נוסח תפילת השל"ה

[לומד]

בנוסח תפילת השל"ה יש דבר מה מוזר. רוב התפילה היא על הצאצאים, אך פה ושם הנוסח הוא גם בגוף ראשון. הגיוני לגמרי שכשמבקשים שכל הצאצאים יעסקו בדברי תורה, נבקש גם על עצמינו. הגיוני לגמרי שלא נבקש שנהיה בעלי קומה, מה שהיה, היה. אך עם כל המעברים הללו, יש כמה וכמה מקומות שהנוסח נשאר מאולץ. כמו זה שהבאתי בכותרת, 'לתכלית שהם ואני ואנחנו כולנו יעסקו'. וכבר מצאתי נוסחאות בהם תיקן מי שתיקן 'כולנו נעסוק'.

חילוקים נוספים ישנם בין הסידורים, יש שבהם נפתחת התפילה ב: 'ועל קיום העולם ועל קיום התורה בא לנו ממך וגו' שני ציוויים, פרו ורבו וכו', ולמדתם אותם את בניכם'. משמעות המשפט ברורה, פרו ורבו הוא על קיום העולם, ולמדתם אותם את בניכם הוא על קיום התורה, והכוונה בשניהם אחת, כמו שממשיך המתפלל. אך הנוסחאות אחרות נשמטו המילים 'ועל קיום העולם'. כך שגם קודם 'הכוונה בשניהם אחת' כבר שומע המתפלל שיש שני ציוויים על קיום התורה, 'פרו ורבו' ו'ולמדתם אותם את בניכם'. ושוב לא ברור למה צריך להמשיך להסביר שהכוונה בשניהם אחת. הלא כבר אמרנו ששניהם באו על קיום התורה, ויש לקיים פרו ורבו כדי שיהיה ולמדתם אותם את בניכם'.

מעבר לחידוש הנורא, שלענ"ד הוא בעיקר בנוסח השני. כי בנוסח הרגיל לא כתוב שיש לקיים פרו ורבו רק כדי ללמד תורה. (וכל מה שנאמר בהמשך הוא רק שלא תהו בראה וגו'). יש לדון גם על הנוסחאות. דעתי נוטה שהראשונה היא המקורית, וחלה השמטה, אולי עקב הדומות. אך אולי ההיפל הוא הנכון, ומאן דהוא הוסיף את המלים הללו 'ועל קיום העולם', כדי ליישב מה שהיה קשה לו, איך פרו ורבו נאמר על קיום התורה.

אשמח לשמוע דעתכם.

[שבטיישראל]

לדעת הרב מרדכי גנוט בלוח דבר בעתו הרי "תפילת השל"ה" כלל לא נתחברה ע"י השלה"ק

[תולדות אדם]

לדעת הרב מרדכי גנוט בלוח דבר בעתו הרי "תפילת השל"ה" כלל לא נתחברה ע"י השלה"ק

אין זה דעת רמ"ג אלא כן הוא בשל"ה:

אמנם כגון דא צריך אני לאודעי ולפרסם סדר התפלות שמצאתים בקונטרסי של אחד מהמדקדקים הדבקים בה', וסידר סדר ותפלה לעצמו לכל ענין המצטרך לו, והכל יפה בעתו, ובזה מראה כי משליך על ה' יהבו בכל ענייניו.

וכאן מביא כמה תפילות מאותו קונטרס ביניהם התפילה המפורסמת.

[חכם באשי]

לי, הקטן, 'מפריעים' שני דברים בתפילת השל"ה:
1. בתחילת התפילה מבקשים "שיזמין לי הקב"ה בנים ובנות" (משהו בסגנון כזה; אין לפני את התפילה). והרי מה יעשה אדם שיש לו כבר, ברוך ה', בנים ובנות, הרי הוא צריך לבקש בלשון עָבר: "שהבנים והבנות שהזמנת לי יהיו יראי שמים" וכדומה.
2. הזכרת "לו ישמעאל יחיה לפניך". מה לעשות, זה 'צורם' לי. דווקא בתפילה על בנים יר"ש צריך להזכיר את ה'פרא אדם'? (למרות שעשה תשובה בסוף ימיו, אף אחד לא רוצה כאלו בנים...).

על כן, כשאני אומר את תפילת השל"ה, הנני מדלג ומשפץ את התפילה כרצוני.
ובכך אני צועד בעקבות השל"ה עצמו ש'שיפץ' והרכיב את התפילה מכמה מקורות.
ובמיוחד, שהעיקר הוא שהתפילה יוצאת מהלב.
(והשווה את דבריי בראשית האשכול על ברכת 'ברך עלינו', ודוק היטב).

[יאיר]

לדעת הרב מרדכי גנוט בלוח דבר בעתו הרי "תפילת השל"ה" כלל לא נתחברה ע"י השלה"ק

אין זה דעת רמ"ג אלא כן הוא בשל"ה:

אמנם כגון דא צריך אני לאודעי ולפרסם סדר התפלות שמצאתים בקונטרסי של אחד מהמדקדקים הדבקים בה', וסידר סדר ותפלה לעצמו לכל ענין המצטרך לו, והכל יפה בעתו, ובזה מראה כי משליך על ה' יהבו בכל ענייניו.

וכאן מביא כמה תפילות מאותו קונטרס ביניהם התפילה המפורסמת.

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7 ... 7.A6.D7.98 *לינק מדוייק לחידוש

[יאיר]

לי, הקטן, 'מפריעים' שני דברים בתפילת השל"ה:
1. בתחילת התפילה מבקשים "שיזמין לי הקב"ה בנים ובנות" (משהו בסגנון כזה; אין לפני את התפילה). והרי מה יעשה אדם שיש לו כבר, ברוך ה', בנים ובנות, הרי הוא צריך לבקש בלשון עָבר: "שהבנים והבנות שהזמנת לי יהיו יראי שמים" וכדומה.
2. הזכרת "לו ישמעאל יחיה לפניך". מה לעשות, זה 'צורם' לי. דווקא בתפילה על בנים יר"ש צריך להזכיר את ה'פרא אדם'? (למרות שעשה תשובה בסוף ימיו, אף אחד לא רוצה כאלו בנים...).

על כן, כשאני אומר את תפילת השל"ה, הנני מדלג ומשפץ את התפילה כרצוני.
ובכך אני צועד בעקבות השל"ה עצמו ש'שיפץ' והרכיב את התפילה מכמה מקורות.
ובמיוחד, שהעיקר הוא שהתפילה יוצאת מהלב.
(והשווה את דבריי בראשית האשכול על ברכת 'ברך עלינו', ודוק היטב).

דקדק ומצא שתיבת "ישמעאל" כלל לא מוזכרת..

[חכם באשי]

יאיר,
בקישור שהבאת, אכן נאמר רק: "כמו שהתפלל אברהם אבינו לו יחיה לפניך, ופירשו רז"ל ביראתך",
אך בסידורים ובספרי התהלים שהכניסו את התפילה נאמר: "כמו שהתפלל אברהם אבינו לו ישמעאל יחיה לפניך, ופירשו רז"ל ביראתך". כלשון הפסוק (בראשית יז יח).
איני יודע מהי הנוסחה ה'מקורית', יש לבדוק בשל"ה דפו"ר (שעלו בו שיבושים רבים, כידוע) ובדפוס שני (המתוקן), וזמני אין עמי.

[יאיר]

לפחות יש לך פתרון..תאמר בלי מילת "ישמעאל"..

[חכם באשי]

אכן, כן אני עושה, כפי שכתבתי לעיל.

[בן יצחק]

הצרימה החזקה היא, שהרי באמת בקשתו זו, היפה, הפשוטה, הצנועה והמינימאלית, של אאע"ה, כלל לא נתקיימה בו בישמעאל פרא-האדם!!!!!! כך מתפלא בשיעוריו הרב מרדכי גנוט שליט"א, וגם הוא אינו אומר "ישמעאל", והוא מנסה ליישב שלפחות בלי המלה ישמעאל, מסתמא התפלל כן אברהם אבינו טוב-הלב על אחרים, ואצלם נתקיימה הברכה גם נתקיימה. שלפחות אולי נהיה כמו "הנפש אשר עשו בחרן", למשל, אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים.
עוד הוא אומר שמנסים לתרץ לו על קושייתו, שישמעאל עשה תשובה באחרית ימיו (ב"ב טז:). אך - שואל הוא רטורית - כלום לכך נתכוון המשורר ???? המתפללים אנו ומיילים אנו לבנים כאלה שיאחזו בקלאמקע של הרבי רבי מלך ויזכו לשוב בתשובה, דקה לפני ה-120 שלהם ?! שלא יוכלו להפטר מהעולם ללא תשובה ?!

[המתקיף]

להסיר מכשול...

הזמן גרמא והגיע ערב ר"ח סיון, יום בו הילדים חוזרים מבתי הספר עם דפים מקושטים ומצווים את הוריהם להתפלל.
והנה השנה באה "מציאה"!
התפילה הכל כך מפורסמת, כך מתברר לפתע השנה, היא רק "חצי" תפילה, ואילו בסידור השל"ה מופיעה התפילה בשלמותה! וכבר מופצת התפילה השלמה, לבל חלילה אי-מי לא יצא ידי חובת תפילת השל"ה ביום המסוגל הזה.
זהו הנוסח "השלם":

תפלת השלה הנוסח השלם.png (638.14 KiB) נצפה 16245 פעמים

למי שרוצה להשוות לנוסח הבלתי-שלם (באותה הוצאה): viewtopic.php?f=17&t=5128

אך עיון בסידור השל"ה עצמו מברר דברים אחרים לגמרי. התפילה שמופיעה בשל"ה עצמו, היא אכן התפילה שיצאה מתח"י השל"ה. אבל "התוספת" כלל וכלל לא ברור - ויותר מסתבר שאין לה שום שייכות לא לשל"ה וכל שכן שאינה "המשך" לתפילה שלו.
בעמוד השער של הסידור מצויין להדיא כי מלבד התפילות מאת השל"ה נוספו תפילות נוספות "משאר ספרי קודש" (כאשר כבר עמדו על ייחוס התפילה לשל"ה; דבר שאין לו משמעות רבה, שהרי בכל מקרה השל"ה קבע לאומרה). ובייחוד שאין שום זיקה בין שתי התפילות, ועל אחת כמה וכמה שאיננה "המשך" לתפילת השל"ה.

השער.png (58.45 KiB) נצפה 16245 פעמים

ראה במסמך המצורף והמסומן.

[מקורות]

ראה בספר "אוצר חמדת ימים" מאת ה"ר דוד שלמה קוסובסקי שחור (נמצא באוצר) בריש פרק ד', שטוען שמקור התפילה הוא ממחבר ספר חמדת ימים. (אך לדעת מחבר הנ"ל אין שום פגם בכך, כי לדעתו מקור מקומו טהור).

וכאן יש מאמר מאותו מחבר במיוחד בנושא התפילה הנ"ל ומקורו.
http://www.shtaygen.net/sprim/Prayer/index.html

[נוטר הכרמים]

היו כאן כו"כ נידונים בענין תפילת השל"ה בעוד אשכולות. כדאי לאחד את הכל.

רצוו"ב קונטרס מעניין ומקיף מהרב יצחק לובינשטיין.

[לעמל יולד]

הסתפקתי בשל"ה הק' שהמליץ להתענות הפסקה בער"ח, והלא אסור להתענות בר"ח עצמו, האם כוונתו שבער"ח יהיה יום השני של ההפסקה?

[צביב]

השלישי בער''ח

[איתן נוי]

להסיר מכשול...

הזמן גרמא והגיע ערב ר"ח סיון, יום בו הילדים חוזרים מבתי הספר עם דפים מקושטים ומצווים את הוריהם להתפלל.
והנה השנה באה "מציאה"!
התפילה הכל כך מפורסמת, כך מתברר לפתע השנה, היא רק "חצי" תפילה, ואילו בסידור השל"ה מופיעה התפילה בשלמותה! וכבר מופצת התפילה השלמה, לבל חלילה אי-מי לא יצא ידי חובת תפילת השל"ה ביום המסוגל הזה.
זהו הנוסח "השלם":

תפלת השלה הנוסח השלם.png

למי שרוצה להשוות לנוסח הבלתי-שלם (באותה הוצאה): http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=5128

אך עיון בסידור השל"ה עצמו מברר דברים אחרים לגמרי. התפילה שמופיעה בשל"ה עצמו, היא אכן התפילה שיצאה מתח"י השל"ה. אבל "התוספת" כלל וכלל לא ברור - ויותר מסתבר שאין לה שום שייכות לא לשל"ה וכל שכן שאינה "המשך" לתפילה שלו.
בעמוד השער של הסידור מצויין להדיא כי מלבד התפילות מאת השל"ה נוספו תפילות נוספות "משאר ספרי קודש" (כאשר כבר עמדו על ייחוס התפילה לשל"ה; דבר שאין לו משמעות רבה, שהרי בכל מקרה השל"ה קבע לאומרה). ובייחוד שאין שום זיקה בין שתי התפילות, ועל אחת כמה וכמה שאיננה "המשך" לתפילת השל"ה.

השער.png

ראה במסמך המצורף והמסומן.

האם יש למישהו מוקלד באיכות יותר טובה, אשמח לקבל.

[איתן נוי]

היו כאן כו"כ נידונים בענין תפילת השל"ה בעוד אשכולות. כדאי לאחד את הכל.

רצוו"ב קונטרס מעניין ומקיף מהרב יצחק לובינשטיין.

מה שצירפת זה הנוסח השלם?

[איתן נוי]

מה פשט המילים המודגשות:
"ויהי רצון מלפניך ה' שתזמין לכל בניי את בת זוגו ולכל אחת מבנותי את בן זוגה המיוחד לכל אחד מהם ולא יקדימם אחר ברחמים ולא ידחו מפני אחרים ויולידו בני ובנותי במזל טוב ובשעה טובה וכל הסיבות בין אלהים והשגחיות בין מערכיות בין בחיריות יפעלו לטובתם ולזכותם בבני חיי ובמזוני רויחי".

[לבי במערב]

האם יש למישהו מוקלד באיכות יותר טובה, אשמח לקבל.

כמדומני שזהו הנוסח:

אַתָּה הוּא יְיָ אֱ-לֹקֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱ-לֹקֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵ-ל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱ-לָקוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמו שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ יְיָ אֱ-לֹקֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים: כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם". וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ.
וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ יְיָ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיות עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת. וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הדּוֹרוֹת, לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בְּיִרְאָתֶךָ".
כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱ-לקִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּות, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִיצונִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.
אַתָּה יְיָ יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמות, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי יְיָ עֲנֵנִי, בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל".
אָנָא יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק: "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ, רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְּפִיךָ. לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם". יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְיָ, צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

[איתן נוי]

זה לא המלא, והנה המלא מצורף, לרווחת הציבור.

תפילת השל''ה הקדוש הנוסח המלא.pdf

(50.19 KiB) הורד 426 פעמים

אגב, בר' חיים פלאג'י המצורף מדוע לא ציין בשם השל"ה הק', ואגב רואים שהספר שהביא בשמו אינו המקור ואינו הלשון כלשון שהביא ב"ימצא חיים". (מצורף)
אשמח להרחבה בעניין.

[סופר-סתם]

בקיצור השל"ה הביא תפילה לאדם על עצמו, לזיווג הגון, האם ידוע מה מקורה? (כבר ראיתי שבאו וייחסוה לשל"ה..)

קיצור שלה - תפילה לזיווג.png (68.47 KiB) נצפה 9902 פעמים

[סופר-סתם]

בקיצור השל"ה הביא תפילה לאדם על עצמו, לזיווג הגון, האם ידוע מה מקורה? (כבר ראיתי שבאו וייחסוה לשל"ה..)

קיצור שלה - תפילה לזיווג.png

חכם רפאל בן משה חזקיה מילדולה בספרו חופת חתנים כתב, שהיא תפילת השל"ה בתוספת נופך.
אבל איני מבין לאיזו תפילה כוונתו, היא לא דומה כלל לתפילת השל"ה?

[יעל]

המקור הראשון של התפילה לזיווג בקיצור השל"ה לא ידוע.
העובדה שמייחסים את זה לשל"ה עצמו - היא לא הוכחה שזה התחבר על ידו, אלא אם כן יתגלה כתב יד של ספר השל"ה שלא היה ידוע לנו המייחס את זה אליו.
מתוך שהתפילה מופיעה בקיצור השל"ה, רבים טעו לסבור שהיא של בעל השל"ה, ולא בדקו בספר השל"ה עצמו, אלא הניחו את זה כמובן מאליו.

[סופר-סתם]

המקור הראשון של התפילה לזיווג בקיצור השל"ה לא ידוע.
העובדה שמייחסים את זה לשל"ה עצמו - היא לא הוכחה שזה התחבר על ידו, אלא אם כן יתגלה כתב יד של ספר השל"ה שלא היה ידוע לנו המייחס את זה אליו.
מתוך שהתפילה מופיעה בקיצור השל"ה, רבים טעו לסבור שהיא של בעל השל"ה, ולא בדקו בספר השל"ה עצמו, אלא הניחו את זה כמובן מאליו.

כתבתי שהמקור מחופת חתנים.

[איתן נוי]

תפילת השל''ה הקדוש הנוסח המלא והמדוייק. סידור שער השמיים.

תפילת השל''ה הקדוש הנוסח המלא והמדוייק.pdf

(50.88 KiB) הורד 249 פעמים

[באמונתו]

נדמה לי שמחברו האמתי הינו רבי שבתי סופר, ראה המצורף פה נוסחה המקורי:

[סופר-סתם]

נדמה לי שמחברו האמתי הינו רבי שבתי סופר, ראה המצורף פה נוסחה המקורי:

באוצר יש סידור רש"ס בכת"י, ולא הצלחתי למצוא שם את התפילה.

[באמונתו]

עיין המצורף פה:

[סופר-סתם]

דהיינו, תפילה אחת או שניים נמצאו במהרש"ס, אם כן הניחו שכל התפילות הם למהרש"ס למרות שלא נמצא כן בכתובים.

[באמונתו]

טעית. תקרא שוב שם (בפרט על "סעיף ב'" שהוא תפילתנו).

[סיסטעם]

שערי רחמים-לר' רחמים די לונזאנו ועוד חכמים.PDF

להלן נוסח התפילה שהבאת משערי רחמים, חלק השני הוא התוספת שנמצא בשלה"ק:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהוֹלִיד בָּנִים זְכָרִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, בְּרִיאִים בְּגוּפָם וְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, צַדִּיקִים, יִרְאֵי אֱלֹהִים כְּאַבְרָהָם, מְקַדְּשֵׁי שִׁמְךָ כְּיִצְחָק וּתְמִימִים יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים כְּיַעֲקֹב, מַאֲמִינִים בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל תּוֹרַת מֹשֶׁה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים וְחַכְמֵי הָאֱמֶת וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְכָל הָעִקָּרִים וֶאֱמוּנַת אֲמִתּוּת אֲמִתֵּנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְכָל מִצְוֹת דְּרַבָּנָן וּמְקַיְּמִים אוֹתָם. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְלֹא יִבְעֲטוּ בָּנַי בְּקוֹל מוֹרִים וְהוֹרִים אֶלָּא מְכַבְּדִים וִירֵאִים אוֹתָם, וְיִהְיֶה לָהֶם אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת תּוֹכַחַת חַיִּים, וּבְקֶרֶב חֲכָמִים יָלִינוּ, וְיִהְיֶה לָהֶם רֹחַב לֵבָב וְשֵׂכֶל טוֹב לְהָבִין זְכִירָה טוֹבָה וְקַיֶּמֶת לִשְׁמֹר הַחָכְמוֹת לַעֲבוֹדָתֶךָ, חוּשִׁים בְּרִיאִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַעֲבוֹדָתְךָ וְאַהֲבָה וְחֵשֶׁק וְרָצוֹן בְּתוֹרַת יְיָ וּבָהּ יֶהְגּוּ יוֹמָם וָלָיְלָה. וְלֹא יֵצֵא עֲלֵיהֶם שֵׁם רַע וְדִבָּה רָעָה לְעוֹלָם, נֶאֱהָבִים וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, וְכָל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּ שֶׁהֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ וְיֹאמְרוּ בָּרוּךְ שֶׁזֶּה יָלַד בָּרוּךְ שֶׁזֶּה גִּדֵּל, וְיִהְיוּ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, וְיִהְיוּ בָּנַי כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנִי. וְהַאֲרֵךְ בְּרַחֲמֶיךָ שְׁנוֹתַי וּשְׁנוֹת אִשְׁתִּי, וְזַכֵּנִי שֶׁיֵּלְדוּ עַל בִּרְכַּי דּוֹר רְבִיעִי, וְקַיֵּם בְּזַרְעִי בִּרְכַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ וְאֶזְכֶּה לְגַדְּלָם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּכְיִצְחָק יִקָּרֵא לָהֶם זֶרַע קֹדֶשׁ מַטַּע יְיָ לְהִתְפָּאֵר וּכְבִרְכַּת יַעֲקֹב יוֹרְשֵׁי נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. וְיִהְיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֶתֶר תּוֹרָה לְזַכּוֹת הָרַבִּים וְלֹא בְּגַאֲוָה, וּבְכֶתֶר מַלְכוּת וְשֶׁלֹא יִצְטָרְכוּ לְהַלְוָאַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לְמַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם, וּבְכֶתֶר כְּהֻנָּה מְשָׁרְתֵי יְיָ כְּמוֹ בְּנֵי דָּוִד כֹּהֲנִים הָיוּ כד"א אַתֶּם כֹּהֲנֵי יְיָ תִּקָּרֵאוּ, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם. וְלֹא יִשְׁלֹט יֵצֶר הָרָע וְעַיִן הָרָע כְּמוֹ זֶרַע יוֹסֵף הַצַּדִּיק: הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רַע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ (כְּדָגִים) לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה: וְתַצִּילֵם מִכָּל חֳלָאִים רָעִים וּנְגָעִים רָעִים וּבָרֵךְ אֶת לַחְמָם וְאֶת מֵימֵיהֶם וִיקֻיַּם בְּבָנַי אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵינוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:

אָנָּא אֱלֹהַי, זַכֵּנִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁצִּוִּיתַנִּי וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, וְיִתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: וְיִהְיוּ בָּנַי מוֹרֵי הוֹרָאוֹת יְשָׁרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יִטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מִדְּבַר שֶׁקֶר יִרְחָקוּ וְלֹא יִמָּצֵא בָּם מוּם וְלֹא מִדָּה רָעָה מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. וְיִהְיוּ בָּנַי מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבָּנַי בְּחַיַּי וְלֹא אַחַת מִבְּנוֹתַי בְּחַיַּי, וְאֶקַּח נָשִׁים לְבָנַי וְלֹא יָמוּתוּ נְשׁוֹתֵיהֶם מִקֹּצֶר שָׁנִים, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיא בְּנוֹתַי לַאֲנָשִׁים הֲגוּנִים וְצַדִּיקִים, וְיַאֲרִיכוּ שְׁנוֹתֵיהֶם עִם נְשֵׁיהֶם. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת זוּגוֹ וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי אֶת בֶּן זוּגָהּ הַמְיֻחָד לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּרַחֲמִים, וְלֹא יַקְדִּימֵם אַחֵר, וְלֹא יִדָּחוּ לִפְנֵי אֲחֵרִים ח"ו, וְיִוָּלְדוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי בְּמַזָּל טוֹב וּבְשָׁעָה טוֹבָה וְכָל הֲטָבוֹת בֵּין בְּהַשְׁגָּחַת אֱלֹהִים בֵּין מערביות בֵּין בְּחִירִיּוֹת יִפְעֲלוּ לְטוֹבָתָם וּלְזַכּוֹתָם בִּבְנֵי חַיֵּי וּבִמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְלֹא יֶחְסַר לָהֶם לְעוֹלָם מָזוֹן וְטֶרֶף בֵּיתָם וְהַצִּילָה מִמְּאֹרָעוֹת וּפְעֻלּוֹת רָעוֹת. וְלֹא יֶחְטְאוּ לֹא בְּזָדוֹן וְלֹא בְּשׁוֹגֵג, לֹא בְּאֹנֶס וְלֹא בְּרָצוֹן, וְיִשְׁמְרוּ בְּרִית קֹדֶשׁ מִכָּל טֻמְאָה וְעֶרְוָה, וּבָעֵת הָרָאוּי יְקַיְּמוּ לְמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְהַשְׁכֵּן בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת וְכֵן בֵּין קְרוֹבֵיהֶם. וְאֶזְכֶּה לָזוּן אוֹתָם בְּקַטְנוּתָם בְּכָבוֹד בְּלִי חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן, וּתְהִי תּוֹרָתָם אֻמָּנוּתָם בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת, וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם עָקָר וַעֲקָרָה וּמְשַׁכֵּלָה וְיִמְצְאוּ חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. וְלֹא אֶעֱזֹב אוֹתָם בְּיַד אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם, וְיִהְיוּ שׁוֹמְעִים בְּקוֹל אֲבִיהֶם וְאִמָּם וְרַבָּנֵיהֶם, וְאָח קָטָן יִשְׁמַע לְגָדוֹל וִיכַבְּדֵהוּ, וְיִהְיֶה טוֹב וְנָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּבְנוֹתַי תִּהְיֶינָה יָפוֹת, נָאוֹת, צְנוּעוֹת, צִדְקָנִיּוֹת, חַסְדָּנִיּוֹת, מְעֻטָּרוֹת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה, וְתִהְיֶינָה שְׁלֵמוֹת בְּלִי מוּם. וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדַי כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת מֵהֶם מֹהַר וּמַתָּן כָּרָאוּי לִבְנֵי גִּילִי, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבוֹת וּבָנִים צַדִּיקִים זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ':

[קו ירוק]

מאבדים את הפרופורציות. העיסוק הגדול הזה נראה כאילו זו תפלה זכה.
ומזל שהחיי אדם לא קבור בטבריה, כי או אז היה נהפך יו"כ בטבריה כר"ה באומן..

[פרנצויז]

ראה בספר "אוצר חמדת ימים" מאת ה"ר דוד שלמה קוסובסקי שחור (נמצא באוצר) בריש פרק ד', שטוען שמקור התפילה הוא ממחבר ספר חמדת ימים. (אך לדעת מחבר הנ"ל אין שום פגם בכך, כי לדעתו מקור מקומו טהור).

מה שכתוב בספר "אוצר חמדת ימים", וכן במבוא שלו לספר חמדת ימים, שכל הספרים העתיקו מס' חמדת ימים, אינו נכון, כידוע. והחמדת ימים הוא זה שהעתיק מכל הספרים.
viewtopic.php?f=7&t=43776&start=1560#p699313

[סיסטעם]

ספר שערי רחמים הנ״ל חיבר רבי יהודה בן רבי יוסף פרץ, מגדולי חכמי איטליה. הספר הוא קובץ תפילות עפ"י סוד בשם 'שערי רחמים' (ויניציאה ת"ע) והקדמה לסדר קריאי מועד (ויניציאה תס"ז), ושם הוא חותם "מראגוזה".
שימש כסופרו של השבתאִי הנודע נחמיה חיון. הביא לדפוס את הספר השבתאי 'רזא דיחודא'. בשער הספר פרח לבנון נדפסו הסכמות של רבני ונציה, ביניהם רבי יעקב ב"ר יוסף [ריישר] מפראג. רבי משה חאגיז כותב, שהסכמות אלו זויפו ע"י המביא לדפוס רבי יהודה פרץ. כך כתב על רבי יהודה פרץ, במכתבו אל רבי שמשון מורפורגו: "תלמידו של התועב, ומי שזייף לו חתימות רבני ויניציאה" (קובץ על יד, ב, ירושלים תרצ"ז, עמ' קצג). אף בספר שלו, 'פרח לבנון', יש סימוכין לשבתאותו, שכן בסוף פרשת וארא הוא מצטט את רבי שמואל פרימו, סופרו של שבתאי צבי: "ובשם הרב הגדול כמוהר"ר שמואל פרימו ז"ל אב"ד דק"ק אנדרינופולי שמעתי אומרים...".

אני לא יודע מה יותר בעייתי, חמדת ימים או שערי רחמים…
אבל כנראה שהתפילות הנ״ל לא הם חיברו רק הדפיסו אותם.

[עובדיה חן]

יש תפילת השל"ה על פרנסה וכותב השלה ראוי לאמרו בערב חודש ניסן
תפילה זו, שחיבר רבינו השל"ה, אינה תפילה לפרנסה במובן המילולי של המילה, כפי שיראה כל מעיין, כי אם בקשה אמיתית, שלא יתן הבורא שכרינו בעולם הזה, ולא "נאכל" פירות מעשינו הטובים השמורים לעולם הבא – בעולם הזה. שעל כן, וודאי שראוי לאמרה, כפי שכתב ז"ל.

כתב השל״ה הקדוש (מסכת תמיד – סוף פרק נר מצוה): ראוי לצום שלא יאכילנו הקדוש ברוך הוא זכויותיו בעולם הזה. ויהיה זה התענית יום קודם ערב ראש חודש ניסן, כי בניסן טללים שהם לברכה נפתחים. וזה נוסחה של התפילה:

(ויכול לאמרה אפילו אם אינו מתענה, ואפשר לפדות התענית במעות לצדקה)

אַתָּה הוּא הָאֶלֹהִים הַזָן מִקַרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִינִים, וְאַתָּה הוּא הַמֵכִין כָּל צָרְכֵיהֶם, וּנוֹסָף עַל הַצְרָכִים הַהֶכְרֵחִיִים אַתָּה הוּא הַנוֹתֵן בּמִילוּי וָרֶיוַח וְעוֹשֶׁר וְכָבוֹד.

כָּל זֶה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּנִדְבַת לִבְּךָ הַטוֹב. כִּי אַתָּה הוּא נָדִיב בֶּאֶמֶת, לֹא כְמוֹ שֶׁקוֹרִין לְפְעָמִים לְאָדָם אֶחָד נָדִיב, כִּי נְדִבֻתוֹ אֵינָהּ אַמִיתִּית רַק לְתַּשְׁלוּם גְמוּל אוֹ בְּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁקִדְמוּהוּ וְהַרֵי הוּא כְּסוֹחַר. אָכֵן מִי הִקְדִימְךָ וְשִׁלַמְתָּ, וּבְנִדְבַת לִבְּךָ הַטוֹב – טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה לַכֹּל. וְלִי אַנִי עַבְדְךָ הֵטַבְתָּ עַל כָּל ,וְנָתַתָּ לִי עוֹשֶׁר וְכָבוֹד מִיָדְךָ הַכֹּל, בֵּרַכְתָּנִי מִכֹּל בַּכֹּל כֹּל, נָתַתָּ לִי סְפָרִים הַרְבֵּה, וְכֶסֶף וְזָהָב לָרוֹב, וּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד וְדִירָה בְכָבוֹד, קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחַסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶךָ, וְיָרֵא אָנֹכִי מְאוֹד לְנַפְשִׁי שֶׁלֹא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם הָעוֹשֶׁר שָׁמוּר לִי לְרָעָה לְהַאַכִילֵנִי הַמְעַט מזְכֻיוֹתַי שֶׁבְּיָדִי, וּבְאִם הוּא כֵן קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי וְאַל אֶרְאֶה בְרָעָתִי לָעוֹלָם הַבָּא עוֹלָם הַנִצְחִי, וּבְאִם רְצוֹנְךָ הַטוֹב לְמֵהַב וְלֹא לְמִשְׁקַל, תֵּן בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל הַנִלְוִים אֵלַי שֶׁלֹא לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּמַתְּנוֹתֶךָ לְתַעַנוּגִים גוּפָנִיִים, וְיִתְפַּרְנְסוּ מִמֶנוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה, אַנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אַנָשִׁים הַגוּנִים, עַשׂוֹת צְדָקָה הַרְבֵּה וּגְמִילַת חַסָדִים לַקְרוֹבִים וְלָרְחוֹקִים, וּדְבַר יְהֹוָה יָקוּם.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש בנוסח הזה דברים מוזרים.

[סיסטעם]

שערי רחמים-לר' רחמים די לונזאנו ועוד חכמים.PDF

להלן נוסח התפילה שהבאת משערי רחמים, חלק השני הוא התוספת שנמצא בשלה"ק:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לְהוֹלִיד בָּנִים זְכָרִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, בְּרִיאִים בְּגוּפָם וְשִׂכְלָם, בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת, בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, צַדִּיקִים, יִרְאֵי אֱלֹהִים כְּאַבְרָהָם, מְקַדְּשֵׁי שִׁמְךָ כְּיִצְחָק וּתְמִימִים יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים כְּיַעֲקֹב, מַאֲמִינִים בְּלֵב שָׁלֵם בְּכָל תּוֹרַת מֹשֶׁה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים וְחַכְמֵי הָאֱמֶת וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְכָל הָעִקָּרִים וֶאֱמוּנַת אֲמִתּוּת אֲמִתֵּנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְכָל מִצְוֹת דְּרַבָּנָן וּמְקַיְּמִים אוֹתָם. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְלֹא יִבְעֲטוּ בָּנַי בְּקוֹל מוֹרִים וְהוֹרִים אֶלָּא מְכַבְּדִים וִירֵאִים אוֹתָם, וְיִהְיֶה לָהֶם אָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת תּוֹכַחַת חַיִּים, וּבְקֶרֶב חֲכָמִים יָלִינוּ, וְיִהְיֶה לָהֶם רֹחַב לֵבָב וְשֵׂכֶל טוֹב לְהָבִין זְכִירָה טוֹבָה וְקַיֶּמֶת לִשְׁמֹר הַחָכְמוֹת לַעֲבוֹדָתֶךָ, חוּשִׁים בְּרִיאִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַעֲבוֹדָתְךָ וְאַהֲבָה וְחֵשֶׁק וְרָצוֹן בְּתוֹרַת יְיָ וּבָהּ יֶהְגּוּ יוֹמָם וָלָיְלָה. וְלֹא יֵצֵא עֲלֵיהֶם שֵׁם רַע וְדִבָּה רָעָה לְעוֹלָם, נֶאֱהָבִים וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, וְכָל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּ שֶׁהֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ וְיֹאמְרוּ בָּרוּךְ שֶׁזֶּה יָלַד בָּרוּךְ שֶׁזֶּה גִּדֵּל, וְיִהְיוּ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ, וְיִהְיוּ בָּנַי כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנִי. וְהַאֲרֵךְ בְּרַחֲמֶיךָ שְׁנוֹתַי וּשְׁנוֹת אִשְׁתִּי, וְזַכֵּנִי שֶׁיֵּלְדוּ עַל בִּרְכַּי דּוֹר רְבִיעִי, וְקַיֵּם בְּזַרְעִי בִּרְכַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ וְאֶזְכֶּה לְגַדְּלָם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּכְיִצְחָק יִקָּרֵא לָהֶם זֶרַע קֹדֶשׁ מַטַּע יְיָ לְהִתְפָּאֵר וּכְבִרְכַּת יַעֲקֹב יוֹרְשֵׁי נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. וְיִהְיוּ מְעֻטָּרִים בְּכֶתֶר תּוֹרָה לְזַכּוֹת הָרַבִּים וְלֹא בְּגַאֲוָה, וּבְכֶתֶר מַלְכוּת וְשֶׁלֹא יִצְטָרְכוּ לְהַלְוָאַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לְמַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם, וּבְכֶתֶר כְּהֻנָּה מְשָׁרְתֵי יְיָ כְּמוֹ בְּנֵי דָּוִד כֹּהֲנִים הָיוּ כד"א אַתֶּם כֹּהֲנֵי יְיָ תִּקָּרֵאוּ, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם. וְלֹא יִשְׁלֹט יֵצֶר הָרָע וְעַיִן הָרָע כְּמוֹ זֶרַע יוֹסֵף הַצַּדִּיק: הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רַע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ (כְּדָגִים) לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה: וְתַצִּילֵם מִכָּל חֳלָאִים רָעִים וּנְגָעִים רָעִים וּבָרֵךְ אֶת לַחְמָם וְאֶת מֵימֵיהֶם וִיקֻיַּם בְּבָנַי אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵינוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:

אָנָּא אֱלֹהַי, זַכֵּנִי לְקַיֵּם מַה שֶּׁצִּוִּיתַנִּי וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, וְיִתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: וְיִהְיוּ בָּנַי מוֹרֵי הוֹרָאוֹת יְשָׁרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יִטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מִדְּבַר שֶׁקֶר יִרְחָקוּ וְלֹא יִמָּצֵא בָּם מוּם וְלֹא מִדָּה רָעָה מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. וְיִהְיוּ בָּנַי מֵאוֹתָם שֶׁכָּתוּב מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁאוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבָּנַי בְּחַיַּי וְלֹא אַחַת מִבְּנוֹתַי בְּחַיַּי, וְאֶקַּח נָשִׁים לְבָנַי וְלֹא יָמוּתוּ נְשׁוֹתֵיהֶם מִקֹּצֶר שָׁנִים, וְאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיא בְּנוֹתַי לַאֲנָשִׁים הֲגוּנִים וְצַדִּיקִים, וְיַאֲרִיכוּ שְׁנוֹתֵיהֶם עִם נְשֵׁיהֶם. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת זוּגוֹ וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי אֶת בֶּן זוּגָהּ הַמְיֻחָד לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּרַחֲמִים, וְלֹא יַקְדִּימֵם אַחֵר, וְלֹא יִדָּחוּ לִפְנֵי אֲחֵרִים ח"ו, וְיִוָּלְדוּ בָּנַי וּבְנוֹתַי בְּמַזָּל טוֹב וּבְשָׁעָה טוֹבָה וְכָל הֲטָבוֹת בֵּין בְּהַשְׁגָּחַת אֱלֹהִים בֵּין מערביות בֵּין בְּחִירִיּוֹת יִפְעֲלוּ לְטוֹבָתָם וּלְזַכּוֹתָם בִּבְנֵי חַיֵּי וּבִמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְלֹא יֶחְסַר לָהֶם לְעוֹלָם מָזוֹן וְטֶרֶף בֵּיתָם וְהַצִּילָה מִמְּאֹרָעוֹת וּפְעֻלּוֹת רָעוֹת. וְלֹא יֶחְטְאוּ לֹא בְּזָדוֹן וְלֹא בְּשׁוֹגֵג, לֹא בְּאֹנֶס וְלֹא בְּרָצוֹן, וְיִשְׁמְרוּ בְּרִית קֹדֶשׁ מִכָּל טֻמְאָה וְעֶרְוָה, וּבָעֵת הָרָאוּי יְקַיְּמוּ לְמִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְהַשְׁכֵּן בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת וְכֵן בֵּין קְרוֹבֵיהֶם. וְאֶזְכֶּה לָזוּן אוֹתָם בְּקַטְנוּתָם בְּכָבוֹד בְּלִי חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן, וּתְהִי תּוֹרָתָם אֻמָּנוּתָם בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת, וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם עָקָר וַעֲקָרָה וּמְשַׁכֵּלָה וְיִמְצְאוּ חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. וְלֹא אֶעֱזֹב אוֹתָם בְּיַד אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם, וְיִהְיוּ שׁוֹמְעִים בְּקוֹל אֲבִיהֶם וְאִמָּם וְרַבָּנֵיהֶם, וְאָח קָטָן יִשְׁמַע לְגָדוֹל וִיכַבְּדֵהוּ, וְיִהְיֶה טוֹב וְנָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּבְנוֹתַי תִּהְיֶינָה יָפוֹת, נָאוֹת, צְנוּעוֹת, צִדְקָנִיּוֹת, חַסְדָּנִיּוֹת, מְעֻטָּרוֹת בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה, וְתִהְיֶינָה שְׁלֵמוֹת בְּלִי מוּם. וּבָרֵךְ מַעֲשֵׂה יָדַי כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת מֵהֶם מֹהַר וּמַתָּן כָּרָאוּי לִבְנֵי גִּילִי, וּמֵהֶם יֵצְאוּ פֵּרוֹת טוֹבוֹת וּבָנִים צַדִּיקִים זוֹכִים וּמְזַכִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ':