על כינוי הפייטנים לתפילת מוסף כתפילת צהרים

[איש_ספר]

ברשות של הקליר לתפילת טל הפותחת ארשה ארוש רחשון

ארשה.jpg (70 KiB) נצפה 4005 פעמים

חלתי בצהר לנטל - לכאורה ניתן ללמוד מכאן כי רגילות היה להתפלל תפילת מוסף בצהרים!

מה דעתכם?

[דרומי]

ראה רש"י מקץ מג, טז ובשפתי חכמים ובאר בשדה שם (אבל ראה במשכיל לדוד).

[איש_ספר]

הרב יואל שוורץ שיח'

הראה למקום נוסף בו משתמש הקליר בביטוי דומה

מתוך רשות לתפילת גשם הפותחת: אפיק מען מעוטר

אפיק מען מעוטר.jpg (34.81 KiB) נצפה 3940 פעמים

[איש_ספר]

ראה רש"י מקץ מג, טז ובשפתי חכמים ובאר בשדה שם (אבל ראה במשכיל לדוד).

מציאה יפה! יש"כ!

[איש_ספר]

ראה רש"י מקץ מג, טז ובשפתי חכמים ובאר בשדה שם (אבל ראה במשכיל לדוד).

מציאה יפה! יש"כ!

אולי יש לצרף מה שאמרו אצל אליהו ונביאי הבעל, (מ"א יח) שתחילה אמרו: ויהי כעבור הצהרים ויתנבאו וכו' ושוב אמרו: ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו, (ואמנם בבא"ח פירש שהראשון זמן מנחה גדולה והשני מנחה קטנה).

[איש_ספר]

יש אפשרות לעשות חיפוש אצל הקליר דוקא איך הוא משתמש במילת צהרים?
אולי במאגרים של האקדמיה לעברית? (לא מכיר את האתר)

[חד ברנש]

ב'מאגרים' קשה לחפש, שאין שם אפשרויות של קידומות וסופיות (כמו בבר אילן ועוד תוכנות), וכבר דיברתי כמה פעמים עם בעלי השפעה שם לשפר את החיפוש, אבל הכל מתנהל שם ב'נחת' ואיטיות...
עכ"פ בחיפוש 'צהרים', מצאתי אצל הקלירי בסדר עבודה ליוהכ"פ:
<שו' 16> עיתר מוסף היפקתי בשיחה. עווני למענך סלחה. ענני כי עמך הסליחה. "ערב ובקר וצ' א'".
<שו' 17> פיגע צהרים בחנני. פדני מקטב ישו?ד? וענני. פן מכשול יעניני. "פנה אליי וחנני".

ואצל פייטן אנונימי אחר:
<שו' 37> קדמתי משחר לשאול גשם מטל.
<שו' 38> קרבתי לשאול עת צהרים טל.
<שו' 39> רם. אם חסדנו כענן בקר וכטל.
<שו' 40> רחמיך תזכור לעם נמשל כטל.

ויש עוד להמשיך ולחטט בתוצאות

[איש_ספר]

ח"ב תודה רבה!

והנה מאופן לסוכות

אופן לסוכות.jpg (67.55 KiB) נצפה 3842 פעמים

צהר ואשמורות - ובפירוש שם: בוקר וערב, וכ"נ פשוט.

וא"כ אז הנה צהר בפי הפייטן (מי הוא יצחק זה?) שאין משמעותו צהרים אלא בוקר.

[איש_ספר]

ב'מאגרים' קשה לחפש, שאין שם אפשרויות של קידומות וסופיות (כמו בבר אילן ועוד תוכנות), וכבר דיברתי כמה פעמים עם בעלי השפעה שם לשפר את החיפוש, אבל הכל מתנהל שם ב'נחת' ואיטיות...
עכ"פ בחיפוש 'צהרים', מצאתי אצל הקלירי בסדר עבודה ליוהכ"פ:
<שו' 16> עיתר מוסף היפקתי בשיחה. עווני למענך סלחה. ענני כי עמך הסליחה. "ערב ובקר וצ' א'".
<שו' 17> פיגע צהרים בחנני. פדני מקטב ישו?ד? וענני. פן מכשול יעניני. "פנה אליי וחנני".

ואצל פייטן אנונימי אחר:
<שו' 37> קדמתי משחר לשאול גשם מטל.
<שו' 38> קרבתי לשאול עת צהרים טל.
<שו' 39> רם. אם חסדנו כענן בקר וכטל.
<שו' 40> רחמיך תזכור לעם נמשל כטל.

ויש עוד להמשיך ולחטט בתוצאות

את המקור השני מצאתי שהוא רשות לטל שפרסם דב ירדן בסיני.
המקור הראשון, סדר העבודה לקליר, היכן נדפס? ראיתי ציון לאלבוגן באיזה פרסום לועזי. האם יש משהו יותר קרוב שאפשר לציין אליו?

[חד ברנש]

לפי הנרשם במאגרים, סדר העבודה הזה התפרסם פעמיים:
מלאכי, סדרי עבודה, 101, 204
אלבוגן, שטודיען, 119, 121.
ספרו של אלבוגן הוא בגרמנית, אך ספרו העברי של מלאכי נמצא באוצר.

ואולי, אי"ס, תמתין למהדורת אליצור-רנד לפיוטי הקלירי ליום הכיפורים?...

[עבד הזמן]

הברמן מביא מהפייטן שלמה סולימן גם כן

[חד ברנש]

פיוטו של ר"ש סולימן נדפס מחדש ע"י עדן הכהן בעבודתו (שכדומני נכנסה לאחרונה לאוצר)

[איש_ספר]

הברמן מביא מהפייטן שלמה סולימן גם כן

יש"כ.

אם כי יש להעיר שמיוה"כ א"א להביא כ"כ ראיה, שכן כבר העידו ראשונים שמאחרים להתפלל בה תפילת מוסף ביותר בגלל אריכות שיש בשחרית.