פורום אוצר החכמה

המספר בין ישתבח ליוצר, עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה.

ואם סח בנתיים נתבטלה הכוונה, וחוזרים אותם גדודים לערוך מלחמה אתו לעכב תפלתו. וזה שאמרו בירושלמי השח בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא בידו וחוזרים אותו ממערכי מלחמה. רצה לומר אותם גדודים אשר המה מערכי מלחמה שכבר התפזרו בפסוקי דזמרה, ואם שח חוזרים מאותן מערכי מלחמה לעכב תפלתו. מספיק למבין.

ר"ל דכתיב בקרא מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ואחז"ל הירא מעבירות שבידו, וזו ג"כ בכלל עבירה היא.

לכן נ"ל ליתן טעם לשבח יותר טוב מזה, הא דאמרו חוזר עליה מעורכי המלחמה דוקא אהאי עבירה שח בין תפלה לתפלה, וכן אהאי עבירה השח בין ישתבח ליוצר אור טפי מאחריני, אף על גב שהוא חוזר על כל עבירה דרבנן, היינו משום דבא לאשמועינן חדוש דאפילו בהנך חוזר עליה מעורכי המלחמה, וכל שכן אם שח בקריאת שמע ובתפלת י"ח וכיוצא בהם, דסלקא דעתך אמינא דמותר לדבר בין תפלה לתפלה, כיון שכל אחת מצוה בפני עצמה היא כדתנן בריש פרק התכלת (לח, א) תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד, והיינו אפילו אם יש לו שתיהם כדמסיק שם הגמרא. ואולי מהאי טעמא פירש רש"י (ד"ה עבירה) עבירה היא בידו כו' אם לא חזר ובירך, דמשמע מתוך פירושו דאם סח ובירך שרי, וליכא איסורא אלא אדרבה מצוה ושכר ברכה, ואף על פי שאין כן דעת כל הפוסקים אלא שבכל ענין אסור לדבר אפילו אם חוזר ומברך, מכל מקום מודו הפוסקים (עיין טוש"ע סימן כ"ה) שיש להפסיק לענות בינתים קדיש וברכו מה שאין כן בקריאת שמע ובתפלת י"ח. ואפילו הרא"ש שכתב בהלכות קטנות שאסור להפסיק לענות בינתים קדיש וברכו וקדושה, מכל מקום כתב שם שאם עבר וענה בינתים אין העבירה גדולה כל כך שיהא חוזר עליה מעורכי המלחמה. וכן בין ישתבח ליוצר אור סלקא דעתך אמינא דמותר לדבר כיון שהם שני ענינים נפרדים, וכמו שכתב רבינו ירוחם ז"ל בהדיא בשם יש אומרים שבין ישתבח ליוצר אור יכול לדבר, ואף על גב שאין כן דעת כל הפוסקים, מכל מקום כתבו שמותר לדבר בין ישתבח ליוצר אור במידי דצרכי צבור או לפסוק צדקה לעניים, מה שאין כן אפילו בין ברוך שאמר לישתבח שכתב הכלבו (סימן ד) שאסור להפסיק לעניני מצוה, וכל שכן בקריאת שמע ובתפלת י"ח. הרי אתה רואה מפורש שכל אפי שוה להקל בהנך לדבר בינתים טפי מאחריני, ולכן סלקא דעתך אמינא שאם עבר וסח בינתים אין העבירה גדולה כל כך שיהיה חוזר עליה מעורכי המלחמה, קא משמע לן. כן נ"ל.

ובכתבים כתב לומר בעשרת ימי התשובה מזמור ממעמקים קראתיך ה' בין ישתבח ליוצר וצ"ע.

ואין זה ענין למה שיש נוהגים לומר בעשרת ימי תשובה שיר המעלות ממעמקים אחר ישתבח דזה נחשב כמסדר התפלה כמו דלהרמב"ם אומרים אז ישיר אחר ישתבח כמ"ש בסי' נ"ב והפסק לא מקרי רק דברי חול [והמג"א סק"ב נשאר בצ"ע ולא ידעתי למה].

ואסור לספר בין ישתבח ליוצר, שאחרי שסידר שבחו של מקום יש לו להתחיל תפלתו שכן תכסיסי מלכות כשצריכין מן המלך שולחין לו דורון ואח"כ מבקשין ממנו ונוח לו כשאנו ממליכין אותו כדאית' במעשה מרכבה,

"והאר"י לא היה רוצה שיאמרו, וכמעט היה מגמגם ואומר שאינו מדברי התיקונים ולכן אין לאומרו בין ישתבח ליוצר או בין גאולה לתפילה... ובתשובה (סי' סד) כתב רש"ל שאומרים אותו בין ישתבח ליוצר".

נוטר הכרמים כתב:אמירת 'שיר המעלות ממעמקים' ושירת הים

במגן אברהם (שם ס"ק ב) כתב:

ובכתבים כתב לומר בעשרת ימי התשובה מזמור ממעמקים קראתיך ה' בין ישתבח ליוצר וצ"ע.

ובמשנ"ב (ס"ק ד) העתיק דבריו כצורתם.

ובספר ערוך השולחן השיב על כך, וז"ל,

ואין זה ענין למה שיש נוהגים לומר בעשרת ימי תשובה שיר המעלות ממעמקים אחר ישתבח דזה נחשב כמסדר התפלה כמו דלהרמב"ם אומרים אז ישיר אחר ישתבח כמ"ש בסי' נ"ב והפסק לא מקרי רק דברי חול [והמג"א סק"ב נשאר בצ"ע ולא ידעתי למה].

ומה דמייתי מהא דלהרמב"ם אומרים אז ישיר אחרי ישתבח, כבר קדמו בדגול מרבבה כאן.

ובישוב דעת המג"א נראה לחלק בזה, דשאני אז ישיר אחר ישתבח שזה חלק בלתי נפרד מן השבחים של פסוקי דזמרה, והטעם שאומרים אותו אחר ישתבח היינו לפי שאינו מ'שירי דוד' כמבואר בראשונים [ונתבאר במקומו], אולם קשה לומר כן על פסוקים אחרים שיחשב מסדר התפילה, כאשר אין אין זה מעיקר תקנת התפילה, וגם נאמר רק בימים מסוימים.

וביותר, שקשה לומר על פסוקים אלו שהינם בגדר 'שבחים', אלא זו תחינה ובקשה, וז"ל רבי נתן ב"ר יהודה בספר המחכים:

ואסור לספר בין ישתבח ליוצר, שאחרי שסידר שבחו של מקום יש לו להתחיל תפלתו שכן תכסיסי מלכות כשצריכין מן המלך שולחין לו דורון ואח"כ מבקשין ממנו ונוח לו כשאנו ממליכין אותו כדאית' במעשה מרכבה,

ובדגול מרבבה ציין עוד לדברי המג"א (סי' נז ס"ק ז) לענין אמירת ועתה יגדל נא כח ד' ועוד פסוקים טרם אמירת יתגדל בקדיש לפני ברכו,

"והאר"י לא היה רוצה שיאמרו, וכמעט היה מגמגם ואומר שאינו מדברי התיקונים ולכן אין לאומרו בין ישתבח ליוצר או בין גאולה לתפילה... ובתשובה (סי' סד) כתב רש"ל שאומרים אותו בין ישתבח ליוצר".

הרי שלכאורה מצינו היפוך היוצרות, שבעוד כאן המג"א מתמה על אמירת שיר המעלות ממעמקים שיסודו מדברי האריז"ל, לגבי אמירת פסוקים אחרים האריז"ל ריחק האמירה, והמג"א נראה שמצדד לאומרם. [ובמשנ"ב שם ס"ק יא לא העתיק דברי מהרש"ל].

ולפי הסברא שכתבנו, דשאני היכא שאינו בגדר 'שבח', אזי יש לומר דעדיף פסוק 'ועתה יגדל נא כח ד' שהוא שבח מפסוקי שיר המעלות ממעמקים. מאידך הפס' הנוסף 'זכור רחמיך' הוא בקשה, וזה כדברי הטור משום שזוכר רחמיו באותה שעה, וצ"ע.

[ועי' עוד במג"א סי' סח ס"ק א].