פורום אוצר החכמה

מה פירוש המילה לשדך??
ומדוע כתוב 'לשדך הבנות' ולא לשדך הבנים??

א. שידוך הוא תרגום של ותשקוט הארץ - ושדיכת ארעא.
ב. כך מסתדר החרוז, ובהכי מיושבים הרבה מהקושיות שהאריכו המפרשים בביאור הזמירות ( כגון: מאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא, וכ"כ בסידור יעב"ץ).

זכור לי שיש ע"ז ר"ן בשבת אך איני מוצא עכשיו.

אש משמים כתב:מה פירוש המילה לשדך??
ומדוע כתוב 'לשדך הבנות' ולא לשדך הבנים??

כבר דשו בה רבים,
היו שפירשו מפני שכך הוא מתחרז עם המשך הפייט 'ולשדך הבנות - למנצח בנגינות'. (כפי שכבר קדמוני בזה).
או מכיון שבדרך כלל אבי הבת מתעסק יותר בענין השידוכין, וכן עפ"י רוב הוא נותן הנדוניא, וכבר מצאו לזה במקור בדברי הגמ' 'בת פלוני לפלוני'.

בזה מתורצות שתי השאלות
א. לשון שקט ומנוחה.
ב. האשה מוצאת בבית בעלה שקט ומנוחה.

מחולת המחנים כתב:

אש משמים כתב:מה פירוש המילה לשדך??
ומדוע כתוב 'לשדך הבנות' ולא לשדך הבנים??

כבר דשו בה רבים,
היו שפירשו מפני שכך הוא מתחרז עם המשך הפייט 'ולשדך הבנות - למנצח בנגינות'. (כפי שכבר קדמוני בזה).

אפשר לחרז אחרת אם צריך.

אש משמים כתב:מה פירוש המילה לשדך??
ומדוע כתוב 'לשדך הבנות' ולא לשדך הבנים??

בפשטות אולי יכול להיות הטעם לכך כדאיתא בקידושין ריש פ"ב על האשה "טב למיתב טן דו מליתב ארמלא", כי האשה היא מחפשת לינשא.

דודי צח כתב:

מאורות1.png

מאורות2.png

הפלא ופלא... ראשית מוכח מלשון חז"ל "התינוקות" שהכוונה לבנות, ואז מוסיפים בסוגריים: ואף שניתן לומר שבלשון חז"ל תינוקות הוא שם כולל על הקטנים... "ניתן לומר", לחומר הקושיא נראה לחדש שבלשון חז"ל תינוקות הוא שם כולל... מזכיר את המעשה הידוע בצדיק שהאריך לבאר את עניין המ"ם סתומה שב"חצוצרות", ואחד התירוצים היה שאכן בחצוצרות אין מ"ם סתומה.

כמובן, תינוקות איננו רק שם כולל לזכרים ונקבות יחד, אלא גם צורת הרבים היחידה של "תינוק".
ומובן שלדברי המ"ב אין שום קשר לגמרא, ואולי מתוך לשון הפיוט למד כן...

הפלא ופלא כל הדיון הזה. ולא זו בלבד שפתחו דיון על זה בפורום שזה דומה לשיחה בעלמא אלא אפילו מישהו הדפיס דברים על עניין זה?
אילו היה ביטוי "פרווה" ומקובל שאומר לשדך בין בנים ובין בנות והוא היה המתבקש היה מקום לדון האם בחר דווקא בנות ולא את הביטוי הזה. וגם אז היה קושיה בדוחק שהרי כמו שהזכירו אין משדכים בנות בלא שידוך בנים. אבל עכשיו שאינו כן אלא אם היה כותב בנים היה קשה למה לא בנות ואם בנות שואלים למה לא בנים ברור שעשה את בשביל החרוז. וזה כמו לשאול למה שלא כתב ולעסוק בשידוכים? או לקיים מצווה בעזרה לפו"ר?
והתשובה כי הוא כתב שיר וכך הוא רצה לכתוב אותו.

אפשרות מסתברת כמו הרב האוצר,אבל נדמה לי שרק על בת אומרים בתך בגרה שחרר עבדיך ותן לה דהיינו שזה יותר חיוב על ההורים מאשר בן שמצווה עליו לחזר אחר האשה ולא על הוריו

חוקר ודורש כתב:אפשרות מסתברת כמו הרב האוצר,אבל נדמה לי שרק על בת אומרים בתך בגרה שחרר עבדיך ותן לה דהיינו שזה יותר חיוב על ההורים מאשר בן שמצווה עליו לחזר אחר האשה ולא על הוריו

האב חייב בבנו להשיאו אשה.
ואדרבא דוקא בנו בידו הוא אבל בתו לאו בידו אלא ניתן לה מידי ולבשייה ונכסיה כי היכי דקפצו עלה אינשי כמבואר בקידושין ל:.

סגי נהור כתב:כמובן, תינוקות איננו רק שם כולל לזכרים ונקבות יחד, אלא גם צורת הרבים היחידה של "תינוק".
ומובן שלדברי המ"ב אין שום קשר לגמרא, ואולי מתוך לשון הפיוט למד כן...

בשער הציון ציין לגמרא.
וכן מפורש בלשון הרמב"ם (שבת פכ"ד ה"ה): ומשדכין על התינוקת ליארס, ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות.
אמנם השו"ע נקט לשון הטור שכתב "התינוק" לאהבת הקיצור, כיון שהמשך הדברים מיירי בתינוק: ולשדך התינוק ליארס וללמדו ספר או אומנות וכו'.

אוצר החכמה כתב:הפלא ופלא כל הדיון הזה. ולא זו בלבד שפתחו דיון על זה בפורום שזה דומה לשיחה בעלמא אלא אפילו מישהו הדפיס דברים על עניין זה?

גם אני שמעתי שמו"ר הג"ר אשר אריאלי שליט"א העיר את הערה הזאת תוך כדי קריאתו את הגמ' שם בכתובות. וגם הג"ר גדליה פינקל שליט"א (אמרי גדליה עמ"ס כתובות שם) העיר בזה והאריך ליישב את השאלה בטוטו"ד. אאל"ט הוא כתב דכלפי הבן יש חיוב לישא בת ת"ח שאם מת או גלה יהיו בניו ת"ח (כ"כ הרמב"ם הל' איסו"ב פכ"א הל' ל"ב) וא"כ השידוכין של הזכר נכלל במצוות ת"ת וזה כבר נכלל בתינוק ללמדו ספר שעושין בשבת אך החיוב שידוכין של הבת לישא ת"ח הוא שאין דבר מגונה ולא מריבה בביתו של ת"ח ואין זה שייך כלל למצוות ת"ת ולכן הוצרו להזכיר שידוכי הבת בפ"ע.

אוצר החכמה כתב:הפלא ופלא כל הדיון הזה. ולא זו בלבד שפתחו דיון על זה בפורום שזה דומה לשיחה בעלמא אלא אפילו מישהו הדפיס דברים על עניין זה?
אילו היה ביטוי "פרווה" ומקובל שאומר לשדך בין בנים ובין בנות והוא היה המתבקש היה מקום לדון האם בחר דווקא בנות ולא את הביטוי הזה. וגם אז היה קושיה בדוחק שהרי כמו שהזכירו אין משדכים בנות בלא שידוך בנים. אבל עכשיו שאינו כן אלא אם היה כותב בנים היה קשה למה לא בנות ואם בנות שואלים למה לא בנים ברור שעשה את בשביל החרוז. וזה כמו לשאול למה שלא כתב ולעסוק בשידוכים? או לקיים מצווה בעזרה לפו"ר?
והתשובה כי הוא כתב שיר וכך הוא רצה לכתוב אותו.

הרבה אחרונים כתבו בזה ....

אש משמים כתב:מה פירוש המילה לשדך??
ומדוע כתוב 'לשדך הבנות' ולא לשדך הבנים??

כד הוינא טליא שמעתי משיחים כי רבינו חיים הלוי ניסה פעם את הצורבים בשאלה זו: מה טעם לשדך הבנות ולא הבנים? לאחר שזה אמר בכה וזה אמר בכה, ענה ואמר להם: ווייל ס'גראמט זאך!
האם יש ביד מאן דהוא לאשש או להפריך את השמועה?

סגי נהור כתב:

דודי צח כתב:

מאורות1.png

מאורות2.png

הפלא ופלא... ראשית מוכח מלשון חז"ל "התינוקות" שהכוונה לבנות, ואז מוסיפים בסוגריים: ואף שניתן לומר שבלשון חז"ל תינוקות הוא שם כולל על הקטנים... "ניתן לומר", לחומר הקושיא נראה לחדש שבלשון חז"ל תינוקות הוא שם כולל... מזכיר את המעשה הידוע בצדיק שהאריך לבאר את עניין המ"ם סתומה שב"חצוצרות", ואחד התירוצים היה שאכן בחצוצרות אין מ"ם סתומה.

כמובן, תינוקות איננו רק שם כולל לזכרים ונקבות יחד, אלא גם צורת הרבים היחידה של "תינוק".
ומובן שלדברי המ"ב אין שום קשר לגמרא, ואולי מתוך לשון הפיוט למד כן...

לפי המ"ב יוצא שצריך לגרוס תינוקת ואינו לשון רבים אלא לשון נקיבה וכן מוכח מדברי הגמ' כי על תינוק ללמדו ספר לא כתוב לשון רבים אלא לשון יחיד וא"כ מאי שנא, ונמצא דבריהם מכוונים ומובן היטיב

אוצר החכמה כתב:הפלא ופלא כל הדיון הזה. ולא זו בלבד שפתחו דיון על זה בפורום שזה דומה לשיחה בעלמא אלא אפילו מישהו הדפיס דברים על עניין זה?
אילו היה ביטוי "פרווה" ומקובל שאומר לשדך בין בנים ובין בנות והוא היה המתבקש היה מקום לדון האם בחר דווקא בנות ולא את הביטוי הזה. וגם אז היה קושיה בדוחק שהרי כמו שהזכירו אין משדכים בנות בלא שידוך בנים. אבל עכשיו שאינו כן אלא אם היה כותב בנים היה קשה למה לא בנות ואם בנות שואלים למה לא בנים ברור שעשה את בשביל החרוז. וזה כמו לשאול למה שלא כתב ולעסוק בשידוכים? או לקיים מצווה בעזרה לפו"ר?
והתשובה כי הוא כתב שיר וכך הוא רצה לכתוב אותו.

כשכותבים דבר יוצא דופן בשביל החרוז אין זה סיבה כי אפשר למצוא אופן אחר לכתוב וכמו הא דמאחרים לצאת מן השבת וכו, וכאן הרי יש אופן פרווה כי לשון זכר הוא האופן הפרווה והו"ל למימר לשדך הבנים אלא מאי בשביל החרוז ימצא משהו אחר שהוא נכון ולא שמעורר שאלות ובפרט אחר שמצאו שנקט לשנא דגמ' א"כ מובן היטיב ואין צריך לדחות בקש.
אמנם כל השאלה איני מבין כי דרך העולם מאז היתה לשדך הבנות ומלא בכל הש"ס שהבן הגדול מתחתן עם הבת הקטנה וא"כ משדכין את הבנות ולא הבנים כי הוא משדך את עצמו, אלא שיש לשאול למה לא כתוב ולעשות שידוכין והוא שאלה על הגמ' עצמו בכל גרסא ואופן שיפרשוהו.

ביקורת תהיה כתב:

אש משמים כתב:מה פירוש המילה לשדך??
ומדוע כתוב 'לשדך הבנות' ולא לשדך הבנים??

כד הוינא טליא שמעתי משיחים כי רבינו חיים הלוי ניסה פעם את הצורבים בשאלה זו: מה טעם לשדך הבנות ולא הבנים? לאחר שזה אמר בכה וזה אמר בכה, ענה ואמר להם: ווייל ס'גראמט זאך!
האם יש ביד מאן דהוא לאשש או להפריך את השמועה?

יש כזה סיפור עם הרבי ר' בונים מפרשיסחא על הקו' של מאחרים לצאת וכו' אמנם שם כמובן שהחסידים כבר פרשו 'דברים הקדושים בסודות עליונים'

ביקורת תהיה כתב:

אש משמים כתב:מה פירוש המילה לשדך??
ומדוע כתוב 'לשדך הבנות' ולא לשדך הבנים??

כד הוינא טליא שמעתי משיחים כי רבינו חיים הלוי ניסה פעם את הצורבים בשאלה זו: מה טעם לשדך הבנות ולא הבנים? לאחר שזה אמר בכה וזה אמר בכה, ענה ואמר להם: ווייל ס'גראמט זאך!
האם יש ביד מאן דהוא לאשש או להפריך את השמועה?

מה התרגום?

כי זה מתחרז.

תודה רבה.
(אגב, נזכרתי עכשיו באיזה סיפור ששמעתי לפני שנים ארוכות, על אחד מגדול"י שבא לאיזה ישיבה לבחור לבתו חתן ושאל שם 'איך לדעתכם ראוי לנקות את הבית?' ואחר שכולם ניסו לתרץ על דרך הלימוד והפלפול ענה הרב 'במטאטא!'. מוכר כזה סיפור?)

אש משמים כתב:תודה רבה.
(אגב, נזכרתי עכשיו באיזה סיפור ששמעתי לפני שנים ארוכות, על אחד מגדול"י שבא לאיזה ישיבה לבחור לבתו חתן ושאל שם 'איך לדעתכם ראוי לנקות את הבית?' ואחר שכולם ניסו לתרץ על דרך הלימוד והפלפול ענה הרב 'במטאטא!'. מוכר כזה סיפור?)

כנראה שנעלם מהבחור דברי הפוסקים בסי' של'ז לגבי הבעזע"ם (מטאטא) בשבת..

שבת נוטריקון ש'ידוך בת.

וע"פ פשט י"ל, שהבנים (אלו שבשידוכים) נמצאים בישיבה ולא רואים אותם בשעת הזמירות, ולכן מדברים על מי שנמצא בפנינו. ותל"מ.

(ועדיין אין בזה ביאור לאלו שאוכלים באופן שהבנות בשולחן נפרד או בחדר אחר).

נראה לי שאלו שאוכלים בשולחנות נפרדים (אם יש) משדכים את בנותיהם בגיל שאין בעיה שיהיו בשולחן עם הגברים..

ברוז כתב:א. שידוך הוא תרגום של ותשקוט הארץ - ושדיכת ארעא.
ב. כך מסתדר החרוז, ובהכי מיושבים הרבה מהקושיות שהאריכו המפרשים בביאור הזמירות ( כגון: מאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא, וכ"כ בסידור יעב"ץ).

יש ע"ז פירוש נפלא בספר 'בית אהרן' שבשבת הראשונה שקיבלו במרה אחרי שכבר נכנסה השבת וטעמו את קדושת ומתיקות השבת רצו לאחר לצאת מן השבת, ואחרי זה ידעו בשבת הבאה למהר לקבל את השבת. ומתוק מדבש ונופת צופים!!!

האמת שלשדך הבנות הוא לא רק מתחרז ללחשוב חשבונות, אלא הוא מוכרח, כלומר הפועל יוצא מלשדך הבנות הוא לחשוב חשבונות (והרבה), ואפשר שלזה הזהיר המשורר דאע"ג שמותר לשדך הבנות הזהרו מלשבת עם המחותן ולחשוב חשבונות. ולהכי כתיב לשדך הבנות ולא לשדך הבנים.

ע"ד הדרש והפלפול.

ונתנו ידידים כתב:

סגי נהור כתב:

דודי צח כתב:

מאורות1.png

מאורות2.png

הפלא ופלא... ראשית מוכח מלשון חז"ל "התינוקות" שהכוונה לבנות, ואז מוסיפים בסוגריים: ואף שניתן לומר שבלשון חז"ל תינוקות הוא שם כולל על הקטנים... "ניתן לומר", לחומר הקושיא נראה לחדש שבלשון חז"ל תינוקות הוא שם כולל... מזכיר את המעשה הידוע בצדיק שהאריך לבאר את עניין המ"ם סתומה שב"חצוצרות", ואחד התירוצים היה שאכן בחצוצרות אין מ"ם סתומה.

כמובן, תינוקות איננו רק שם כולל לזכרים ונקבות יחד, אלא גם צורת הרבים היחידה של "תינוק".
ומובן שלדברי המ"ב אין שום קשר לגמרא, ואולי מתוך לשון הפיוט למד כן...

לפי המ"ב יוצא שצריך לגרוס תינוקת ואינו לשון רבים אלא לשון נקיבה וכן מוכח מדברי הגמ' כי על תינוק ללמדו ספר לא כתוב לשון רבים אלא לשון יחיד וא"כ מאי שנא, ונמצא דבריהם מכוונים ומובן היטיב

מה שנקטו בגמרא ''תינוקות' לשון רבים בשונה מ'ללמדו ספר' הוא פשוט ביותר, כי למלמד מספיק בתלמיד אחד, אבל לשידוך צריך שתים....
ודברי המשנ"ב מופלאים!
ואולי באמת כוונת המשנ"ב ל'תינוקות' אלא שכתב 'תינוקת' בכתיב חסר? ונמצאת התלונה על כל מנקדי המשנ"ב ולא על מרן הח"ח

אגב הדברים דלעיל שמעתי פעם איני זוכר בשם מי. שבעצם מחבר זמר זה כתב ותינוק ללמדו ספר "וללמדו אומנות" דע"ז כתב הרמב"ם וכן פסק המחבר בשו"ע כמובא לעיל. וכן מסתבר דמה שייך מילים אלו למנצח בנגינות בתוך קטע זה, אמנם במשך הזמן שינו את הלשון.
אם מאן דהוא יכול להביא ראיה לכך או להכחיש.

יראה- שלם כתב:אגב הדברים דלעיל שמעתי פעם איני זוכר בשם מי. שבעצם מחבר זמר זה כתב ותינוק ללמדו ספר "וללמדו אומנות" דע"ז כתב הרמב"ם וכן פסק המחבר בשו"ע כמובא לעיל. וכן מסתבר דמה שייך מילים אלו למנצח בנגינות בתוך קטע זה, אמנם במשך הזמן שינו את הלשון.
אם מאן דהוא יכול להביא ראיה לכך או להכחיש.

בכל החרוזים בשיר אין פספוס של שום ניקוד, ופתאום כאן נחדש שבתוך שלושת החרוזים בחולם היה חרוז אחד בשורוק? יותר ממוזר.

ותינוק ללמדו ספר למנצח בנגינות.
שמעתי בילדותי מאאמו"ר הכ"מ דהוא על פי שאמרו בנדרים לז דרק שכר פיסוק טעמים מותר לשלם (או שימור אם צריך לכך עדיין), יעויי"ש.

ולגבי לשדך הבנות דווקא, יש לציין לסוגיא ערוכה בכתובות נב: בשלמא בנים בידו לחפש להם אשה, אבל בנתיה בידיה? אין. בידו להלבישה ולכסותה וליתן לה מידי לנדוניא.
עיי"ש, כתבתי רק התוכן בערך.
ובשבת א"א לעשות כלום לחפש אשה לבנו במובן המציאותי, אבל לשדך בתו, להבטיח נדוניא, אפשר ומותר.