'דאבה מיום ראשון נפשי, מתי יגיע יום ששי, כי באחריתו אצא חפשי, ושם ינוחו יגיעי כח'.
הרי מצינו כאן הקבלה מענינת בין עבודת ששת שני עבד עברי, ויציאתו לחפשי חנם בשנה השביעית, לבין העבודה בששת ימי המעשה והשביתה והמנוחה בשבת קודש.
מצאתי השוואה זאת בפרשנים מאוחרים כמו באברבנאל בתחילת פר' משפטים, האם יש מקור קדום לרעיון זה?
ובכלל, מהו מקור פיוט זה, ומי חיברו?