פורום אוצר החכמה

יישר כח למי שיפנה אותי לכל פרט בעניין ברכה זו.

בתור אברך צעיר לפני כעשרים שנה הופתעתי לשמוע שפשוט שמברכים. ואם יש ספק אז בלי שם.

ראה לקט יושר, ח"א, עמ' 46, מהד' מכון ירושלים עמ' צז, שהביא ברכה זו למעשה, ובהערות שם נידון לגבי שם ומלכות בברכה זו

כמעיין המתגבר כתב:יישר כח למי שיפנה אותי לכל פרט בעניין ברכה זו.

ראה שו"ע אה"ע סי' סג עם כל הנו"כ.
[ובזכרוני שפשיטא שנוהגים לומר, עכ"פ אצלנו אשכנזים כאן באר"י.]

מתוך אנצ"ת

אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, [בעילת מצוה] טור סז

יש חולקים על כל עיקר ברכה זו וכתבו שהיא ברכה לבטלה30, ואין לברך ברכה שלא הוזכרה בתלמוד31, והנוהגים להיקהל בבית החתן ולברך ברבים הוא מנהג מגונה מאד ואין ראוי למי שהוא ירא שמים להיקהל בקבוץ ההוא32. ויש שכתבו לברך בלא שם ומלכות33. בזמננו אין נזהרים בברכה זו34.

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ד, [בעילת מצוה] טור סז

29. דרישה וב"ח בקו"א וט"ז וח"מ וב"ש שם, ולא הביאו את הבה"ג.
30. תשו' הרמב"ם שם.
31. מהרש"ל בהגהות לטור, עי' דרישה וט"ז וח"מ וב"ש בשמו.
32. תשו' הרמב"ם שם.
33. ב"ח שם; חכמת אדם כלל קטו סי"ח; דרך החיים להר"י מליסא סי' רכו. ועי' מגן האלף לסדר רע"ג ח"א פסוקי דזמרה אות יב שהרא"ש הביא הברכה בלי שם ומלכות בפתיחה ובחתימה.
34. ערוך השלחן שם.

זכורני שבמכתבי הגרי"מ חרל"פ להגרמ"ל זק"ש הדריכו לברך בלא שם ומלכות, וכן יש רבנים הממליצים בזה"ז.

בשו"ת דברי יציב (אה"ע סי' פא אות ד) כתב בתו"ד:
"...וכענין הברכה דאשר צג שתקנו הגאונים כמובא בסי' ס"ג ס"ב, שבנוסח הברכה אומרים בל ימשול זר במעין חתום על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ובודאי שלא שייך ברכה זו רק כשהיתה בתולה שלימה גם בלא העראה מאחר מקודם, וזה השבח שלה וחוק לא הפרה, ובפסחים פ"ז ע"א וכתובות ע"א ע"ב ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה עיי"ש. ואפשר שלזה לא נהגו בברכה זו עיי"ש בח"מ סק"ז וב"ש סק"ד, דאולי היה מקודם השרת קצת בתוליה ולא בקי להבחין בזה."

בספר של הרב סילבר התייחס לכך בקצרה

חוץ מברכת הנותן ליעף כח, (וברוך שפטרנו לפי הכרעת הגר"א וכמדומה שהוא מציין שנזכרה במדרש) איזה ברכה מברכים כיום בשם ומלכות שלא נזכרה בתלמוד?

לא שאני יודע שאין, אני פשוט שואל.

גם פה ארה"ב מורים מלמדי-חתמים החסידיים לאומרה, בלי שם.

מצורף מספר 'בתים לבדים' 3 עמודים אודות ברכה זו. הלכותיה ופירושה.

אישתמיטתיה להראי"ס ברוך שאמר והמקדש את שמו.

חלניקער כתב:אישתמיטתיה להראי"ס ברוך שאמר והמקדש את שמו.

צודק. אם כי המקדש שמו ברבים רובא דעלמא (אם אומרים) אינם חותמין. ויש להוסיף יראו עינינו.

מעניין לעניין.
פרופ' שפרבר (מנהגי ישראל –מקורות ותולדות ח"ד, ירושלים תשנ"ח, עמ' מח הערה 18) טען שהאגוז בברכה מסמל את האשה. בפירוש מצוין שבכתב-יד עתיק, הנמצא באוקספורד, נכתב: "אשר צג זוג בגן עדך" כלומר: ה' ברא זוג זכר ונקבה. לפי דעת הפרשן, זו כוונתו המקורית של הכתוב, והמעתיק שיבש "זוג" ל"גוז", ומכאן קצרה הדרך לזיהוי "אגוז". אם נקבל פירוש זה, הרי שלמעשה הזיהוי בטעות יסודו. רמז זעיר לקשר בין עץ הדעת לאגוז מופיע בזוהר (תיקוני זוהר תקונא עשרין וארבע סט ע"ב), אם כי אין הכרח לומר שהמדובר הוא דווקא על פריו של עץ הדעת.

זכור לי מלפני שנים דעה שיש לברכו על הכוס.
האם יש מי שיוכל לציין?

כ"כ השל"ה.

איפה?

של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת הזווג ד"ה שצה

שצה. כתב הטור אבן העזר סימן ס"ג בשם בעל הלכות גדולות (הלכות כתובות, סי' ל"ו), הכונס את הבתולה ובועלה, יברך 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר צג' כו', עיין שם. וכתב הרא"ש בפרק קמא דכתובות (סימן ט"ו), מסתבר לברך אותה אחר שמצא בתולים. וכן כתב בעל שולחן ערוך (אהע"ז סי' ס"ג ס"ב), ורמ"א [כתב] דיש אומרים שלא לברך אותה בלא כוס, והוא דעת רבינו ירוחם בספר אדם וחוה נתיב (כ"ח) [כ"ב] (חלק שני). ותמיהני, איך לא נוהגין בברכה זו, ובודאי מנהג זה הוא מנהג בורות ועם הארצות, כי מה לנו להרהר אחר הגאונים, ובפרט בעל הלכות גדולות שכל דבריו הם בקבלה. ואפילו למאן דרוצה לחוש לזה מאחר שלא הוזכרה הברכה בתלמוד, מכל מקום מי נתן רשות לבטלה לגמרי, יאמרה בלא הזכרת שם ומלכות, וכענין מודים דרבנן (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה), וברכת בורא נפשות רבות, שבירושלמי (שם פ"ו ה"א) חותם בה בברכה, ומאחר שלא הוזכר בתלמוד שלנו, אין אנו חותמין בשם, אבל חותמין במודים דרבנן 'ברוך אל ההודאות', וברכת בורא נפשות רבות 'ברוך חי העולמים'. על כן כל ירא שמים יזהיר בניו לברך ברכה זו לאחר שמצא דם בתולים, וירחץ ידיו היטב, ויקח כוס בידו ויברך בורא פרי הגפן, ואחר כך יברך ברכה זו בלא שם ומלכות, ויתן לשתות הכוס גם אל הכלה.

סליחה על השאלה
מה עם טבילת עזרא לפני הברכה ושתיית הכוס?

ארי במסתרים כתב:סליחה על השאלה
מה עם טבילת עזרא לפני הברכה ושתיית הכוס?

השל"ה היה מאלו שחייבו טבילת עזרא בכל ברכה שאתה מקשה?

מאימתי חדלו האשכנזים מלברך בשם ומלכות המקדש שמו ברבים? חשבתי שזה חלוק בין אשכנז לספרד

גם ברכת ברוך שאמר שבפשטות אינה בגמרא, וכך נקטו הרבה אחרונים (המג"א) שהיא אינה מדין גמרא (אך ידועים דברי אחרונים בשם האור זרוע (שהכוונה כמובן לחיבור על הסידור של מר' דוד בן ר' יהודה החסיד נכד הרמב"ן) על הפתקא משמיא וביחד עם זה מאנשי כנסת הגדולה)

אם זכור לי טוב, הרי שבשל"ה הק' כתב גם לברך המפיל לאחר ת'.

חלמיש כתב:גם ברכת ברוך שאמר שבפשטות אינה בגמרא, וכך נקטו הרבה אחרונים (המג"א) שהיא אינה מדין גמרא (אך ידועים דברי אחרונים בשם האור זרוע (שהכוונה כמובן לחיבור על הסידור של מר' דוד בן ר' יהודה החסיד נכד הרמב"ן) על הפתקא משמיא וביחד עם זה מאנשי כנסת הגדולה)

ז"ל ר"ד בספרו או"ז הנז': כי [ברוך שאמר] הוא שבח גדול מהודר ומעולה על כל התושבחות, כי אנשי כנסת הגדולה לא תקנוהו, אלא חכמי המחקר ובעלי תושיה קבלו כך ממסורת הברית כי פתקא נפלא מן שמיא והוה כתיב ביה ברוך שאמר.

הכוונה רק על ההקדמה לברכה לא לעצם הברכה. אאל"ט.

צh33 כתב:הכוונה רק על ההקדמה לברכה לא לעצם הברכה. אאל"ט.

הקדמה לב"ש? הריני מזמן וכו'? אצל האו"ז? אצל הקדמונים?
עכ"פ באו"ז אין זכר להקדמה.
אבל באמת בתחילת הקטע הוא כותב כן שתוקן בידי אנשי כנה"ג ע"י פתקא. וצ"ע

חלמיש כתב:גם ברכת ברוך שאמר שבפשטות אינה בגמרא, וכך נקטו הרבה אחרונים (המג"א) שהיא אינה מדין גמרא (אך ידועים דברי אחרונים בשם האור זרוע (שהכוונה כמובן לחיבור על הסידור של מר' דוד בן ר' יהודה החסיד נכד הרמב"ן) על הפתקא משמיא וביחד עם זה מאנשי כנסת הגדולה)

לא כל כך הבנתי את הניסוח: "שבפשטות אינה בגמרא"? - צ"ל: אינה בגמרא. יש צד למישהו שהיא בבבלי ?
אבל באמת נכון שנקטו כמה אחרונים שהיא אינה מדין גמרא ("לא נזכרה בתלמוד") - הפרמ"ג (ר"ס נ"א) ביישוב דעת המ"א. לעומת זאת הח"א (בנ"א כלל כ') דחה אפשרות זו: "דזה דוחק גדול, דמאי שנא אם נזכרה כיון שהיא ברכה".

בנוסף לדברי ה"אור זרוע" הנ"ל [=שים לב לניסוחו המעניין של הפרמ"ג, אחרי שהב"ד הט"ז בשם האור זרוע: "ברכת ברוך שאמר דמסתמא נתקנה בימי כנסת הגדולה כמ"ש הט"ז..." - "דמסתמא" !],
יש גם אחרים הרואים בנוסח ברכה זו - ברוך שאמר, מתחילתה עד סופה, נוסח קדום מאוד; סמוך לתקופת המשנה - בארץ ישראל:
הטור כתב בשם ההיכלות שיש בברכה זו פ"ז תיבות; כמ"ש "ברכי יוסף" יעו"ש (ריש סימן נ"א). וכך תפסו הרבה פוסקים שלאחריו.

איש_ספר כתב:הקדמה לב"ש? הריני מזמן וכו'? אצל האו"ז? אצל הקדמונים?
עכ"פ באו"ז אין זכר להקדמה.
אבל באמת בתחילת הקטע הוא כותב כן שתוקן בידי אנשי כנה"ג ע"י פתקא. וצ"ע

"הקדמה" שכתב "צh33", ככה"נ כוונתו לפתיח: "ברוך שאמר... עד - ברוך פודה ומציל ברוך שמו". אבל גם בזה צודק הרב אי"ס שבאור זרוע [וביתר הקדמונים] לא חילקו בין ה'פתיח' לנוסח הברכה עצמה.
אמנם מה שהקשה הרב אי"ס לכאו' סתירה בדברי האו"ז עצמו (.."וצ"ע") - לענ"ד צ"ל, מה שכתב בתחילת דבריו "לא תקנוהו" כוונתו להדגיש, שאי"ז ככל שאר הברכות וכו' שאנשי כנה"ג תיקנו הנוסח מדעתם, לא כי, אלא קיבלו הנוסח "ע"פ פיתקא". אבל את עצם אמירתו - לדעתו - ברור שהם "תיקנוהו", והנוסח ע"פ הפתקא.

ברכה זו נזכרת בדברי הרא"ש (כתובות פ"ק סי' טו) בשם בעל הלכות גדולות, וכתב שאפשר דברכה זו תקנת חכמים היא ומסתברא שיש לברכה אחר שמצא בתולים. וכן נזכרה הברכה בשם ומלכות באור זרוע (ח"א סי' שמא), סדר רב עמרם גאון (ח"ב סי' קמז), מחזור ויטרי (ח"ב סי' תסו), ספר הרוקח (סי' שנב), אבודרהם (הל' ברכות בדין ברכת הנישואין), רבינו ירוחם (נתיב ב' ח"ב דף קפד ע"ד). וכן בתשו' הגאונים (הרכבי, סי' תלח), וכתב שלא נזכרה ברכת בתולים בתלמוד אלא קבלה היא מפי חכמים. ובשלחן ערוך (אה"ע סי' סג ס"ב) כתב, ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך בא"י אלהינו מלך העולם אשר צג אגוז בגן עדן וכו'. ולכאו' תמוה הדבר שברכה זו לא נזכרה בתלמוד, וגם הרא"ש עצמו כתב (פסקי הרא"ש, בכורות פ"ח סי' ה') גבי פדיון הבן שאין לברך ברכת אשר קידש עובר במעי אמו ושבצרפת ואשכנז לא נהגו לאומרה, כי אחר סידור התלמוד על ידי רבינא ורב אשי לא מצינו שנתחדה איזו ברכה (ועי' פסקי קידושין פ"א סי' מא). ובלקט יושר כבר שם ליבו לקושיה זו. וכן תמה בשו"ת באר שבע בבאר מים חים (סי' טז). ובכנה"ג (יו"ד סי' שה אות יג) כתב שהרא"ש סמך על קושייא אחרת לדחות ברכה זו, וכ"כ בקרבן נתנאל. וכקושייא הנז' תמה גם מהרש"ל ביש"ש (כתובות פ"א סי' כג) ולכך כתב לברך בלא שם ומלכות. ובשל"ה (שער האותיות קדושת הזיווג אות שצו) כתב בשם ספר תולעת יעקב שהגאונים תיקנוה בדוגמא העליונה.
ולכאו' יש לתמוה בזה גם על מרן הבית יוסף זיע"א מאי שנא ברכה זו ממ"ש בש"ע (סי' מו) שאין לברך ברכת הנותן ליעף כח מפני שלא נזכרה בתלמוד, וכן תמה בטה"ב (ח"א עמ' תקכא). ועוד יש לתמוה שפסק נגד דעת הרמב"ם שכתב בתשו' (פאר הדור סי' קכט) שהיא ברכה לבטלה בלי ספק, ולא ידעתי למה יסדוה, ואין לך דבר מגונה יותר מזה, ומי שהוא בר דעת אל יתראה בחברה כגון זו וע"ש שדיבר במברכים בהתקהלות בבית החתן. וביש"ש (שם) כתב שהקשו המשכילים, דאם אין מברכים ברכת אשר צג אגוז מפני שאינה מוזכרת בתלמוד, איך ברכת הנותן ליעף כח שרי לברך, שאינה אלא בנוסח סידור אשכנזי ע"פ המדרש (שוחר טוב כה), ואפילו מתקנת הגאונים ליתא, והשיב, אולי גם כן אין ראוי לאומרה, שוב מצאתי בדברי האחרונים שאין לומר מהאי טעמא אף שכתבה הטור. וק"ו שאין לומר ברכה מגביה שפלים וכו'. ובמקומו כתבתי להוכיח שיש לברכת הנותן ליעף כח יסוד בדברי הזה"ק וכמ"ש האר"י ולכך אנו נוהגים בזה לברך על אף שכתב בש"ע שלא לברך.
ובנד"ד אף אם יש מנהג לברך, אין מנהג עוקר הלכה, שכל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא (ברכות לג.), ולדעת הרמב"ם דאיסור ברכה שאינה צריכה הוי מה"ת וכמ"ש בתשו' (פריימן סי' פד ופאר הדור סי' קה), וזה שלא כדעת ר"ת (תוס' תענית כח: וסוכה מד:) שאיסור ברכה שאי"צ מדרבנן, ואפשר שלפ"ז יובנו דברי הרא"ש. ודעת רוב האחרונים כמ"ש הרמב"ם (עי' שו"ת יבי"א ח"א או"ח סי' לט אות ח'), ולכך כתב בטה"ב שודאי אם נוהגים לברך ברכה שלא תיקנו חכמים הוי ברכה שאי"צ ויש לבטל את מנהגם, וכד אמרינן (ר"ה טו:) אטו כי נהגו במקום איסורא מי שבקינן להו. ולגבי התמיהה שפסק מרן נגד הרמב"ם, כתב מרן בטה"ב שקרוב לומר שאילו היה רואה מרן הש"ע תשובת הרמב"ם הנ"ל לא היה מביא נוסח ברכה זו בשם ומלכות, שהרי ספק ברכות להקל, וגם מהרש"ל כתב שלא נהגנו לומר ברכה זו כלל. וכן הביא הדרישה באה"ע סי' בג ועוד אחרונים. ולכך בהיות והרמב"ם כתב שדבר זה מגונה, שב ואל תעשה עדיף. ועוד הביא שם מספר שמח נפש (מע' ברכות דף ח' ע"א) שבירושלים לא נהגו בעלי תורה לאומרה כלל. ולפיכך הבא לשאול אומרים לו שב ואל תעשה עדיף, ואם ירצה לאומרה בהצנע שפיר דמי, כדמשמע מסיום לשון הרמב"ם, שלא מצאה הקפידה לנוח כשמברך ברכה זו בפני רבים שאין לך מדה יפה מן הצניעות. ע"כ. וכעת ראיתי שבשו"ת דברי יציב (אה"ע סי' פא אות ד') כתב דאפשר שלא נהגו לברך ברכה זו משום שאין מברכים אותה אלא אם כן בתוליה שלמים, ואף בלא עראה מאחר מקודם, ואולו היה מקודם השרת קצת בתוליה ולא בקי להבחין בזה.

כאן ביארו בזה בטוב לפום ריהטא:

שונות

מי תיקן ברכת ברוך שאמר? [גליון]

הרב נחום גרינוואלד

ניו-דזערזי

בגליון תתה בע' 84 הבאתי על מה שמובא בשוע"ר בסי' נא ס"ב בשם ספר אור זרוע, שברכת ברוך שאמר "תיקנוה אנשי כנסת הגדולה ע"י אגרת שנפלה מן השמים", שהכוונה לספר אור זרוע משל רבי דוד בן רבי יהודה החסיד נכד הרמב"ן שמצוי בכת"י. והבאתי אז ממה שראיתי נדפס קטע קצר מכת"י הנ"ל אודות זה שברוך שאמר נתקן על פי פתקא מן השמים.

ובגליון שלאח"ז העיר על כך הרמ"ה ממונסי שהשמטתי מה שמבואר בכת"י שברוך שאמר "כי אנשי כנסת הגדולה לא תקנוה, אלא חכמי המחקר ובעלי התושיה קבלו כך ממסורת הברית שפתקא נפל מן השמים והוה כתיב ביה ברוך שאמר".

והאמת אגיד שלא באשמתי לא הבאתי ציטוט זה על אנשי כנסת גדולה, אלא שבקטע ההוא פורסם רק הקטע תוך השמטות מסויימות ובניהן המלים הללו, ולכן לא יכולתי לשער שאכן כתוב שם ההיפוך ממה שהובא בכל האחרונים משם התולעת יעקב.

אולם כעת זכיתי והשגתי צילום הכת"י, וכן עיינתי בעוד כת"י של חיבור זה, ובכולם מבואר כך ש"אנשי כנסת הגדולה לא תקנוה". ברם אין הדבר פשוט כלל, משום שבכתבי יד שעיינתי בהם מופיע לפני הברכה משפט זה: "והא לך ברוך שאמר כמו שתקנוה אנשי כנסת הגדולה על פי פתקא", ורק בסיום הברכה מופיע הקטע האמור, שבו מבואר שלא אנשי כנסת הגדולה תקנוה אלא חכמי המחקר ובעלי התושיה קבלו כך ממסורת הברית על פי פתקא, וא"כ הרי סתירה בכת"י מניה וביה?

והמוכרח מזה, שהכוונה במה שכתוב שם, ש"אנשי הכנסת הגדולה לא תקנוה", היינו שלא הם תקנוה אותם מדעתם הרחבה, כמו שאר נוסחאות התפילה והברכות שהם תקנוה אותם לפי דעתם, כמו שאר תורה שבעל פה (או כמבואר אצל חסידי אשכנז, שכך קבלוה מסיני); אלא שברכה זו מיוחדת שקבלוהו אנשי כנסת הגדולה נוסחתה מפתקא שנפלה משמים. ולפי"ז שניהם נכונים. מצד אחד, אכן למעשה הרי גם ברכה זו אישרוה והכניסוה אותה למסגרת התפילה האנכה"ג; ומצד שני, ברכה זו לא חיברו אותה מדעתם, אלא על פי פתקא. (והדבר נוגע להלכה בנוגע אמירת אמן, כמבואר בשוע"ר שם ס"ה עיי"ש).

ומצאתי ת"ל בשו"ת הרלב"ח סע"ד שכותב: "ועוד ראיתי כתוב שאין תיקון אנשי כנסת הגדולה לבד אלא שפתקא נפל מן השמים", הרי שהבנתו כמש"כ, שברכה זו אינה רק בידי אנכה"ג לבד, אלא גם ע"י פתקא משמים, דהיינו שלפי הבנתו תפילה זו תיקנוה בשילוב. (וצ"ע אם הרלב"ח ראה את האו"ז בכת"י כי רוב הפוסקים מביאים את הדבר מהתולעת יעקב ולא ראוה הספר בכת"י).

מקור: http://www.haoros.com/print.asp?kovetz=812&cat=11&haoro=0&what=kovetz

אולי כונתו לכת"י שעיין כאן...?
עכ"פ מוזר שלא הזכירו שהספר או"ז נדפס בימינו.

איש_ספר כתב:אולי כונתו לכת"י שעיין כאן...?
עכ"פ מוזר שלא הזכירו שהספר או"ז נדפס בימינו.

במחילה מדובר בגיליון שכבר י"ל בשנת תשס"ב בערך.. (אני מניח שגם האו"ז לא נדפס אז..)
רק לי נזדמן קטע זה כעת. ונסתפק בהערה זו.

איש_ספר כתב:

צh33 כתב:הכוונה רק על ההקדמה לברכה לא לעצם הברכה. אאל"ט.

הקדמה לב"ש? הריני מזמן וכו'? אצל האו"ז? אצל הקדמונים?
עכ"פ באו"ז אין זכר להקדמה.
אבל באמת בתחילת הקטע הוא כותב כן שתוקן בידי אנשי כנה"ג ע"י פתקא. וצ"ע

ברוך.jpg

הג"ר ישראל דוד שלזינגר שליט"א מגיד מפורסם ממונסי בשיעורו על סדר התפילה בברוך שאמר,[אפשר להוריד השיעור בקול הלשון] מביא כל צדדי הענין ומצדד לצד שנפל ממש מן השמים [כנראה כמו שכתב היעב"ץ שבית המקדש ירד משמים שיתגשם בשמי שמים דרך ירידתו כמו לגבי הלוחות שמצינו שירד כן, - עוד לא מצאתי מקור יותר קדום ללשון הזה, אולי כאן יחכמוני או אולי כלך בדרך זו או כדרך אביו העמדין.
[ודלא כשיטתו לגבי פרק שירה שמרומזין לשירה היוצא מהתפעלות מטבעם לעומת דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א בזה]
ופלא עצום נעשה בשיעורו כי ביקש מא' משומעי שיעורו שמצוי בספריות העולם שישיג בשבילו האו"ז הנזכר, והלה ביקש בספריה לזה, ומנהגם ששולחים דף אחד באימייל לוודא כי אכן זה הספר מבקשים, וממש "מן השמים" שלחו לו את הדף הזה עם הפתקא!!

ומזה הוציא המגיד לשיטתו, ואם מניחין מן השמים אז אולי נותנת ההיפך כי אכן הגרילו וזה הוציאו וראו בזה סימן מן השמים.

ומן השמים יאורו עיני.

איש_ספר כתב:

חלניקער כתב:אישתמיטתיה להראי"ס ברוך שאמר והמקדש את שמו.

צודק. אם כי המקדש שמו ברבים רובא דעלמא (אם אומרים) אינם חותמין. ויש להוסיף יראו עינינו.

במג"א סי' נא כ' "ונ"ל דאפילו באמצע הברכ' מותר לענות אמן כיון שלא הוזכרה בגמרא", מה הקולא של ברכה שלא הוזכרה בגמרא, לענין הפסק באמצעיתה?

**

ובענין אחר, למה אין ברכה"נ על תשמיש, אעתיק ג' מקורות בענין:
נועם אלימלך פ' וישלח - להיות שכתבו הפוסקים על מה שאין מברכין על הביאה הלא אסור להנות מעולם הזה בלא ברכה ואמרו על דרך שאי אפשר להיות בלא תערובות היצר הרע בתוכו לכך אין מברכין עליה ונמצא הסכימו שאי אפשר שיהיה זיווג בלא תערובות.
הלכות קטנות א קלז - כיון שרוב ביאות שבעולם הם באיסור ובאפקירותא אפשר שלא רצו לתקן ברכה על זה.
מור וקציעה סי' רמ - לשואל שישאל מדוע לא תקנו ברכה על הנאת בעילה. אני אומר לא מחכמה שאלת על זה, לפי שלא תקנו חז"ל לברך רק על הנאה הבריאה לגוף, שהיא הנאה אמיתית ותענוג ראוי ורצוי, לחזק הטבע ולהעמיד כח הנהנה ולהוסיפו, משא"כ בהנאת תשמיש שמכחיש הגוף כמ"ש רז"ל בהרואה [ברכות נז, ב]. לכן היא הנאה מגונה מאד ומאוסה אצל בעלי הדעת (כמ"ש רז"ל [שבת קנב, א] אשה דומה לחמת כו' ואמרו גם כן שמכחיש ומתיש כח) ואינן נהנין ממנו, אף על פי ההכרח דומין כאילו כפאם שד.

עושה חדשות כתב:מור וקציעה סי' רמ - לשואל שישאל מדוע לא תקנו ברכה על הנאת בעילה. אני אומר לא מחכמה שאלת על זה, לפי שלא תקנו חז"ל לברך רק על הנאה הבריאה לגוף, שהיא הנאה אמיתית ותענוג ראוי ורצוי, לחזק הטבע ולהעמיד כח הנהנה ולהוסיפו, משא"כ בהנאת תשמיש שמכחיש הגוף כמ"ש רז"ל בהרואה [ברכות נז, ב]. לכן היא הנאה מגונה מאד ומאוסה אצל בעלי הדעת (כמ"ש רז"ל [שבת קנב, א] אשה דומה לחמת כו' ואמרו גם כן שמכחיש ומתיש כח) ואינן נהנין ממנו, אף על פי ההכרח דומין כאילו כפאם שד.
[/size]

הטעם השלישי שייך רק באיש ולא באישה

בגוף הברכה, הרב בעל מראה כהן מביאה להלכה בפשיטות.

הוגה כתב:"הקדמה" שכתב "צh33", ככה"נ כוונתו לפתיח: "ברוך שאמר... עד - ברוך פודה ומציל ברוך שמו". אבל גם בזה צודק הרב אי"ס שבאור זרוע [וביתר הקדמונים] לא חילקו בין ה'פתיח' לנוסח הברכה עצמה.

בסדר רס"ג מופיעה ההקדמה כתוספת לשבת.

אבי 1000 כתב:

עושה חדשות כתב:מור וקציעה סי' רמ - לשואל שישאל מדוע לא תקנו ברכה על הנאת בעילה. אני אומר לא מחכמה שאלת על זה, לפי שלא תקנו חז"ל לברך רק על הנאה הבריאה לגוף, שהיא הנאה אמיתית ותענוג ראוי ורצוי, לחזק הטבע ולהעמיד כח הנהנה ולהוסיפו, משא"כ בהנאת תשמיש שמכחיש הגוף כמ"ש רז"ל בהרואה [ברכות נז, ב]. לכן היא הנאה מגונה מאד ומאוסה אצל בעלי הדעת (כמ"ש רז"ל [שבת קנב, א] אשה דומה לחמת כו' ואמרו גם כן שמכחיש ומתיש כח) ואינן נהנין ממנו, אף על פי ההכרח דומין כאילו כפאם שד.
[/size]

הטעם השלישי שייך רק באיש ולא באישה

לאו דוקא וד"ל.

איש_ספר כתב:באו"ז אין זכר להקדמה.
אבל באמת בתחילת הקטע הוא כותב כן שתוקן בידי אנשי כנה"ג ע"י פתקא. וצ"ע

ברוך.jpg

אני רוצה להבין, זה המקור הקדמון והיחיד לכך שברוך שאמר הוא נוסח שבא בפתקא שנפלה מן השמיים?
כי מקופיא, ייתכן שמשמעות דברי האו״ז היא שב״ש נתקן על ידי אנשי כנסת הגדולה; ומקור הדבר (אינו בתלמוד,אלא) בפתקא - כינוי לספר כלשהו, או פתק ממש שקיבלה האו״ז מרבותיו וציין אותה כמקור הדברים.
ואחרי המחשבה הסתכלתי, ואכן נקודה מפסיקה בין ״כנסת הגדולה״ ל״על פי פתקא״, ומסייע.

מותיב ומפרק כתב:זכור לי מלפני שנים דעה שיש לברכו על הכוס.
האם יש מי שיוכל לציין?

עי' תשו' פאר הדור סי' קכט

הוגה כתב:

איש_ספר כתב:הקדמה לב"ש? הריני מזמן וכו'? אצל האו"ז? אצל הקדמונים?
עכ"פ באו"ז אין זכר להקדמה.
אבל באמת בתחילת הקטע הוא כותב כן שתוקן בידי אנשי כנה"ג ע"י פתקא. וצ"ע

"הקדמה" שכתב "צh33", ככה"נ כוונתו לפתיח: "ברוך שאמר... עד - ברוך פודה ומציל ברוך שמו". אבל גם בזה צודק הרב אי"ס שבאור זרוע [וביתר הקדמונים] לא חילקו בין ה'פתיח' לנוסח הברכה עצמה.
.

מנהגי כשהזמן קצר לדלג על הפתיחה ולהתחיל מהברכה עצמה, אשמח לדעת מה דעת החכמים, והאם מישהו דיבר בזה.

אב בבינה כתב:

מותיב ומפרק כתב:זכור לי מלפני שנים דעה שיש לברכו על הכוס.
האם יש מי שיוכל לציין?

עי' תשו' פאר הדור סי' קכט

מצורף בזה מה שכתב אחד מגאוני איטליה לפני כשלש מאות שנה בספרו שרואה אור בשנים האחרונות על ידי מכון יד בן צבי

אישצפת כתב:

אב בבינה כתב:

מותיב ומפרק כתב:זכור לי מלפני שנים דעה שיש לברכו על הכוס.
האם יש מי שיוכל לציין?

עי' תשו' פאר הדור סי' קכט

מצורף בזה מה שכתב אחד מגאוני איטליה לפני כשלש מאות שנה בספרו שרואה אור בשנים האחרונות על ידי מכון יד בן צבי

מצורף בזה עמוד נוסף מהספר הנ"ל שם מוזכרת הברכה בשם ומלכות ולאומרה עם חלוק לבן?!