בתקופה זו נערך מאבק נגד עקירת היישוב עמונה, ובמייל קיבלתי כמה קבצים הדנים האם לפי תורתנו האם יכולה להיות בעלות של נכרי על קרקע בא"י. עצם הבירור חשוב, ולא רק לעניין עמונה (שם לצערנו משפיעות כמה אליטות שלא כופפות עצמן בפני ה', ושם כידוע הבעלות של הנכרים מפוקפקת מאוד, ובכלל, הבעלות נטענת רק חלק חלק קטן מהיישוב).
לפום ריהטא, עולה מהמאמרים הנ"ל שגם אם אכן הנכרי הוא הבעלים על הקרקע, אין לבעלות זו תוקף ומצוה לקחת ממנו בחזרה את הקרקע שנתנה לנו מריבון עולמים, למרות שלמפרע הבעלות הגזלנית הזו הועילה לעניין מעשרות וכו'.
לצערי אני לא מונח בסוגיה, אך האם זו הדרך הרגילה לפרש? זכור לי שמחלקים בין הקניין הכללי (נאמר, ריבונות), אותו אין לנכרי כח לקנות, ובין קניין האישי (בעלות פרטית על הקרקע), אותו יש לנכרי כח לקנות.
אשמח אם יחכימוני.
כמובן, הדברים קשורים לדיון על קניין כיבוש באשכול שהסתעף מגיליונות קדושת ציון, עמ' 7 ואילך: viewtopic.php?f=7&t=26089&start=240