פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:הערה נוספת. אולי היא פשוטה, אבל אני שמתי לב לזה רק לאחרונה
בסידורים, מופיע ה'מודים' בצורה מחולקת, כש'ועל כולם' פותח כביכול קטע חדש, זאת בשל ועל הניסים המודפס שם, ולכן השתרש כאילו מודים דרבנן הוא מקביל למודים של הש"ץ רק עד מעולם קיוינו לך.
ודבר מצוי הוא שאם הש"ץ הזדרז במודים יותר מהקהל, הרי הוא ממתין להם עד שיסיימו, ורק אח"כ ממשיך ועל כולם.
אמנם אליבא דאמת אין שום מקור לכאו' לתפיסה הזו, ובאמת המודים דרבנן הולך כנגד כל ברכת המודים, ואם אמנם מזדרזים לסיימו לפני החתימה של הש"ץ כדי לענות אחריו אמן, אבל אין שום חלוקה בין מעולם קיוינו לך ובין ועל כולם.

משולש כתב:הערה נוספת, מודים הוא חלק מחזרת הש"ץ ולכן הציבור אומר מודים דרבנן רק בלחש, והש"ץ צריך לומר בקול רם שלפחות עשרה אנשים ישמעו. וגם העם יאזינו לאמירת מודים של הש"ץ תוך כדי אמירת מודים שלהם.

עושה חדשות כתב:יש לכאו' שיבוש מצוי באמירת 'ממקומך' בקדושה,
והוא, דבסופו אמרי' ...לדור ודור ולנצח נצחים, ובהרבה סידורים (גם המדוייקים!) יש כאן סימן הפסק, ואח"כ ממשיכים "ועינינו תראינה מלכותיך כדבר האמור וכו' ימלוך...".
ולכאו' ז"א, כי הפסוק ימלוך וכו' לא קאי דווקא על ועינינו, אלא קאי על כל הפיוט, ממקומך תופיע ותמלוך, מתי תמלוך בציון, תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים, וכו'.
וצריך לפסק כך:
לדור ודור לנצח נצחים, ועינינו תראינה מלכותיך. כדבר האמור וכו'

מה שנכון נכון כתב:

משולש כתב:הערה נוספת, מודים הוא חלק מחזרת הש"ץ ולכן הציבור אומר מודים דרבנן רק בלחש, והש"ץ צריך לומר בקול רם שלפחות עשרה אנשים ישמעו. וגם העם יאזינו לאמירת מודים של הש"ץ תוך כדי אמירת מודים שלהם.

כ"פ במ"ב שצריך לומר בקו"ר. וראה בקצה"ש ובהגהות רי"י פישר שאי"צ.

עושה חדשות כתב:אין שום חלוקה בין מעולם קיוינו לך ובין ועל כולם

עושה חדשות כתב:הזכרנו ממקומך והזכרנו ר' יעקב לויפער.
ראיתי שהעיר עוד על נוס' המקובל "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
דברמב"ם משמע פיסוק אחר "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
שהרי כ' בסדר התפילה לענות אמן אחרי "בחיינו ובימינו", מקביל אצלינו ל"בקרוב בימינו לעולם ועד".
וגם דאין מובן כ"כ לומר לעולם ועד תשכון בלי להזכיר היכן ישכון.

כנסת ישראל כתב:עי' בחצי גיבורים מאמר ארוך מר' יעקב לויפער כעי"ז

עושה חדשות כתב:הזכרנו ממקומך והזכרנו ר' יעקב לויפער.
ראיתי שהעיר עוד על נוס' המקובל "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
דברמב"ם משמע פיסוק אחר "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
שהרי כ' בסדר התפילה לענות אמן אחרי "בחיינו ובימינו", מקביל אצלינו ל"בקרוב בימינו לעולם ועד".
וגם דאין מובן כ"כ לומר לעולם ועד תשכון בלי להזכיר היכן ישכון.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:הזכרנו ממקומך והזכרנו ר' יעקב לויפער.
ראיתי שהעיר עוד על נוס' המקובל "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
דברמב"ם משמע פיסוק אחר "מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים",
שהרי כ' בסדר התפילה לענות אמן אחרי "בחיינו ובימינו", מקביל אצלינו ל"בקרוב בימינו לעולם ועד".
וגם דאין מובן כ"כ לומר לעולם ועד תשכון בלי להזכיר היכן ישכון.

כך מופיע במה שצירפתי בהודעה הקודמת, בעמוד 571/8
אבל באמת בפי' התפילה להרוקח מבו' כהנוסח המקובל, דהיינו - לעולם ועד תשכון. תתגדל וכו'.
עי"ש.

משולש כתב:עכ"פ נראה שהמנהג להפסיק לפני "ועינינו" בא בגלל שהחזן היה אומר רק את סוף כל קטע, וכיון שהתחיל משם נהיה שם כאילו הפסק.

שבטיישראל כתב:

משולש כתב:עכ"פ נראה שהמנהג להפסיק לפני "ועינינו" בא בגלל שהחזן היה אומר רק את סוף כל קטע, וכיון שהתחיל משם נהיה שם כאילו הפסק.

מהיכי תיתי שהיה פעם מנהג כזה ?!

עושה חדשות כתב:שו"ר בסידור ר"ש מגרמייזא וחסידי אשכנז, שהסמיך את "תשכון" ל"תתגדל", והפליגו מן "לעולם ועד", והוסיף לזה הכרח ונימוק - כמצו"ב.
ולסיכום, ב' מקורות חשובים נוספים לטענת הרב לויפער ונוסח חב"ד -
הרוקח נגד, וסידור גרמייזא בעד.

גם זו לטובה כתב:ובתפילת ערבית אומרים: זה קלי ענו ואמרו, ה' ימלוך. ואפשר ג"כ
לומר: זה קלי ענו, ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד.

גם זו לטובה כתב:ובתפילת ערבית אומרים: זה קלי ענו ואמרו, ה' ימלוך. ואפשר ג"כ
לומר: זה קלי ענו, ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד.

מה שנכון נכון כתב:

משולש כתב:הערה נוספת, מודים הוא חלק מחזרת הש"ץ ולכן הציבור אומר מודים דרבנן רק בלחש, והש"ץ צריך לומר בקול רם שלפחות עשרה אנשים ישמעו. וגם העם יאזינו לאמירת מודים של הש"ץ תוך כדי אמירת מודים שלהם.

כ"פ במ"ב שצריך לומר בקו"ר. וראה בקצה"ש ובהגהות רי"י פישר שאי"צ.

עושה חדשות כתב:לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

שומע ומשמיע כתב:

עושה חדשות כתב:שו"ר בסידור ר"ש מגרמייזא וחסידי אשכנז, שהסמיך את "תשכון" ל"תתגדל", והפליגו מן "לעולם ועד", והוסיף לזה הכרח ונימוק - כמצו"ב.
ולסיכום, ב' מקורות חשובים נוספים לטענת הרב לויפער ונוסח חב"ד -
הרוקח נגד, וסידור גרמייזא בעד.

שמעי שבסידור הרס"ג מבואר 'בעד' ואיננו לפני כעת.

עושה חדשות כתב:עוד שאילה של הכרע:
מלוך על כל העולם כולו בכבודיך וכו',
בפשטות יש כאן כפילות של כל כולו, וכבר עמדו בזה המפרשים וביארו היטב.
אכן הר"י בר יקר עושה אתנחתא אחרי תיבת העולם, ואז ממשיכה הבקשה שימלא העולם כולו מכבודיך.
(את "כל העולם כולו חל מפניך" הוא לא גורס כך).

עושה חדשות כתב:לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

משולש כתב:דרך אגב, מנהג פפד"מ שאיני יודע אם ציינתי אותו כאן בעבר:
בסיום ברכת שופרות אומרים פסוק 'וביום שמחתכם' ונוהגים לעשות הפסק גדול בניגון בין תיבת "ותקעתם" לתיבת "בחצוצרות" (וגם בלחן של ר' יוסל'ה רוזנבלט ניתן לראות שהקפידו על הפסק בין התקיעה לחצוצרות) וחשבתי הטעם מפני שכמה ראשונים ערערו על אמירת פסוק זה מטעם שמדבר על תקיעת חצוצרות ולא על תקיעת שופר. ולכן מפרידים את התקיעה מהחצוצרות כדי שיובן שיש גם תקיעת שופר בנוסף (כמש"כ הראשונים הנ"ל בעצמם שאין שם חצוצרות בלא שופר).

לעומקו של דבר כתב:לעניין מודים, הטענה של המ"ב שצריך לאמור בקו"ר לא ברורה אצלי.
כי מה התועלת שיש בשומעים שאינם מקשיבים כלל אלא עוסקים באמירת מודים דרבנן.

חיימקה כתב:

לעומקו של דבר כתב:לעניין מודים, הטענה של המ"ב שצריך לאמור בקו"ר לא ברורה אצלי.
כי מה התועלת שיש בשומעים שאינם מקשיבים כלל אלא עוסקים באמירת מודים דרבנן.

היא גופא טענת הקצות השולחן.
ובאמת מצינו כמה פוסקים שכתבו, שהש"ץ יאמר רק ההתחלה בקול - וימתין עד שיגמרו הקהל - וימשיך בקול.
עי' מקו"ח סי קכז ס"א, א"ר שם, ואורחות רבינו ח"ג ע' ריא בשם החזו"א.

עושה חדשות כתב:עוד שאילה של הכרע:
לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

קו ירוק כתב:

עושה חדשות כתב:עוד שאילה של הכרע:
לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

וחושבני שמוכח הכי מנוסח התפילה שקבעו לנו אנכה"ג בברכת הקדושה דימים נוראים ובכן תן פחדך כו' ובכן תן כבוד כו' ובכן צדיקים כו' ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובי-ם עיר קדשך ככתוב בדברי קדשך ימלוך וגו' - שזו בקשת המלוכה בתיקון העולם במלכות ש- די , וע"ז הביאו הפסוק ימלוך. וע"כ ש"ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון" הוא קטע אחד, שאל"כ מה הראיה מהפסוק לבקשה זו.

בברכה המשולשת כתב:מזכרוני (ויאשרו הרבנים שליט"א או יסתרו) שהניגון המורגל בפי הילדים על-פי מנהג הספרדים (בשבת אחרי ההפטרה) הוא כמו הפיסוק של רבינו אברהם בן אדוננו הגר"א

סגי נהור כתב:

קו ירוק כתב:

עושה חדשות כתב:עוד שאילה של הכרע:
לגבי הפס' יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָה, האם יש צד לעשות אתנחתא אחרי ציון, ולהסמיך לדור ודור אל הללויה?

וחושבני שמוכח הכי מנוסח התפילה שקבעו לנו אנכה"ג בברכת הקדושה דימים נוראים ובכן תן פחדך כו' ובכן תן כבוד כו' ובכן צדיקים כו' ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובי-ם עיר קדשך ככתוב בדברי קדשך ימלוך וגו' - שזו בקשת המלוכה בתיקון העולם במלכות ש- די , וע"ז הביאו הפסוק ימלוך. וע"כ ש"ימלוך ה' לעולם אלקיך ציון" הוא קטע אחד, שאל"כ מה הראיה מהפסוק לבקשה זו.

ראיה זו איני מבין כלל. גם אם הפיסוק הוא "ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון לדור ודור", עדיין יש ראיה מן הכתוב, שהרי זו לשון קצרה: ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון - [ימלוך] לדור ודור. כדרך שבני אדם אומרים: ליוסי נתתי מתנה, ולדוד - סוכריה.

קו ירוק כתב:אבל אנחנו מדברים כאן בדוקא על הסוכריה ולא על מתנא בעלמא..
ותמלוך אתה ה ' לבדך וכו' בהר ציון ככתוב כו' ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון