האם שייך לפסוק פסקים חדשים? ומדוע לא?
האם אדם שלמד טוב את הלכות שבת יכול לפסוק בזה או שצריך איזה סמיכה לכך? ומדוע?
מתי כשפוסק אינו פוסק כהמקובל הוא מ'מחריבי הדת' ומתי זו מחלוקת לגיטימית?
קראקובער כתב:האם שייך לפסוק פסקים חדשים? ומדוע לא?
רוב המוצ"ים "מכריעים" בין הרב אלישיב והרב ניסים קרליץ וכדו' (מה הוא יודע שאתה כבר לא יכול לדעת לבד?) כמעט שאין שאלות חדשות היום והכל מודפס ואם יש, רובם לא פוסקים לבד.
האם אדם שלמד טוב את הלכות שבת יכול לפסוק בזה או שצריך איזה סמיכה לכך? ומדוע?
ברור, אין "חלות" של סמיכה בזה"ז.
מתי כשפוסק אינו פוסק כהמקובל הוא מ'מחריבי הדת' ומתי זו מחלוקת לגיטימית?
זו על פי רוב כבר שאלה פוליטית ואם הוא שייך לחוג הנכון.(ע"ע ר' גדליה נדל)
אש משמים כתב:א. יש לדוגמא שאלה 'חדשה' לגבי גט זכיה לצמח שבה כולם תוקפים את כותבי הפסק ולא נותנים להם לפסוק ע"פ דעתם.
ב. אם יכול לפסוק, אז כל אחד יכול לפסוק לעצמו במה שיודע ע"פ הנראה לו??
ג. קשה לומר שהכל (כולל כל גדולי הדור) פוליטיקה.
קראקובער כתב:אש משמים כתב:א. יש לדוגמא שאלה 'חדשה' לגבי גט זכיה לצמח שבה כולם תוקפים את כותבי הפסק ולא נותנים להם לפסוק ע"פ דעתם.
ב. אם יכול לפסוק, אז כל אחד יכול לפסוק לעצמו במה שיודע ע"פ הנראה לו??
ג. קשה לומר שהכל (כולל כל גדולי הדור) פוליטיקה.
מדובר בשאלה ציבורית עם השלכות לדורות כנגד מה שמקובל מאז ולתמיד (ומה גם שמדובר בדיין צעיר) ואינו דומה לשאלה בהלכות שבת שאתה מכריע לבד בין הפוסקים.
התכוונתי פוליטיקה כשחוגים מאד מסויימים יצאו נגד רשז"א לגבי השפופרת וכדו'.
הוה אמינא כתב:א. שאלה של זכיה בגט היא שאלה "חדשה"??
וכי לא היו שוטים או חולים בהסטוריה 3000 שניה עד תשע"ו??
ודאי שזו שאלה עתיקה וישנה רק שהיה ברור שאין כזו אופציה. ולכן לא נותנים לחכמים המקילים לסמוך על דעת עצמם הרחבה יותר מכל גאוני קמאי ובתראי.
ואילו על מה שמכריעים בשאלות "חדשות" באמת, לא היו מתנגדים בכזה תוקף.
אש משמים כתב:הוה אמינא כתב:א. שאלה של זכיה בגט היא שאלה "חדשה"??
וכי לא היו שוטים או חולים בהסטוריה 3000 שניה עד תשע"ו??
ודאי שזו שאלה עתיקה וישנה רק שהיה ברור שאין כזו אופציה. ולכן לא נותנים לחכמים המקילים לסמוך על דעת עצמם הרחבה יותר מכל גאוני קמאי ובתראי.
ואילו על מה שמכריעים בשאלות "חדשות" באמת, לא היו מתנגדים בכזה תוקף.
היו שוטים תמיד ויש בלי סוף לצערינו...
החידוש בפסק הזה הוא לתת דין שוטה לאדם המוגדר ברפואה כצמח ולדונו כשוטה לכל דבריו.
אכן צמח אינו דבר חדש אך הידע על מצבו של הצמח הוא חדש ועל פיו הפסק.
הוה אמינא כתב:אש משמים כתב:הוה אמינא כתב:א. שאלה של זכיה בגט היא שאלה "חדשה"??
וכי לא היו שוטים או חולים בהסטוריה 3000 שניה עד תשע"ו??
ודאי שזו שאלה עתיקה וישנה רק שהיה ברור שאין כזו אופציה. ולכן לא נותנים לחכמים המקילים לסמוך על דעת עצמם הרחבה יותר מכל גאוני קמאי ובתראי.
ואילו על מה שמכריעים בשאלות "חדשות" באמת, לא היו מתנגדים בכזה תוקף.
היו שוטים תמיד ויש בלי סוף לצערינו...
החידוש בפסק הזה הוא לתת דין שוטה לאדם המוגדר ברפואה כצמח ולדונו כשוטה לכל דבריו.
אכן צמח אינו דבר חדש אך הידע על מצבו של הצמח הוא חדש ועל פיו הפסק.
לא הבנתיך לחלוטין. שוטים היו כל ה-3000 שנים הקודמות והם נתנו לצמח דין של שוטה לכל דבריו, ולפיכך התירו את אשתו בלי גט בעוד אף אחד מאלו שנשתטו בעבר לא התירו באותו נימוק?? וזה עוד נקרא שאלה חדשה?
הוה אמינא כתב:אז השאלה היתה ישנה לחלוטין, אם שייך גירושין לשוטה ע"י זיכוי.
והם פסקו תשובה חדשה שכן.
מה שלפי כל הפוסקים עד היום היה משולל.
זה נקרא בלי גט.
תבין, השאלה אם שייך זיכוי בגט, לא קשורה למצב הבעל. בין אם הוא שוטה ובין אם הוא צמח ובין אם הוא בריא. בין אם הוא מעבר לים, או בבית אסורים או חולה מסוכן שכיב מרע דתקיף ליה עלמא ויש יבם קטן. וכו' וכו'. השאלה היא האם גט צריך מעשה של בעל או ציווי ומינוי מה שלא שייך ע"י זיכוי, או שזה רק הקנאה ממנו מה ששייך ע"י זיכוי. זו שאלה ישנה נושנה. והיה פשוט לרש"י ורבינו תם, לרמב"ם ולרי"ף, לרא"ש ולר"ן ולנימוק"י, לטור ולמחבר ולרמ"א, לח"מ ולב"ש ולנתיבות, לרבי עקיבא איגר ולקצות, להגר"א ולמהרש"ם וכו' וכו', שצריך מעשה של הבעל או ציווי ומינוי שליח שלו למעשה. והם חכמים יותר.
אש משמים כתב:הוה אמינא כתב:אז השאלה היתה ישנה לחלוטין, אם שייך גירושין לשוטה ע"י זיכוי.
והם פסקו תשובה חדשה שכן.
מה שלפי כל הפוסקים עד היום היה משולל.
זה נקרא בלי גט.
תבין, השאלה אם שייך זיכוי בגט, לא קשורה למצב הבעל. בין אם הוא שוטה ובין אם הוא צמח ובין אם הוא בריא. בין אם הוא מעבר לים, או בבית אסורים או חולה מסוכן שכיב מרע דתקיף ליה עלמא ויש יבם קטן. וכו' וכו'. השאלה היא האם גט צריך מעשה של בעל או ציווי ומינוי מה שלא שייך ע"י זיכוי, או שזה רק הקנאה ממנו מה ששייך ע"י זיכוי. זו שאלה ישנה נושנה. והיה פשוט לרש"י ורבינו תם, לרמב"ם ולרי"ף, לרא"ש ולר"ן ולנימוק"י, לטור ולמחבר ולרמ"א, לח"מ ולב"ש ולנתיבות, לרבי עקיבא איגר ולקצות, להגר"א ולמהרש"ם וכו' וכו', שצריך מעשה של הבעל או ציווי ומינוי שליח שלו למעשה. והם חכמים יותר.
אני לא יודע טוב הלכות אלו, אך עברתי על פסק הדין שנתנו ואינו נראה מופרך בעיני, אתה קראת את פסק הדין? ראית את מקורות הדינים המובאים בו?
הוה אמינא כתב:אש משמים כתב:הוה אמינא כתב:אז השאלה היתה ישנה לחלוטין, אם שייך גירושין לשוטה ע"י זיכוי.
והם פסקו תשובה חדשה שכן.
מה שלפי כל הפוסקים עד היום היה משולל.
זה נקרא בלי גט.
תבין, השאלה אם שייך זיכוי בגט, לא קשורה למצב הבעל. בין אם הוא שוטה ובין אם הוא צמח ובין אם הוא בריא. בין אם הוא מעבר לים, או בבית אסורים או חולה מסוכן שכיב מרע דתקיף ליה עלמא ויש יבם קטן. וכו' וכו'. השאלה היא האם גט צריך מעשה של בעל או ציווי ומינוי מה שלא שייך ע"י זיכוי, או שזה רק הקנאה ממנו מה ששייך ע"י זיכוי. זו שאלה ישנה נושנה. והיה פשוט לרש"י ורבינו תם, לרמב"ם ולרי"ף, לרא"ש ולר"ן ולנימוק"י, לטור ולמחבר ולרמ"א, לח"מ ולב"ש ולנתיבות, לרבי עקיבא איגר ולקצות, להגר"א ולמהרש"ם וכו' וכו', שצריך מעשה של הבעל או ציווי ומינוי שליח שלו למעשה. והם חכמים יותר.
אני לא יודע טוב הלכות אלו, אך עברתי על פסק הדין שנתנו ואינו נראה מופרך בעיני, אתה קראת את פסק הדין? ראית את מקורות הדינים המובאים בו?
כן קראתי וגם ראיתי את המקורות - לא סמכתי על הציטוטים הקטועים שבחרו להביא אלא עיינתי במקורות עצמם.
והיות והחלטת שכאן זה לא עוד אשכול על הגט מצפת, אפסיק לדוש בענין.
זה כל מה שרציתי - שתפריד את השאלות שלך שהינן עקרוניות, ממעשה כמו ה"גט" מצפת שלא שייך לזה בכלל.
הוה אמינא כתב:אין כאן מחלוקת לגיטימית בגלל שאין פה שני צדדים שיכולים להיות ברי מחלוקת.
מצד אחד כבוד שלושת הדיינים החכמים נורא. ומצד שני רש"י רי"ף רמב"ם רשב"א רמב"ן רא"ש ר"ן טור תשב"ץ תרוה"ד מחבר רמ"א ב"ש ח"מ נודע ביהודה תורת גיטין קצות החושן רבי עקיבא אייגר וכו' וכו'.
מתי שרב בעל כוח תורה הבקיא בש"ס ורמב"ם ושו"ע ונושאי כליהם בישרות [!!!] יגיע למסקנה שלא מתנגשת עם כל שרשרת מוסרי התורה מסיני ועד היום - פוסקי הדורות שמפיהם אנו חיים, ותורתם תורת חיים = ודאי שמסקנתו תוכל להכנס לכלל הפסיקה התורנית ככל הפסקים שבכל הדורות.
אש משמים כתב:ז. מתי כשפוסק אינו פוסק כהמקובל הוא מ'מחריבי הדת' ומתי זו מחלוקת לגיטימית?
(נא לא להזכיר שמות רבנים בשפו"א)
הרואה כתב:אש משמים כתב:ז. מתי כשפוסק אינו פוסק כהמקובל הוא מ'מחריבי הדת' ומתי זו מחלוקת לגיטימית?
(נא לא להזכיר שמות רבנים בשפו"א)
התשובה פשוטה. כאשר הדעה לגיטימית - אזי היא לגיטימית, וכאשר מדובר במחריבי הדת, אזי הם מחריבי הדת.
איך יודעים?
לומדים את הסוגיא ורואים.
אתה יוצא מנקודת הנחה שיש כאן איזושהי מנטרה סודית שמחליטה מי בפנים ומי בחוץ.
זו ספקולציה.
אש משמים כתב:הרואה כתב:אש משמים כתב:ז. מתי כשפוסק אינו פוסק כהמקובל הוא מ'מחריבי הדת' ומתי זו מחלוקת לגיטימית?
(נא לא להזכיר שמות רבנים בשפו"א)
התשובה פשוטה. כאשר הדעה לגיטימית - אזי היא לגיטימית, וכאשר מדובר במחריבי הדת, אזי הם מחריבי הדת.
איך יודעים?
לומדים את הסוגיא ורואים.
אתה יוצא מנקודת הנחה שיש כאן איזושהי מנטרה סודית שמחליטה מי בפנים ומי בחוץ.
זו ספקולציה.
כל אחד לומד את הסוגיא ומחליט האם זה לגיטימי??!!
אש משמים כתב: השאלה היא מי הם אלה היכולים לקבוע
אש משמים כתב:נשמע מדבריכם שלמחוק רב גדול שהביע דעה ופסק על פיה דבר זה לא כ"כ מסובך וכל אחד יכול לעשות זאת כי "הציבור קבע מי הם הרבנים המקובלים עליו, והוא גם יודע להיכן דעתם נוטה" או משום ש"ברור שאם הוא חושב שהוא יכול להביע דעה - אזי הוא יכול להביע דעה (אם דעתו נכונה או לא זו שאלה אחרת לגמרי), ואין שום דרגה שמשם ואילך אפשר להביע עמדה".
מה קרה לכם? ? ?
הרי למחוק אדם מישראל כרב או פוסק הרי זה דיני נפשות ממש וחוצפה שאין כדוגמתה. איך יתכן שכל מי שחושב אחרת יוכל לעשות זאת ? ?
אין זה נושא אחר אם דעתו נכונה או לא, זה הנושא המרכזי כי אם דעתו לא נכונה הוא עלול לעבור על איסורי דאורייתא ממש ולעקור תורה מישראל! וכיצד יכול כל אחד להעיז בנפשו להביע את 'דעתו'???
מה זה "הציבור קבע והציבור יודע להיכן דעתם נוטה"???
זה נושא רגיש וחשוב מאוד והיהדות כולה עומדת עליו ואיך יתכן לחשוב שכל אחד או 'הציבור' יחליט מי רב ומי לא, מה פסק לגיטימי ומה פרצת גדר חמורה???
דבר זה צריך להיות מסור בידי חכמי וגדולי ישראל בודאי.
צריך טעמים מספיק טובים וראויים כדי לקבוע מי פושע ישראל ומי פוסק ישראל!!
אש משמים כתב:ז. מתי כשפוסק אינו פוסק כהמקובל הוא מ'מחריבי הדת' ומתי זו מחלוקת לגיטימית?
חיים כתב:התשובה ברורה: כשמדובר בנושאים חמורים וקריטיים כמו התרת אשת איש לשוק, או גיור שאינו על פי הלכה, וכדומה.
גם נגד הרב גורן לא יצאו עד היתר הממזרים הידוע.
וגם אז יכולת לשאול: "מי קובע"?
חיים כתב:התשובה ברורה: כשמדובר בנושאים חמורים וקריטיים כמו התרת אשת איש לשוק, או גיור שאינו על פי הלכה, וכדומה.
גם נגד הרב גורן לא יצאו עד היתר הממזרים הידוע.
וגם אז יכולת לשאול: "מי קובע"?
אש משמים כתב:(נא לא להזכיר שמות רבנים בשפו"א)
"חולק" הוא כאשר שני הצדדים מכריעים לפי כללי הפסיקה המקובלים, אלא שנחלקו בסברא ובדעת נוטה.אש משמים כתב:עדיף לעצור פה בנושא הרב המסוים ולחזור לדיון סביב הסיבות לקביעה מי הוא מחריב ומי חולק.
חיים כתב:"חולק" הוא כאשר שני הצדדים מכריעים לפי כללי הפסיקה המקובלים, אלא שנחלקו בסברא ובדעת נוטה.אש משמים כתב:עדיף לעצור פה בנושא הרב המסוים ולחזור לדיון סביב הסיבות לקביעה מי הוא מחריב ומי חולק.
"מחריב" הוא כאשר צד אחד סוטה מכללי הפסיקה המקובלים, כגון שפוסק נגד פוסקים קדמונים, או שמערב הלכה עם אגדה, או הלכה עם ערכים מערביים, כגון שהכלל: "טב למיתב טן דו...", אינו נוהג בימינו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים