פורום אוצר החכמה

חזון עובדיה כתב:כשמנענע בהלל, ב'אנא ה' הושיעה נא', צריך להזהר שלא ינשום באמצע תיבת "הושיעה" שכל שהתיבה נחלקת, מאבדת משמעותה, ולכן ימהר לסיים נענועו, באופן שיאמר את כל התיבה כדרכה. (וע' בתוס' ברכות מז. ד"ה כל, שאף אם מאריך בקריאת התיבה יותר מדאי, מאבד משמעותה). ואם נשימתו קצרה יאמר כל התיבה כדרכה, וינענע אח"כ מה שהוא צריך לנענע בה. והמנהג לעשות במלת 'אנא' שני נענעועם דרום וצפון, ובמלת 'הושיעה' שלשה נענועים: מזרח, מעלה, מטה. ובמלת 'נא' נענוע אחרון לצד מערב, וע' בשו"ת תורה לשמה (סי' קפד). ודו"ק.

תורה לשמה סימן קפד כתב:כיצד מנענין באנא ה' הושיעה נא.
שאלה כיצד מנענעין באנא ה' הושיעה נא מאחר דבתיבת ה' אין מנענעין ונשאר רק ג' תיבות ויש צדדין ארבע ומעלה ומטה. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה הנה בשלשה תיבות אלו שהם אנא ה' הושיעה נא יש ששה תנועות ועל כן נוהגים לעשות בכל צד תנועה אחת, דהיינו: בתיבת 'אנא שיש' ב' תנועות עושים דרום וצפון, וב'הושיעה' שיש ג' תנועות עושים מזרח ומעלה ומטה, ובתיבת 'נא' שיש תנועה אחת עושים מערב. אך אני נוהג כך לומר תיבת אנא כולה בצד דרום שהוא חסד ואומר אני בו תיבה שלמה וגם שבזה נמצא אני מזכיר השם קודם שאעשה נענוע הצפון שהוא גבורה ואח"כ אומר אותיות הו' דהושיעה בצד צפון שהוא גבורה ואותיות שי' דהושיעה בצד מזרח שהוא תפארת ואותיות ע"ה דהושיעה אומר אותם במעלה ובמטה דהיינו שאאריך בהם עד שאעשה גם נענוע של מטה יען כי מעלה ומטה הם נצח והוד שהם תרין פלגי גופא ונחשבים כאחד ונכללין ביחד ולכן תנועה זו של ע"ה משמשת לשתיהן ותספיק בעד שניהם ותיבת נא אומר בצד מערב שהוא יסוד כן נ"ל נכון והבוחר יבחר. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

תוכן כתב:כשעושים את הנענועים, מחלקים את הנענועים באופן זה, א-נא הו-שיעא נ-א, דהיינו שני נענועים לתיבה. לכאורה מסתבר יותר לחלק את הנענועים לפי הברות א-נא הו-שי-עא נא, אבל מחלקים אותם שתים לכל תיבה. והנה כתב הט"ז בענין אנא בכח שאומרים שתי תיבות ביחד, דהיינו אני-בכח, גדולת-ימינך תתיר-צרורה. וזה נכון גם לגבי משפטים שהתחביר שלהם אינו מתאים כמו קבל-רנת עמך-שגבנו, במקום קבל-רנת-עמך שגבנו. ומביא שם הטעם שכנפי המלאכים מתחלקים לשנים, בשתים יכסה פניו וכו'. ונראה שכאן יש אותה שיטה שצריך לחלק התיבות לשנים, האם זה אותו טעם?

בוצינא כתב:ראיתי הלילה בחלומי, אדם אחד שהיה אומר אנא ה' הושיעה לפני הנענועים, ואחר כך חזר על תיבת "נא" ח"י פעמים - 3 פעמים לכל רוח. והנאני.

שמש כתב:

תוכן כתב:כשעושים את הנענועים, מחלקים את הנענועים באופן זה, א-נא הו-שיעא נ-א, דהיינו שני נענועים לתיבה. לכאורה מסתבר יותר לחלק את הנענועים לפי הברות א-נא הו-שי-עא נא, אבל מחלקים אותם שתים לכל תיבה. והנה כתב הט"ז בענין אנא בכח שאומרים שתי תיבות ביחד, דהיינו אני-בכח, גדולת-ימינך תתיר-צרורה. וזה נכון גם לגבי משפטים שהתחביר שלהם אינו מתאים כמו קבל-רנת עמך-שגבנו, במקום קבל-רנת-עמך שגבנו. ומביא שם הטעם שכנפי המלאכים מתחלקים לשנים, בשתים יכסה פניו וכו'. ונראה שכאן יש אותה שיטה שצריך לחלק התיבות לשנים, האם זה אותו טעם?

אלו שני מנהגים. המנהג (האשכנזי) שתיארת טעמו לכאורה הוא משום שיש בפסוק שלוש מילים חוץ משם ה' ומנענעים לשני כיוונים בכל מילה (כמו שב'הודו' מנענעים כיוון אחד בכל מילה כי יש שם שש מילים חוץ משם ה'). והמנהג השני (וכך נוהגים הספרדים) הוא צד אחד בכל הברה. אאל''ט בכה''ח בסימן תרנא מביא את שני המנהגים.

באמונתו כתב:מנהגינו בכל הברה, ומבני אשכנז אנחנו.

הוגה בתורה כתב:השבוע ר' דב לנדא שליט"א, לאחר הלל שבו החזן האריך ב"נא", אמר "אין כזה מילה נאאאאא", לא יוצאים בזה יד"ח, זה לא מילה...

הוגה בתורה כתב:השבוע ר' דב לנדא שליט"א, לאחר הלל שבו החזן האריך ב"נא", אמר "אין כזה מילה נאאאאא", לא יוצאים בזה יד"ח, זה לא מילה...