דיבור בעברית, מעלה או חסרון - עברית מול לשון הקודש

[למדן]

כפי שראיתי הרבה אנשים לא יודעים מה בכלל האיסורלדבר בשפת העברית שחיבר בן יודא ימש"ו
ע"כ ראיתי לפתוח את האשכול הזה
מי שרוצה ללמוד את הענין יפתח את ספר הק' ויואל משה ובירר את הענין כסולת נקיה

[לא ציוני]

יצאה לפני כמה שנים חוברת נפלאה בענין ,שכתב ירושלמי אחד, איני זוכר את שמו, שהקיף את הנושא מכל צדדיו כולל מעלליו של בן יהודה אני מחפש אותה כרגע

[זלמניו]

יצאה לפני כמה שנים חוברת נפלאה בענין ,שכתב ירושלמי אחד, איני זוכר את שמו, שהקיף את הנושא מכל צדדיו כולל מעלליו של בן יהודה אני מחפש אותה כרגע

רציתי לברר איך כותבים בלה"ק לא של בעןיודא ימשו"ז את ההודעה הנ"ל: חוברת? הקיף נושא?

ובקיצער - למה רוב החומר נגד העיבריס נכתבים בעברית צחה?

[לא ציוני]

במקום להתיחס לענין הוא כותב שטויות יש בידי מכתבים מלפני 130 שנה שכתבו עברית הרבה יותר יפה מאשר כותבים אחרי בן יהודה

[זלמניו]

צ"ל: שטותים.

[לא ציוני]

אני לא יודע אם יש אסור לדבר עברית אבל אין ספק שהשמוש בעברית של היום ע"י החילונים היא חילול הקודש לשון שבה הקב"ה ברא את העולם ההמשך ברור וכי סתם בכל תפוצות ישראל מיעטו לדבר בלשון הקודש היתה לזה סיבה

[למדן]

איננו רוצה לפגוע באלו תנוקות שנשבו ולא יודעים לדבר בשפה אחרת
כוונתי להיום שיש אנשים שיש להם האפשרות להמשיך את שפת האידיש כי זהו המאמע לשון שלהם
ובכוונה הם מחליפים את הלשון האידיש לעברית ה"י
דעו לכם כשאתם מדברים עברית אתם מדברים בלשון שחיבר הימש"ו וכופר בעיקר רח"ל בכונה לטמא את לשון הק'
שפת האידיש יסדו חכמי אשכנז בכונה שלא ישתמשו בלשון הק' לצרכי חולין אלא לצרכי הקדושה
והראיה מיוסף הצדיק שמסר סימנים לאחיו שהוא מהול לא הי' אצלהם סימן מבהק שהוא יוסף אבל סימן הבריא כשאמר כפי המדבר אליכם
פי' כשדיבר אליהם בלשון הק' אז האמינו שהוא יוסף הרי שבלשון הק' לא השתמשו בהם לשפה חולין ויש עוד להאריך בזה וזה יצא ראשונה

[איש_ספר]

ההתנגדות של הוי"מ נבעה מהתנגדותו לציונות וסמליה, אבל את דבריו הוא ביסס כנגד השימוש בלשוה"ק בכלל לצרכי חול וממילא אין ענין בן יודקה לכאן. ו
אגב ידוע מהרבה גדולים ויראים שנהגו בש"ק שלא לדבר מאום בשפה זרה זולת לשוה"ק.

[לא ציוני]

ידוע ומפורסם שבכל חוצות ירושלים הדביקו מודעות מטעמו של הרב קוק ,וז"ל בלום פיך בן אבי ,הכונה היתה לבנו של ההוא שחינך את בנו לדבר רק עברית

[ישבב הסופר]

כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש היתה ראיה ברורה, בגלל שלפני שנכתבה התורה ע"י משה לא היה איש מבלעדי בני אברהם שידעו לדבר בלשון הקודש. וראייתך ממדרש הידוע שגילה אליהו ליוסף שפרעה אינו מדבר בלשון הקודש. לפיכך אין זה ראי' כלל שיש איסור לדבר לשון הקודש לדברי חול, לא מיניה ולא מקצתיה.

[למדן]

ההתנגדות של הוי"מ נבעה מהתנגדותו לציונות וסמליה, אבל את דבריו הוא ביסס כנגד השימוש בלשוה"ק בכלל לצרכי חול וממילא אין ענין בן יודקה לכאן. ו
אגב ידוע מהרבה גדולים ויראים שנהגו בש"ק שלא לדבר מאום בשפה זרה זולת לשוה"ק.

ענין של בן המקלל הוא כי הוא יסד את היסוד לחלל את לשון הקודש
דרך אגב שמעתי שאשתו היתה חולה מאוד והביאו רופא לביתו והרופא לא ידע לדבר עברית לא הסכים שירפא אותה ומתה עד כדי כך מסר נפשו
שידברו רק בעברית

[למדן]

כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש היתה ראיה ברורה, בגלל שלפני שנכתבה התורה ע"י משה לא היה איש מבלעדי בני אברהם שידעו לדבר בלשון הקודש. וראייתך ממדרש הידוע שגילה אליהו ליוסף שפרעה אינו מדבר בלשון הקודש. לפיכך אין זה ראי' כלל שיש איסור לדבר לשון הקודש לדברי חול, לא מיניה ולא מקצתיה.

איני בא כאן בפורום לענות על כל שאלה הכוונה הוא שאם לשון הק' היתה מדובר גם ללשון חול אז גם שאר העמים היו יודעים לדבר בלשון הק'
ובפרט שהיו לאבותינו עבדים ושפחות בודאי הם היו מכירים את שפת בני יעקב אלא מאי צ"ל כמו שכתבתי שבלשון הק' השתמשו רק לצרכו הקדושה
ולא לצרכי חול ודו"ק כי קצרתי

[בור הגולה]

ההתנגדות של הוי"מ נבעה מהתנגדותו לציונות וסמליה, אבל את דבריו הוא ביסס כנגד השימוש בלשוה"ק בכלל לצרכי חול וממילא אין ענין בן יודקה לכאן. ו
אגב ידוע מהרבה גדולים ויראים שנהגו בש"ק שלא לדבר מאום בשפה זרה זולת לשוה"ק.

כך מובא על הגר"ח מוואלאזין בסיפור הידוע שישבו אצלו תלמידיו ושאלוהו במה כחו של הגר"א יותר מאחיו ר' זלמל'ה וכו'.

[יוסל'ה]

שמעתי בשם החזו"א שאמר שלא על זה צריך להיות המאבק.

[אליחי]

א] אינני מבין על מי אתה מדבר, אני מסתובב בציבור החרדי וכולם מדברים לשה"ק. וכי בגלל שזה בהברה ספרדית זה משהו אחר. ואם יש מילים נוספות הרי תמיד נוספו מילים על לשה"ק כמו שיתבאר בסמוך.
ב] ודאי שעיקר שפת לשה"ק הייתה לכל הנושאים ואף לדברי חולין, כמוכח בכל התנ"ך, ואף אנשי דור הפלגה בוני המגדל דברו בה.
ג] אם היה עניין לא לדבר בעברית הוא משום התבדלות מהפורקים. ועתה מובדלים מהם כבר. ואם יש בעיה זה רק לאלו שכל הזמן מזכירים לעצמם שבן יהודה חיבר את זה.
ד] עי' מלכים א' ה-כג. עבדי יורידו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי. ובדברי הימים ב ב-טו. ואנחנו נכרות עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסודות ים יפו ואתה תעלה אותם ירושלים. הרי מפורש שאותה משמעות של מילה התפתחה מזמן כתיבת מלכים לזמן כתיבת דה"י. וכמדומני ששורש רפסודות בפרסית. וכן בהרבה מילים והזכור לי שלפתי.
ה] עי' בשער המצוות פרשת עקב שכ' האריז"ל שטעם קריאת תרגום הוא מפני שאף תרגום קרובה ללה"ק ומתוקנת היא משאר שפות, וכ"ש לשה"ק המדובר בינינו שהיא ודאי מתוקנת מאוד, וודאי הרבה יותר מתוקנת מאידיש משובשת.

[זלמניו]

שפת האידיש יסדו חכמי אשכנז בכונה שלא ישתמשו בלשון הק' לצרכי חולין אלא לצרכי הקדושה

זאת מנין לך? ראשוני אשכנז ישבו בפקולטה לאידיש והמציאו שפה? ביטע מאכין זי ניקס א שוטה.
אידיש היא דיאלקט של גרמנית, כמו עוד המון דיאלקטים אחרים של שפה זו, וכמו שבאידיש עצמה יש כו"כ דיאלקטים.

[איש_ספר]

כנראה החליף הלמדן בין כתב משיט"א ללשון אידיש. שזה לשון הרמ"א בתשובה סו"ס ל"ד: 'ואפשר דהראשונים ז"ל המציאו כתב אחר כדי לכתוב הדברים שבע"פ, ואף על פי שלא ניתנו לכתוב אפשר דהיינו בכתב אשורי שהתורה שבכתב נכתב בה אבל בשאר כתבים אין לחוש'.

[יאיר]

א] אינני מבין על מי אתה מדבר, אני מסתובב בציבור החרדי וכולם מדברים לשה"ק. וכי בגלל שזה בהברה ספרדית זה משהו אחר. ואם יש מילים נוספות הרי תמיד נוספו מילים על לשה"ק כמו שיתבאר בסמוך.
ב] ודאי שעיקר שפת לשה"ק הייתה לכל הנושאים ואף לדברי חולין, כמוכח בכל התנ"ך, ואף אנשי דור הפלגה בוני המגדל דברו בה.
ג] אם היה עניין לא לדבר בעברית הוא משום התבדלות מהפורקים. ועתה מובדלים מהם כבר. ואם יש בעיה זה רק לאלו שכל הזמן מזכירים לעצמם שבן יהודה חיבר את זה.
ד] עי' מלכים א' ה-כג. עבדי יורידו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי. ובדברי הימים ב ב-טו. ואנחנו נכרות עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסודות ים יפו ואתה תעלה אותם ירושלים. הרי מפורש שאותה משמעות של מילה התפתחה מזמן כתיבת מלכים לזמן כתיבת דה"י. וכמדומני ששורש רפסודות בפרסית. וכן בהרבה מילים והזכור לי שלפתי.
ה] עי' בשער המצוות פרשת עקב שכ' האריז"ל שטעם קריאת תרגום הוא מפני שאף תרגום קרובה ללה"ק ומתוקנת היא משאר שפות, וכ"ש לשה"ק המדובר בינינו שהיא ודאי מתוקנת מאוד, וודאי הרבה יותר מתוקנת מאידיש משובשת.

דברים נכוחים ומדוייקים..שמישהו ינסה לענות...

[מייש]

דרך אגב שמעתי שאשתו היתה חולה מאוד והביאו רופא לביתו והרופא לא ידע לדבר עברית לא הסכים שירפא אותה ומתה עד כדי כך מסר נפשו
שידברו רק בעברית

הוא מסר את נפש אשתו ולא את נפשו...

[יאיר]

זה למדן כתב ולא איש ספר viewtopic.php?f=7&t=3065&p=22559&hilit=#p22559

אגב..לא קראתי ב"ויואל משה" את האמור בענין (בעז"ה בעתיד)..כיצד מסתרים הדברים בכך שהספר עצמו בעברית?

[ר' גרונם יקום פורקן]

כפי שראיתי הרבה אנשים לא יודעים מה בכלל האיסור לדבר בשפת העברית שחיבר בן יודא ימש"ו
ע"כ ראיתי לפתוח את האשכול הזה
מי שרוצה ללמוד את הענין יפתח את ספר הק' ויואל משה ובירר את הענין כסולת נקיה

למיעוט ידיעותיי הרבי מסטמאר שלל את הדיבור בלשון הקדש בכלל, ולא רק בשפתו המחודשת של אב"י.

ובכלל יש משהו תמוה בכל הדיון. שהרי השוללים את השפה העברית הנהוגה בימינו, טוענים שהחדירו בה שלא בצדק מילים משפחות אחרות, ומאידך גיסא טוענים שצריך לדבר רק בשפות אחרות ולא בלשון הקדש. משמע שכל העבירה אינה בדיבור לשון הקדש לבד או שפות זרות לבד, אלא בעירבובן יחד, וצ"ע הא מנ"ל.

[חכם באשי]

אליחי,
הטענה שהציבור החרדי מדבר כיום לשון הקודש בהברה ספרדית יש בה הרבה מן ההתממות!
אתה יודע כמה מילים בן יהודה חידש? יש לך מושג.
ולא רק חידש, אלא הוא נטל מילים מלשון הקודש ('המקורית'...) והסיע אותם לענין אחר לגמרי, ופעמים מחמת שיבושו ו"רוחב דעתו",
ידועים, לדוגמא בעלמא, המילים: ריבה, קרח, נין.
שמעתי, שכבר כמה שנים עוסק בענין הרב בן דוד (איני זוכר אם זהו שמו המדוייק; עכ"פ כוונתי לבעל 'שיחת חולין' עמ"ס חולין), ויש באמתחתו אלפים רבים של מילים כאלו.
אז בבקשה, אל תיתמם.

ושלא תבין אותי נכון, אני מדבר בעברית וגם כותב בעברית, ואף איני רואה בכך שום פסול, בדיוק כפי שחז"ל השתמשו במילים יווניות, ערביות ורומאיות (וספר הערוך יוכיח). כל דור והשפה שלו.

[שמח תשמח]

ואם הוא שיבש בטעות, אז מה כל כך נורא בזה.
והלא שנינו כינויי נדרים כנדרים ונזירות כנזירות. ואנו אומרים קונם, למרות שהמילה היא שיבוש של קרבן. ויש גם נזיק נזיח פזיח שהם שיבוש של המילה נזיר, וכהנה רבות. ובשו"ת הרמ"א בענין האיך כותבים גט קצתו לשון הקודש וקצתו בלשון ארמית, וכתב כי הארמית לא יחשב לשון אחר כי הוא לשון הקודש משובש, ושכן כתב הכוזרי.

[גוראריה]

אליחי,
הטענה שהציבור החרדי מדבר כיום לשון הקודש בהברה ספרדית יש בה הרבה מן ההתממות!
אתה יודע כמה מילים בן יהודה חידש? יש לך מושג.
ולא רק חידש, אלא הוא נטל מילים מלשון הקודש ('המקורית'...) והסיע אותם לענין אחר לגמרי, ופעמים מחמת שיבושו ו"רוחב דעתו",
ידועים, לדוגמא בעלמא, המילים: ריבה, קרח, נין.
שמעתי, שכבר כמה שנים עוסק בענין הרב בן דוד (איני זוכר אם זהו שמו המדוייק; עכ"פ כוונתי לבעל 'שיחת חולין' עמ"ס חולין), ויש באמתחתו אלפים רבים של מילים כאלו.
אז בבקשה, אל תיתמם.

ושלא תבין אותי נכון, אני מדבר בעברית וגם כותב בעברית, ואף איני רואה בכך שום פסול, בדיוק כפי שחז"ל השתמשו במילים יווניות, ערביות ורומאיות (וספר הערוך יוכיח). כל דור והשפה שלו.

א. בנוגע ל'ריבה', למרות הבדיחה המפורסמת על הגמ' מאי ריבה ריבה מעשה מרקחת ועל בורותו כביכול של ב"י, הדברים מצוצים מהאצבע. מקור המילה ריבה היא במילה ערבית, מורבעת, כך כתוב במילונו של ההוא. איך אמר לי פעם הרב נויגרשל?! הלוואי וכל הישיבישערס שמלגלגים עליו היו ת"ח כמוהו... ע"ה הוא לא הי' בכלל, ודווקא זו היתה בעיה רצינית למדי. למילה 'מורבעת' הוא מביא עשרות מ"מ ובהם מהרבה ספרי שו"ת.
ב. הרבה מילים שדומה עלינו שאי"ז פירושם, תמיד תמצא איזה מפרש שמסביר בצורה אחרת. [דוגמא קטנה: שממית, שעליה אומרים נשמת... לרוב המפרשים שממית זה דווקא עכביש, אונקלוס סובר שזו לטאת הבית, ויש גם מפרשים קוף!]
ג. מה ההמצאה בקרח? הייתי ביום אכלני וגו' וקרח בלילה מתרגמינן וגלידא בארעא.
ד. גם המילה כרוב שבתורה היא מלאך הפכה במתני' ל...כרוב.
ה. ולית מאן דפליג ע"כ שב"י היה רשע מרושע חוטא ומחטיא!

[ישבב הסופר]

קרח?
איוב ל"ח "מבטן מי יצא הקרח וכפור שמים מי ילדו"
תילים "משליך קרחו כפתים"
יחזקאל "כעין הקרח הנורא"
צריך עוד?!

[חכם באשי]

המגיבים האחרונים ששו להתפס במילת 'קרח', איזה יופי!
טוב, אולי טעיתי (למרות, שאם זו טעות,היא אינה שלי... ראיתיה איכשהוא, ואיני זוכר היכן).
עכ"פ ברור שהוא שיבש את המשמעות המקורית של מילים רבות, וחבל שאין מי היודע משהו על עבודתו המקיפה של בעל מחבר ספר 'שיחת חולין'; אולי איש ספר יעזור משהו?

[שמח תשמח]

מצאתי
טעותו של בן יהודה נעוצה, כאמור, בירושלמי. כך גם מעיד בן יהודה עצמו בעיתון 'הצבי' אשר נערך על ידו, שם מעלה העורך את 'ההליך' אשר הביאו 'לחדש' את המילה 'רִבָּה': "שנינו בירושלמי... תופיני רבה... והנה המפרשים מחלקים בפירוש המילה 'רבה'... אבל האמת, כי גרסת הספרים נכונה... צריך לקרוא רִבָּה ולא רַבָּה, משורש המילה ר.ב.ב, על משקל סִבָּה (ס.ב.ב) ופירושו על פי לשון עברית, דבר המטוגן בשמן או עשוי בצוקר, בדבש, למשל מיני פרי המבושלים בצוקר, רק שבלשון ערבית השם על משקל אחר, והוא מֻרַבַּבּ... נמצא כי זכינו למילה חדשה שהיא ישנה למיני המתיקה, למיני פרי מבושלים בצוקר, בדבש והיא 'רִבָּה'..."

טעות זו, של בן יהודה היוותה מקור ללעג נגדו, ואף סופרים, שלא הוטרדו מכך ששיבש את דברי חז"ל, כשי עגנון, הקניטו אותו בשל כך: "היה שם תלמיד חכם מתלוצץ על בעל המִלון שטעה בפירוש המלות וקרא למרקחת של פירות ריבה".

ומצאתי עוד: וע"ש באורך ותמצא רוב נחת.

[ישבב הסופר]

חכם באשי, כאשר ידעת לא באתי ללגלג על דבריך אלא להתמיה על נקודה אחת שכתבת. באשר לגופו של ענין ברור שבן יהודה סילף ושדד מערכות אלוקים חיים, בפירוש המילות, ובעיקר בפירוד שמות נרדפים כפי ראות עינו.
ומסופר עליו שפעם הוציא מאמר מקיף על ההפרש שבין המילים 'נופל' ו'נושר'. לדעתו, נפילה שייך בדבר שהורד ממקום גבוה אל מקום נמוך, אבל נשירה אינו אלא כשהדבר הנופל היה מחובר אלא מקומו הגבוה. ולכך הם נקראים "פירות הנושרין" או "מפני הנשר" היינו עלים שנושרים מהאילן. בן יהודה שמח על מאמרו כעל כל הון. בלכתו ברחוב פגש בהגרי"ח זוננפלד זי"ע ונגש אליו וסיפר לו על חידושו הנפלא.
ענה לו הגרי"ח מניה וביה "אמרו עליו על אחר שבשעה שהיה יושב לפני רבו היו ספרי מינות נושרים מחיקו"...!! ועי"ז בחדא מחתא פסל גם את האיש ואת שיחו!

[חיים]

כדי לרכז את החומר אני מביא לכאן את מאמרו של אדמו"ר הרש"ב מהאשכול הסמוך:
לשון הקודש והדיבור בה

כמו כן המאמר שהביא 'אליהוא'. יש בו ליקוט מעניין.
לשון הקודש

[אליחי]

איני מבין מה הבעיה להוסיף מילים בלה"ק, ואף בלשון התנאים נתוספו מילים רבות לאין שיעור מיוונית פרסית וארמית עד שנהפכו לחלק בלתי נפרד מלשה"ק, ומה נעשה שאין בלה"ק מלים לנושאים מסויימים, וכי בגלל שבתקופת התנ"ך לא היו כלי חשמל ועוד מאות המצאות והגדרות מדעיות חדשות תהא לשה"ק חסרה, ואין שום בעיה להוסיף מילים חדשות ללה"ק כעין הדוגמא שהבאתי מרפסודות. אסור להוסיף מילים משפות אירופאיות ?
ובאמת אי"ז ראוי שבן יהודה וקבוצת משכילים יהיו מרחיבי לשה"ק, אבל אם לא מזכירים את זה כל הזמן אז מה הבעיה, אני משתמש בהם משום עצמי ולא בגלל בן יהודה. וכמדומני שחוץ מכמה שוטים זה לא עומד לאף אחד בראש, וכולם יודעים שהם מדברים בשפת התנ"ך פחות או יותר.
ואביא דוגמאות מהמשניות של מילים שאינם בתנ"ך והם חלק בלתי נפרד מלשה"ק: אויר, עכשיו, סכין, גשר, שידה, איכפת, ספסל, אכסדרה, מרפסת, שטר, אשפה, תפילין, לולב, חתך, שעה, סימן, קדרה, תיק, אמצע. ואני לא כתבתי עתה אלא מן הזכרון של עתה, וודאי יש עוד רבים כעין אלו, ואין בזה כל פלישה זרה ללה"ק, והרי זו הרחבה של מלים שהיה חסר שימושם המדוייק בלה"ק, ואין בין אלו למלים אופציה, ריאלי, וכו' שכל זמן שעיקר לה"ק עומדת על מכונה, אף תוספותיה מכלל לה"ק, וראוי לדבר בלה"ק זו מאשר בלשון עם זר, וזו היא שמירת לשוננו כעין מעלת ישראל במצרים ששמרו לשונם.
ואסיים במעשיה נאה.
סיפר לי חכם אחד נאמן ביותר מגדולי תלמידי מרן הגר"ש אויערבאך שליט"א, שסיפר לו שבילדותו עבר ליד בית העם בעת משפט אייכמן ימ"ש, ונעצר לכמה דקות לצפות במאורע, וכאשר שמע את אייכמן ימ"ש מדבר בגרמנית מצוחצחת, וכאשר הבין רוב מנין ובנין דבריו וענייניו בזכות ה"מאמע לשון", או אז יצאה לו הקדושה האחרונה מגרמנית משובשת זו...

[זקן ששכח]

החברים כבר הרחיבו בעצם איסור דיבור בעברית.
לדעתי חשוב להתבונן בזוית נוספת. שפת העברית עיוותה וסרסה מילים רבות בלשון הקודש. הדבר גורם לעיוותים רבים בהבנת הכתובים ועכ"פ בקבלת פירוש נכון, ולא פעם בלמדי עם תלמידים היה עלי לתקן השפה שבפיהם ולתת לבם להבדל שבין שפת הקודש ל'עברית'.
דוגמא קלילה שעולה כרגע בראשי: 'טביעה' בשפה המדוברת היא צלילה במים, ואילו בלה"ק כוונתה היא שקיעה בטיט, יעויין רש"י ב'אז ישיר'.

[אליהוא]

וכנגד זה צא ולמד המעלה הגדולה למי שלמד עברית שיכול להבין מהרה את המקרא ולא צריך לשבור לשונו בשפת העמים.
וכן שמעתי מאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורינו שמצווח מרה על אותם המנסים לחדש את הדיבור בשפה טמאה זו בה נרצחו מליוני בני עמינו.
ואיתא בספרי ברכה י"ג: "כל הדר בארץ ישראל, וקורא ק"ש שחרית וערבית, ומדבר בלשון הקודש, הרי הוא בן עולם הבא"

[אליהוא]

והזקן שוב שכח משנתו וכל הש"ס מלא "ראה אשה טובעת בנהר" וכו'

[אליחי]

החברים כבר הרחיבו בעצם איסור דיבור בעברית.
לדעתי חשוב להתבונן בזוית נוספת. שפת העברית עיוותה וסרסה מילים רבות בלשון הקודש. הדבר גורם לעיוותים רבים בהבנת הכתובים ועכ"פ בקבלת פירוש נכון, ולא פעם בלמדי עם תלמידים היה עלי לתקן השפה שבפיהם ולתת לבם להבדל שבין שפת הקודש ל'עברית'.
דוגמא קלילה שעולה כרגע בראשי: 'טביעה' בשפה המדוברת היא צלילה במים, ואילו בלה"ק כוונתה היא שקיעה בטיט, יעויין רש"י ב'אז ישיר'.

אף אם לא הייתה הערה זו טעות [כהוכחת אליהוא]. נו ומה בכך, וכי אין בלה"ק מילים מושאלות עד שנהפך למשמעות רחוקה משורש המילה. צא וחכם מספר מו"נ בשלושים פרקיו הראשונים שהאריך בהפלגת מילים מושאלות (אני מתנצל שאני לא זוכר מה ההכרעה לגבי דעת גדולי החסידות על ספר זה, אבל לא נורא, לא תקבל גיהנם אם תציץ פעם אחת...)
והקשר בין שיקוע דבר בטיט לבין שיקוע דבר במים אינו רחוק כלל, ובשניהם היא משמעות אחת של שיקוע אנוש בדבר ההורגו וחונקו. וע"ד מילים מושאלות וודאי הם דומים.

[חכם באשי]

מעולם לא עלה על דעתי, שאדע לשמוע גרמנית.
כן אני דובר אידיש, מצעירותי, אך בפעמים שנזדמן לי לשמוע גרמנית - לא הבנתי מאומה.
לנוכח ההודעות האחרונות נראה, שהבעייה היא אצלי... חבל.

[אליחי]

מעולם לא עלה על דעתי, שאדע לשמוע גרמנית.
כן אני דובר אידיש, מצעירותי, אך בפעמים שנזדמן לי לשמוע גרמנית - לא הבנתי מאומה.
לנוכח ההודעות האחרונות נראה, שהבעייה היא אצלי... חבל.

יתכן שהגר"ש אויערבאך יותר כשרוני ממך.
ואף אני שפחות, כמה פעמים הבנתי אנשים שדברו בגרמנית.
צא ונסה.
בין כך ובין כך אין שפה זו אלתא גרמנית משובש

[מרחביה]

מילים שאינם בתנ"ך והם חלק בלתי נפרד מלשה"ק:... סכין...

[עי' משלי כג ב]

[אליהוא]

כמדומה שראיתי ששמונים או תשעים אחוזים מהיידיש זה גרמנית
[אולי יידיש ירושלמית זה אחרת, אולי ערבית?]
אגב כמה מילים חידש הכופר הרשע וכו' וכו' וכו' וכו' בן יהודה? 300! ותו לא.

[אליחי]

מילים שאינם בתנ"ך והם חלק בלתי נפרד מלשה"ק:... סכין...

[עי' משלי כג ב]

תודה רבה.
מה אעשה ואין בידי תוכנת חיפוש על התנ"ך וכתבתי כפי מיעוט זכרוני.
אשמח מאוד אם תעיר [אתה או אחרים] על עוד מילים שכתבתי שאינם בלה"ק הקדומה.

[חכם באשי]

אין בידך תוכנת חיפוש בתנ"ך?! אתה חי בשנת 2010 !
יש כמה תוכנות חינמיות.