לימוד התנ"ך

[מוישי]

האם ניתן ללמוד ולהבין רק עפ"י מה שקיבלנו מרבותינו, או שאפשר גם ללא המשקפיים של המפרשים.
הנושא נידון בעבר באשכול 'מיהו חרדי', אך לא מוצה מחמת הבלעתו בין מכלול נושאים אחרים.
היות ואני עוסק בזה כעת, אבקש להעלותו שוב, הזדמן לידי ספר 'היא שיחתי' של רבני ישיבת הר עציון, שהתחבר ממש על הנושא הזה, ומייצג את השקפת עולמם בגישה ללימוד התנ"ך, (ושולל את הגישה שנקראת לימוד תנ"ך בגובה העיניים) אך מציב שורה של טענות על הגישה החרדית,
שאלתי ובקשתי, האם נתחבר ספר דומה מצד החרדים, העונה או מתייחס לדברים אלו או דומים להם.

[הגיונות]

יש ספר של הרב טאו 'צדיק באמונתו יחיה' בה פורש את השקפתו (הקרובה יותר לעולם החרדי) על לימוד התנ"ך.

את הספר ניתן להשיג בהוצאת חוסן ישועות.

[מעט דבש]

ראה ספר זה, עם הסכמת הגר"מ שפירא, והגרי"א ויינטרויב זצ"ל.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?160241&p ... 6024100001

[הגיונות]

[ומסתמא שראית את הספר 'עד היום הזה' של הרב אמנון בזק - המצדד בתבגה"ע].

[מעט דבש]

ראה כאן את דברי הרב פינקוס זצ"ל:
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?160241&p ... 6024100021

[מעט דבש]

ראה עוד דוגמא לנושא זה, כאן:
viewtopic.php?p=325347#p325347
וכאן:
viewtopic.php?f=46&t=29916

[קו ירוק]

יש איזה שמועה מהרב מבריסק על אחד ששאל/ ביקר מדוע לא לומדים נ"ך,
ובתוכד"ד הפטיר הרב לעברו: לא מפני שלא חשוב, אלא מפני שלא יודעים איך'...

[בן מלך]

ראה עוד דוגמא לנושא זה, כאן:
viewtopic.php?p=325347#p325347
וכאן:
viewtopic.php?f=46&t=29916

עושים ערבוב גדול בין שני נושאים.
האחד הוא האם ללמוד מקרא ללא חז"ל, שאז עלולים להגיע לטעויות.
השני הוא האם לפני שלומדים את חז"ל יש ללמוד את המקרא כפי שהוא, ואז להבין מדוע חז"ל אמרו את מה שאמרו.
במחוזותינו מקובל לא ללמוד את המקרא כפי שהוא, אלא מיד לרוץ למדרשים.
וכבר צווח רבינו הגר"א (אד"א ריש משפטים): ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה. עי"ש בדבריו המאירים.

[הגיונות]

הזדמן לידי ספר 'היא שיחתי' של רבני ישיבת הר עציון, שהתחבר ממש על הנושא הזה, ומייצג את השקפת עולמם בגישה ללימוד התנ"ך, (ושולל את הגישה שנקראת לימוד תנ"ך בגובה העיניים) אך מציב שורה של טענות על הגישה החרדית,
שאלתי ובקשתי, האם נתחבר ספר דומה מצד החרדים, העונה או מתייחס לדברים אלו או דומים להם.

בספר 'כשהיהדות פוגשת מדינה' בפרק שהוקדש לציונות הדתית הובאו הרבה מקורות למאמרים שהתפרסמו על סוגיא זו.

[מוישי]

הזדמן לידי ספר 'היא שיחתי' של רבני ישיבת הר עציון, שהתחבר ממש על הנושא הזה, ומייצג את השקפת עולמם בגישה ללימוד התנ"ך, (ושולל את הגישה שנקראת לימוד תנ"ך בגובה העיניים) אך מציב שורה של טענות על הגישה החרדית,
שאלתי ובקשתי, האם נתחבר ספר דומה מצד החרדים, העונה או מתייחס לדברים אלו או דומים להם.

בספר 'כשהיהדות פוגשת מדינה' בפרק שהוקדש לציונות הדתית הובאו הרבה מקורות למאמרים שהתפרסמו על סוגיא זו.

אולי יש למישהו?

[סטפנסקי]

ראה עוד דוגמא לנושא זה, כאן:
viewtopic.php?p=325347#p325347
וכאן:
viewtopic.php?f=46&t=29916

עושים ערבוב גדול בין שני נושאים.
האחד הוא האם ללמוד מקרא ללא חז"ל, שאז עלולים להגיע לטעויות.
השני הוא האם לפני שלומדים את חז"ל יש ללמוד את המקרא כפי שהוא, ואז להבין מדוע חז"ל אמרו את מה שאמרו.
במחוזותינו מקובל לא ללמוד את המקרא כפי שהוא, אלא מיד לרוץ למדרשים.
וכבר צווח רבינו הגר"א (אד"א ריש משפטים): ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה. עי"ש בדבריו המאירים.

משהו יכול לעלות לי את הגר''א? תודה

[מעט דבש]

אדרת אליהו על שמות פרק כא פסוק ו

"או אל המזוזה". פשטא דקרא גם המזוזה כשרה, אבל הלכה עוקרת את המקרא, וכן ברובה של פרשה זו, וכן בכמה פרשיות שבתורה. והן מגדולת תורתנו שבעל פה שהיא הלכה למשה מסיני, והיא מתהפכת כחומר חותם, חוץ המצות שבאו במנצפ"ך שהם מישרים. וכמו שאמרו (מכות כב, ב). כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ספר תורה [ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בספר תורה כתיב 'ארבעים' ואתו רבנן בצרו חדא]. וכן בפיגול ורוב התורה. על כן צריך שידע פשוטו של תורה, שידע החותם. וכן "במרצע", ואמרו דהוא הדין לכל דבר כמו שאמר ר' יוסי (בקידושין כא, ב). ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם. "לעולם" משמע לעולם ממש, רק שבפרשת היובל (ויקרא כה, מ) אמרה תורה שהיא מוציאה כל הנמכר לעולם, וביארה תורה פרשת היובל בפרשה מיוחדת על הכל.

[איתן]

ראש הגבעה לר"פ מפולוצק, יא. (העתקתי את הציטוט מספר אחד שהביאו, ולא בדקתי את הנוסח המדוייק בפנים):

...והעקר שתדייק במקום שצריך להבין פשוטו של מקרא. את זה תשים בזכרונך לזכור ושים בדעתך, כי רצונך ללמוד מקרא ולא מדרש, ואם אתה רוצה ללמוד מדרש, למוד בפני עצמו, ומה למדרש אל פשוט המקרא? ובזה נואלו בני עמנו, שעל ידי המדרשות אינם יודעים המקרא ואינם בקיאים בו, ויותר קרוב אם תשאלהו איזה פסוק יאמר לך הדרש ולא ידע ולא יבין הפשט, גם לא ידע באיזה נביא הוא ולמי דיבר הנביא ועל מה דיבר הנביא ועל מה דיבר ובאיזה עניין ובאיזה זמן או על איזה גלות או על איזה נחמה.

[הגיונות]

יעויין באתר 'שבת' של עיתון 'מקור ראשון' ריבוי מאמרים שעסקו ב'פולמוס התנ"ך' (בשורת החיפוש לכתוב: 'פולמוס התנ"ך').

[קראקובער]

יש איזה שמועה מהרב מבריסק על אחד ששאל/ ביקר מדוע לא לומדים נ"ך,
ובתוכד"ד הפטיר הרב לעברו: לא מפני שלא חשוב, אלא מפני שלא יודעים איך'...

מתי בדיוק נשתכח ובשביל מי חיברו המפרשים את פירושם?!

[אוצר החכמה]

יעויין באתר 'שבת' של עיתון 'מקור ראשון' ריבוי מאמרים שעסקו ב'פולמוס התנ"ך' (בשורת החיפוש לכתוב: 'פולמוס התנ"ך').

לא נראה לי שאפשר לרוות הרבה נחת מהמאמרים שם.

[קו ירוק]

יש איזה שמועה מהרב מבריסק על אחד ששאל/ ביקר מדוע לא לומדים נ"ך,
ובתוכד"ד הפטיר הרב לעברו: לא מפני שלא חשוב, אלא מפני שלא יודעים איך'...

מתי בדיוק נשתכח ובשביל מי חיברו המפרשים את פירושם?!

לא יודע מתי נתשכח, אבל ללמוד דברי אגדה קשה מללמוד דברי הלכה, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול.

לא אני אמרתי זאת. זה מסופר בשם מרן הגרי"ז, והתפרסם בשעתו בכתבה ביתד נאמן כמדומה.
לענ"ד המדובר הוא לא על פשטי המקראות, אלא על הרעיון. להבין באספקלריה את מאורי האומה ודרכם והנהגותיהם, למה כך ולמה אחרת.
המלבי"ם מבאר, אבל לא מספיק בנקודות אלו.
המורה, הצדיק רבי צבי וולף זצ"ל, הראשון בעת החדשה שהוציא ספר 'עיונים' בנביאים ראשונים, והוא עצמו ביקש גם מת"ח לעבור על הדברים, כמו ר"ש נדל שנזכר בהקדמה.
על נביאים אחרונים בודאי קשה עוד יותר. הרי עם ישראל היה במעלה גדולה, והראיה צריכה להיות רחבה.

משאיר לך את המרחב להסביר את דברי הגרי"ז.

[קראקובער]

לא ענית למי כתבו המפרשים פירושם אם לא שנלמד נ"ך ואגב לפי דבריו יש לדלג על הרבה פרשיות שבתורה גם כן.

[הגרח]

א.בבריסק אחזו מידיעת התנך לפשוטו של מקרא
ב.ישנו יהודי מקובל בשם ר'אברהם אוחנה מאהבת שלום שבועדים שלו לאברכים מטיף לכך
ג.עיין בפתיחה לעמק דבר שהרחיב בענין זה.

[מאיר נפתלי]

א.בבריסק אחזו מידיעת התנך לפשוטו של מקרא

יש לך מקורות?

כי זה מענין אותי.

[הגרח]

זיל קרי בי רב אצל לומדי בריסק כך שמעתי מידידי הרב רודמן בנו של מח"ס שיעורי הגריד שרבו הגריד היתה תקופה שהקדיש את כל עיתותיו ללימוד נך ב[list=][/list]הסכמת אביו הגריז

[הגיונות]

[לא ראיתי שהוזכר כאן הספר 'התקופה ובעיותיה' של הרב וולף (המצוי באוצר)]

[הגיונות]

זיל קרי בי רב אצל לומדי בריסק כך שמעתי מידידי הרב רודמן בנו של מח"ס שיעורי הגריד שרבו הגריד היתה תקופה שהקדיש את כל עיתותיו ללימוד נך ב[list=][/list]הסכמת אביו הגריז

אציין שלאחרונה הופיע כרך חדש של 'רשימות התלמידים ממרן הגרי"ז הלוי סאלאווייציק' על נביאים וכתובים.