חיי נר כתב:ראובן לא סומך על כשרות מסוימת, שמעון סבור שאין כל בעיה בהכשר זה, וראובן הנ"ל סומך על שמעון שלבטח מאכילו בכשרות מעולה ואינו מרגיש צורך לבדוק אחריו האם מותר לשמעון להאכיל את ראובן בהכשר זה? מה גניבת דעת גדולה מזו.
סגי נהור כתב:הייתי שואל להפך: ראובן לא סומך על כשרות מסוימת ושמעון סומך עליה, האם מותר לראובן להאכיל את שמעון מכשרות זו. וזו שאלה שגם נוגעת יותר למעשה.
חיי נר כתב:סגי נהור כתב:הייתי שואל להפך: ראובן לא סומך על כשרות מסוימת ושמעון סומך עליה, האם מותר לראובן להאכיל את שמעון מכשרות זו. וזו שאלה שגם נוגעת יותר למעשה.
ראובן שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא
מוישי כתב:ראובן לא סומך על כשרות מסוימת, שמעון סבור שאין כל בעיה בהכשר זה, האם מותר לשמעון להאכיל את ראובן בהכשר זה?
חיי נר כתב:סגי נהור כתב:הייתי שואל להפך: ראובן לא סומך על כשרות מסוימת ושמעון סומך עליה, האם מותר לראובן להאכיל את שמעון מכשרות זו. וזו שאלה שגם נוגעת יותר למעשה.
ראובן שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא
קראקובער כתב:חיי נר כתב:סגי נהור כתב:הייתי שואל להפך: ראובן לא סומך על כשרות מסוימת ושמעון סומך עליה, האם מותר לראובן להאכיל את שמעון מכשרות זו. וזו שאלה שגם נוגעת יותר למעשה.
ראובן שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא
ואם זה מסיבות פוליטיות/חברתיות? ובמקרה שאדרבה לדעתך ההכשר שהוא לא אוכל עדיף?
(אין אף אחד אוביקטיבי שחושב שההכשר של קריסטל עדיף על קוקה קולה)
מוישי כתב:ראובן לא סומך על כשרות מסוימת, שמעון סבור שאין כל בעיה בהכשר זה, האם מותר לשמעון להאכיל את ראובן בהכשר זה?
חיי נר כתב:עיין ריטב"א סוכה י' ע"ב גבי רב חסדא ורבה בר רב הונא שהיו שלוחי מציה ופטורים מן המצות ור"נ לא ידע ואפ"ה הושיבם תחת נוי סוכה שלדעתם אסורים, וזה לשונו שם: יש אומרים דמהא שמעינן שהמאכיל לחברו מה שהוא מותר לו לפי דעתו אין בזה משום לפני עור לא תתן מכשול, ואע"פ שיודע בחבירו שהוא אסור לו לפי דעתו וחבירו בעל הוראה, שהמאכיל היה ג"כ ראוי להוראה וסומך על דעתו להאכיל לעצמו ולאחרים לפי דעתו, ונראה לי דהכא דוקא מפני שהאיסור ניכר לחבירו ואי לא סבירא ליה לא ליכול , הא בשאינו ניכר לחבירו לא, וכו' .
[ולכאורה שם איירי בבעלי הוראה ולא בכל ראובן ושמעון גרידא.]
מוישי כתב:ראובן לא סומך על כשרות מסוימת, שמעון סבור שאין כל בעיה בהכשר זה, האם מותר לשמעון להאכיל את ראובן בהכשר זה?
אוצר החכמה כתב:על מה הויכוח אם לסמוך או לא. דעות בהלכה? הערכת מציאות?
כוונתך לשאול אם מותר לב"ש להציע לבת בית הלל צרת ערווה להנשא לשוק ?
פשיטא לי אדם שאסר עצמו בדבר המותר לו ואחרים יודעים שהחמיר על עצמו אע"פ שידע שהוא היתר אלא שהדיר עצמו. פשיטא לי שסומך על אחרים ואין לחוש שמא יאכילהו כמו שנזיר אוכל בבית ישראל ולא חיישי' שמא שם בו ישראל יין באותו מאכל דלא עבר משום לפני עור לא תתן מכשול וכן ישראל בבית כהן ל"ח שמא יאכילנו תרומה. אלא בהא נסתפקתי. (כל שעה) ראובן שפירש עצמו ממאכלים מחמת שנראה לו שאלו המאכלים אסורים לו. ושמעון נוהג בהם היתר גמור ונראה לו שראובן טועה בדבר לגמרי אם יכול ראובן לאכול בבית שמעון מי אמרי' הואיל ששמעון תופס את ראובן טועה. גם ראובן עצמו אם הי' יודע שהוא מותר היה אוכל אלא שמחמת טעותו מניח. הרי יש לחוש לראובן שמא שמעון יאכילנו וה"ל לגבי' דידי' כמו אסור דתנן פ' עד כמה החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו או דילמא לא ספי אינש לחברי' מידי דלא (סבירא) [כשירה] ליה. ויש לדקדק מההיא דאפליגו רב ושמואל דרב אמר לא עשו ב"ש כדבריהם. ושמואל אמר עשו כדבריהם. ואסקינן דעשו ב"ש כדבריהם. והאי דלא נמנעו ב"ה מב"ש משום דמודעו להו ופרשי אלמא שסומך עליו ולא חיישינן דילמא ספי לי
אוצר החכמה כתב:מוישי כתב:ראובן לא סומך על כשרות מסוימת, שמעון סבור שאין כל בעיה בהכשר זה, האם מותר לשמעון להאכיל את ראובן בהכשר זה?
אני למעלה קראתי את השאלה הפוך האם לראובן מותר להאכיל את שמעון בהכשר שהוא שמעון סומך עליו.
כנראה בגלל שכמו שהשאלה מוצגת כאן היא לא מובנת זה הרי על דבר זה הוא גמרא מפורשת ביבמות שאסור.
כלומר כתב:למה האשכול לא שייך לביהמ"ד?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים