והיא ע"פ חבקוק ג' ט' שם כתיב ברוגז רחם תזכור.
ועי' רד"ק שם דקאי על אאע"ה, וז"ל
בזמן הרוגז והאף שהוא זמן הגלות תזכור להם אהבת אבותם כמ"ש וזכרתי להם ברית ראשונים או יהיה רחם אחד מן רחמים כלומר זכור להם רחמיך כמ"ש זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה ודרך הדרש רח"ם בגימטריא אברהם חשבון זה כזה כלומר זכור להם ברית אברהם
[ועי' סידור רש"י סי' ל"א בביאור ברכה ראשונה]
ועיי"ע במשנת רבי אליעזר פי"ב, וז"ל
רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך, בשעה שיש צער מבקש לבוא על ישראל, תהא זוכר להן אביהן הרחמן, שחנן על סדום, שלא לאבדם. וכל שכן בניו שלא לאבדן, שנ' ברגז רחם תזכר.
וכ"מ בתקו"ז תקון כ"ט (דף ע"ג ע"א) דקאי על אאע"ה.
[לסיכום: הרד"ק ורש"י מרמזין דקאי על אאע"ה מכח הגימטריא של רח"ם, רק דלהרד"ק הכוונה לעורר זכות אברהם ע"ד זכות אבות ולרש"י הכוונה לעורר התפלה שהתפללו על האבות על גאולת בניהם עיי"ש. ולמשנת ר"א הכוונה לעורר רחמי אאע"ה על סדום וכ"ש על בני ישראל. ולזוה"ק הכוונה לבחי' חסד לאברהם].
ויש להוסיף ע"פ מש"כ הראב"ע שם בשם 'יש אומרים' דרחם היא מל' אהבה ע"ד (תהלים י"ח ב') ארחמך ה' (צדקי) [חזקי]. וכתיב (ישעיהו מ"א ח') אברהם אהבי.
לאור כל הנ"ל מובן ההוספה להזכיר עקידה ותמימות דקאי על יצחק ויעקב לעורר זכות שלשת אבות.
האומנם ראיתי בכמה סידורים (ביניהם בה'ברדיטשובר סידור' - תפלה ישרה וסידור תהלת ה' - חב"ד) שיש בהן תוספת נוסח 'ברוגז אהבה תזכור', וצריך להבין מה הקשר (דכאמור אאע"ה ואף ענין אהבתו נרמז ב'רחם'). גם ברצוני לדעת מה המקור הקדום לנוסח זה.
ואולי י"ל ע"ד ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה שפירשו דהיינו אף אם תמה זכות אבות ח"ו מ"מ מחמת אהבתו הוא גואלם, וק"ל.