פורום אוצר החכמה

שמעתי סיפור על הט"ז שאמר פסוקים אלה לפני תפילת ערבית, האם זה יתכן? מסתבר?

בכלל, מי תיקן לומר פסוקים אלה לפני תפילת ערבית?

רואה אני כעת שהיעב"ץ בסידורו מביא שאביו הח"צ נהג לומר פסוקים אלה על פי מנהג האר"י.

במקורי התפילה הובאו המקורות לאמירת הפסוקים מתוך מנהג ספרד וספרי קבלה. אם כן השאלה במקומה עומדת: האם יכול להיות שהט"ז אמר אותם?

המג"א בן־דורו (ובר־פלוגתי' בענינים רבים) מביא ופוסק רבות מכתהאריז"ל [לא ערכתי כעת בדיקה בס' ט"ז עצמו].

שבענו מטובך כתב:שמעתי סיפור על הט"ז שאמר פסוקים אלה לפני תפילת ערבית, האם זה יתכן? מסתבר?

בכלל, מי תיקן לומר פסוקים אלה לפני תפילת ערבית?

אולי שתביא מקור לסיפור ששמעת? מה שמעת?

ראה שלטי הגבורים על הרי"ף, ברכות ב' ע"א (מדפי הרי"ף) סוף אות ד' "ואפשר שלזה נהגו בקצת מקומות לומר שיר המעלות הנה ברכו וכו'".

מה הטעם דבמניני מנחה-מעריב אין אומרים 'שיר המעלות' וקדיש לפני 'והוא רחום' [אף במקומות אשר בד"כ אומרים אותו]?

(אולי אם תצטט דברי השלט"ג יובן המנהג).

לגבי הקשר בין ערבית למזמור זה (לא לגבי המעשה)
אולי אפשר לומר, עפ"י מה שדרשוהו חז"ל:
מדרש תהלים [(שוחר טוב; בובר) מזמור קלד]
-מאי בלילות, אמר רבי יוחנן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה מעלה אני עליהם כאלו עוסקים בעבודה,ע"כ. וכ"ה בגמ' מנחות דף קי.
וראה לרב סב"א ע"ה בספרו קודש הילולים (על תהילים עמ' ר"צ- רצ"ג) שכתב: ונוהגין לאומרו קודם תפילת ערבית בששת ימי החול לפני אמירת הקדיש. וע"ע מש"כ ואכמ"ל.
וע"ע בסה"ק תורת חכם סנוואני עמ' רי"ג שכתב הזהרו ביחוד הזה, וכו' וכו', שיר המעלות הנה ברכו את ה' כלומר כל עבדי ה' הזהרו ביחוד הזה בסוד אור ישר ואור חוזר כי זהו עיקר היחוד. שאו ידיכם קד"ש- היינו אבא. שאין עיקר זיווג זעיר ונוקביה אלא על ידי מוחין דאבא ואבא מקבל ומושך מוחין מלמעלה ממנו כנודע. וברכו את ה'-כלומר המשיכו מוחין לזעיר אנפין משם והעושה כן גם הוא יזכה לברכה וזהו שאמר יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ אמן כן יהי רצון עלינו ועל כל עמו ישראל אמן עכ"ל הטהור.
ולפי מש"כ רבנו האר"י זיע"א בשעה"כ (דרושי תפילת ערבית תחילת דרוש ג') "והנה בתחלה אנו אומרים כל סדר הק"ש, וזה הוא כדי לזווג את אבא ואמא בתחלה וינחילו עטרות ומוחין לבניהם זו"ן כדי שגם הם יוכלו אח"ך אחר חצות לילה להזדווג לצורך חדוש הנשמות כנזכר. ונמצא כי כמו שהזווג דזו"ן של היום הוא גדול משל לילה -- כך יחוד ק"ש של היום הוא גדול משל הלילה. וכבר נתבאר אצלינו באורך ועי"ש. ע"כ.
א"כ נמצא שמזמור זה שייך לעניין ק"ש של ערבית, ולכן אולי אומרים אותו.
והנלעד"כ. וא"ש את"מ