בעקבות הסערה שקרה פה לאחרונה ושהוביל האשכול עד כדי נעילה,
אמרתי אעלה את הנושא בכללית הענין, הבה נדון בענין זה, אנשים באים בימים – כמונו, נקוה- שכבר חיו סיפורים שאין שום סיכוי להתרחש אבל למרבית הפלא קרה, למה זה כששומעים מאיש זר מעשה אשר רחוק מן השכל תמיד נשמע מן חכמים גדולים "לא יתכן שקרה כך.."
אמנם כתוב ש"פתי יאמין לכל דבר" אבל לא מן השם הוא זה כלומר לא משום שלא יתכן ורק משום שרחוק מן השכל, החכם לא מאמין, עובדא הוא שמתרחשים בכל יום סיפורים שנראים כבדאים, ובכן לא קרו?
[פשוט ש"מעשיות" אשר נוגדים את ההלכה או הנימוס מצוה להכחיש, וכן "הסברים" אשר מסביב לכל מעשה כמו כן אין הכרח שהם נכונים].
דוגמא יפה