פורום אוצר החכמה

היום כשניגשתי לעמוד הגיע אחד מאדמור''י סדיגורא החדשים. (יאמר לזכותי שויתרתי לו על העמוד.. ולא מחיתי בפניו שמחק את התחנון (שמא ''יארצייט טיש'' של אחיו דוחה תחנון דרבים?..)
עכ''פ הבנש''ק הפתיע אותי, ומיד אחרי ''המברך את עמו ישראל בשלום'' תיכף אמר ''לדוד ה' אורי וישעי'' ואחר כך אמר קדיש, האם יש מנהג כזה?
לכאורה הקדיש הולך על השמו''ע ואין להפסיקו בתהילים מה שלא שייך עכ''פ לתחנון?

נדמה לי כך נוהגים גם בויז'ניץ לומר אחרי תחנון לפני קדיש. באמת מעניין מה המקור להנהגה מחודשת זו.
(דווקא במקרה שלך זה יצא טוב שיכלת לומר בזמן הזה תחנון)

משמרת שלום סימן מג, סעיף ג:

מקום אמירת לדי"א יש מנהגים שונים, ובפה המנהג לומר קודם הקדיש שלאחר השמ"ע, הן בשחרית הן במנחה, והוא מנהג נכון לע"ד

ובהערות שם, מאריך בענין

וכ"ה במנהגי רוזין:

למה זה גורם להרבות בקדישים לאומרו בסוף?
אפשר פשוט לאומרו בלי קדיש
(גילוי נאות: אני הקטן לא אומר כלל, כמנהג הקדום וכפי שהורה אדוננו הגר"א)

בברכה המשולשת כתב:למה זה גורם להרבות בקדישים לאומרו בסוף?
אפשר פשוט לאומרו בלי קדיש

אכן כך הוא מנהגנו (חב"ד), שאומרים אותו בשחרית ביחד עם שש"י, ובמנחה ביחד עם עלינו, ואין מוסיפים עליו קדיש כלל, מלבד במנחה של יום הכיפורים (שאין אומרים בה עלינו, אז אחרי קדיש תתקבל אומרים לדוד אורי וקדיש יתום).

תודה רבה!

ברוב קהילות החסידים אומרים אותו באופן שלא יוסיף קדיש, זה בכה וזה בכה.

לפו"ר מדובר במנהג תמוה ביותר, נפ"א צריכה שתהיה סמוכה לשמנ"ע, עד שהרמב"ם רואה בנפ"א ממש המשך של עמידה. צא ולמד ממנהג ספרד להקדים נפ"א לאמירת והו"ר.
להכניס שם מנהג מאוחר, נשמע ממש מוזר.

איש_ספר כתב:לפו"ר מדובר במנהג תמוה ביותר, נפ"א צריכה שתהיה סמוכה לשמנ"ע, עד שהרמב"ם רואה בנפ"א ממש המשך של עמידה. צא ולמד ממנהג ספרד להקדים נפ"א לאמירת והו"ר.
להכניס שם מנהג מאוחר, נשמע ממש מוזר.

הם אומרים אותו אחר נפ"א, קודם הקדיש.

מה שנכון נכון כתב:ושיר המעלות ממעמקים למנהג החדש?

מביך.

מה שנכון נכון כתב:ושיר המעלות ממעמקים למנהג החדש?

על איזה מנהג מדבר כת"ר?

עזריאל ברגר כתב:

מה שנכון נכון כתב:ושיר המעלות ממעמקים למנהג החדש?

על איזה מנהג מדבר כת"ר?

מנהג פוניבז' וגרורותיה שלא לומר שיר המעלות בין ישתבח ליוצר (כצ"ע שבמ"ב, וכנהוג בליטא) אלא מיד אחר חזרת הש"ץ.

איש_ספר כתב:לפו"ר מדובר במנהג תמוה ביותר, נפ"א צריכה שתהיה סמוכה לשמנ"ע, עד שהרמב"ם רואה בנפ"א ממש המשך של עמידה. צא ולמד ממנהג ספרד להקדים נפ"א לאמירת והו"ר.
להכניס שם מנהג מאוחר, נשמע ממש מוזר.

הם לא נוהגים לאומרו לפני התחנון אלא אחריו, לפני הקדיש. במקרה שאותו תיאר פותח האשכול לא אמרו תחנון בכלל, ולכן אמרוהו מיד לאחר שמונה עשרה (אפשר כמובן לבוא בטענות למה לא אמרו תחנון, אבל זה עניין אחר ששייך לאשכולות אחרים...).

מקדש מלך כתב:

איש_ספר כתב:לפו"ר מדובר במנהג תמוה ביותר, נפ"א צריכה שתהיה סמוכה לשמנ"ע, עד שהרמב"ם רואה בנפ"א ממש המשך של עמידה. צא ולמד ממנהג ספרד להקדים נפ"א לאמירת והו"ר.
להכניס שם מנהג מאוחר, נשמע ממש מוזר.

הם לא נוהגים לאומרו לפני התחנון אלא אחריו, לפני הקדיש. במקרה שאותו תיאר פותח האשכול לא אמרו תחנון בכלל, ולכן אמרוהו מיד לאחר שמונה עשרה (אפשר כמובן לבוא בטענות למה לא אמרו תחנון, אבל זה עניין אחר ששייך לאשכולות אחרים...).

אינו מובן מה יישבת. זה גופא השאלה שהיה צריך קודם לומר קדיש, ומה משנה אם זה בא אחרי התחנון, הקדיש בא על התפילה.

שייף נפיק כתב:

מקדש מלך כתב:

איש_ספר כתב:לפו"ר מדובר במנהג תמוה ביותר, נפ"א צריכה שתהיה סמוכה לשמנ"ע, עד שהרמב"ם רואה בנפ"א ממש המשך של עמידה. צא ולמד ממנהג ספרד להקדים נפ"א לאמירת והו"ר.
להכניס שם מנהג מאוחר, נשמע ממש מוזר.

הם לא נוהגים לאומרו לפני התחנון אלא אחריו, לפני הקדיש. במקרה שאותו תיאר פותח האשכול לא אמרו תחנון בכלל, ולכן אמרוהו מיד לאחר שמונה עשרה (אפשר כמובן לבוא בטענות למה לא אמרו תחנון, אבל זה עניין אחר ששייך לאשכולות אחרים...).

אינו מובן מה יישבת. זה גופא השאלה שהיה צריך קודם לומר קדיש, ומה משנה אם זה בא אחרי התחנון, הקדיש בא על התפילה.

זו אינה שאלה, כי אחרי תחנון אומרים תחנונים ובקשות מיושב ואחר כך קדיש. ולא נקבע איזה בקשות לומר, וכמובן שגם לדוד ה' אורי וישעי בא בחשבון. ואני באתי לענות על תמיהת הרב איש ספר.

לדוד זה פרק תהילים - שבח, ולא בקשה.

זה מתחיל בשבחים וממשיך בבקשות, כמו שמונה עשרה (וכדרך המבקשים, כמו שביארו חז"ל).
וגם אם היה מקום לדון, הרי זה בגדר "ויש להקשות בדוחק".

בלשון הפוסקים - ועיין במשנ"ב ריש סימן תקפ"א. הרי אמירת 'לדוד ה' אורי' קשורה לתפילה. ולכן היא נאמרת 'קודם אין כמוך', היינו בסמוך לחזרת הש"ץ, כאותו לשון שכתוב בפוסקים לגבי אמירת הלל, וקריאת המגילה, שקוראין 'קודם אין כמוך'.
אם אנו מאחרים את אמירת 'לדוד ה' אורי', אחר קדיש בתרא, דהיינו אחר הקדיש 'תתקבל' שאומרים תיכף לאמירת ובלצ"ג - נמצא שאמרנו לדוד ה' אורי אחרי 'סיום' התפילה. ולא כן בעינן, אלא לשלב את לדוד ה' אורי בתוך התפילה, אחר שמו"ע של שחרית, ממש כמו הלל ומגילה וכדומה.

זה מה שמבואר בפוסקים. ומשמע שלא כמנהג הרווח - שמכונה במשנה-ברורה כמנהג של 'מקומות' - "ובמקומות שאומרים אותו אחר גמר התפילה, בראש חודש יש להקדים מזמור 'ברכי נפשי'. וכן במקומות שאומרים אותו אחר תפילת שחרית, ונוהגין ג"כ לומר שיר של יום אחר תפילת שחרית - יש להקדים השיר של יום". הרי ברור, כי המנהג העיקרי שאומרים לפני גמר התפילה, היינו לפני קדיש בתרא, ולכן לא רלוונטי לעניין שיר של יום וברכי נפשי, ורק במקומות הללו שנוהגים אחרת, יש להקדים שש"י וברכי נפשי.

משמע שהמנהג המקורי לכתחילה הוא כפי המנהג שאנו דנים באשכול זה, כאילו הוא מנהג 'תמוה' ולא ידוע. והא בורכא.

*
אגב במשנה-ברורה, שהיה נמנה על גאוני ליטא, מפורש שם (תקפא, ב) שאומרים לדוד ה' אורי 'בערב אחר תפילת מנחה'. ושלא כמנהג הרווח היום בקרב מתפללי נוסח אשכנז.

*

כל דברי המ"ב לקוחים מהמטה אפרים בס"ו, בקיצורים מעטים.
וז"ל המט"א:

ונוהגין במדינות אלו מר"ח אלול ואילך עד יוה"כ לומר בכל יום אחר גמר התפלה מזמור כ"ז בתהלים לדוד ד' אורי וכו' בוקר וערב, ואומרים אחריו קדיש יתום, ואנו נוהגין לאמרו עד שמע"צ ועד בכלל. וגם נהגנו לאומרו בכל יום שיש בו מוסף אחר גמר תפלת שחרית קודם אין כמוך, ובערב אומרים אותו אחר תפלת המנחה. ויראה לי שבמקומות שאומרים אותו אחר גמר התפלה, אזי בר"ח יש להקדים מזמור ברכי נפשי למזמור אורי וישעי, וכן במקומות שאומרים אותו אחר תפלת שחרית ונוהגין ג"כ לומר שיר של יום אחר תפלת שחרית יש להקדים השיר של יום לפי שהוא תדיר, וכן ברכי נפשי הוא תדיר בכל ר"ח. ובמקום שאין שם רק אבל אחד יש לומר שני המזמורים ברכי נפשי ואורי וישעי בלי הפסקת קדיש שלא להרבות בקדישים, אבל בין שש"י לאורי וישעי יש להפסיק באמירת קדיש בכל ענין, שלא יהא נראה שגם אורי וישעי הוא משש"י.

וברור מדבריו שהכוונה אחר תתקבל (ואחר עלינו). וכן מפורש במט"א תרב, יט.
ואין שום דין משונה להחיל דין תפלת שחרית על המזמור, אלא "אחר גמר התפלה".

מה שכתב 'מקומות' מתיחס:
א. לאלו שאומרים אותו אחרי מוסף, ונ"מ לברכי נפשי בר"ח.
ב. לאלו שאומרים שש"י אחר עלינו.

דודי צח כתב:כאותו לשון שכתוב בפוסקים לגבי אמירת הלל, וקריאת המגילה, שקוראין 'קודם אין כמוך'.

היכן כתוב כלשון הזו?
את המגילה קוראים קודם אין כמוך?

יוצא פוניבז' כתב:נדמה לי כך נוהגים גם בויז'ניץ לומר אחרי תחנון לפני קדיש. באמת מעניין מה המקור להנהגה מחודשת זו.
(דווקא במקרה שלך זה יצא טוב שיכלת לומר בזמן הזה תחנון)

גם בחסידויות צ'רנוביל וברסלב:

][/u]שוב נתעוררתי שאותו דבר קשה על מנהג הרבה קהילות שאומרים בליל ר''ה לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה קודם קדיש תתקבל. ויל''ע

מה שנכון נכון כתב:

דודי צח כתב:כאותו לשון שכתוב בפוסקים לגבי אמירת הלל, וקריאת המגילה, שקוראין 'קודם אין כמוך'.

היכן כתוב כלשון הזו?
את המגילה קוראים קודם אין כמוך?

הכוונה לקריאת המגילה שקורין בשבת חול-המועד, שלפי המובא במעשה רב, ומצוטט בפוסקים, קוראים אותה 'קודם אין כמוך'.