פורום אוצר החכמה

נזכר כאן ע"י הגאון ר"ח נתנזון מהמבורג בקונטרס אבן הטועים (תחילת סי' ב, יש לגלול התמונה למטה).

יש היודע לאיזה מחזור כוונתו?


----
ונר' שהפריז במחכ"ת, בתלונתו על ר' רפאל מהמבורג. שבאמת נוסח שאומרים במוסף יוה"כ: ושני שעירים לכפר - או ושעיר לכפר מלבד חטאת הכיפורים, בכדי לכלול אף את השעיר הפנימי, אין לו זכר בדברי הראשונים.

לע"ע הראשון שמצאתי שהזכיר נוסח זה בספרי רבותינו הוא מהרי"ל (במוסף ר"ה).
ואילו במחזורים כת"י מצאתי אזכור קודם לכן, והוא במחזור וורמייזא שנת לב (לא הצלחתי לפתוח את הקובץ וסמכתי על עדותו של ר' דניאל גולדשמידט במחקרי תפילה שלו)

עי' במצו"ב.
אגב באוצר יש מחזור אלטונא תקלב ושם הנוסח ושני שעירים.

יש"כ של שר הי"ם

הנה שער המחזור

והנה הקטע המדובר

החכם הנעלה ר' אביאסף שיח' הפנה אותי לתשב"ץ מהדורת הרב שניאורסון המציין לכת"י (א' מני רבים של ס' תשב"ץ) שבו נרשמה הנהגת מהר"ם (ככה"נ) לומר ושני שעירים!

ראו כאן

גבול ים כתב:עי' במצו"ב.
אגב באוצר יש מחזור אלטונא תקלב ושם הנוסח ושני שעירים.

בקו' אבן הטועים שהפנתי אליו, מציין למחזור זה: וכן ראיתי בעיני במחזור שנדפס באלטונא בשנת תקל"ב הנוסחא ושני שעירים לכפר וגם בסדר תפילה עמודי שמים להגאון יעב"ץ זצ"ל הנוסחא ושני שעירים לכפר והוא היה דר באלטונא כידוע.
(ואם זה משנה אז גם במחזור אלטונא תק"ב: ושני שעירים...)

איש_ספר כתב:[ (ואם זה משנה אז גם במחזור אלטונא תק"ב: ושני שעירים...)

ואם זה משנה אז גם במחזור אלטונא תק"ד אמנם הוא כמנהג פולין פיהם ורייסין.

גם התקפ"ו הוא נוסח פולין, וכמדומה שכל המחזורים שנדפסו שם הם נוסח פולין. (אוסטרייך, מורביה, בוהמיה שייכים לנוסח פולין).

לתקפ"ו אין משמעות בנד"ד, כוונתי שאין להוכיח כיצד היה הנוהג באלטונא גופה, אם נניח שמחזורים אלו עמדו ליצוא.

איש_ספר כתב:האשמה בי שלא הבהרתי עצמי כה"צ: באלטונא כמו בהמבורג התפללו בנוסח שהוא יותר פולין מאשכנז!

זכור לי שמייסדי קהילות צפון ומזרח גרמניה (כמו המבורג וברלין) הגיעו לשם מאוסטריה בעקבות גירושים, ואין להם קשר עם מנהג אשכנז באותה מידה שהקהילה הספרדית-פורטוגזית בהמבורג לא היתה קשורה למנהג אשכנז. (אכן בכל זאת משהו דבק בהם, ודווקא קהילות גרמניות אלו הפכו למעוז האחרון של מנהג פולין. ביחד עם שבע קהילות ואבערלאנד).

בעצם היתה שלש מנהגים באייראפע.
1 מנהג מזרח והוא פוילן-רוסלאנד-אוקריינע.
2 מנהג מרכז והוא טשעכיי [מעהרען בעהעמען] עסטרייך-אונגארן- פוילן חבל שלעזיע/פרייסן.
3 מנהג מערב והוא חבל הריינוס-פראנקפורט-עלזאס וגם באמסטערדאם ועוד מקומות נהגו במנהג זה.

מתחילה לא ישבו היהודים באייראפע רק בעיקר בחבל הריינוס ובחבל עסטרייך שהוא לצד מזרחו של חבל הריינוס ומשום הכי נקרא מנהג עסטרייך גם בשם מנהג מזרח וכו’ הגם שחבל עסטרייך מצא את עצמו בהמשך השנים במרכזו של ישיבת קהילות היהודים באייראפא ולא במזרחו. וכל עוד שהיהודים התיישבו יותר לצד המזרח הביאו את מנהג עסטרייך לשם.

בתחילת תקופת האחרונים לא מצינו רק
1 מנהג עסטרייך
2 מנהג ריינוס

ובהמשך הימים כשרוב היהודים התיישבו בפולין המזרחי [לא לערב עם מערבו של פוילן שהוא שלעזיע-פרייסן] החלו לקרות את מנהג עסטרייך בשם מנהג פוילן בו בזמן כשמנהג פוילן לבש צורה חדשה לגמרי ממנהג עסטרייך הקודם.

על כל פנים צריכים לדעת שיש הרבה הרבה חילוקים ביניהם ואין לערבם ביחד. מנהג מזרח הוא בעצם תולדה ממנהג מרכז ששם נכתב מנהגי ר’ אייזיק טירנא וכו’ ואחריו הם נמשכים אבל אין זה למעשה כמו מנהג המרכז, החל ממנהג הסליחות בימים נוראים ועד ניגוני התפילות ועוד הרבה הרבה מנהגים. וכ”ש לימים כשהגר”א שינה הרבה ממנהגים הקודמים לו ואחריו נמשכים בני יוצא ליטא.

אני כבן יוצאי אויבערלאנד אונגארן-עסטרייך-טשעכיי הרבה טרחתי להבין את מקור ושורש מנהגינו וברור לי שכן הוא.

לדוגמה קטנה, מצאתי הקלטה של ניגון ברכו לשלש רגלים ומקובל שהוא נוסח פראג כמו ששרו שם
https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUS ... 205171/NLI
והראתי לדעת שהוא הוא ממש הניגון ששר ר’ גבריאל פישער ע”ה בעל תפלה בקהל יסודי התורה דעברעצין בבארא פארק. זאת אומרת שהמנהגים הקודמים של מרכז אייראפע למעשה נשארו רק בקהילות האויבערלענדער והנמשכים אחריהם ואין לערבם עם מה שנקרא מנהג פוילן הנפוץ בימינו, שהוא בעצם מנהגו של מזרח פוילן החדש ביותר ואין זה מנהג אשכנז-עסטרייך הקדום.

וראה גם ראה הסכמת הגאון הצדיק הרב מוויען זצ”ל על סדר סליחות האומרים ביום כיפור ומייחס את מנהג אויבערלאנד ג”כ למנהג טשעכיי הקדום והוא מעהרען-בעהעמען.

ליתר בירור צירפתי מאפע שמציין מקום הגיאוגרפיה של מרכז אייראפע. לימים כשיהודי גאליציע התיישבו במזרחו של אונגארן נתערבבו המנהגים והמסורות, הרבה נשארו אשכנזים ונמשכו אחר מנהגי מרכז, והרבה נעשו לחסידים. ובאמת לאמיתו לא היתה למזרח אונגארן באמת זיקה ושייכות לגאליציע הן במנהגם והן בהקולטור, עכ”פ ציינתי את הטשטוש שנעשה בהמשך הזמן.

עוד צריכים לדעת שהקהילות רעגענסבורג, אאוגוסבורג, נירנבערג [ופיורדא שבאזור נירנבערג] נהגו כפי מנהג אוסטרייך, וכ”כ היתה זיקה ביניהם לעסטרייך שהביהמ”ד האלטנוי שול שבפראג נבנה בדיוק כמו חורבות הביהמ”ד של ר”י החסיד שבעיר רעגנסבורג. היתה מסלול על נהר הדאנוי מימים ימימה בין פראג לרעגנסבורג. שבפראג שהיתה אז מקום כפרי וזול ייצרו את המוצרים וברעגענסבורג מכרו אותם.

עוד צריכים לדעת שבחבל בערלין הצפונה של דייטשלאנד ישבו שם ראשונים ובעלי תוספות. ר’ יחזקיה ממאגדבורג ותלמידו ר’ אליעזר מטוך, ואחריהם היתה ר’ מנחם ממירזבורג. עכ”פ בערלין לא היתה יישוב יהודי חדש כלל, ויתכן שהיתה להם מנהג מיוחד הנקרא בימינו אצל החוקרים מנהג זאקסן.

ויתכן שנתערב במרכז אייראפע מנהג זאקסן עם מנהג עסטרייך וע”י זה נעשה מנהג מרכז מיוחד ממנהג פוילן המזרחי. ויש לחקור בכל זה, אך אני כשלעצמי כתבתי רק המציאות למטרות מידע לידע היסודות כשחוקרים בזה.

מערב פוילן - העיירות ברעסלוי, פויזנא, ואפשר אפילו חבל קאליש, לא נהגו במנהג פוילן המזרחי, הם נמשכו אחר דייטשלאנד הצפונית-מערבית ואחר טשעכיי הדרומית, והוא הוא מנהג מרכז אייראפע. חבל פוילן זה נקרא שלעזיע ופרייסן והרבה פעמים גם דייטשלאנד. לשנים הרבה היתה חבל ההוא תחת ממשלת דייטשלאנד ולא היתה נקרא אז פוילן.

רוב המנהגים מצינו מתועד בספר הלבוש ואליהו רבה שהם שניים היו מעיירות פראג ופויזנא וכו’ מחבל ההוא. ועוד בתחילת זמן האחרונים מצינו המנהגים מתועד בספר מהר”א טירנא ובלקט יושר שהם ישבו בחבל עסטרייך. ועכ”פ נראה כמעט ברור שהמנהג עסטרייך המתועד בכל ספרי המנהגים נמשך מדרום לצפון לאורך כל מרכז אייראפע. ונמשך לדרום עד סלאוועניע ששם ישב התרומת הדשן בהעיר מארבורג לתקופות ארוכות, וגם ר’ אברהם קלויזנער כנראה באה משם. ובצד המערב אמרו שהגבול בין מנהג עסטרייך למנהג ריינוס הוא אצל נהר העלבא שבדייטשלאנד, וכמובן שאין זה כלל מדיוק אבל זה נותן לנו רעיון בערך.

מן הסתם כתב:בעצם היתה שלש מנהגים באייראפע.
1 מנהג מזרח והוא פוילן-רוסלאנד-אוקריינע.
2 מנהג מרכז והוא טשעכיי [מעהרען בעהעמען] עסטרייך-אונגארן- פוילן חבל שלעזיע/פרייסן.
3 מנהג מערב והוא חבל הריינוס-פראנקפורט-עלזאס וגם באמסטערדאם ועוד מקומות נהגו במנהג זה.

ובהמשך הימים כשרוב היהודים התיישבו בפולין המזרחי [לא לערב עם מערבו של פוילן שהוא שלעזיע-פרייסן] החלו לקרות את מנהג עסטרייך בשם מנהג פוילן בו בזמן כשמנהג פוילן לבש צורה חדשה לגמרי ממנהג עסטרייך הקודם.

על כל פנים צריכים לדעת שיש הרבה הרבה חילוקים ביניהם ואין לערבם ביחד. מנהג מזרח הוא בעצם תולדה ממנהג מרכז ששם נכתב מנהגי ר’ אייזיק טירנא וכו’ ואחריו הם נמשכים אבל אין זה למעשה כמו מנהג המרכז, החל ממנהג הסליחות בימים נוראים ועד ניגון התפילות ועוד הרבה הרבה מנהגים. וכ”ש לימים כשהגר”א שינה הרבה ממנהגים הקודמים לו ואחריו נמשכים בני יוצא ליטא.

לאיזה סוגי מנהגים לפני פסקי הגר"א אתה מתתכוון? רק הניגונים?

עקבי כתב:

מן הסתם כתב:בעצם היתה שלש מנהגים באייראפע.
1 מנהג מזרח והוא פוילן-רוסלאנד-אוקריינע.
2 מנהג מרכז והוא טשעכיי [מעהרען בעהעמען] עסטרייך-אונגארן- פוילן חבל שלעזיע/פרייסן.
3 מנהג מערב והוא חבל הריינוס-פראנקפורט-עלזאס וגם באמסטערדאם ועוד מקומות נהגו במנהג זה.

ובהמשך הימים כשרוב היהודים התיישבו בפולין המזרחי [לא לערב עם מערבו של פוילן שהוא שלעזיע-פרייסן] החלו לקרות את מנהג עסטרייך בשם מנהג פוילן בו בזמן כשמנהג פוילן לבש צורה חדשה לגמרי ממנהג עסטרייך הקודם.

על כל פנים צריכים לדעת שיש הרבה הרבה חילוקים ביניהם ואין לערבם ביחד. מנהג מזרח הוא בעצם תולדה ממנהג מרכז ששם נכתב מנהגי ר’ אייזיק טירנא וכו’ ואחריו הם נמשכים אבל אין זה למעשה כמו מנהג המרכז, החל ממנהג הסליחות בימים נוראים ועד ניגון התפילות ועוד הרבה הרבה מנהגים. וכ”ש לימים כשהגר”א שינה הרבה ממנהגים הקודמים לו ואחריו נמשכים בני יוצא ליטא.

לאיזה סוגי מנהגים לפני פסקי הגר"א אתה מתתכוון? רק הניגונים?

הרבה הרבה.

דוגמה קטנה, ההנחת תפילין בחול המועד, הנוהגים ע”פ הגר”א אין מניחים תפילין בחוה”מ

מן הסתם כתב:הרבה הרבה.

דוגמה קטנה, ההנחת תפילין בחול המועד, הנוהגים ע”פ הגר”א אין מניחים תפילין בחוה”מ

אני רוצה מנהגים שאינם קשורים להגר"א

עקבי כתב:

מן הסתם כתב:הרבה הרבה.

דוגמה קטנה, ההנחת תפילין בחול המועד, הנוהגים ע”פ הגר”א אין מניחים תפילין בחוה”מ

אני רוצה מנהגים שאינם קשורים להגר"א

אמירת במה מדליקין בשבת קודם תפלת מעריב. באויבערלאנד אומרים אותו אחר מעריב.

סדר הסליחות בימים נוראים שאומרים בליטע [וגם סדר הסליחות שאומרים אצל החסידים הנקרא מנהג פוילן] הם שונים לגמרי מסדר הסליחות שאומרים במרכז אייראפע.

אמירת הפיוט קה קלי בשלש רגלים. באויבערלאנד אין אומרים אותו.

יש עוד אבל לדוגמה אני חושב שזה מספיק

מן הסתם כתב:

עקבי כתב:

מן הסתם כתב:הרבה הרבה.

דוגמה קטנה, ההנחת תפילין בחול המועד, הנוהגים ע”פ הגר”א אין מניחים תפילין בחוה”מ

אני רוצה מנהגים שאינם קשורים להגר"א

אמירת במה מדליקין בשבת קודם תפלת מעריב. באויבערלאנד אומרים אותו אחר מעריב.

סדר הסליחות בימים נוראים שאומרים בליטע [וגם סדר הסליחות שאומרים אצל החסידים הנקרא מנהג פוילן] הם שונים לגמרי מסדר הסליחות שאומרים במרכז אייראפע.

אמירת הפיוט קה קלי בשלש רגלים. באויבערלאנד אין אומרים אותו.

יש עוד אבל לדוגמה אני חושב שזה מספיק

הנה עוד כמה מה שאני זוכר כרגע (וכמובן שיש עוד)
1. מנהג תקיעת התריעה
2. ניגון ההפטרה
3. מנהגי שביעי ואחרון וכו'
4. עליית יעמוד מי שירצה בפרשת התוכחה
5. אמירת ברכו נפשי ופרקי אבות (לפני עלינו)
5.אמירת ויתן לך (לפני עלינו)
6. (אפי') ילדים לובשים טלית
7. תחנון בפסח שני (ומתענין עם זה בה"ב)
8. הדלקת נר חנוכה לפני הבדלה כהרמ"א
9. רחיצה לפני קידוש
10. סליחות בתענית ציבור בחזרת הש"ץ
11. א"א אבינו מלכינו בתענית ציבור
12. כל מי שקיבל טלית (במקום שלא לובשים כגון במנחה שבת ותענית ציבור) אינו מסיר אותו עד אחר קדושה
13. א"א אב הרחמים רק בימי הספירה ובין המצרים
14. אמירת שיר מזמור לאסף אחר תפילת שחרית וכן המזמורים אחר מעריב
15. אמירת שיר המעלות לפני מעריב (בנוסח ספרד הוסיפו על זה)
16. לא אומרים עלינו אם מתפללים מנחה ומעריב ביחד
17. לבישת קיטל (והויבל כמובן) בהושענא רבה
18. לא אוחזים הספר תורה השני אלא מכניסים תוך הספסל
19. מקום החזן הוא יותר לצד ימין של הארון הקודש (ולא מול הארון הקודש, ולא ממש כמו החסידים, אלא כמו הבתי כנסיות העתיקות באירופא)
20. עושים מפה מיוחדת לכסות הספר תורה
21. בעת קריאת המגילה יש שני אנשים שאוחזים נר
22. לקראת אבל
23. אכילת חלבי בליל שבועות
24. חתימת עושה השלום בעשי"ת (יתתכן שעשו כן גם בליטא)
25. מנהג שונה בזמן בה"ב
ועשיית קידוש והבדלה בבית הכנסת ואמירת סליחות ביו"כ בוואדי גם נהגו כן בליטא, וכן אמירת יוצרות לא יודע לי כמה אמרו בליטא ואם זה קשור להגר"א
ותן לחכם ויחכם עוד

מן הסתם כתב:

עקבי כתב:

מן הסתם כתב:הרבה הרבה.

דוגמה קטנה, ההנחת תפילין בחול המועד, הנוהגים ע”פ הגר”א אין מניחים תפילין בחוה”מ

אני רוצה מנהגים שאינם קשורים להגר"א

אמירת במה מדליקין בשבת קודם תפלת מעריב. באויבערלאנד אומרים אותו אחר מעריב.

סדר הסליחות בימים נוראים שאומרים בליטע [וגם סדר הסליחות שאומרים אצל החסידים הנקרא מנהג פוילן] הם שונים לגמרי מסדר הסליחות שאומרים במרכז אייראפע.

אמירת הפיוט קה קלי בשלש רגלים. באויבערלאנד אין אומרים אותו.

יש עוד אבל לדוגמה אני חושב שזה מספיק

יעויין אזור אליהו שהעברת במה מדליקין ללפני קבלת שבת/ערבית היא ע"פ אדוננו הגר"א. (וסידורים לפניו שנקטו כן אינם בנוסח אשכנז המזרחי).

איש בן פרצי כתב:

מן הסתם כתב:

עקבי כתב:

מן הסתם כתב:הרבה הרבה.

דוגמה קטנה, ההנחת תפילין בחול המועד, הנוהגים ע”פ הגר”א אין מניחים תפילין בחוה”מ

אני רוצה מנהגים שאינם קשורים להגר"א

אמירת במה מדליקין בשבת קודם תפלת מעריב. באויבערלאנד אומרים אותו אחר מעריב.

סדר הסליחות בימים נוראים שאומרים בליטע [וגם סדר הסליחות שאומרים אצל החסידים הנקרא מנהג פוילן] הם שונים לגמרי מסדר הסליחות שאומרים במרכז אייראפע.

אמירת הפיוט קה קלי בשלש רגלים. באויבערלאנד אין אומרים אותו.

יש עוד אבל לדוגמה אני חושב שזה מספיק

הנה עוד כמה מה שאני זוכר כרגע (וכמובן שיש עוד)
1. מנהג תקיעת התריעה
2. ניגון ההפטרה
3. מנהגי שביעי ואחרון וכו'
4. עליית יעמוד מי שירצה בפרשת התוכחה
5. אמירת ברכו נפשי ופרקי אבות (לפני עלינו)
5.אמירת ויתן לך (לפני עלינו)
6. (אפי') ילדים לובשים טלית
7. תחנון בפסח שני (ומתענין עם זה בה"ב)
8. הדלקת נר חנוכה לפני הבדלה כהרמ"א
9. רחיצה לפני קידוש
10. סליחות בתענית ציבור בחזרת הש"ץ
11. א"א אבינו מלכינו בתענית ציבור
12. כל מי שקיבל טלית (במקום שלא לובשים כגון במנחה שבת ותענית ציבור) אינו מסיר אותו עד אחר קדושה
13. א"א אב הרחמים רק בימי הספירה ובין המצרים
14. אמירת שיר מזמור לאסף אחר תפילת שחרית וכן המזמורים אחר מעריב
15. אמירת שיר המעלות לפני מעריב (בנוסח ספרד הוסיפו על זה)
16. לא אומרים עלינו אם מתפללים מנחה ומעריב ביחד
17. לבישת קיטל (והויבל כמובן) בהושענא רבה
18. לא אוחזים הספר תורה השני אלא מכניסים תוך הספסל
19. מקום החזן הוא יותר לצד ימין של הארון הקודש (ולא מול הארון הקודש, ולא ממש כמו החסידים, אלא כמו הבתי כנסיות העתיקות באירופא)
20. עושים מפה מיוחדת לכסות הספר תורה
21. בעת קריאת המגילה יש שני אנשים שאוחזים נר
22. לקראת אבל
23. אכילת חלבי בליל שבועות
24. חתימת עושה השלום בעשי"ת (יתתכן שעשו כן גם בליטא)
25. מנהג שונה בזמן בה"ב
ועשיית קידוש והבדלה בבית הכנסת ואמירת סליחות ביו"כ בוואדי גם נהגו כן בליטא, וכן אמירת יוצרות לא יודע לי כמה אמרו בליטא ואם זה קשור להגר"א
ותן לחכם ויחכם עוד

יעויין באזור אליהו שבחלק מהדברים זה גם היה נוסח אשכנז המזרחי (לפני אדוננו הגר"א).

בברכה המשולשת כתב:

איש בן פרצי כתב:

מן הסתם כתב:

עקבי כתב:

מן הסתם כתב:הרבה הרבה.

דוגמה קטנה, ההנחת תפילין בחול המועד, הנוהגים ע”פ הגר”א אין מניחים תפילין בחוה”מ

אני רוצה מנהגים שאינם קשורים להגר"א

אמירת במה מדליקין בשבת קודם תפלת מעריב. באויבערלאנד אומרים אותו אחר מעריב.

סדר הסליחות בימים נוראים שאומרים בליטע [וגם סדר הסליחות שאומרים אצל החסידים הנקרא מנהג פוילן] הם שונים לגמרי מסדר הסליחות שאומרים במרכז אייראפע.

אמירת הפיוט קה קלי בשלש רגלים. באויבערלאנד אין אומרים אותו.

יש עוד אבל לדוגמה אני חושב שזה מספיק

הנה עוד כמה מה שאני זוכר כרגע (וכמובן שיש עוד)
1. מנהג תקיעת התריעה
2. ניגון ההפטרה
3. מנהגי שביעי ואחרון וכו'
4. עליית יעמוד מי שירצה בפרשת התוכחה
5. אמירת ברכו נפשי ופרקי אבות (לפני עלינו)
5.אמירת ויתן לך (לפני עלינו)
6. (אפי') ילדים לובשים טלית
7. תחנון בפסח שני (ומתענין עם זה בה"ב)
8. הדלקת נר חנוכה לפני הבדלה כהרמ"א
9. רחיצה לפני קידוש
10. סליחות בתענית ציבור בחזרת הש"ץ
11. א"א אבינו מלכינו בתענית ציבור
12. כל מי שקיבל טלית (במקום שלא לובשים כגון במנחה שבת ותענית ציבור) אינו מסיר אותו עד אחר קדושה
13. א"א אב הרחמים רק בימי הספירה ובין המצרים
14. אמירת שיר מזמור לאסף אחר תפילת שחרית וכן המזמורים אחר מעריב
15. אמירת שיר המעלות לפני מעריב (בנוסח ספרד הוסיפו על זה)
16. לא אומרים עלינו אם מתפללים מנחה ומעריב ביחד
17. לבישת קיטל (והויבל כמובן) בהושענא רבה
18. לא אוחזים הספר תורה השני אלא מכניסים תוך הספסל
19. מקום החזן הוא יותר לצד ימין של הארון הקודש (ולא מול הארון הקודש, ולא ממש כמו החסידים, אלא כמו הבתי כנסיות העתיקות באירופא)
20. עושים מפה מיוחדת לכסות הספר תורה
21. בעת קריאת המגילה יש שני אנשים שאוחזים נר
22. לקראת אבל
23. אכילת חלבי בליל שבועות
24. חתימת עושה השלום בעשי"ת (יתתכן שעשו כן גם בליטא)
25. מנהג שונה בזמן בה"ב
ועשיית קידוש והבדלה בבית הכנסת ואמירת סליחות ביו"כ בוואדי גם נהגו כן בליטא, וכן אמירת יוצרות לא יודע לי כמה אמרו בליטא ואם זה קשור להגר"א
ותן לחכם ויחכם עוד

יעויין באזור אליהו שבחלק מהדברים זה גם היה נוסח אשכנז המזרחי (לפני אדוננו הגר"א).

ייתכן מאוד שבמקור היה הרבה ממנהגים אלו גם בליטא וזה לא נשאר רק באויברלנד שהיה יותר ששמרו יותר על מנהגים
וכמו סליחות ביו"כ שבוואדי נהגו שם (הרי יש סליחות למנהג ליטא ליו"כ), ואין זכר לזה היום