פורום אוצר החכמה

למה בא"י בנוסח ספרד אחרי הפרק תהילים שלפני עלינו בשבת החזן אומר חצי קדיש ובחול היתומים אומרים קדיש יתום?

השעיר החיי כתב:למה בא"י בנוסח ספרד אחרי הפרק תהילים שלפני עלינו בשבת החזן אומר חצי קדיש ובחול היתומים אומרים קדיש יתום?

זה תוצאה מעירוב מנהגי החסידים בחו"ל ובא"י.

בסידורי האריז"ל יש כוונות לאמירת מזמור לדוד והקדיש וברכו בתרא בליל ש"ק, ועל פיהם נתפשט המנהג במקהלות החסידים בחו"ל לאומרו (למרות שבמקור המדובר מנהג ספרדי בכלל), ובהיות שהכוונות על הקדיש הם רק על ח"ק על כן הונהג לומר ח"ק.
ולפ"ז נתפשוט גם המנהג שהש"ץ אומר תמיד הקדיש מאחר שהקדיש צריכה להיאמר ע"פ הכוונות (ומ"מ מצינו בכמה מקומות המנהג שהאבל אומרו ויש צדיקים שנהגו לאומרו בעצמם כימי אבלם ה"י, וי"נ שרק בעל היא"צ אומר הקדיש ולא האבל).

כשעלו לא"י נתפשט המנהג הספרדי לומר המזמור והק"י וברכו בתרא שלאחריו בכל יום (משא"כ בחו"ל שאצל האשכנזים כלל א"א ברכו בתרא לא אחר שחרית ולא אחר ערבית), וע"פ נתפשט המנהג לומר גם ק"י - אמנם בליל ש"ק נשאר המנהג הישן מחו"ל על כנה - ומה"ט בליל ש"ק אומרים מזמור לדוד ואחריו רק ח"צ וכמו בחו"ל.

יש״כ ותודה על התשובה המלומדת

ודאתאן להכא, בשבת חול המועד אומרים גם כן מזמור לדוד, או דילמא בצאת ישראל או שמחתי באומרים? ובשבת חנוכה?

לענין כתב:ודאתאן להכא, בשבת חול המועד אומרים גם כן מזמור לדוד, או דילמא בצאת ישראל או שמחתי באומרים? ובשבת חנוכה?

בשבת חוה"מ יש חילוקי מנהגים בזה גם בחו"ל.
מאחר שהמדקדקים בענינם אלו א"א מזמור לדוד וברכו ביו"ט שחל בשבת ובשחוה"מ מאחר שביו"ט אין מכוונים הכוונות של ש"ק, ומאחר שכל ענין אמירת מזמור לדוד וברכו אינו רק מחמת הכוונות של האריז"ל ולא מחמת המנהג שהוא כאמור מנהג ספרדי אז כשאין מכוונים א"א (וראה שו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' ע"א מש"כ בענין).
מ"מ בק"ק נוהגים לאומרו גם ביו"ט, וכן נתפשט המנהג בהרבה מקומות מחמת חסרון ידיעה.

כך שבא"י שנוהגים בזה כהספרדים לומר לעולם מזמור לדוד וברכו בתרא בכל ערב - צריכים לברר מנהג הספרדים בזה.

מיהו בשבת חנוכה ברור שצ"ל מזמור לדוד ולא מזמור שיר חנוכת מאחר שאז שפיר מכוונים הכוונות של מזמור לדוד והקדיש כבכל ליל ש"ק ולא דמי כלל ליו"ט וחוה"מ.