תפלת עננו לגשמים

[עובדיה חן]

מי תקן מה המקור לתפלה זו.
ד"א הרב מזוז טוען שבנוסח יש טעות כתוב בגשמי ברכה נזכה לחיים,צ"ל בגשמי ברכה נדבה לחיים.

[יבנה]

מקור הנוסח בטור סי' תקעט לגבי כד ברכות של תעניות הגשמים. ולא נמצא מקור לאמירתו בשאר זמנים כמבואר במאמרים אלו:
זמן אמירת תפילת ועננו בורא עולם למניעת עצירת גשמים
מאת הרב אליעזר וייל
המעין מט, א, תשס"ט, 42 - 37

תפילה לעצירת גשמים
מאת הרב יהושע מונדשיין
בית אהרן וישראל צב, תשס"א, קכז - קל

ולענין הנוסח viewtopic.php?t=3095

[שבטיישראל]

מי תקן מה המקור לתפלה זו.
ד"א הרב מזוז טוען שבנוסח יש טעות כתוב בגשמי ברכה נזכה לחיים,צ"ל בגשמי ברכה נדבה לחיים.

כן, טעות אחת מני אלף בסידור תפלת כל פה

[עובדיה חן]

לא הגזמת?

[הא לחמא עניא]

מי תקן מה המקור לתפלה זו.
ד"א הרב מזוז טוען שבנוסח יש טעות כתוב בגשמי ברכה נזכה לחיים,צ"ל בגשמי ברכה נדבה לחיים.

בטור מובא תפילת ועננו בורא עולם, ושמה כתוב מפורש "בגשמי ברכה ונדבה", וכן משמע להדיא שהמילה "ונזכה" הוא ט"ס ואין לה שום משמעות באותו מקום.

[הא לחמא עניא]

האם יש מקורות ברורים בהלכה שש"צ ג"כ יאמר את תפילה "ועננו"?????????

[שייף נפיק]

בעלון של הגר"מ שטרנבוך פרשת ויחי יש שו"ת שלו בענין, וכתב שמנהגינו שרק הש"ץ אומר.

[שייף נפיק]

לא הגזמת?

מו"ר הרב טשזנר היה מעורר שעדיף שלא להתפלל בו. ( הוא דיבר על המהדורה הישנה)

[הבוחר בעלום]

האם יש מקורות ברורים בהלכה שש"צ ג"כ יאמר את תפילה "ועננו"?????????

כן!!!!!!!!! לכאו' מעיקרא דדינא כך הוא. כ"ה בלוח ירושלים "אם עבר י"ז חשוון, זמן רביעה ראשונה, ולא ירדו גשמים מתחיל "הש"ץ" לומר תפילת ועננו בורא עולם בשומע תפילה, והיחידים מתחילים לנהוג סדר תעניות" וכו' [ולענ"ד מקור הדברים ממש"כ בחכמת שלמה (סי' קי"ז סעי' ב') דפליג אט"ז (שם סק"ב)]
ובהליכות שלמה (ח"א פ"ח דבר הלכה אות ל"ח) דגם יחידים יאמרו.

[הא לחמא עניא]

האם יש מקורות ברורים בהלכה שש"צ ג"כ יאמר את תפילה "ועננו"?????????

כן!!!!!!!!! לכאו' מעיקרא דדינא כך הוא. כ"ה בלוח ירושלים "אם עבר י"ז חשוון, זמן רביעה ראשונה, ולא ירדו גשמים מתחיל "הש"ץ" לומר תפילת ועננו בורא עולם בשומע תפילה, והיחידים מתחילים לנהוג סדר תעניות" וכו' [ולענ"ד מקור הדברים ממש"כ בחכמת שלמה (סי' קי"ז סעי' ב') דפליג אט"ז (שם סק"ב)]
ובהליכות שלמה (ח"א פ"ח דבר הלכה אות ל"ח) דגם יחידים יאמרו.

יש אפשרות להביא ביתר הרחבה את דברי החכמת שלמה???

[אשר177]

אם זה מהטור הש"ץ צריך לאומרו בין גאל ישראל לרפאינו כברכה בפני עצמה.

אין דבר כזה שהש"ץ מוסיף בקשות בשומע תפילה.

[כדכד]

מנא לך הא?

[אוצר החכמה]

מה שאני לא מבין, למה אנשים ממשיכים להגיד גם אחרי שיורדים גשמי ברכה. ואע"פ שעדיין צריכים הלא על זה כתב הרא"ש בפירוש שאע"פ שעדיין צריכים מפסיקים את התענית כי מייחלים לה' שיוריד כדי הצורך.

[אביגדור]

מה שאני לא מבין, למה אנשים ממשיכים להגיד גם אחרי שיורדים גשמי ברכה. ואע"פ שעדיין צריכים הלא על זה כתב הרא"ש בפירוש שאע"פ שעדיין צריכים מפסיקים את התענית כי מייחלים לה' שיוריד כדי הצורך.

א. מחמת הבצורת במשך כמה שנים אין די בשנה "רגילה" אלא צריך שנה ברוכה ביותר וא"כ אין נחשב לנו עדיין כמי שירדו להם גשמים הראויים ורק מצפים שלא ייפסקו.
ב. מה אתה מציע, שנעבור בצורת אחרי בצורת ולא נתפלל על הגשם? הרי גם בשנים הכי שחונות היו כמה ימים גשומים אז בכל גשם נפסיק להגיד ואח"כ כמה ימים נחזור לומר?

[אוצר החכמה]

כן למה לא. זה מה שחשב הרא"ש. נפסיק ואם חלילה לא יימשכו הגשמים אז נתחיל.

[אביגדור]

אז איך זה אמור לעבוד באופן מעשי? ביום שיורד גשם לא יאמרו וביום שאינו יורד יאמרו או שיהיה תלוי בג"י שאינו יורד ברציפות או מה?

[כדכד]

שמעתי בשם הרב נבנצל שיש להמשיך באמירה כל עוד שלא יורד מספיק גשם אולם בשעת ירידת הגשם ממש אין לאמרו שלא ייראה ככופר בטובה רח"ל (ואני בעניי לא הבנתי זה כי מתפללים על מה שצריך כל עוד צריך והי' נ"ל שהעולם אין נוהגים כמותו)

[אשר177]

הגמ' אומרת בכמה מקומות שואל אדם צרכיו בשומע תפילה. ו8ברור שאין זה מקום לתפילות הציבור שיש להם ברכות בפ"ע וכמו שבתעניות אומר הש"ץ ענינו כברכה בפ"ע בין גאולה לרפואה. וכן הוא גם לתפילה זו שמקומה ע"פ הטור הוא בין גאולה לרפואה. ומעולם לא שמענו שקבעו נוסח לבקשות ציבוריות בשומע תפילה.

בר מן דין, שאלתי בשנת תשנ"א כשהיתה בצורת קשה מאוד את הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל מדוע לא עושים בימינו את סדר תעניות גשמים כמו שנפסק בטור ובשו"ע ואמר לי ש"אפשר להביא מים מטורקיה", ובתחילה קצת נדהמתי, אבל אח"כ הבנתי שהמצב בימינו הוא שבשבילנו העצירת גשמים היא ידיעה בעיתון ותו לא, שהרי איננו מרגישים כמו בתיאורו של הנביא
ירמיהו יד
א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. ב אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלַ‍ִם עָלָתָה. ג וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צעוריהם [צְעִירֵיהֶם] לַמָּיִם בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם. ד בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם. ה כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא. ו וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב. ז אִם עֲו‍ֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. ח מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. ט לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ.
במצב כזה כשמרגישים את עצירת הגשמים יש טעם לגזור תעניות על הציבור.

[אוצר החכמה]

אז איך זה אמור לעבוד באופן מעשי? ביום שיורד גשם לא יאמרו וביום שאינו יורד יאמרו או שיהיה תלוי בג"י שאינו יורד ברציפות או מה?

איך אמור לעבוד באופן מעשי התעניות לשיטת הרא"ש?

[בברכה המשולשת]

הגמ' אומרת בכמה מקומות שואל אדם צרכיו בשומע תפילה. ו8ברור שאין זה מקום לתפילות הציבור שיש להם ברכות בפ"ע וכמו שבתעניות אומר הש"ץ ענינו כברכה בפ"ע בין גאולה לרפואה. וכן הוא גם לתפילה זו שמקומה ע"פ הטור הוא בין גאולה לרפואה. ומעולם לא שמענו שקבעו נוסח לבקשות ציבוריות בשומע תפילה.

בר מן דין, שאלתי בשנת תשנ"א כשהיתה בצורת קשה מאוד את הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל מדוע לא עושים בימינו את סדר תעניות גשמים כמו שנפסק בטור ובשו"ע ואמר לי ש"אפשר להביא מים מטורקיה", ובתחילה קצת נדהמתי, אבל אח"כ הבנתי שהמצב בימינו הוא שבשבילנו העצירת גשמים היא ידיעה בעיתון ותו לא, שהרי איננו מרגישים כמו בתיאורו של הנביא
ירמיהו יד
א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. ב אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלַ‍ִם עָלָתָה. ג וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צעוריהם [צְעִירֵיהֶם] לַמָּיִם בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם. ד בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם. ה כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא. ו וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב. ז אִם עֲו‍ֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. ח מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. ט לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ.
במצב כזה כשמרגישים את עצירת הגשמים יש טעם לגזור תעניות על הציבור.

יעויין בהרחבה בספר לפגי מים למרן הגר"ש דבליצקי שליט"א

[אשר177]

הגמ' אומרת בכמה מקומות שואל אדם צרכיו בשומע תפילה. ו8ברור שאין זה מקום לתפילות הציבור שיש להם ברכות בפ"ע וכמו שבתעניות אומר הש"ץ ענינו כברכה בפ"ע בין גאולה לרפואה. וכן הוא גם לתפילה זו שמקומה ע"פ הטור הוא בין גאולה לרפואה. ומעולם לא שמענו שקבעו נוסח לבקשות ציבוריות בשומע תפילה.

בר מן דין, שאלתי בשנת תשנ"א כשהיתה בצורת קשה מאוד את הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל מדוע לא עושים בימינו את סדר תעניות גשמים כמו שנפסק בטור ובשו"ע ואמר לי ש"אפשר להביא מים מטורקיה", ובתחילה קצת נדהמתי, אבל אח"כ הבנתי שהמצב בימינו הוא שבשבילנו העצירת גשמים היא ידיעה בעיתון ותו לא, שהרי איננו מרגישים כמו בתיאורו של הנביא
ירמיהו יד
א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. ב אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלַ‍ִם עָלָתָה. ג וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צעוריהם [צְעִירֵיהֶם] לַמָּיִם בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם. ד בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם. ה כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא. ו וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב. ז אִם עֲו‍ֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ. ח מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. ט לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ.
במצב כזה כשמרגישים את עצירת הגשמים יש טעם לגזור תעניות על הציבור.

יעויין בהרחבה בספר לפגי מים למרן הגר"ש דבליצקי שליט"א

מה כתוב שם?