משה ובני ישראל כתב:פולמוס יפה מאתר שטורעם והלכות מאחד הרבנים
לייטנר כתב:באופן כללי, לגבי דחיית יום העצמאות (לא אביע את דעתי בנושא), לא ברור לי כיצד דנים כאן ברצינות ביחס לחילול שבת אפשרי בל"ג בעומר שייעשה או ייגרם ע"י אנשים יראי שמים, ולא מבינים כמה אפשריים חילולי שבת בערב יום הזכרון הצמוד ליום העצמאות?!
איש גלילי כתב:לייטנר כתב:באופן כללי, לגבי דחיית יום העצמאות (לא אביע את דעתי בנושא), לא ברור לי כיצד דנים כאן ברצינות ביחס לחילול שבת אפשרי בל"ג בעומר שייעשה או ייגרם ע"י אנשים יראי שמים, ולא מבינים כמה אפשריים חילולי שבת בערב יום הזכרון הצמוד ליום העצמאות?!
אבל מה הענין ההכרחי שיום ה'זכרון' יהיה צמוד ליום העצמאות?
משולש כתב:איש גלילי כתב:לייטנר כתב:באופן כללי, לגבי דחיית יום העצמאות (לא אביע את דעתי בנושא), לא ברור לי כיצד דנים כאן ברצינות ביחס לחילול שבת אפשרי בל"ג בעומר שייעשה או ייגרם ע"י אנשים יראי שמים, ולא מבינים כמה אפשריים חילולי שבת בערב יום הזכרון הצמוד ליום העצמאות?!
אבל מה הענין ההכרחי שיום ה'זכרון' יהיה צמוד ליום העצמאות?
אחדד את השאלה: איך אפשר לקבוע יום שמחה חצי שעה אחרי שאלפי משפחות מתאבלות על יקיריהן? מה עם "נושא בעול עם חברו"??
משה ובני ישראל כתב:אני אמרתי חידוש (רציני) כזה. למה בכל דבר שבקדושה יש כזה מלחמה נגד, ולגבי סמיכות הימים האלו לשבת זה השתנה כזה בשקט ומהר ? אלא שיש עניין למדינה (ולסט"א) שהימים האלו יהיו עם כמה שיותר קשר לדת ולא חגים חילוניים בלבד ואם להם יש כזה אינטרס ברור שלחרדים לדבר ה' יש עניין הפוך שלא יהיה לזה כל סממן דתי.
איש גלילי כתב:אי משום הא לא קשיא.
דאדרבה, הענין העיקרי הוא השמחה על הנס שארע בה' אייר, ומפני שגם נהרגו הרבה יהודים במלחמתם להצלת נפשות ישראל ושמירת גבולות הארץ - מצמידים לפני השמחה את האבל עליהם. נמצאת אומר - לא את השמחה הצמידו לאבל, אלא את האבל לשמחה.
קראקובער כתב:משה ובני ישראל כתב:פולמוס יפה מאתר שטורעם והלכות מאחד הרבנים
החבדניקים עדיין מתביישים להודות בפה מלא שהם ישראליים לכל דבר...גם זה משהו, כבוד למסורת.
הרואה כתב:היחיד שאני מכיר שנוהג לומר הלל בה' באייר הוא דווקא חרדי. המזרוחניקעס אומרים בד' או בו', ופעם ב10 שנים בה'. מעניין מה נהגו הת"ח שאמרו הלל כמו הגרש"ז למשל??.
פרי יהושע כתב:הרואה כתב:היחיד שאני מכיר שנוהג לומר הלל בה' באייר הוא דווקא חרדי. המזרוחניקעס אומרים בד' או בו', ופעם ב10 שנים בה'. מעניין מה נהגו הת"ח שאמרו הלל כמו הגרש"ז למשל??.
הרע במיעוטו כתב:בזמנו התפתיתי להאזין לקלטות של רב אחד שהיו מגיעים המונים לשיעורו השבועי, ואף שהוא מחוג אחר מ"מ נמשכתי לשמוע דבריו שהיו מלאכת מחשבת למרות שהרגשתי אי-נוחות כלשהי
עד ש.. הלכתי לרופא שיניים ובחדר ההמתנה מצאתי קונטרס שיעורים ממנו, וביניהם שיעור מיוחד:
הפטרת יום העצמאות שנדחה משבת (או משהו כעי"ז) עם חילוקים ויסודות עצומים על יסוד התקנה והגדרתה הלמדנית.
היו גם מראי מקומות שהותירו אותי פעור פה..
קראקובער כתב:הרע במיעוטו כתב:בזמנו התפתיתי להאזין לקלטות של רב אחד שהיו מגיעים המונים לשיעורו השבועי, ואף שהוא מחוג אחר מ"מ נמשכתי לשמוע דבריו שהיו מלאכת מחשבת למרות שהרגשתי אי-נוחות כלשהי
עד ש.. הלכתי לרופא שיניים ובחדר ההמתנה מצאתי קונטרס שיעורים ממנו, וביניהם שיעור מיוחד:
הפטרת יום העצמאות שנדחה משבת (או משהו כעי"ז) עם חילוקים ויסודות עצומים על יסוד התקנה והגדרתה הלמדנית.
היו גם מראי מקומות שהותירו אותי פעור פה..
זה לא יותר מצחיק מהויכוחים הלמדניים על צוואת ריה"ח.
פרי יהושע כתב:פרי יהושע כתב:הרואה כתב:היחיד שאני מכיר שנוהג לומר הלל בה' באייר הוא דווקא חרדי. המזרוחניקעס אומרים בד' או בו', ופעם ב10 שנים בה'. מעניין מה נהגו הת"ח שאמרו הלל כמו הגרש"ז למשל??.
כעת ראיתי שכבר ציין זאת הרב פרנקל תואמים לעיל.
הרואה כתב:בוודאות אמר הלל בשנה/שנים הראשונות של המדינה, שמעתי שגם אח"כ ביחידות, איני יודע עד מתי. הובא פה בפורום לא הצלחתי למצוא כרגע, מישהו שאמר בשם הגר"י נויבירט שהגרש"ז המשיך לומר הלל עד שנותיו האחרונות.
הרע במיעוטו כתב:זה כלל לא הצחיק אותי פשוט התביישתי בעצמי. ותפסתי שאין דבר כזה לקבל את דעותיו של אדם למחצה
מנשה123 כתב:מאיזה עתון זה?
משה ובני ישראל כתב:מאמר מהרב מענדל ראטה.
עתניאל בן קנז כתב:משה ובני ישראל כתב:מאמר מהרב מענדל ראטה.
סתם אני שאלה: ממתי הוא 'הרב'???
קראקובער כתב:עתניאל בן קנז כתב:משה ובני ישראל כתב:מאמר מהרב מענדל ראטה.
סתם אני שאלה: ממתי הוא 'הרב'???
כשיצא ראשו ורובו...הוא בנש"ק.
עתניאל בן קנז כתב:משה ובני ישראל כתב:מאמר מהרב מענדל ראטה.
סתם אני שאלה: ממתי הוא 'הרב'???
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים