''ותלמדנו לעשות בהם חוקי רצונך'' - אתה חוננתנו

[שייף נפיק]

תמוה, שבתחילה פתח בלשון ''מדע תורתך'' וממשיך ''לעשות בהם'' חוקי רצונך'', ולשון רבים למה?

[חיימשה]

יש שמחקו התיבה בהם.
אבל אפשר שפיר לפרש דקאי על הרישא, אתה חונן דעת, בינה ובהם חוננתנו, ולעשות בהם חוקי רצונך.

[ביקורת תהיה]

ברם המנהג הקדום היה שבמוצאי שבת אין אומרים את הפתיחה 'אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה', אלא מתחילים את הברכה ב'אתה חוננתנו', כמובא בב"י ובד"מ ובשאר פוסקים באו"ח סימן רצד.

[חיימשה]

ברם המנהג הקדום היה שבמוצאי שבת אין אומרים את הפתיחה 'אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה', אלא מתחילים את הברכה ב'אתה חוננתנו', כמובא בב"י ובד"מ ובשאר פוסקים באו"ח סימן רצד.

האם כך היה בכל המקומות? א"כ הדרא קושיין לדוכתיה. אך אם היה מקום שהמנהג שונה ייתכן ששם מקורו. כמדומני שאצל עדות המזרח הנוסח שונה לחלוטין.

[ביקורת תהיה]

הנוסח הזה נאמר גם בהבדלה של ליל יו"ט שחל במוצ"ש: 'וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ', ושם לא נזכרו דעת ובינה.
ולפרש שם 'בהם' – במשפטי צדקך, אין נראה כלל.
קשיא.

[אשר177]

לפענ"ד זו טעות שהשתרבבה מסידור ישן, ואכן בסידורים הרגילים כבר נשמט, ורק אצל ה"דייקנים" עדיין נמצא.

גם בתפילת ותודיענו, אינו נמצא בנוסח הרמב"ם.

[ביקורת תהיה]

ומענין לענין – מלת 'בהם' עמומה במקרא:
אמר משה איש האלדים: 'יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה'.
אין הכוונה ברורה, אל מי תרמוז המלה 'בהם', וכמה פירושים נאמרו בזה:
תרגום: בעלמא הדין.
רש"י: בָּעוונות ובָעלומים האמורים למעלה: 'שַׁתָּ עֲוֹנוֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ'.
אבן עזרא: וטעם 'בהם' – דבר גדול יהיה אם היה במספרם שבעים שנה.
ילקוט מעם לועז משמיה דמהר"י חיון: ימי שנותינו הטבעיים בבני אדם.
הרי"ד: ימי שנותינו בשנות העולם (קרוב לתרגום).
מלבי"ם: בימים ושנים הנזכר בכתוב הקודם ('כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה'), ר"ל בימי החיים הרגילים.

ובשול: נודה לחכם שיביננו בשום שכל כוונת דבריו של אבן עזרא.

[מעט דבש]

ב"ח או"ח רצד

דאתה חוננתנו אינו אלא פתיחה כדי לבוא אל מצות זכירת ההבדלה בתוך ברכת אתה חונן ולכן לאחר שאמר אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה שבזה משתתפים גם האומות עוד מוסיף על זה אתה חוננתנו אנחנו זרע ישראל למדע תורתך ותלמדנו לעשות בהם חקי רצונך מה שלא עשית כן לכל גוי כד"א (תהלים קמז יט - כ) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי וגו' והנה בזה הבדילנו מן האומות כמו שהבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך וז"ש ותבדל ה' אלהינו בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה, ואחר כך מקשר עם זה ומתפלל אבינו מלכנו החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום הם ששת ימי המעשה דסליק מינייהו חשוכים מכל חטא ומנוקים מכל עון ואחר כך חוזר למטבע הברכה וחננו מאתך דעה בינה והשכל ברוך אתה ה' חונן הדעת.

וראה עוד:
viewtopic.php?p=196733#p196733

[דנני]

יש שמחקו התיבה בהם.
אבל אפשר שפיר לפרש דקאי על הרישא, אתה חונן דעת, בינה ובהם חוננתנו, ולעשות בהם חוקי רצונך.

כעי"ז פי' בתשו' שלמת חיים על תפילת מנחה דשבת להגירסא שבת קדשך וינוחו בם דקאי על אהבה ורצון.

[ביקורת תהיה]

ב"ח או"ח רצד

אין כמדומה בדברי הב"ח שום התייחסות למלת הכינוי 'בהם'.

[אראל]

בספר 'ארי שבחבורה' תורת הגה"ק בעל אריה דבי עילאי מבריגל זצ"ל [נמצא באוצר] יש ביאור נפלא וארוך מהגה"ק הנ"ל על תיבת 'בהם' שבנוסח 'ותלמדנו לעשות בהם חוקי רצוניך', ודפח"ח,

[חיימשה]

ב"ח או"ח רצד

אין כמדומה בדברי הב"ח שום התייחסות למלת הכינוי 'בהם'.

יש הוכחה ברורה שזה לא הגיע בטעות, ומעניין כמה הוכחות צריכים ת''ח מסויימים כדי להמנע מלקבוע בפסקנות על דברים שהם טעות או דמיון או דברים בטלים, רק על סמך המושכל ראשון שלהם, וראה גם האשכול על יין הבדלה לנשים.

[שבטיישראל]

לפענ"ד זו טעות שהשתרבבה מסידור ישן, ואכן בסידורים הרגילים כבר נשמט, ורק אצל ה"דייקנים" עדיין נמצא.

גם בתפילת ותודיענו, אינו נמצא בנוסח הרמב"ם.

ודעתך אכן ענייה ביותר

הנוסח "בהם" נמצא בכל סידורי אשכנז הישנים ורז"ה הוא שמחקו ללא סיבה

בפי' סידור התפילה להרוקח (ק"ה) יש פירוש לתיבה זו, וז"ל:

אתה חוננתנו למדע תורתך ותלמדינו לעשות בהם חוקי רצונך אתה ריחמתנו לידע מדע שכל תורתך ולמדתם ועשיתם אותם, ולמדנו התורה כדי לקיים לעשות חוקי רצונך, חוקים טובים וצדיקים. ותבדילינו ה' אלהינו בין קודש לחול דכתיב להבדיל בין הקודש ובין החול, ובין אור לחושך דכתיב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. ובין ישראל לעמים דכתיב ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. ובין יום השביעי לששת ימי המעשה לא מצינו הבדלה כתוב בו כדאמ' בערבי פסחים, מיהו [ימים] יוצרו [עמוד תקפט] ולא אחד בהם כת' גבי שבת, שהוא אחד ומובדל מהם.

[ביקורת תהיה]

בפי' סידור התפילה להרוקח (ק"ה) יש פירוש לתיבה זו

מה הפירוש?

[אשר177]

לפענ"ד זו טעות שהשתרבבה מסידור ישן, ואכן בסידורים הרגילים כבר נשמט, ורק אצל ה"דייקנים" עדיין נמצא.

גם בתפילת ותודיענו, אינו נמצא בנוסח הרמב"ם.

ודעתך אכן ענייה ביותר

הנוסח "בהם" נמצא בכל סידורי אשכנז הישנים ורז"ה הוא שמחקו ללא סיבה

בפי' סידור התפילה להרוקח (ק"ה) יש פירוש לתיבה זו, וז"ל:

אתה חוננתנו למדע תורתך ותלמדינו לעשות בהם חוקי רצונך אתה ריחמתנו לידע מדע שכל תורתך ולמדתם ועשיתם אותם, ולמדנו התורה כדי לקיים לעשות חוקי רצונך, חוקים טובים וצדיקים. ותבדילינו ה' אלהינו בין קודש לחול דכתיב להבדיל בין הקודש ובין החול, ובין אור לחושך דכתיב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. ובין ישראל לעמים דכתיב ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. ובין יום השביעי לששת ימי המעשה לא מצינו הבדלה כתוב בו כדאמ' בערבי פסחים, מיהו [ימים] יוצרו [עמוד תקפט] ולא אחד בהם כת' גבי שבת, שהוא אחד ומובדל מהם.

ראשית כל, תודה על המחמאה.
שנית, לא ראיתי בדברים שציטטת שום הסבר לתיבה זו.
ואשר על כן, אני עדיין סבור שמילה זו בהם שיבוש היא, וטוב שתוקן בסידורים.

[ביקורת תהיה]

ואשר על כן, אני עדיין סבור שמילה זו בהם שיבוש היא, וטוב שתוקן בסידורים.

גם בסידור הרב הושמטה מלת 'בהם' הן מנוסח 'אתה חוננתנו' והן מנוסח 'ותודיענו'.

[עושה חדשות]

יש שמחקו התיבה בהם.
אבל אפשר שפיר לפרש דקאי על הרישא, אתה חונן דעת, בינה ובהם חוננתנו, ולעשות בהם חוקי רצונך.

כעי"ז פי' בתשו' שלמת חיים על תפילת מנחה דשבת להגירסא שבת קדשך וינוחו בם דקאי על אהבה ורצון.

הגרמ שפירא הקדמת אפיקי מים.png (25.22 KiB) נצפה 3667 פעמים

[עקבי]

יש להדגיש אלה שמשנים את זה לשבתות קדשך הם השו"ע הרב והקשו"עע ולא המדקדקים. וכבר האריך בזה הרב דויד יצחקי (קצירת האומ"ר א, כז) ומסתברא כדבריו.
ולענין מילה בהם באתה חוננתנו יש להגדיש שאמנם מצאנו הנוסח בהם כמעט בכל כת"י של נוסח אשכנז אבל בנוסח צרפת ליתא למילה זו:
מחז"ו, עץ חיים, ר"י ן יקר, וכת"י קמברידג 561, קמברידג 667.1, קמברידג 1490 (נוסף בגליון), אקספורד 759 . אבל מצאנו המילה בהם בפאריש 638. ובנוסח פרובינס מצאנו בהם בפאריש 637 אבל ליתא בפארמא 1740 שהיא נוסח קארפינטראץ.
הכל לפי מה שנרשם אצלי מכבר ולא חזרתי עליהם.

[באמונתו]

תמוה, שבתחילה פתח בלשון ''מדע תורתך'' וממשיך ''לעשות בהם'' חוקי רצונך'', ולשון רבים למה?

מו האפשר שתורתֶך - לשון רבים, שלא אמר תורתְך.
כ"כ רבינו בן איש חי, אצל: שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹהֲבֵ֣י תוֹרָתֶ֑ךָ... כ"כ גם בספר פני אליהו, וכן נמצא בספר אחר כלפי הכתוב: עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַייָ֑ - הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ: כיו"ב בספר נאדר בקודש, על לא שמרו תורתֶך.

[עקבי]

מו האפשר שתורתֶך - לשון רבים, שלא אמר תורתְך.

ובדומה אנו מוצאים בסידור רש"ס בותודיענו ותורות אמת עפ"י סידורי ספרד והרוקח. ומזמן הייתי בספק בברכת אהבת עולם שאנו אומרים ונשמח בדברי תורתֶך ובמצותיך לעולם ועד. ובודאי צורת ההפסק לא נכונה שם. ובהרבה כת"י וס"י אנו מוצאים תורתיך ביו"ד הרבים (למרות שא"א להוכיח מהם). וכמדומני שאין אנו מוצאים תורתְך בשוו"א אלא בסדור נוסח רומניא ויניציאה רפג.

[באמונתו]

עיין המצורף, ולא ידעתי מאין לו הרשות לשנות מפני קושיותיו.

[עקבי]

עיין המצורף, ולא ידעתי מאין לו הרשות לשנות מפני קושיותיו.

הרשות תלויה במחלוקת הישן. ונוסח אשכנז מלא בתיקונים כאלה עפ"י רש"ס בהסכמת הגדולים. ואף אם כאן יש תמיה שהתעלמה מעיני כל המדקדקים (רש"ס, ר"ע, יעב"ץ, רז"ה) פשוט שלדעתם הם עצמם הטועים. לא באתי להכריע אלא להבהיר. וכסדור ושננתם כן הוא בסדור ווילנא ג"כ וכבר "תיקן" כן בעבודת ישראל.
וע"ע דברי הרוקח בברכת אהבה רבה תו"ד "והחבר ר' אברהם גיסי אמר לי בשם רבינו שמואל הנביא והקדוש והחסיד זצ"ל שיש בברכת אהבה רבה ק"ב תיבות ק' כנגד מאה ברכות והשנים הנותרים תורה שבכתב ותורה שבע"פ וזהו שיסדו באהבה רבה את דברי תלמוד חורתיך" ע"ש. וכמדומני, המעי' בכל דברי הרוקח יראה שאין כוונתו לומר שזה ביו"ד הרבים אלא שצורת ההפסק מרמזת לשתי תורות. ע"ש ד"ה את כל דברי תלמוד תורתך באהבה שכתב תו"ד תלמוד תורתיך א' בתורתיך ב' כנגד ב' תורות תורה שבכתב ושבעל פה.
ונרשם אצלי לענין ברכת אהבה רבה. בסידור של ר"ע ור"א מצאנו בברכת אהבה רבה "תלמוד תורתיך" ביו"ד הרבים. וכתב עליהם רז"ה (ש"ת אות עח) וטעות גמור הוא וצ"ל תורתך בלא יו"ד כי תורה אמת ומשפט אחד לכלנו. וכתב הרב דויד יצחקי (בשערי דמעות שם) שתי תורות יש לנו אחת בכתב ואחת בעל פה (שבת לא ע"א) עכ"ל. אמנם יעוי' בדברי רש"ס (אהבת עולם עמ' 273 ואו"א רצה במנוחתנו עמ' 291) שכתב ממש כדברי רז"ה. ולכאורה יש להעיר עליו כמו שהעיר ה"ר דוד יצחקי על רז"ה. ובאמת מצאנו בדברי רש"ס כדברי הרב דויד יצחקי, שבנוסח ותודיענו כתב רש"ס תורות ולא תורת והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ ע"ש.

[באמונתו]

מתפלא מאוד. כל מי שרוצה - יקום ויתקן הסידור כרצונו?! אוי ואבוי.
הלא לא זו דרך תורנית, ולא זו דרך מדעית - אקדמית.
אדרבה, הרש"ס אכן קיבל הסכמת רבותינו, ולכן הותרה לו, ולא כל הרוצה ליטול את השם - ייטול.

לגופו של עניין, נדמה שגם נשיח בחקיך = רבים לפניו, ונשמח בדברי תורתך ובמצותיך = רבים לאחריו, סמך לפירוש תורתֶך ג"כ רבים.

[עקבי]

לגופו של עניין, נדמה שגם נשיח בחקיך = רבים לפניו, ונשמח בדברי תורתך ובמצותיך = רבים לאחריו, סמך לפירוש תורתֶך ג"כ רבים.

לאחרונה עלה בדעתי פרשנת אחרת. המילה 'במצוותיך' חוזרת על נשיח ועל ונשמח ולכן ראוי להפסיק במילה בתורתך.

[באמונתו]

לאחרונה עלה בדעתי פרשנת אחרת. המילה 'במצוותיך' חוזרת על נשיח ועל ונשמח ולכן ראוי להפסיק במילה בתורתך.

בלתי אפשרי!

[ר_חיים_הקטן]

ראה בספר הזה https://tablet.otzar.org/#/b/181647/ פרק כג.

[ישועות ישראל]

ב"ענף יוסף" פירוש על סידור אוצר התפלות כתב וז"ל:
ובשערי תפלה כתב שצ"ל ותלמדנו לעשות חקי רצונך, ומה שאיתא בנוסחאות לעשות בהם חקי רצונך הוא טעות, כי מלת בהם אין לה שחר במקום הזה, כי על מה יורה הכנוי הזה, אם על מדע תורתך הוא חוזר, היל"ל לעשות בו חקי רצונך, כי מדע לשון יחיד הוא, ואם על תורתך הוא חזור היל"ל לעשות בה חקי רצונך בלשון נקבה. על כן אומר אני שטעות נפלה בנוסחאות, לפי שבהבדלת יו"ט נאמר ותודיענו ה' אלקינו כו' לעשות בהם חקי רצונך, והתם תתכן מלת בהם, לפי שכנוי הרבים על משפטי צדקך הוא חוזר, ומשם העתיקוהו להכא בטעות עכ"ל.