באשכנז וצרפת נהגו בזמן הראשונים להתפלל ערבית קודם זמנה. והדברים מפורסמים.
שאלתי: האם גם במוצאי שבת או במוצאי יום טוב הם נהגו כך, להתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת? והאם זה היה מוסכם על הכל או שהיו שפקפקו בכך?
חד ברנש כתב:באשכנז וצרפת נהגו בזמן הראשונים להתפלל ערבית קודם זמנה. והדברים מפורסמים.
שאלתי: האם גם במוצאי שבת או במוצאי יום טוב הם נהגו כך, להתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת? והאם זה היה מוסכם על הכל או שהיו שפקפקו בכך?
ומאחרין תפילת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש. ועוד שלא יהא לבו של אדם נוקף להדליק. או להכניס או להוציא מפני נידנוד עבירה. בזמן שאין ג' כוכבים בינוניים נראים ברקיע. ואף ביום השבת שחל יום טוב אחריו מאחרין. וכן במוצאי יום טוב עצמו שצריך גם לו תוספת מן החול. ומשום מלאכה: ואיחור הפסקה זו גם היא אינה לבטלה שנוטלין שכר בשפתים. אחת שמאחרין ושוהין לשם מצוה. כדפרי'. ועוד שעוסקין בתורה ואין איחורן עליהם למשא. והנהיגו הראשונים לשנות במסכת אבות מפני שלומדין ממנה יראת שמים ודרך ארץ. וכן אמרו חכמים מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דניזקין. רבינא אמר מילי דאבות. ואמרי לה מילי דברכות: ובמלכות אשכנז וצרפת שונין אותם בשבתות שמפסח ועד ראש השנה ומכוונין להתחיל ולהפסיק בין זה לזה משום מנהג אבותיהם בידיהן והן ששה סדורים וכופלים ומשלשין לפי הצורך עד הזמן. ויש בשאר מלכיות שאומ' אותם בימות הגשמים. ויש שאומרים מדברות ראשונות לדברות אחרונות. ויש שקורין אותם בכל שבת ושבת. ת': ומה שרגילין שתפילת מנחת ערב שבת מקדימי' אותה ותפילת ערבית של מוצאי שבת מאחרין אותה הרבה. כדאמרינן בערבי פסחים שאני אפוקי יומא מעיולי יומא. עיולי יומא מקדמינן ליה כדי שיהיה זריזין למצות. אפוקי יומא מאחרינן ליה דלא ליהוי עלן כמשאוי. ועוד טעם אחרינ'. דמוסיפין מחול על הקודש בין בכניסתו בין ביציאתו. כדמוכח בפ"ק דראש השנה (מועונותם) [מועניתם] וגו'. שבתות מניין. ת"ל תשבתו. ימים טובים מניין ת"ל שבתכם. הילכך מקדמינן בעיולי ומאחרי' באפוקי:
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים