פורום אוצר החכמה

מי חיבר את ציוני המקורות בסידור חבד ?.
נידון זה הוא סופו של הדיון על מקורותיו של בעל הלכה דודי מספר ישעיהו - והם רבים ועיצבו את הפיוט המוכר לנו.
ראה כאן -
viewtopic.php?f=46&t=65139
אולם בהתחקות אחר המקורות נוכחתי לראות שבסידור חבד נשמטו מספר מקורות .

תודה לב. על הערתו . ובעקבותיו יצאתי גם אני לבדוק.
ואז העליתי בידי את הדברים הבאים:




צילום זה -
שפותח את סידור תורה אור הוביל אותנו אל מחברם של ציוני המקורות בסידור חבד. שהוא סב סבו של הרבי רממ"ש זצ"ל.
ששימש ברבנות קהילות רומנובקה וניקולייב, וחיבר כמה ספרים שזכו לפירסום רב בעולם היהודי .

תולדותיו.
הרב אברהם דוד לאוואוט. (לאַוואָט) רבה של ניקולייב באוקראינה ויישובי הסביבה, ומחבר ספרים. סב סבו של הרבי הרמ"מ מליובאוויטש ערך את סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור".

הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" – ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" – ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.

חיבוריו.
כישרונו הרב, בקיאותו, היותו בר אוריין. עם חוש לקסיקוגרפי - איפשרו לו לחבר ספרים תורניים בהתאם.
* סידור תורה אור. סידור זה סודר על ידי הרב אברהם דוד לבוט והודפס לראשונה בדפוס ראם בשנת ה'תרמ"ז. סידור תורה אור נחלק לשנים.

החלק הראשון כולל רק מה שנדפס בסידורים הראשונים שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן, ותוקנו בו רוב טעויות הדפוס שבמהדורות הקודמות. כמו כן הוסיף הרב לבוט ציוני מקורות לפסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל, ולכן קרא לו "סידור תורה אור".

* בית אהרן והוספות – ציונים למאמרי התלמוד והמדרשים על כל פסוק בתנ"ך.
* קב נקי – הלכות גיטין ושמות אנשים, ערים ונהרות.
* פסקי פרי מגדים - פסקים מסודרים על פי ערכים, הערות לשולחן ערוך הרב.

עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו אדמו"ר הרש"ב לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס,
בקשתי לשולחו לי בלי איחור".

סידור מקופל.
בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס בוילנא נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת תשמ"ז נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.

להלן מה שכתב לי חכם אחד ששבילי חבד נהירין לו
א.
יש להבדיל בין מקורות לפסוקים שלמים ללשונות קצרות בתפלה שהן על פי המקרא.

בסידור תורה אור צויין בעיקר (או רק) הסוג הראשון, ולא עסק בשני.
ולכן במקור לא היה שם שום ציון על לכה דודי, חוץ מבקטע ונבנתה העיר על תלה,וזאת כיוון שנכנס לדיון על פרט בנוסח זה [ָהָעיר]
בספרו 'שער הכולל' שמצורף לסידור תורה אור.

במשך השנים הוסיפו המדפיסים ציונים, ובעיקר בסידור תהלת ה' שיצא בארץ ישראל לפני כעשרים שנה,
והם החליטו להרחיב ולהביא מקורות גם לחצאי פסוקים ודומיהם והיו שביקרו אותם על ששינו בזאת ובעוד דברים נוספים ואכמ"ל.
וכנראה שעל סידור זה אתה מדבר. ע"כ.
------------
בתוך הסבריו של הנ'ל לעניין המקורות ניכרת ביקורת כוללת ורחבה על סידור תהילת ה' . על סגנון עבודה פגום, ועל מידת החופש הגדולה והרחבה
שנטלו לעצמם לשנות דברים, ובלשונו "ששינו בזאת ובעוד דברים נוספים".
ואני - איני בר הכא לחוות דעה בעניינים אלו. ולכן בדברי הבאים אתייחס רק להסבריו בנושא המקורות.

ב.
היוצא לנו מכאן הם שני דברים, אחד לטוב והשני למוטב.
הטוב שאין הטעויות של הרב המחבר הבקיא וגאון בתורה.
והשני - שהסידור חסר את רוב המראי מקומות.

אפשר גם שלא ליקויים במ"מ היתה בעבודתם. הפוך מעלה יתירה היה בכך -שכן ייתכן שתוספת וחידוש זה היה בשלבי התפתחות. ובזמנו העשיר ושיבח את הסידור. וכמו כל דבר חדש ראשיתו היה גולמי ועיקרי -ורק בהמשך השתכלל והתעצם להבאת מ"מ כולם,ולא רק של פסוקים שלמים.

אמנם מובן שלחסיד חבד ישנו מבט שונה על שינויים - שלא נעשו ע"י הרביים. אך בפועל בסידור הבעה"ת כלל לא היו מקורות,
ובהמשך כשנוספו, הרבי הרש"ב ואחרים לא רק שהסכימו אלא גילו התלהבות לסידור עם התוספות של הרב אברהם דוד לאוואוט כפי שנכתב שביקש לקבלו בעיצומם של שלבי ההדפסה.

ג.
ובכלל מי ומתי יצא הסידור הראשון עם מ"מ.
מעניין יהיה לקרוא על התפתחות הוספת המראי מקומות לסידור - מחכמי האתר כאן שיזכו את הרבים.

ועל חשיבות הדבר לדוגמה:
קטעים בתפילת שחרית -הרכבה והנסיבות בהם נאמרו-
נתחיל בהודו שמקורו בדבה"י א, טז, ח- לו.וניתקן עי דוד המלך בעת העלותו את הארון מבית עובד אדום הגיתי- לאוהל בעיר דוד. וזמנו בתחילת מלכותו בירושלים שנמשכה 33 שנה. תפילה זו המשיכה להאמר בכל יום, עד לבניית המקדש.
על פי ספר המנהיג ומחזור ויטרי היו אומרים "הודו" [גם] בבית המקדש בעת הקרבת קורבן התמיד של שחר, ולכן אומרים אותה בכל יום.

ובסופם של 33 השנים ולפני פטירתו חיבר דוד תפילה\פרידה נוספת שמתוכה נאמרים על ידינו בשחרית 4 פסוקים ,והם "ויברך דוד ,,,לשם תפארתך. מדבה"י א,כט, י-יג.
הקטע הבא בויברך דוד - מויברכו שם.. ועד במים עזים, נאמר לאחר כחמש מאות שנה ע'י עולי בבל -
עם סיום בניית חומת ירושלים. והם מנחמיה ט,

מיותר להכביר דברים על תרומת המקורות לרגש לחיבור הנפשי ולרוממות התפילה הנוצרת ע"י הבנות אלו.

מהראשונים - אם לא הראשון (במעלה ודאי ראשון) - שפירט מקורות לכל חלקי וחלקיקי התפילה, הוא ר' יצחק בער בסידורו הנודע "עבודת ישראל".
נדפס לראשונה בשנת תרכ"ח.

דוגמא למקורות ל"לכה דודי"