פורום אוצר החכמה

יש שורה במגילה כא:
"ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין".

האם היה שום מקום או זמן שקיים מנהג בבה"כ לקרוא ההלל עם תרגום, כמו ע"י הש"ץ? (או אפילו מקורות שדנים בזה?)

ברמב"ם הל' מגילה וחנוכה ג:יב-יד, כתוב:
"מנהג קריאת ההלל בימי חכמים הראשונים כך היה. אחר שמברך הגדול שמקרא את ההלל מתחיל ואומר...וכל העם עונין...זהו המנהג הראשון ובו ראוי לילך. אבל בזמנים אלו ראיתי בכל המקומות מנהגות משונות בקריאתו ובעניית העם ואין אחד מהם דומה לאחד"

אבל הוא אינו מזכיר שום דבר לגבי ענייני תרגום.

(ועיין בדברי רש"י בגמ' שם, ד"ה ועשרה מתרגמין: "לא גרסינן, שאין תרגום בכתובים", אבל תוס' ואחרים מסבירים למה כן גרסינן "ועשרה מתרגמין")

תודה מראש.

אפשר לתרץ לכאורה שלצדדין קתני.

עזריאל ברגר כתב:אפשר לתרץ לכאורה שלצדדין קתני.

תודה! כפי משמעותך למעלה, קיים האפשרות שקורין מתייחס הן להלל והן למגילה, בעוד שמתרגמין יחול רק על מגילה (פחות חריג מן ההלל מכיוון שאנו מקשרים בדרך כלל את המנהג הישן של מתורגמן לקריאה מכתבי הקודש מן הספר, כמו מגילת אסתר).

בנוסף, מלבד המחלוקת לגבי לכלול את המילה "מתרגמין", הרשב"א והרי"ף אינם כוללים כאן את המילה "הלל". עד כאן הראשונים שראיתי שמקיימים את הגירסא שלפנינו הם:
- על הגמרא שלנו - ר' חננאל
- (הד"ה בתוס' שלנו שמדלג מיבת "הלל" אינו ברור שכן המילה הראשונה אולי נותרה בחוץ כדי לשמור על קיצור)
- בשבת קטו. תוד"ה ובידו ספר איוב תרגום
- על ר"ה כז. - תוספות רי"ד ומאירי
- במגילה ג. הרשב"א עצמו גורס "הלל" ו"מתרגמין" כאשר מתייחס לגמרא שבדף כא:

בכל זאת, התשובה שאני מחפש דורשת את הגירסא שיש לפנינו הכוללת את הלל בראש ומתרגמין בסוף.

לפני יומיים ראיתי דברי ה"ראגאטשאווער" שמתחילים לענות על שאלתי ומקיימים גירסתנו כפשוטו.

בצפנת פענח - מהדורא תניינא, (דווינסק, תר"ץ) כשהוא דן ברמב"ם הל' עבודה זרה ג:ג, כתוב:

ולקמן בהל' חנוכה אבאר בזה דיש ב' גדרים הלל. א' בגדר קריאת פרשה וא' בגדר שירה. ועי' במגילה דכ"א ע"ב דהיו מתרגמין את ההלל וזהו בגדר קריאת פרשה. ועי' עירכין ד"י גבי אין אומרים שירה על נס שבחו"ל ותוספו' סוכה דמ"ד והך דפסחים דקי"ז דגם יחיד אומר שירה זה רק בגדר שבח ופרסומי ניסא

אז הוא מציין שבזמן התנאים (השורה מופיע בברייתא) היו ממש מתרגמין את ההלל בציבור משום דין קריאה שבהלל שמחייב קריאה מתוך הספר. לא מפתיע כ"כ שהברכה היא "לקרוא את ההלל".

אפשר לראות את המקור במקום שבו הוא נמצא בעמודה הימנית של דף ט (עמוד 16 מן ה-PDF), והנה הסעיף ששייך לנו:

גם יכולים לצפות בטקסט הדיגיטלי - תצטרך לגלול מעט למטה כדי להגיע לקטע ששייך לנו.

ראיתי דברי הצפנת פענח לראשונה מצוטטת כאן בסעיף ט שבו מצטט הרב צבי רייזמן את ספר ברכת מועדיך המצטט ודן בהערות הראגאטשאווער הנ"ל.

ראה גם הערה רלוונטית מעניינת כאן, על התבוננות שבבית הכנסת לדרמן בבני ברק, קורא הש"ץ את ההלל מספר תהלים מתוך קלף.

לא יפתיע לי אם הענין הזה נדון במקום אחר אז אני עדיין מחפש מידע אחר בנושא. יהיה מעניין לראות אם יש הערות אחרות בספרים, והאם קהילות ששמרו מסורת מתורגמן השתמשו בה גם לקריאת ההלל.