למה שתי ברכות בשמונה עשרה פותחות בו'

[דרומי]

נשאלתי שאלה מעניינת, למה 2 ברכות מתוך השמו"ע פותחים באות ו' -

ברכת המינים ("ולמלשינים"), וברכת ירושלים ("ולירושלים עירך")

[ואולי באמת יש נוסחאות שאין פותחים בו'. עכ"פ שאלתי לפי הנוסחאות שכן פותחים]

[הבוחר בעלום]

שמעתי פעם ממאן דהו עפ"י גמ' [איני זוכר היכן, אדרבה אשמח בקבלת מקור] שברכת ולירושלים תלויה בהרמת קרן הצדיקים הסמוכה לה לפניה.
וברכת ולמלשינים, עינינו הרואות שבנוסחאות מסוימות הגי' היא למינים ולמלשינים, וככה"נ הצנזורה היא שמחקה את המילה למינים, ונשאר לאחמ"כ מיד ולמלשינים שהיא ו' החיבור עם למינים.

[דמשק]

עי' בפי' עיון תפילה שבסידור אוצר התפלות בברכת ולירושלים עירך

[איש_ספר]

יש באוצר קונטרס קטן של הג"ר יצחק עקיבא סץ על ווי"ן של שני ברכות אלו, ושם שנוסח הקדמונים לא היה כפי שהוא לפנינו, וכן טעם לתוספת הווי"ן.

[איש גלילי]

שמעתי פעם ממאן דהו עפ"י גמ' [איני זוכר היכן, אדרבה אשמח בקבלת מקור] שברכת ולירושלים תלויה בהרמת קרן הצדיקים הסמוכה לה לפניה.

מגילה דף י"ז ע"ב:

וכיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב (תהילים עה יא) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, וכולל גירי הצדק עם הצדיקים, שנאמר (ויקרא יט לב) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר. והיכן מתרוממת קרנם? בירושלים, שנאמר (תהילים קכב ו) שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך.

[דרומי]

ייש"כ לכולם, ובפרט להרב אי"ס על הציון החשוב.

הוא מאריך שם ומסיק שאצל האשכנזים כולם אומרים היום "ולמלשינים" בתוספת וא"ו. האמנם כן הוא? או שיש בכל זאת יוצאים מן הכלל?

[איש_ספר]

ייש"כ לכולם, ובפרט להרב אי"ס על הציון החשוב.

הוא מאריך שם ומסיק שאצל האשכנזים כולם אומרים היום "ולמלשינים" בתוספת וא"ו. האמנם כן הוא? או שיש בכל זאת יוצאים מן הכלל?

מעולם לא שמענו מי שאומר בלא וא"ו זולת בק"ק המברכים במטבע של "למשומדים", שזיקתם למסורת הסידורים פחותה יותר...