כמהים_ כתב:ואולי גם כיון שהשאלה מתחילה בערבית בלחש, ואין בה חזרה, קשה יותר לעשות ציון לדבר.
אבל האמת היא שזו שאלה בפנ"ע, גבי הזכרת גשמים מצינו שצריך להתחיל בפרסום רב, ואסור להזכיר עד שישמע מש"ץ, ועל כן גם קבעו ההזכרה לתפילת מוסף כי בערב לית כל עמא תמן כמ"ש בירושלמי. ולעומת כ"ז בשאלת גשמים מתחילים בצנעא, מבערב, ולא חוששים שלית כל עמא תמן ואין עושים בפרסום, ומאי שנא? [ואולי כ"ז בכלל השאלה הראשונה]
ההוא גברא כתב:כבר כתב על זה פרופ' יונה פרנקל במבוא למחזור פסח, שאין שום פיוט לשאלת גשמים והפיוטים להזכרה מלאים בקשת גשמים, בגלל שבני ארץ ישראל היו מתחילים לשאול עם ההזכרה, וכשיטת ר' יוחנן בתענית ד ע"ב.
וכן נראה מהירושלמי תענית פרק א הלכה ב שכך היתה ההלכה המקובלת,
ר' חייה בר בא אתא מן צור ואמר מן שמיה דר' יוחנן הלכה מקום שמזכירין שואלין. ר' אחא דרש בבית מדרשא ר' ירמיה דרש בכנישתא דבולי הלכה מקום שמזכירין שואלין והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים א"ר תנחום בר חייה בשעת המקדש שאני.
ההוא גברא כתב:יש ראשונים רבים שכתבו כך בפירוש, שבזמן הזה שואלים בא"י מיד. רק הרמב"ם פסק שגם בזמן הזה מתחילים לשאול בא"י בז' מרחשון, ומזמן קדמון לא ידוע נהגו פה כדבריו.
ויש מחמירים שמקפידים לשאול גשמים בשומע תפלה משמיני עצרת עד ו' מרחשוון כדי שתהיה תפלתם כשרה לכל השיטות.
כמהים_ כתב:תוכל לציין מקורות להחמיר בזה למעשה? או שמדובר במנהג יחידים וכד'?
לבי במערב כתב:כמהים_ כתב:תוכל לציין מקורות להחמיר בזה למעשה? או שמדובר במנהג יחידים וכד'?
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים