הרואה כתב:השיטה של הנביאים לא היתה לעבוד ברגש? זה המצאה של החסידים?
הרואה כתב:(השיטה של הנביאים לא היתה לעבוד ברגש? זה המצאה של החסידים? נכון שבגלות זה קצת השתכח שעבדו בצורה של אמונתך בלילות ופחות מרגישים את חסד ה', אבל הויכוח עם החסידים הוא כלל לא על עבודה בשכל או ברגש, הויכוח מהו הרגש הנכון האם ההתחברות האישית של האדם לפי מה שמרגיש לנכון, או שהכל צריך לבוא מתוך התורה).
יעקב_ב. כתב:הרואה כתב:(השיטה של הנביאים לא היתה לעבוד ברגש? זה המצאה של החסידים? נכון שבגלות זה קצת השתכח שעבדו בצורה של אמונתך בלילות ופחות מרגישים את חסד ה', אבל הויכוח עם החסידים הוא כלל לא על עבודה בשכל או ברגש, הויכוח מהו הרגש הנכון האם ההתחברות האישית של האדם לפי מה שמרגיש לנכון, או שהכל צריך לבוא מתוך התורה).
תוכל להביא איזו שהיא ראיה שהשיטה של הנביאים היתה לעבוד ברגש?
מענה איש כתב:א. אולי הפוך שילמד ספרי חסידות להעיר את רגשותיו
ב. בדרך כלל העמקה בעניין דרך השכל סופה שתעורר גם את הרגש
תוכן כתב:מה אומרים ליהודי ת"ח המקפיד על קלה וחמורה, עושה כל מה שמוטל עליו לעשות, אבל מעצם טבעו הוא לא בעל רגש. הוא מתפלל, אבל זה משעמם אותו. בימים נוראים, הוא לא מרגיש נורא. בסוכות הוא לא שמח, על אף שהוא לא עצוב. בפורים הסעודה עליו למשא, וכן הלאה.
האם מדובר בתכונה שאי אפשר לשנות, או שמדובר באחד מכחות הנפש שעדיין לא יצא לפועל.
תוכן כתב:מה אומרים ליהודי ת"ח המקפיד על קלה וחמורה, עושה כל מה שמוטל עליו לעשות, אבל מעצם טבעו הוא לא בעל רגש. הוא מתפלל, אבל זה משעמם אותו. בימים נוראים, הוא לא מרגיש נורא. בסוכות הוא לא שמח, על אף שהוא לא עצוב. בפורים הסעודה עליו למשא, וכן הלאה.
האם מדובר בתכונה שאי אפשר לשנות, או שמדובר באחד מכחות הנפש שעדיין לא יצא לפועל.
ונתנו ידידים כתב:נ.ב. מישהו אמר בתו"ד שהמתנגדים והחסידים נחלקו אם ראוי להתלהב במצוות, אולי שיביא מקור לדבריו, אני אף פעם לא שמעתי על מח' כזו, לכל היותר יש לומר שהמתנגדים אחזו שאינו צורך לשים דגש על זה אבל ודאי לכו"ע דבר יפה ונאה הוא. והאם שמחה של מצווה הוא דבר שאינו ראוי הרי פסוק מפורש הוא בתורה.
תוכן כתב:מה אומרים ליהודי ת"ח המקפיד על קלה וחמורה, עושה כל מה שמוטל עליו לעשות, אבל מעצם טבעו הוא לא בעל רגש. הוא מתפלל, אבל זה משעמם אותו. בימים נוראים, הוא לא מרגיש נורא. בסוכות הוא לא שמח, על אף שהוא לא עצוב. בפורים הסעודה עליו למשא, וכן הלאה.
האם מדובר בתכונה שאי אפשר לשנות, או שמדובר באחד מכחות הנפש שעדיין לא יצא לפועל.
עמקן כתב:ונתנו ידידים כתב:נ.ב. מישהו אמר בתו"ד שהמתנגדים והחסידים נחלקו אם ראוי להתלהב במצוות, אולי שיביא מקור לדבריו, אני אף פעם לא שמעתי על מח' כזו, לכל היותר יש לומר שהמתנגדים אחזו שאינו צורך לשים דגש על זה אבל ודאי לכו"ע דבר יפה ונאה הוא. והאם שמחה של מצווה הוא דבר שאינו ראוי הרי פסוק מפורש הוא בתורה.
לא נחלקו בזה מעולם. אבל הם כן נחלקו בזה שהמתנגדים הגדישו עבודה פנימיות יותר ואצל החסידים דגלו בעשיית פעולות חיצוניות של רגש וכדומה כדי שזה ישפיע על הפנימיות. תוצאה של מחלוקת זו היתה טענת המתנגדים על דרך התפילה של החסידים.
אולי אינו ראוי להביא זה בבית ה', אבל גם בפסיכולוגיה יש או היה חילוקי דעות המזכיר מחלוקת המתנגדים וחסידים בענין זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 122 אורחים