במחזור: מה נורא, מכה בלב, הישיבה בוטלה.

[יהודהא]

א.
מחזור לימים הנוראים , מה כ"כ נורא בו ?

1 השימוש במטבע לשון זו החלה רק מימי המהרי"ל והלאה.."ואמר מהרי"ל אם יחייהו הש"י עוד להתפלל
ימי הנוראים ,אז היה רוצה...".(בסוף הלכות ר"ה)

2. קיימות דעות שונות לימים הנכללים בהגדרתו:
* רק ר"ה ויוכ"פ. * וי"א כל עשרת ימי תשובה.
* וי"א מר"ח אלול ועד אחרי יוכ"פ, דהיינו כל ימ הסליחות והחגים.
* וי"א עד שמיני עצרת , ולכל דעה נימוקים להצדקת ההרחבה \צמצום הימים הכלולים - בנוראים.

3. לגבי הצדקת הכנוי המחודש- מסבירים שהמילה "נורא" משמעותה, כאן , מטיל אימה ומעורר יראת כבוד, בשל היותם ימי דין בבית דין של מעלה שבהם נקבעים גורלות האנשים- מי לחיים ומי למוות מי..ומי..
המושג נורא במובן הזה מופיע בפסוקים בתנ"ך כמו: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" (תהילים מ"ז), וגם "ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד" (שופטים י"ג). והוא משורש י,ר,א,

[ הנ"ל בא להדגיש - שהוא שונה לחלוטין מהשימוש של המילה כיום כזהה למילה "מאוד"= נורא.
ו"נורא" הפכה להיות מתואר - לתואר הפועל - שמובנה, כגון גרוע נורא,איום ונורא או נורא יפה]

ב. מכה בלב.
ו"על חטא שחטאנו לפניך" בתפילת הווידוי בכלל .וביום הכיפורים בעת אמירת תפילה זו נהוג להכות באגרוף על החזה, כאות של חרטה. מנהג זה הוא מקור הביטוי "הִכָּה עַל חֵטְא" = חרטה.
אבל בעצם ביטוי דומה קדם למנהג זה ,והוא "היכהו ליבו "התחרט. הצטער על מעשה שעשה כשהתברר שאינו טוב. כמופיע בתנך :
”וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן "וַיַּךְ לֵב " דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל“ (שמואל א׳ כד, ה). במובן של חרטה וצער -
ביטוי זה מופיע פעמיים בתנך, ושתיהן בדוד.הראשון הנל
והשני בשמואל ב כד, י. "י וַיַּךְ לֵב-דָּוִד אֹתוֹ, " אַחֲרֵי־כֵ֖ן סָפַ֣ר אֶת־הָעָ֑ם..כי כשאדם נמצא בצער לבו דופק ומכה בחזקה.

ג.
תפילת אבינו מלכנו-הנאמרת בעשרת ימי התשובה מקורה הראשוני הוא
בגמרא עד שבא ר עקיבא... [תענית כה]. ושם יש רק שתיים מהאמירות, והם: א"מ -חטאנו לפניך וכו. וא"מ אין לנו מלך אלא אתה. אך לדעת רבים נמנעים מלומר בר"ה -חטאנו וכו.

ומשום כך יוצא שאנו אומרים רק א"מ אחד ממה שהיה במקור.
עם הזמן הלכו ונוספו \וגם נחסרו חלק מרשימת הא"מ. כך למשל היתה רשימה לפי סדר הא-ב, שאבדה לנו. ורבים אחרים נוספו .
בסידור ר עמרם יש 25. ובנוסח תימן 27. מנהג איטליה 30.
באשכנז היו 38 א"מ. ובנוסח ספרד- 44.
ובאם נצרף את כל הנוסחים יהיו בידינו ..גן של א"מ = 53 אמירות שונות של אבינו מלכנו וכו.
***
את חלקם ניתן לסווג כקבוצות שביחד שייכים ומבקשים לאותו אירוע \זמן.
למשל - נמצאת קבוצה של 10 המקבילות לברכות משמ"ע.
קבוצה של 7 המתאימות לימי דין. 4 מהם בשל גזירות תתנו . ועוד 4 אחרות - כלליות לגזירות בגלות .

ובשל אותן א"מ שמקבילות לתפילת שמ"ע הוא שובץ אחרי שמ"ע [כמו תחנון]
ובתניא רבתי סי' עד ובשיבלי הלקט [רפז] מביא דעה שתפילת אבינו מלכנו נאמרת במקום הלל שאינה נאמרת בר"ה [ בגמרא ר"ה לב]. ולכן כמוה- קבעוה אחרי שמ"ע בסוף שחרית.

ד. שב - בטלה הישיבה.
בסוף כל סדר של 30 תקיעות מופיעות בצד המילה "שב". מה ומי זה ? איך נוצרה - ולאחרונה היכן נעלמה ?
ובכן הסיבה -טכנית ולא מהותית ,כי מקורה בחולשת הבעל תוקע שאולי זקוק למנוחה בין התקיעות, והמקריא אמר לו "שב" !?. [ חייב לומר שזה נשמע מאולץ - היום איננו רואים שהם זקוקים לכך- ומה נשתנה]..
אולם משך השנים בטלה האמירה הזו,ובעקבותיה גם הכתיבה .ויש כבר מחזורים שמילים אלו הושמטו מהם.

ה. במלכויות
1.
..כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ: ה' יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד...
וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר:כִּי לה' הַמְּלוּכָה, וּמשֵׁל בַּגּויִם:..
וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר:
כּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגאֲלו ה' צְבָאות, אֲנִי רִאשׁון וַאֲנִי אַחֲרון וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלהִים:
וְנֶאֱמַר:
וְעָלוּ מושִׁיעִים בְּהַר צִיּון לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה:
וְנֶאֱמַר:
וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

וּבְתורָתְךָ ה' אֱלהֵינוּ כָּתוּב לֵאמר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד:

פסוקים אלו מהמלכיות מוכרים לנו במקומות אחרים בתפילה-

2.
בסוף השירה :
ה' יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד: ....
כִּי לה' הַמְּלוּכָה. וּמושֵׁל בַּגּויִם:
וְעָלוּ מושִׁעִים בְּהַר צִיּון לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו. וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה:
וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:
ויש גם ובסוגריים: ובתורתך כתוב לאמור :שמע ישראל וכו.

3.
בעצם השירה בתורה מסתיימת במילים "ה ימלוך לעולם ועד", ולכן אומר הכל בו אנו כופלים אותו כסימן לסיום ,כמו שאנו כופלים כל הנשמה תהלל י-ה בסוף פסוקי דזימרה.

ואיך הגיעו הפסוקים הנוספים מהתנך לסיום השירה ?
אומר רד"צ הופמן בשם הגרא - שככלל לא רצו להוסיף את השירה שהיא מהתורה ובמקור לא נאמרו בפסוקי דזימרה שהם שירי דוד עבדך. ומשום כך הוסיפו בסיום שלושה פסוקים מהנביאים והכתובים [ ולמה לא מתהילים -משל דוד ?], המדברים על מלכות ה' לעתיד לבוא.

רגע וא"כ -איך מופיע כאן שמע מהתורה ? והתשובה היא :[b][u] ראש השנה !
[/u][/b]
שכן בטעות הועברו לשירה הפסוק שמע שבמלכויות מופיע בצמוד ואחרי אותם פסוקים "ביּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:
וּבְתורָתְךָ ה' אֱלהֵינוּ כָּתוּב לֵאמר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד:"
ולכן [b]הגרא[/b] - אינו גורס כאן את שמע, והיעבץ כן גורס זאת.[ ויש לגרא הסבר נפלא על השינויים בנוסח הפסוקים הנל].

ו.
1.
ושוב אנו פוגשים את חלק מהפסוקים הנל בברכת גאל ישראל:
...יַחַד כֻּלָּם הודוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ:
ה' הַיָּם. יַחַד כֻּלָּם הודוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמָרוּ:
ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
צוּר יִשרָאֵל. קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשרָאֵל. וּפְדֵה כִנְאֻמֶךָ יְהוּדָה וְיִשרָאֵל. וְנֶאֱמַר. "גּאֲלֵנוּ ה' צְבָאות שְׁמו קְדושׁ יִשרָאֵל" :
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. גָּאַל יִשרָאֵל:

2.
והם הם- "[b]גּואֲלֵנוּ ה' צְבָאות[/b]" בגאל ישראל, ו-"כּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגאֲלו ה' צְבָאות", שבמלכויות.
ויש כאן גם את "ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד".

ופסוק זה של גואלינו לא היה במקור, והחזן ר מאיר ש"ץ מהראשונים הוא [b]שהוסיף פסוק זה [/b]מישעיהו מז,ד. כדי שנזכיר כאן את השם ישראל חמישה פעמים, להעיד על חיבתן של ישראל לפני הקבה..
אמר רבי יודן בא וראה כמה חיבב הקב"ה את ישראל שמזכירן חמשה פעמים בפסוק אחד שנאמר (במדבר ח, יט): "ואתנה את הלוים נתונים וגו' במדבר רבה ב.

והמקור לכך בבמדבר ח,יט.
וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ.
ומ"מ הרוקח התנגד להוספה זו.

ז.
יש ביעלה ויבוא ריבוי הפעלים משורש ז,כ,ר שבע פעמים - הקשורות לזכירה:
ואכן כבר רב פלטוי גאון העיר כי יש הנוהגים לומר אותו בזיכרונות בר"ה.וכן בסידור רסג מוצאים אנו תפילה זו בתוך ה'זכרונות' שבתפילת ר"ה.
והביא גולדשמיד שיש הרואים בניסוח זה - של ריבוי "הזכרונות" שבו, בשל השימוש בתפילה זו גם כחלק מהזכרונות בר"ה,למרות שהוא משמש גם למועדים אחרים.[ אולי ?].

על הקשר הירושלמי \ארץ ישראלי לתפילות הימים הנוראים , איה בהמשך.

[יהודהא]

חלק ב'

[u]א.
כהמשך לשמות ראש השנה ו"הימים הנוראים", עולה שהשם [b]ראש השנה ליום זה כלל אינו מופיע בתנך.

נכון , הוא מופיע פעם אחת בתנך בספר יחזקאל מ, א :
בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵנוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־יְקוק וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה׃.
אבל הפסוק שם קורא כך ליום כיפור של שנת היובל ! ולחז"ל, בערכין יב ,א הנבואה נאמרה בשנת היובל,
" מכאן למדו ששנת היובל מתחילה בעשרה בתשרי, ולכן בשנה זו "ראש השנה" הוא בעשרה בתשרי: "איזוהי שנה שראש השנה שלה בעשור לחדש? הוי אומר: זה יובל,"
וברשי - יובל - ראש השנה שלה ביום הכפורים דתוקעין ב"ד בשופר ונפטרים עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן ואז נראית שהיא יובל .

והיא דומה לר"ה בברכות ובתקיעות-
שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לִתְקִיעָה וְלִבְרָכוֹת." משנה ר"ה ג,ה.
ובברטנורה שם : ואע"ג דתקיעה ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים וחזרות שדות לבעליהן, .. שיהיו כל תקיעות שבחדש השביעי שוות זו כזו. פ"א לתקיעה, למנין התקיעות. ולברכות, למנין הברכות. דבעי למימר מלכיות זכרונות ושופרות ביום הכיפורים של יובל כמו בראש השנה:

ולמרות זאת כך נקראת המסכת "ראש השנה" וגם היום מכונה כך בחזל לאין מספר פעמים. והתקבל בתפוצות עם ישראל בכתב ובעל פה.

ב.
אבל מה שיש כן בתורה זה -
וּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. במדבר כט, א.
2.ויקרא כג. כד. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ.
אבל שם זה לא הפך להיות שם החג עצמו.

אבל גם חצי זה משהו , שכן מזכרון תרועה קבעו לנו את שמו של היום בברכות וביעלה ויבוא
מקדש ישראל ויום הזיכרון.. יעלה ויבוא...ביום הזיכרון הזה.

ג.
מה שלא קראו-
[ ולתמיהה מדוע לא נתכנה על שם התרועות ? אפשר שנמנעו לקרוא ליום "יום התרועה" או חג התרועה , בגלל המלחמה בכפירה של [הצדוקים]/ הקראים , שהם בכוונה קוראים ליום זה "יום תרועה" שכן לדעתם זה מציין הבלעדי של היום, ולא ראש השנה שהוא בניסן ולא בא' תשרי.]

ומה שכן קראו -
ליום האבל על החללים במלחמות ישראל קוראים היום "יום הזיכרון" - ויש כאן העתקה של מושג תורני למושג לאומי. ואולי ראוי היה לכנותו בשם ייחודי שלו ולא להעתיקו ממובנו המקורי. שהרי באידיש קוראים לו יאר צייט = יום השנה.

[עושה חדשות]

ובתניא רבתי סי' עד ובשיבלי הלקט [רפז] מביא דעה שתפילת אבינו מלכנו נאמרת במקום הלל שאינה נאמרת בר"ה [בגמרא ר"ה לב]. ולכן כמוה- קבעוה אחרי שמ"ע בסוף שחרית.

viewtopic.php?f=30&t=29357&hilit#p305540

ומשום כך הוסיפו בסיום שלושה פסוקים מהנביאים והכתובים [ולמה לא מתהילים -משל דוד ?], המדברים על מלכות ה' לעתיד לבוא.

כי לה' המלוכה הוא פסוק בתהילים.



תודה על כל המאמרים היפים.

[נוריאל עזרא]

תודה על כל המאמרים היפים.

גא"מ לתודה.
כבודו כותב בכל כך הרבה נושאים שונים בבקיאות ובבהירות רבה וטורח ומפרסם ומזכה אותנו ייש"כ גדול!

[יהודהא]

ובתניא רבתי סי' עד ובשיבלי הלקט [רפז] מביא דעה שתפילת אבינו מלכנו נאמרת במקום הלל שאינה נאמרת בר"ה [בגמרא ר"ה לב]. ולכן כמוה- קבעוה אחרי שמ"ע בסוף שחרית.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... it#p305540

ומשום כך הוסיפו בסיום שלושה פסוקים מהנביאים והכתובים [ולמה לא מתהילים -משל דוד ?], המדברים על מלכות ה' לעתיד לבוא.

כי לה' המלוכה הוא פסוק בתהילים.



תודה על כל המאמרים היפים.

---------------
א. אכן אחד מהפסוקים מתהילים . ועדיין טעון הסבר .
ב. תודה על ההפנייה לקישור - החכמתי ממנו.

תודה על כל המאמרים היפים.

גא"מ לתודה.
כבודו כותב בכל כך הרבה נושאים שונים בבקיאות ובבהירות רבה וטורח ומפרסם ומזכה אותנו ייש"כ גדול!

ולשניכם
" טוב עין הוא יבורך" - משלי כב ,ט.
גמר חתימה טובה

[תרשישי]

א.
מחזור לימים הנוראים , מה כ"כ נורא בו ?

1 השימוש במטבע לשון זו החלה רק מימי המהרי"ל והלאה.."ואמר מהרי"ל אם יחייהו הש"י עוד להתפלל
ימי הנוראים ,אז היה רוצה...".(בסוף הלכות ר"ה)

ואחר חיפוש מצאתי הזכרת שם ימים הנוראים אצל עוד ג' מבני דורו של המהרי"ל (אמנם המהר"ל היה גדול מעט מהם בשנים) והם:
א. שו"ת תרומת הדשן ח"ב סי' י"א.
ב. שו"ת מהר"י מברונא סי' קס"ג.
ג. לקט יושר או"ח (ברלין תרס"ג) עמ' 128-9.

[פנחסויפלל]

מהרי"ל?
רבנו יונה!
שערי תשובה ב יד: לכן מה נואלו היוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב בימים הנוראים ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטם.

[יהודהא]

מהרי"ל?
רבנו יונה!
שערי תשובה ב יד: לכן מה נואלו היוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב בימים הנוראים ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטם.

ישכח,
דומני שעלית על דבר שנעלם מכותבים רבים, אא"כ נידחק לומר שזה תיאור כללי ולא קריאת שם לימים אלו .

[עושה חדשות]

מהרי"ל?
רבנו יונה!
שערי תשובה ב יד: לכן מה נואלו היוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב בימים הנוראים ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטם.

ישכח,
דומני שעלית על דבר שנעלם מכותבים רבים, אא"כ נידחק לומר שזה תיאור כללי ולא קריאת שם לימים אלו .

סליחות רעדעלהיים.jpg (68.43 KiB) נצפה 1812 פעמים

[פנחסויפלל]

מהרי"ל?
רבנו יונה!
שערי תשובה ב יד: לכן מה נואלו היוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב בימים הנוראים ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטם.

ישכח,
דומני שעלית על דבר שנעלם מכותבים רבים, אא"כ נידחק לומר שזה תיאור כללי ולא קריאת שם לימים אלו .

סליחות רעדעלהיים.jpg

לאיזה דור שייך, רבי אפרים בן רבי יעקב?

[יהודהא]

מהרי"ל?
רבנו יונה!
שערי תשובה ב יד: לכן מה נואלו היוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב בימים הנוראים ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטם.

ישכח,
דומני שעלית על דבר שנעלם מכותבים רבים, אא"כ נידחק לומר שזה תיאור כללי ולא קריאת שם לימים אלו .

סליחות רעדעלהיים.jpg

לאיזה דור שייך, רבי אפרים בן רבי יעקב?

לפי המובא הכוונה לר אפרים מבון 1197- 1132 מבעלי התוספות והוא המקור למעשה ל ר אמנון ממגנצא וכתב את ונתנה תוקף
[ כיום מניחים שזו טעןת - שכן מצאו את הפיוט בגניזה הקהירי].

עיין המכלול בערך שלו בארוכה.