פורום אוצר החכמה

אחר הנחת תפילין של ראש נהוג במקהלות המתפללים נוסח ספרד לומר: "וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי. וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי. וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה. לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְֹבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן".
אשמח לדעה מי הוא המחבר האלמוני הלזה ועל מה נתייסד, והאם אכן רק המתפללים ספרד נוהגים בו, ומדוע מקומו דווקא שם ולא סתם אחר הנחת תפילין ועוד.

לא הבנתי מהו "ומדוע מקומו דוקא שם ולא אחר ההנחת תפלין"?

כדכד כתב:לא הבנתי מהו "ומדוע מקומו דוקא שם ולא אחר ההנחת תפלין"?

אולי היה שייך לומר זאת צמוד לקדש לי כל בכור אחר גמר כ ההנחה, מדוע דווקא קודם לג' כריכות? מה גם לדברי האריז"ל שהכריכות הם חלק מהנחת תפילין ממש.

גם אשכנז

המקור כנראה כאן:

יישר כח, אכן זה מבאר במקצת את העניין לאוטמרו דווקא שם, אך מי חברו ואם אכן מקורו קדום למה נשאר רק במקהלות החסידים ולא אצל עדות המזרח שרוב מנהגיהם קודש מדברי קבלה? מצו"ב מליקוטי מהרי"ח:

יאיר כתב:גם אשכנז

דהיינו בסידורי אשכנז הנפוצים בדורות האחרונים. הלא כן?

אכן

יאיר כתב:אכן

כי באזור אליהו אינו

אני מבין שהשאלה הוא מי חיברו?
גם קשה לי למה מתחיל ״ומחכמתך״ בו׳ המוסיף?

בע"ה
ראה סידור האר"י קול יעקב

איש-קראקא כתב:בע"ה
ראה סידור האר"י קול יעקב

כן הוא בסידור חמדת ישראל.

וראה בשבט מוסר, פרק לא:
(ואחר שמניח תפילין יאמר זה) ומחכמתך אל עליון תאציל עלי ומבינתך תבינני ובחסדך תגדיל עלי ובגבורתך תצמית אויבי וקמי ושמן הטוב תריק על שבעה קני המנורה להשפיע טובך לבריותיך. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון .

קטע מן הנוסח, הועתק בתפלת הרב הקדוש בעל אור לשמים מאפטא:
'ומחכמתך תאציל עלי להיות נגד עיני גדולתך וגבורתך'

כפי שכבר צויין לעיל, מקורו ב'היכל הקודש' מר"מ אלבאז. רמב"מ אלבאז היה ממקובלי מרוקו בשנות הש'. הספר יצא לאור בשנת ת"י לערך באמסטרדם על ידי מהר"י ששפורט שעבר אז ממרוקו לאמ"ד. לכן מסתבר שתפילה זו יסדוה מקובלי מרוקו הקדמונים. (בהקדמתו מדגיש הר"י ששפורט שהספר בעיקרו ליקוט ממקובלים שקדמו לו, מאלה שקדמו להאריז"ל והרמ"ק. והדבר מוכרח מעצמו כי הרמב"ם אלבאז היה בן דורם כך שפשוט שלא הגיע אליו כתבי מקובלי צפת הנ"ל)

הנה העמוד הרלוונטי מהספר הסידור ממקורותיו:

אם כי אינני מבין גדול בקבלה, מכל מקום, כפי הזכור, המנורה היא המורה על חכמה והשולחן מורה על פרנסה,
ואילו כאן אומר: 'ושמן הטוב תריק על שבעה קני המנורה להשפיע טובך לבריותך'.

היכל הקדש דפו"ר

הערות על הסידור:
מקור בשכמל"ו היא אכן בחז"ל, אבל לאומרה בהנחת תפילין המקור היא מהרמ"א (או ממהר"י בן חביב)
פותח את ידיך היא פסוק בתהלים בדיוק כמו וארשתיך נמצא בהושע

מתעמק כתב:הערות על הסידור:
מקור בשכמל"ו היא אכן בחז"ל, אבל לאומרה בהנחת תפילין המקור היא מהרמ"א (או ממהר"י בן חביב)
פותח את ידיך היא פסוק בתהלים בדיוק כמו וארשתיך נמצא בהושע

תודה. לגבי ההארה השניה שלך - אכן זה גם פסוק אלא שהפסוק הזה חלק מהתפילה בהיכל הקדש. במקומות כאלה (שחלק מתפילה שלנו מבוסס על תפילה אחרת והתפילה האחרת מצוטט פסוק) כדי לשמור על קריאה סבירה (במיוחד כשזה פסוק די מוכרת) לא הכנסתי את המקור בתוך המקור. (אלא אם כן, התפלה מבוססת על רעוין ממקור יותר קדום כמו שיש כאן עם הזוהר). כמובן יש צדק בדברך שיש להביא את המקור בתוך המקור גם במקרים כאלה.

אגב - מתנצל על הניקוד בהערות בצילום - היה לידי מהדורה מוקדמת וצילמתי. זה כבר טופל במהדורה הנוכחית.

אך עדיין לא נרשם בסידור מהו ומיהו המקור להגיד פסוקי וארשתיך בעת הנחת תפילין?
לכאורה הרנ"ש במצת שמורים, עכ"פ כן משמע מסגנון דבריו שזה מנהג מחודש מדיליה.

מתעמק כתב:אך עדיין לא נרשם בסידור מהו ומיהו המקור להגיד פסוקי וארשתיך בעת הנחת תפילין?
לכאורה הרנ"ש במצת שמורים, עכ"פ כן משמע מסגנון דבריו שזה מנהג מחודש מדיליה.

מה הכוונה "לא נרשם"?

טעיתי