויימת על פלוני אינו כן והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות. כך שלכתוב באופן פשוט לענ"ד אין לזה מקום.

[ההוא גברא]

התחלתי לקרוא אותו עד שמצאתי שהוא פוסק שאסור להציל מבזה ת"ח ממיתה אבל מסתפק אם מותר לדבר עליו לשון הרע, ומאותה שעה הוחזק אצלי המחבר לשוטה שאינו מבין מה שלומד ואין לו דין תלמיד חכם. (ויש לדון מה אני לדעתו...)

[איש יהודי1]

ז"ל התשובה שקיבלתי במייל מהמחבר הנה אף שבביאור הארכנו בביאור חומר הענין מ"מ זה מבואר ומבוסס על האמור בפרק ד' שכל עיקר חומר שהחמירו במבזה ת"ח הוא משום דהמבזהו מגלה בזה שהוא כופר בתורה שלומד החכם, או טעמים דומים לזה, והנה לכאו' ד"ז צ"ב למה זה מחויב שהוא כופר בתורה, והביאור הוא דהאמונה בכוחה של תורה היא גם האמונה שכח התורה לגדל ולרומם את חכמיה, ומי שאינו מאמין בזה הוא הרי גילה בזה פחיתות אמונתו בתורה, ועל כן עצם ההנחה שהחכם חטא היא פגם בכח האמונה בתורה שהיא מרוממת את חכמיה, ומי שכ"כ בקלות מקבל לשה"ר על ת"ח, הרי גילה בזה שפלותו, ועי' בדברי הח"ח בעשין עשה ח' דהמדבר לשה"ר על ת"ח הוי אפיקורס, אע"ג דהוא מספר על החכם דבר מגונה שעשה לדעתו, ומ"מ הוא נכשל בזה בביזוי ת"ח, ואע"ג דזה קצת שונה מנידון דידן, דכאן הוא מקבל עליו לשה"ר שאינו ת"ח כלל לפי מעשיו מ"מ נראה פשוט כמשנ"ת עכ"ל.
להזכירכם, ניתן להפנות שאלות למחבר ל [email protected]

עדיין צודק שש ושמח. יש למחבר הקונטרס סברא למה הוא נקרא אפיקורס. אבל לא הביא ראיות. יכול המבזה להתווכח בכמה אופנים עם זה. למשל מכוח הטענה של ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו. או שלומד שלא לשמה ועוד כל מיני טענות שבדרך כלל אינן צודקות אבל מוציאות את הטוענן מגדר אפיקורס.
סוף דבר מצד הסברא הדבר מסור ללב. אם הטעם הוא מפני שאינו מעריך את התורה ותלמידי חכמים בכלל ולכן מבזהו הרי הוא בכלל מבזה תלמידי חכמים. אבל אם אינו מבזה את התלמידי חכמים אלא יש לו טענה מסויימת על פלוני אינו כן והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות. כך שלכתוב באופן פשוט לענ"ד אין לזה מקום.

זה מה ששלח לי המחבר
נראה שטוען הטענות לא עיין כדבעי בקונטרס, וגם לא ניסה להבין את הדברים שכתבנו, מה שטען דת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו, פשיטא ופשיטא כן, רק אנן טענינן דלהחליט כן על ת"ח בלא ראיה ברורה היא גופא אפיקורוסות אא"כ הדבר ברור לך כשמש, ומה שטוען שלומד שלא לשמה הבאנו בשם הגר"ח מולאזין שגם בזה חשיב אפיקורס, אמנם בזה מסתמא כונת הכותב היא דלומר לשם להקניט וכדומה שבזה כתבו התוס' בכמה דוכתי דגרע משלא לשמה, ומה שכתב דיש טענה מסוימת על פלוני בודאי דאם הטענה נכונה אינו אפיקורס, אבל מה שטוען בלי ראיה ברורה בזה הוי אפיקורס שחושד בת"ח,, ומה שטוען שהטענה היא על ת"ח פלוני ולא על כלל החכמים, כבר הבאנו שמבואר להדיא בפוסקים דגם במבזה חכם פרטי הוי אפיקורס. ויש לזכור מה שהבאנו בשם הח"ח שגם המדבר לשה"ר על ת"ח הוי אפיקורוס אפי' שתמיד לשה"ר הוי בדבר אמיתי, ומ"מ חשיב אפיקורס.
והנה דברים אלו מסורים ללב, וכמש"כ הכותב דהלב יודע, וכל מי שקצת מתבונן יודע שברוב המקרים ההתיחסות לת"ח נובעת מכח זה דהאם הוא מהחוג שלו וכדומה, וזהו גופא חסרון גדול בערך התורה ודו"ק, אוי לנו מיום הדין.
אגוט יו"ט, שנאמר בו והיית אך שמח ואין שמחה אלא בלב נקי וטהור מלא בקדושת וערך התורה כראוי. נמסר ע"י מחבר הקונטרס עכ"ל

[אוצר החכמה]

א. אני לא מבין למה המחבר צריך להפגע כשחולקים עליו ולהתקיף אותי שלא עיינתי בדבריו ולא ניסיתי להבינם. (זה לא מפריע לי בכלל אבל זה סתם חבל). אבל אולי הוא פשוט חושב שזו המציאות (אע"פ שאני כן ממפלגתו) ובינינו באמת לא ישבתי על הקונטרס ז"נ.
ב. סוף דבר הוא חוזר ומביע את סברתו ויותר מזה הייתי אומר את הרגשתו האישית שמי שחושב שאפשר לבזות מי שאינו ממפלגתו אפילו הוא תלמיד חכם הדבר נובע מזלזול בכבוד התורה. באופן אישי גם אני מרגיש כך ולדעתי מי שבאמת מכבד את התורה מייקר דברי תורה מכל ומכבד תלמידי חכמים. ומי שיכעס בשיחה על המבזה ת"ח שאינם ממפלגתו ויאמר שהוא ממש בגדר אפיקורס לא אתווכח איתו. אבל בין זה לבין פסיקה בקונטרס הלכתי שכל מי שמבזה תלמיד חכם בגלל שהוא חושב שהוא רשע הריהו אפיקורס המרחק גדול. ומאחר שאינו מביא ראיות על זה אלא הוא סברת נפשו יש מקום להסתייג מזה כאמור לעיל.

ג. ביחס לטענת כל תלמיד חכם שיש בו דעת, הבהרתי בדברי "שבדרך כלל אינן צודקות אבל מוציאות את הטוענן מגדר אפיקורס" כלומר שהוא לשיטתו זה המקרה המותר.

[קראקובער]

התחלתי לקרוא אותו עד שמצאתי שהוא פוסק שאסור להציל מבזה ת"ח ממיתה אבל מסתפק אם מותר לדבר עליו לשון הרע, ומאותה שעה הוחזק אצלי המחבר לשוטה שאינו מבין מה שלומד ואין לו דין תלמיד חכם. (ויש לדון מה אני לדעתו...)

אתה יודע מה דינו של מגלה פנים בתורה שלא כהלכה..?!

[שש ושמח]

נראה שטוען הטענות לא עיין כדבעי בקונטרס, וגם לא ניסה להבין את הדברים שכתבנו, ...

אני מתחיל לחשוב שהמחבר בעצמו אפיקורס.

[קראקובער]

נראה שטוען הטענות לא עיין כדבעי בקונטרס, וגם לא ניסה להבין את הדברים שכתבנו, ...

אני מתחיל לחשוב שהמחבר בעצמו אפיקורס.

זה שדינו מורידין ולא מעליו מילא אבל איזה היתר לשון הרע יש לך, הרי המחבר נשאר בצ"ע...?!

[איש יהודי1]

התחלתי לקרוא אותו עד שמצאתי שהוא פוסק שאסור להציל מבזה ת"ח ממיתה אבל מסתפק אם מותר לדבר עליו לשון הרע, ומאותה שעה הוחזק אצלי המחבר לשוטה שאינו מבין מה שלומד ואין לו דין תלמיד חכם. (ויש לדון מה אני לדעתו...)

שאלתי את המחבר במייל (לא כתבתי את לשון השואל, מחמת כבוד השואל והנשאל ) וז"ל תשובתו (לפני זמן רב, רק שלי לא היה זמן) :
אולי השואל לא הסתכל בחיבור בפנים עם ההערות, שם נתבארו הדברים, דנראה מדברי החפץ חיים שלא רצה להתיר בזה את הרצועה דא"כ תתן תורת כל אחד ואחד בידו מה שאין לחשוש כן לגבי הורדה, ובאמת דאיני מבין את השואל מה הוא רוצה מזה החיבור הא המחבר כתב דברים אלו לאו מדיליה אלא מגדולי הפוסקים הלא הם הש"ך והחכמת אדם שכתבו להדיא דמורידין את המבזה ת"ח, והחכמת אדם הוסיף שאין מחללין עליו את השבת.

[שש ושמח]

אין שום מקור לחלק בין לשה"ר למורידין ולא מעלין. בסך הכל המ"ב לא הזכיר את המבזה ת"ח בכלל אפיקורסים, מכאן ועד כל הפלפול שבנה ע"ז המרחק רב מאד. גם אם נלמד מד' הח"ח להחמיר בלשוה"ר, ק"ו שנלמד מזה להחמיר בדין מורידין. [ואם נבוא לדקדק בטעם השמטת הח"ח, אולי הוא משום שסבר כמו שכתבתי למעלה שלא כל מבזה ת"ח נחשב אפיקורס].