עמוד 1 מתוך 1
יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' אוקטובר 02, 2011 2:06 am
על ידי היא שיחתי
המעיין יראה כי הבקשות ביהי רצון (הנאמר באריכות הכהנים בשלום) קשורות לשמות הקדושים המובאים שם במוסגר
אנקת תם - אנקתו של יעקב איש תם
פסת לחם לתם
כתונת פסים
אבל לשם האחרון לא ברור ההקשר בבקשה האם מישהו יכול להאיר עיני בזה?
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ב' ספטמבר 23, 2013 11:21 pm
על ידי מזמור שיר
אני מקפיץ אשכול זה עקב כך שהשנה נתקשיתי גם אני כעי"ז, "ותתננו לאהבה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ויהיו דברי נשמעים לעבודתך, כשם שנתת את יוסף צדיקך בשעה שהלבישו אביו כתונת פסים לחן ולחסד" וכו', היכן מצאנו שיוסף זכה לנשיאות חן מיוחדת בשעה שהלבישו אביו כתונת פסים?
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ב' ספטמבר 23, 2013 11:45 pm
על ידי ישבב הסופר
השם האחרון הוא 'דיו-נסים' וכנגד מבקשים 'ותעשה עמי נפלאות, ונסים ולטובה אות'. אולי מלשון דיו היינו די והותר?
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' ספטמבר 24, 2013 1:24 am
על ידי זסבה
ראה סידור רבי יעקב עמדין ז"ל מבאר ומפרש. ויש לכל אחד סגולה בפני עצמו, הראשון אנקתם, הוא טוב להשמיע תפלה, והוא כמו שתי תיבות, אנק תם, פירוש אנקת תמים, השני פסת"ם הוא נותן פסת בר לצריכים מזון, השלישי פספסים, מלשון ועשה לו כתונת פסים והוא נותן בגד ללבוש, הרביעי דיונסים, והוא עושה נסים ונפלאות ובהם נשתמש יעקב אבינו עליו השלום, באמרו ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, וכן באומרו אם יהיה אלהים עמדי ושמרני, וזה השם הנקרא בפי המקובלים שם בן כ"ב אותיות ויחסו רבי נחוניא בן הקנה עליו השלום, אל התפארת, ונראה לי ששתי השמות ראשונים רומזים ביעקב אבינו עליו השלום איש תם, שהוא בתפארת כידוע, ושתים שניים ביוסף בסוד משך הוי"ו שנעשה לו כתונת פסים, "ודיו נסים" שנעשו לו.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' ספטמבר 24, 2013 12:02 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
"היוצאים מן הפסוקים של ברכת כהנים" - איך?
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' ספטמבר 24, 2013 11:23 pm
על ידי מזמור שיר
שוב עשיתי חיפוש באוצר החכמה שלי, [רק גי' 6..] ומצאתי כמה יישובים נאים.
הגר"ח זייצ'יק כתב [ואני תפילה ח"ב עמ' 138]: אבל י"ל שאם נדקדק בנוסת התפילה "ב ש ע ה" כלומר באותה שעה שהלבישו אביו היה נסוך על פני יוסף הן ויופי אלוקי, ובגלל זיו וחן זה שמשמעם עליה גבוהה ועליונה ברוחניות היו באמת האחים משוכנעים והודו שהשראה עליונה חופפת עליו ולא הירהרו אחריו והיו מודים שזכה בעליה נדירה, אבל לאחר מכן השתנו בהערכתם כאשר החלו לחשוד שיוסף מנצל את חנו והצלחתו להשתרר עליהם אבל מה שאנו מבקשים מהקב"ה הוא עליה והצלחה ושישרה עלינו החן האלוקי דוגמת החן והחסד של יוסף הצדיק "באותה שעה". עכ"ל. והמשיך שם לבאר עד כמה המשיך אותו חן ללוותו עוד.
בספר דרך שיחה להגרח"ק:
לאחר ברכת כהנים ביו"ט אומרים ב"יהי רצון" "כשם שנתת את יוסף צדיקך בשעה שהלבישו אביו כתונת פסים לחן ולחסד כו' ובעיני כל רואיו" וקשה כי אדרבה לאחר הלבשת כתונת הפסים אז קינאו בו אחיו.
תשובה קינאו בו משום שעי"ז היה לו חן בעיני כולם.
במקור ברוך [ר"ב אפשטיין] כתב לבאר שעיקר הקנאה היתה על החן והחסד שנשא בעיני יעקב, שזו היתה הסיבה להלבשת הכתונת.
ויש עוד יישובים ואכמ"ל.
מענין לציין, שהגרש"מ דיסקין ב"משאת המלך" מבאר שזו הסיבה שהאחים הפשיטו את כותנתו של יוסף מיד כאשר בא אליהם, שכיון שהכותונת גורמת לנשיאת חן בעיני רואיו, חששו האחים שאם יוסף ישאר לבוש בה, לא יהיה הדין שרצו לדונו דין אמת, ולכן הפשיטוהו ממנה עוד קודם שדנו את דינו.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ספטמבר 25, 2013 12:10 am
על ידי מיללער
ישבב הסופר כתב:השם האחרון הוא 'דיו-נסים' וכנגד מבקשים 'ותעשה עמי נפלאות, ונסים ולטובה אות'. אולי מלשון דיו היינו די והותר?
יש גורסים ותעשה
עמדי נפלאות ונסים ונמצא הדברים כפשוטם
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ספטמבר 25, 2013 6:17 pm
על ידי היא שיחתי
מיללער כתב:ישבב הסופר כתב:השם האחרון הוא 'דיו-נסים' וכנגד מבקשים 'ותעשה עמי נפלאות, ונסים ולטובה אות'. אולי מלשון דיו היינו די והותר?
יש גורסים ותעשה
עמדי נפלאות ונסים ונמצא הדברים כפשוטם
אם תמצא גירסה בא אומרים
"ותעשה נפלאות עמ
די ונסים" זה יהיה מדוייק לחלוטין
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ב' ספטמבר 30, 2013 8:19 pm
על ידי חיס
מעניין מאד שבספר "בכור שור" עמ"ס שבת (עמוד כ"א) כתוב לא לומר: ותעשה לי נפלאות ונסים, רק ותעשה
לנו נפלאות.
http://www.otzar.org/aspcrops/174016_33 ... 092013.aspבדקתי בסידורים ישנים ולא מצאתי שהיה נוסח כזה.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ב' ספטמבר 30, 2013 8:47 pm
על ידי מיללער
אפרקסתא דעניא כתב:"היוצאים מן הפסוקים של ברכת כהנים" - איך?
מצאתי את זה:
השם הראשון: אנקת"ם
י' תמורתה א' באי"ק בכ"ר............................................................א
ב' תמורתה מ' באח"ם בט"ע. ותחת מ תמורתה נ' בא"ת ב"ש..מ"נ.........נ
ר' תמורתה ק' בא"ב ג"ד...ק"ר.......................................................ק
כ' תמורתה ת' בא"ל ב"ם ...כ"ת....................................................ת
ך' תמורתה ם' בא"ל ב"ם כ"ת...ותחת הת' יבוא ם' באי"ק בכ"ר דמ"ת...ם
השם השני: פסת"ם
י' תמורתה פ' באח"ס בט"ע גי"פ....................................................... ...פ
ה תמורתה ו' בא"ב ג"ד ה"ו ותחת ו' יבוא ס' באי"ק בכ"ר וס"ם................ס'
ו' תמורתה מ' באח"ס בט"ע ...ומ"ר ותחת מ' יבוא ת באי"ק בכ"ר...דמ"ת.....ת'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' יבוא ם' באח"ס בט"ע ...........................ם
השם השלישי: פספסי"ם
ו תמורתה מ' בא"ל ב"ם ו"פ..................................................פ'
י' תמורתה מ' בא"ת ב"ש..י"מ ותחת ם' ס' באיק בכ"ר וס"ם...................ס'
ש' תמורתה י' בא"ל ב"ם...י"ש...ותחת י' יבוא פ' באח"ס בט"ע גי"פ...........פ
מ'תמורתה ד' באי"ק בכ"ר ..דמ"ת. ד' תמורתה ס' בא"ל ב"ם ..ד"ס...........ס'
ר' תמורתה מ' אח"ס בט"ע...ומ"ר...מ' תמורתה י' בא"ת ב"ש י"מ..............י'
ך' תמורתה ת' א"ל ב"ם ...כ"ת. ת' תמורתה ם' באי"ק בכ"ר ..דמ"ת........ם'
השם הרביעי : דיונסי"ם
י' תמורתה מ' בא"ת ב"שי"מ...מ' תמורתה ד' באי"ק בכ"ר ...דמ"ת...........ד'
א' תמורתה י' באי"ק......................................................................י'
ר' תמורתה ו' באח"ס בט"ע...ומ"ר.........................................ו'
י תמורתה ט' בא"ב ג"ד ותמורת הט' תבוא האות נ' בא"ת ב"ש ...ט"נ.......נ'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' תבוא ס' באי"ק בכ"ר ... וס"ך.............ס'
ו' תמורתה פ' בא"ת ב"ש..ו"פ...ותחת פ' תבוא י' באח"ס בט"ע גי"פ...... י'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' תבוא ם' באח"ס בט"ע ומ"ר............ם'
מפה:
http://www.nifla-ot.co.il/articles/157.htmוכאן בספר אהל יוסף:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=186
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' אוקטובר 01, 2013 4:57 am
על ידי ישבב הסופר
חי"ס כמדומה שהסיבה שהגיהו 'ותעשה לנו נסים' ולא לשון יחיד הוא מפני שאין לבקש על נסים אלא נסים כלליים
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' אוקטובר 01, 2013 11:39 am
על ידי אפרקסתא דעניא
הרב מיללער,
אני באמת לא מבין בקבלה, אבל לכאורה נראה שבשיטה הזו אפשר להוציא כל צירוף אותיות שיהיה, מכל פסוק שיהיה. ל"א: אין כאן עקביות שהיינו מצפים למצוא באמירה ששם פלוני יוצא מפסוק פלוני.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' אוקטובר 01, 2013 12:27 pm
על ידי בברכה המשולשת
אלו שיטות שמצויות בהרחבה אצל רבינו הרקח זיע"א
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' ספטמבר 24, 2017 3:14 pm
על ידי איש פלוני
דבר היותר תמוה מכל האמור לעיל:
הגמ' תקנה נוסח רבש"ע להטבת חלום. בא השערי ציון וביטל ב"שלום" את נוסח הגמ' וחידש יהי רצון משלו (אך בב' הפס' הראשונים הותיר הנוסח הישן על כנו).
בחו"ל נהגו בברכת כוהנים רק בחגים ומשכך נאמר נוסח הטבת חלום עם התיקון של השערי ציון רק בחגים. כשבאו לא"י נותר המנהג הקדום לנגן בברכת כוהנים של החגים אך מכיון שהטבת חלום ניתן לעשות בברכת כהנים של כל יום הפסיקו לנגן בשני הפסוקים הראשונים והותירו רק את הניגון של "שלום" כיון שעמו היה גם את הנוסח המאוחר שנראה לא קשור להטבת חלום.
כך נזנח נוסח הגמ' לחלוטין ונותר נוסח מאוחר ע"פ מנהג חו"ל כשהוא מרוקן מתוכן (כי הרי כוונת השערי ציון היתה כתוספת על הרבש"ע בסוף שתי הפסוקים הראשונים) והוצא מזמנו, כי נוסד לאמירה בכל יום ובסוף [לא] אומרים אותו בשלוש רגלים.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' ספטמבר 24, 2017 3:31 pm
על ידי עתניאל בן קנז
איש פלוני כתב:דבר היותר תמוה מכל האמור לעיל:
הגמ' תקנה נוסח רבש"ע להטבת חלום בא השערי ציון וביטל בשלום את נוסח הגמ' וחידש יהי רצון משלו (אך בב' הפס' הראשונים התיר הנוסח הישן על כנו)
בחו"ל נהגו בברכת כוהנים רק בחגים ומשכך נאמר נוסח הטבת חלום עם התיקון של השערי ציון רק בחגים כשבאו לא"י נותר המנהג הקדום לנגן בברכת כוהנים של החגים אך מכיון שהטבת חלום ניתן לעשות בברכת בונים של כל יום הותירו רק את הניגון של שלום ועמו הנוסח המאוחר שנראה לא קשור להטבת חלום
כך נזנח נוסח הגמ' לחולטין ונותר נוסח מאוחר ע"פ מנהג חו"ל כשהוא מרוקן מתוכן (כי הרי כוונת השערי ציון היתה כתוספת על הרבש"ע בסוף שתי הפסוקים הראשונים) והוצא מזמנו
דומני שכוונת השערי ציון היתה להוסיף! על נוסח הגמ'. כלומר לאחר שיאמרו נוסח זה, יוסיפו גם הנוסח שלו לסיום.
עכ"פ כן ידוע לי על קהילות שונות [- חסידיות, כגון בעלזא, באבוב], שאכן נוהגין כן. לומר גם בפעם הג' את נוסח הרבש"ע, ואח"כ נוסח השערי ציון.
ולכן מנהגם שהכהנים המנגנים ביו"ט, מאריכין לפני 'שלום' בניגון יתיר, כדי שהציבור יספיקו לומר את ב' התחינות כאחד.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' ספטמבר 24, 2017 5:28 pm
על ידי איש פלוני
אתה צודק, אבל ברוב המחזורים כתוב בזה"ל: "כתב בשערי ציון שלא יאמר אצל שלום רבש"ע, רק יאמר זה".
ולכן רוב מכרי אומרים רק את היהי רצון ולא את הרבש"ע. כך יצא שנוסח שנועד לכל יום נדחה עד כדי כך שלא נאמר בכלל אף פעם. וזו טעות גמורה.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' ספטמבר 24, 2017 6:17 pm
על ידי דעת_האברך
אם אומרים מהר גם את רבש"ע וגם את היהי רצון ניתן בדרך כלל להספיק את שניהם גם בניגון המצוי בבתי כנסת הליטאים בסוף הפסוק השלישי (אני לא יודע אם זה אותו ניגון כמו אצל החסידים ואשמח לבירור העניין) - מניסיון של שנים.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' ספטמבר 24, 2017 6:30 pm
על ידי איש פלוני
נכון, אבל הרוב גם אם יש זמן עדיין לא אומרים את הרבש"ע כיון שכתוב במחזורים "שלא יאמר אצל שלום רבש"ע". פוק חזי.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' ספטמבר 24, 2017 9:11 pm
על ידי בתבונה
משנה ברורה סימן קל
(א) מאן דחזא - ובמדינותינו [א] נוהגין כל הקהל לאמר תפלה זו בשעת הדוכן אפילו אותם שלא חלמו והטעם דכיון דאין אנו נושאין כפים כי אם ברגלים א"א שלא חלם לו פעם אחת בין רגל לרגל:
(ב) ולא ידע וכו' - [ב] אי טבא הוא או בישא הוא:
(ג) ונימא הכי - וכבר נתבאר לעיל סוף סימן קכ"ח בהג"ה דהנכון לאמר זה בשעה שמאריכין בניגון התיבות שבסוף הפסוקים עיין שם:
(ד) וחלומותי שלך וכו' - המג"א כתב דצ"ל בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין חלומות שחלמתי על עצמי אבל בסידורים שלנו הנוסחא להיפך דהיינו בין שחלמתי על עצמי ובין שחלמתי וכו' וכן הסכים בא"ר. כתבו האחרונים שיסיים בתפלה זו בפעם ראשון ותשמרני כנגד מה שהכהנים מסיימים וישמרך ובפעם ב' ותחנני כנגד ויחנך ובפעם ג' ותרצני כנגד שלום ורש"ל מוסיף שטוב לאמר בפעם ג' ותבא עלי ברכת כהניך ותרצני (א"ר ומגן גבורים עיין שם). כשנושאין כפים ביום טוב שחל בשבת אין לומר הרבון דאין אומרים תחנה בשבת אם לא כשחלם לו חלום רע באותו הלילה (אחרונים):
(ה) דליסיים בהדי כהני - כצ"ל. [ותיבת גם ט"ס] והיינו בסוף כל פסוק שמסיימין והם ג' פעמים [א"ר] וכן כתוב בשם הגר"א שהיה נוהג לומר גם בסוף פסוק ג' הרבש"ע הנ"ל שהוזכר בגמרא ולא היה"ר הנדפס בסידורים:
1. את הרבוש"ע צריך לסיים בהדי כהני דליעני ציבורא אמן אז א"א לומר אח"כ את יהי רצון, (וקשה להמציא שנחשב שממשיך את הרבוש"ע כמו אדיר במרום)
2. לא מפורש בגמרא לומר את רבוש"ע 3 פעמים זה מהאחרונים ומשמע במ"ב שהשאלה אם לומר את היהי רצון תלויה בזה.
3. במקור הרבוש"ע הוא רק למי שחלם חלום ואינו יודע אם הוא טוב או רע, אלא שבמקומות שברכת כהנים נאמרת רק בג' רגלים נהגו כולם לומר זאת, לכן במדינות שנוהגים ברכה"כ כל יום, יכול לומר את היהי רצון, (אלא אם כן יש לו חלום חדש שרוצה להיטיב).
4.אם כי קשה לומר זאת בברכת כהנים אם אין הכהנים מנגנים וכתב המ"ב שאין ראוי לומר בזמן שהכוהנים אומרים את התיבות עצמם, ואפשר שמשום זה גם במדינות שנוהגים ברכה"כ כל יום, אומרים את הרבוש"ע רק בג' רגלים שאז מנגנים, ושוב אינו יכול לומר את היהי רצון.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' ספטמבר 26, 2017 12:50 am
על ידי הגרח
אם כבר דנים ביה"ר יש שם משפט ותשמע נאקתינו ואנקתינו מה ההבדל בינהם?
צרפתי כאן מאמר מחשבתי הלכתי בגישה לערכה של ברכת כהנים.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' ספטמבר 26, 2017 2:38 pm
על ידי הגרח
מתי התחילו לומר את היה"ר? ומי חברו?
ושמועה שמעתי שהגאון לא אמרו מה היה נימוקו?
והאם צריך בסיום הניגון למי שלא הספיק לחדול מאמירתו כדי להתרכז בקבלת ברכת השלום?
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' ספטמבר 26, 2017 3:23 pm
על ידי איש גלילי
עתניאל בן קנז כתב:דומני שכוונת השערי ציון היתה להוסיף! על נוסח הגמ'. כלומר לאחר שיאמרו נוסח זה, יוסיפו גם הנוסח שלו לסיום.
עכ"פ כן ידוע לי על קהילות שונות [- חסידיות, כגון בעלזא, באבוב], שאכן נוהגין כן. לומר גם בפעם הג' את נוסח הרבש"ע, ואח"כ נוסח השערי ציון.
ולכן מנהגם שהכהנים המנגנים ביו"ט, מאריכין לפני 'שלום' בניגון יתיר, כדי שהציבור יספיקו לומר את ב' התחינות כאחד.
גם אצלנו מאריכים הכהנים בניגון לפני 'שלום' יותר מבברכות הקודמות, אע"פ שאומרים רק יה"ר, מן הסתם מפני שהיה"ר הוא ארוך יותר מהרבוש"ע.
עכ"פ המנהג שהזכיר כת"ר תמוה בעיני הדלות, כמו שכבר הזכיר הרב בתבונה, שהרי בגמ' איתא שצריך לסיים התפילה ביחד עם הכהנים, ויחול ה'אמן' של הציבור על תפלתו, ואיך יפסיק ביה"ר בינתים?
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' ספטמבר 26, 2017 4:49 pm
על ידי בברכה המשולשת
הגרח כתב:מתי התחילו לומר את היה"ר? ומי חברו?
ושמועה שמעתי שהגאון לא אמרו מה היה נימוקו?
והאם צריך בסיום הניגון למי שלא הספיק לחדול מאמירתו כדי להתרכז בקבלת ברכת השלום?
איתא באזור אליהו- יש להעיר כאן שמש"כ במ"ב (סי' ק"ל סק"ה וכן בסי' ס"ה סק"ד) "כתוב בשם הגר"א שהיה נוהג לומר גם בסוף פסוק ג' הרבש"ע ולא היה"ר..." לא מצאנו כן בשם הגר"א ויותר נראה שהכוונה היא להגר"א רגולר מקאליש וכ"ה בס' תולדות אליהו"
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ג' ספטמבר 26, 2017 5:24 pm
על ידי ההוא גברא
שם בן כ"ב מופיע כבר אצל חסידי אשכנז בלי קשר לברכת כהנים. וכהרבה שמות קדושים אחרים לא כתבו מנין הוא יוצא אלא שבא להם במסורת.
מישהו מצא קשר בינו לברכת כהנים, ולכן כתבו איך השם יוצא ממנה. ואכן בדרך זו אפשר להגיע לכל דבר, אבל לא בדרך זו מצאו אותו.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ספטמבר 27, 2017 1:58 pm
על ידי הגרח
האם מותר לבטא בפה את שמות הקודש של ברכת הכהנים וכן את שמו של מלאך הפרנסה שמופיע ביה"ר בא"מ
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ספטמבר 27, 2017 6:36 pm
על ידי ההוא גברא
על פי האריז"ל אסור.
לפי חסידי אשכנז מלאכים מותר, אבל שם של ברכת כהנים הוא שם קדוש וסכנת נפשות להזכירו שלא בקדושה
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ספטמבר 27, 2017 7:46 pm
על ידי הגרח
זה שם אחד שמורכב משלושת המילים האלה ?עוד תמוה עם זה מסוכן אז למה פרסמו זאת?
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ה' ספטמבר 28, 2017 12:01 pm
על ידי ההוא גברא
מי פרסם אותו? לא חסידי אשכנז אלא המדפיסים. וכנראה באותם דורות היה ידוע לכל שסכנה גדולה להזכיר שמות קדושים שלא בקדושה הראויה. (ואחרי עוד דורות הפסיקו לגמרי להשתמש בשמות קדושים ורק השם הזה שרד ולכן נשכח שיש סכנה).
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 3:08 pm
על ידי איש פלוני
אגב, לא מצאתי בשערי ציון את היהי רצון.
מישהו יכול לציין איפה זה?
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' אוקטובר 01, 2017 3:19 pm
על ידי מה שנכון נכון
איש פלוני כתב:אגב, לא מצאתי בשערי ציון את היהי רצון.
מישהו יכול לציין איפה זה?
שערי ציון.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ה' דצמבר 19, 2019 7:54 pm
על ידי נוטר הכרמים
על התמיהה הידועה שהרי אצל יוסף היה היפוך הדברים שבגלל כתונת הפסים קנאו בו אחיו.
באמת נראה כי פשר הדבר נעוץ בעיקר השייכות של כתונת פסים לבקשה זו, שהרי בתחילת בקשה זו אומרים:
יה"ר וכו' שתעשה למען קדושת חסדיך... ולמען טהרת שמך הגדול הגבור והנורא בן עשרים ושתים אותיות היוצאים מן הפסוקים של ברכת כהנים (אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם) האמורה מפי אהרן ובניו עם קדושך.ומצינו בדברי רבינו בחיי עה"פ ועשה לו כתנת פסים. בגד מעולה היה, כענין שכתוב: (שמות כח, ד) וכתונת תשבץ, ועליו נתקנאו אחיו...
דבר אחר כתונת פסים, שמסר לו סוד כ"ב אותיות, ע"כ. והכוונה בזה שהלבישו ידיעת החכמה בשם כ"ב אותיות, כמו שלמד מפי שם ועבר, והבן זה.וענין שם זה היוצא מברכת כהנים מבואר כבר בקדמונים, יעויין בספר ארחות חיים (ח"א סדר הטבת חלום): ואם אין נשיאות כפים יאמר הבקשה בעת שיסיים ש"צ ברכת כהנים ומזאת הברכה של ברכת כהנים יוצא שם של כ"ב אותיות כנגד כ"ב אותיות התורה והוא. והאומרו דרך תפלה טוב מאד בזה הדרך. אל נא קרב תשועת מצפיך. פחדך סר תוציאם ממאסר. פדה סועים פתח סומים ישעך מצפים. דלה יוקשים וקבץ נפוצים סמוך יהו' מפלתנו אמן.
ובספר השם להרוקח (עמ' קנו): וכמה שמות יוצאים מברכת כהנים. יש שם גדול מ' תיבות ומעורב ומעוקב. ויש שם כ"ב אותיות והם ד' תיבות שהן פותחים והן סוגרים וקבלו משה רבינו בנקרת הצור.
ובריקאנטי (פרשת נשא): גם דע כי שם של כ"ב אותיות יוצא מחמש תיבות ראשונות שבברכת כהנים שיש בהם כ"ב אותיות, והם יברכך יי' וישמרך יאר יי', וכחו ופעולתו לנס.
וראה עוד בספר צרור המור פרשת נשא: והשם שיוצא מאלו השלשה פסוקים הוא שם של כ"ב אותיות כנגד ב"ך יברך ישראל . להורות שזאת הברכה היא כלל כל התורה כולה שיש בה כ"ב אותיות. והוא שם אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם בשכמל"ו. שיש בו כ"ב אותיות והוא שם של ברכת כהנים. והוא טוב לשמירה ולכל הדברים. והאומרו דרך תפילה כזה הסדר יועיל לו מאד.
ובשל"ה פר' בשלח כתב וז"ל, ומצאתי בקונטרסי האר"י ז"ל (כנפי יונה ח"ב סי' ע"ג), קרי ביה שתי מלות בכ"ב ד"ת, שכ"ב אותיות התורה היו משקיעין את מצרים, שכנגדן שם של כ"ב אותיות, אנק"תם, אבל שר של מצרים לא תשמע, פס"תם פיוסו של איש תם תקבל זכותו, וכן פספסי"ם, זכות יוסף שהיה לו כתונת פסים.ובזה מבואר היטב השייכות של כתונת פסים לבקשה זו, אבל צ"ב היכן ה'חן וחסד ורחמים' שניתנו ליוסף בעת לבישת כתונת הפסים.
ונראה לפי מה שמצינו בספר מאור ושמש כאן, וז"ל,
ונראה לבאר על פי פשוטו, דהנה ידוע שיעקב מסר ליוסף השם כ"ב אותיות היוצא מברכת כהנים, ובפרט השם פסי"ם אשר הוא מסוגל לחן ולשמירה, ולכן עשה לו 'כתונת פסים' בְּכַוָּנָה זו, על פי הייחוד וצירוף של השם כ"ב אותיות.
והנה אֲחֵי יוסף היו מסופקים ביוסף, שראו אותו הולך במקום סכנה לַמִּדְבָּר, והלך יחידי ושום מורא לא עבר על ראשו, ובפרט במה שהלך אצל אֶחָיו שהיה יודע בהם שהיו שונאים אותו אם הוא סומך את עצמו על צדקו, או רק על סמך השמירה שעשה לו אביו במה שהלבישו כתונת הפסים, שהוא מסוגל לשמירה כנזכר לעיל, כי בודאי עשאו אביו על פי כונת השם של כ"ב אותיות כנזכר לעיל.
ולמען יעמדו על המבחן, הפשיטו מעליו הכתונת, ואם גם אז לא יוזק הוא בודאי מחמת צדקו והוא מהראוי שצדיק באמונתו יחיה, ואם אינו צדיק כל כך אזי יוזק. אמנם ראובן במה שאמר השליכו אותו אל הבור לא היה כַּוָּנָתוֹ שיפשיטו מעליו הכתונת, ולא היה יודע שֶׁכֵּן יעשו, ועל כן היה לבו נכון ובטוח שלא יוזק מחמת שמירת אביו שעשה לו, ושפיר אמר הכתוב ורוח הקודש העיד עליו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו וקל להבין.
ולפי"ז מבואר היטב שה'חן וחסד ורחמים' היו עד לאותה שעה שהפשיטוהו את כתונת הפסים, שהכתונת הועילה לו לשמירה בכל דרכיו.
[ב] ובאמת מצינו שייכות בין הכתונת שהיא אחת מבגדי כהונה לבין הכתונת פסים, יעויין בגמ' זבחים (פח, ב): כתונת מכפרת על שפיכות דם, שנאמר וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם. ולכאורה צ"ב מה השייכות בין כתונת של בגד"כ לכתונת פסים של יוסף שנטבלה בדם. ורש"י נדחק: ויטבלו את הכתנת - רמז הוא לעתיד שיכפר שפיכת דמים בכתנת טבילה היינו כפרה.
אולם באמת יעויין בכלי יקר כאן, וז"ל, ועשה לו כתונת פסים. נראין הדברים אחר שכבר בלבל ראובן יצועי אביו ניטלה ממנו הבכורה, ועכשיו מסרה ליוסף, ועל שם זה עשה לו כתונת פסים לפי שהעבודה בבכורות והיה הבכור כהן לאל עליון על כן עשה לכבוד ולתפארת כתונת זה דומה לבגדי כהונה שהיה בהם כתונת תשבץ.
וכבר קדמו בעקידת יצחק: הוא מה שנאמר וישראל אהב את יוסף מכל בניו כו'. ולו מסר מסורות התורה והחכמה ועשה לו כתונת פסים כי בחר לו לעם סגולה לעשות לפניו משכן וכלי שרת ובגדי כהונה ולעמד כהן לשרת בכתנת בד קדש בעבודת יום הכפורים.
וכן מטו בשם מהרש"ם (בשו"ת מנחת יצחק בסופו קונטרס דברי חפץ).
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ינואר 01, 2020 1:14 am
על ידי לבנון
מיללער כתב:אפרקסתא דעניא כתב:"היוצאים מן הפסוקים של ברכת כהנים" - איך?
מצאתי את זה:
השם הראשון: אנקת"ם
י' תמורתה א' באי"ק בכ"ר............................................................א
ב' תמורתה מ' באח"ם בט"ע. ותחת מ תמורתה נ' בא"ת ב"ש..מ"נ.........נ
ר' תמורתה ק' בא"ב ג"ד...ק"ר.......................................................ק
כ' תמורתה ת' בא"ל ב"ם ...כ"ת....................................................ת
ך' תמורתה ם' בא"ל ב"ם כ"ת...ותחת הת' יבוא ם' באי"ק בכ"ר דמ"ת...ם
השם השני: פסת"ם
י' תמורתה פ' באח"ס בט"ע גי"פ....................................................... ...פ
ה תמורתה ו' בא"ב ג"ד ה"ו ותחת ו' יבוא ס' באי"ק בכ"ר וס"ם................ס'
ו' תמורתה מ' באח"ס בט"ע ...ומ"ר ותחת מ' יבוא ת באי"ק בכ"ר...דמ"ת.....ת'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' יבוא ם' באח"ס בט"ע ...........................ם
השם השלישי: פספסי"ם
ו תמורתה מ' בא"ל ב"ם ו"פ..................................................פ'
י' תמורתה מ' בא"ת ב"ש..י"מ ותחת ם' ס' באיק בכ"ר וס"ם...................ס'
ש' תמורתה י' בא"ל ב"ם...י"ש...ותחת י' יבוא פ' באח"ס בט"ע גי"פ...........פ
מ'תמורתה ד' באי"ק בכ"ר ..דמ"ת. ד' תמורתה ס' בא"ל ב"ם ..ד"ס...........ס'
ר' תמורתה מ' אח"ס בט"ע...ומ"ר...מ' תמורתה י' בא"ת ב"ש י"מ..............י'
ך' תמורתה ת' א"ל ב"ם ...כ"ת. ת' תמורתה ם' באי"ק בכ"ר ..דמ"ת........ם'
השם הרביעי : דיונסי"ם
י' תמורתה מ' בא"ת ב"שי"מ...מ' תמורתה ד' באי"ק בכ"ר ...דמ"ת...........ד'
א' תמורתה י' באי"ק......................................................................י'
ר' תמורתה ו' באח"ס בט"ע...ומ"ר.........................................ו'
י תמורתה ט' בא"ב ג"ד ותמורת הט' תבוא האות נ' בא"ת ב"ש ...ט"נ.......נ'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' תבוא ס' באי"ק בכ"ר ... וס"ך.............ס'
ו' תמורתה פ' בא"ת ב"ש..ו"פ...ותחת פ' תבוא י' באח"ס בט"ע גי"פ...... י'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' תבוא ם' באח"ס בט"ע ומ"ר............ם'
מפה:
http://www.nifla-ot.co.il/articles/157.htmוכאן בספר אהל יוסף:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=186
מקור הדברים בפרדס לרמ"ק שכ"א פי"ד
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ינואר 01, 2020 1:24 am
על ידי לבנון
מיללער כתב:ישבב הסופר כתב:השם האחרון הוא 'דיו-נסים' וכנגד מבקשים 'ותעשה עמי נפלאות, ונסים ולטובה אות'. אולי מלשון דיו היינו די והותר?
יש גורסים ותעשה
עמדי נפלאות ונסים ונמצא הדברים כפשוטם
בדפוס ראשון (פראג תכ"ב) ובדפוס שני (אמסטרדם תל"א) שיצאו בחיי המחבר, הנוסח ותעשה
עמי.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ינואר 01, 2020 1:28 am
על ידי לבנון
איש פלוני כתב:אתה צודק, אבל ברוב המחזורים כתוב בזה"ל: "כתב בשערי ציון שלא יאמר אצל שלום רבש"ע, רק יאמר זה".
ולכן רוב מכרי אומרים רק את היהי רצון ולא את הרבש"ע. כך יצא שנוסח שנועד לכל יום נדחה עד כדי כך שלא נאמר בכלל אף פעם. וזו טעות גמורה.
בשערי ציון עצמו לא נזכר נוסח זה, אלא כך:
תפלה נאה לומר בשעה שהכהנים עולים לדוכן קודם שמסיימין שלום, והיא מתוקנת ע"פ שם כ"ב היוצא מג' פסוקים של ברכת כהנים כנזכר לעיל
נוסח זה הועתק מדפוס ראשון ושני שיצאו בחיי המחבר, על ידו ובמצוותו.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: ד' ינואר 01, 2020 1:34 am
על ידי לבנון
אפרקסתא דעניא כתב:אני באמת לא מבין בקבלה, אבל לכאורה נראה שבשיטה הזו אפשר להוציא כל צירוף אותיות שיהיה, מכל פסוק שיהיה. ל"א: אין כאן עקביות שהיינו מצפים למצוא באמירה ששם פלוני יוצא מפסוק פלוני.
גם אני לא מבין בקבלה, אבל יש לי מספיק ד"א לקדמונים (רמ"ק) שגילו לנו איך פסוק זה יוצא מאותם הפסוקים, ולהרכין ראשי בפניהם מתוך ידיעה ששכלי אינו סוף דבר, ויש עוד משהו למעלה מזה.
אני מניח שהרמ"ק לא אמר זאת מסברא אלא מידיעה, וכנראה שהוא ידע איך להוציא שמות מתוך הפסוקים, מתוך קבלת אמת שהיתה בפיו איש מפי איש עד סיני. והדברים לא הולכים לפי שכלנו, אלא לפי כללים אחרים שנעלמו מאתנו.
Re: יהי רצון בברכת כהנים-שמות הקדושים
פורסם: א' ספטמבר 19, 2021 2:54 pm
על ידי עושה חדשות
דא"ג, ז"ל השבות יעקב ב,מד -
ובר מן כל דין נ"ל דיש חשש לעשות כן בציבור כיון דכבר תקנו חכמים סדר תפילות בכל שלש פעמים כנגד הקרבנות נמצא דהמוסיף איזה תפילה בציבור עובר משום בל תוסיף ואף ע"ג דקי"ל הלכתא כר' יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום היינו ביחיד ובתורת נדבה אם יכול לחדש בה דבר וכמבואר בא"ח סי' ק"ז ואף ביחיד סיים הרוצה להתפלל תפלת נדבה צריך שיהא מכיר את עצמו זהיר וזריז אמוד בדעת שיוכל לכוין בתפלה מראש ועד סוף אבל אם אינו יכול לכווין יפה קרינן ביה ל"ל רוב זבחיכם והלואי שיכול לכוין בג' תפילת הקבועות ליום עכ"ל אבל בציבור אליבא דכ"ע אין להתפלל כלל בנדבה ואם יאמר האומר דכל זה נאמר דוקא לענין תפילת י"ח משא"כ בשאר תפלות זה אינו דעיין בהרמב"ם פ"א מה' תפלה והשגת הראב"ד שם ובכסף משנה מבואר דיותר מסתברא שיש להתפלל כל היום היינו תפילת י"ח משא"כ בשאר תפלות יע"ש ומה"ט כל ימי אני קורא תגר שחדשים מקרוב באו המדפיסים והדפיסו אצל הסידורים תחנות ובקשות מספר שערי ציון ושל"ה וע"י כן מתפללין כן בציבור ולע"ד אין זה נכון ואיכא משום בל תוסיף על גבול שגבלו ראשונים סדר תפלת ואיכא למיחש למה דאיתא בגיטין אי מפשת דיבורא אתי למגזיה בתפלה הקבוע מה שתיקנו ראשונים ובפרטות מי שתורתו אומנותו ודאי יש חשש ביטול תורה להרבות בתפלה יותר מדי שהרי אמרו חז"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד ואי ירבה בתפלה כ"כ תורתו אימתי נעשית ואם רוצה להרבות בתפילה יוכל לומר תהלים שהוא כעוסק בתורה ויש בה סגולת הרבה ובודאי כל יחיד יוכל להוסיף בתפלתו לפי צורכו להתפלל כפי שהשעה צריכא ואף בציבור על כל צרה שלא תבא שמתענין ומתריעין כדאיתא בש"ס ופוסקים אבל להתפלל כן בקביעות בציבור לא נ"ל.